בעניין זה, לגיטימיות למדינה סוציאלית ופרטי הנהגתה, יש כמה עניינים לדון. איך שאני רואה בתחילתו של עיון, יש לזה השלכות מעשיות רבות. ואני מתחיל להציע העניין קודם לדיון.
תחילה לעצם ההגדרה של מדינה סוציאלית. עד כמה שאני מבין משמעות העניין, שהגדרת החיים ביחד, של כל הפרטים הכלולים בקולקטיב של המדינה חיים כ"חברה". מתוקף תפיסה זו הרי שהחברה צריכה לדאוג לשלימות עצמה - שלימות החברה.
מכאן הצורך והדרישה להשתתפות תקציבית למלאות חסרונות החברה הכללית. ובדומה למה שאנו מכירים במקרה של דיירי בניין, שם אנו רואים את המשותף כזוקק לדאוג ולהכריע על פי כלל רצון הדיירים -רוב- את הצרכים להם נדרשים כל תושבי הבניין להשתתף, לצורך הבניין, אחזקתו וכו'.
אחד הדברים הבולטים הנגזרים ממדינה סוציאלית, זו חובת המדינה להטיל את הדאגה לעניים וחולים על קופת החברה. בזה אתמקד תחילה.
אך קודם לכן הנה השאלות הנראות כראויות לדיון בתחילה:
א. האם הגדרת מדינה כסוציאלית יש לה לגיטימיות אובייקטיבית? מה הם הנתונים היכולים לקבוע מבט ויחס כזה עד כדי כפיית זה הרוצה להשתחרר מהיכלל בהגדרה חברתית זו?
ב. איזה נושאים נחשבים אישיים ואיזה כשייכים לדמות ועניין החברה מבחינה אובייקטיבית?
ג. איך ומה הם הקריטריונים לחלוקת ההשתתפות? לפי נפשות? לפי ממון?
נשלח ב-11/12/2012 11:28
איני יודע מה היתה כוונתה של התורה. סוציאלית או תיאולוגית. אבל דבר אחד ברור שנת היובל ותקנותיה הסוציאליות בתאוריה. התבברו להלל. כי הן כשל גדול מבחינת הסוציאלית המעשית.
נשלח ב-11/12/2012 09:56
באשכול http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?cat_id=24&topic_id=2959622&forum_id=20048 הועלתה השאלה האם מטרת שנת השמיטה היא סוציאלית או תיאולוגית. האם התורה מבחינה בין שני הרבדים כמו שאנחנו מבחינים? גם בחז"ל, האם החלוקה בין מצוות שבין אדם למקום ומצוות שבין אדם לחברו, היא חלוקה בין רובד סוציאלי לרובד תיאולוגי, או שמא היא מיון בלבד, כמו חלוקה בין לאו שיש בו מעשה ללאו שאין בו מעשה?
נשלח ב-1/3/2011 15:28
מה שמענין שסוג הכתבות האלו, כ"כ הרבה מרבים לדבוק ברוממות הסוציאליזם ומעלותיו. בעוד שמטרת הכתבות האלו היא אנטי-סוציאליסטית במובהק. היא מובילה קו רעיוני המנציח ומגביר את הפער החברתי. היא מעצימה שיטה הנאבקת בכל הכוונה כלכלית כללית ושיוויונית. היא מעדיפה לגזור את ההטבות שבסוציאליות בעוד שהיא מתנגדת לחובות החברתיות הנגזרות ממנה.
נשלח ב-1/3/2011 10:29
מטפחת אתה לא יודע שהזכות היחידה שעומדת למדינה הציונית היא תמיכתם בחרדים?
_________________
נשלח ב-1/3/2011 10:27
היה כולו שיר הלל לסוציאליזם ולמדינת הרווחה, הכותב כה התלהב מהנושא עד שמצא בכך צד זכות לשלטון מפא"י בראשית המדינה
הוא שכח כנראה שהוא משבח את אוכלי השפנים ובועלי נדות.
נשלח ב-1/3/2011 10:18
"הגשמיות של החרדים היא הרוחניות של זולתם".
מה שנובע ממשפט זה שהחרדים עושים טובה לאזרחי המדינה בכך שהם לוקחים כמה שיותר גשמיות מהמדינה כדי לתת לאזרחים כמה שיותררוחניות שהרי הלקיחה שלהם היא היא הרוחניות של כלל האזרחים.
ועל זה נאמר להם בלטינית עתיקה :מויחל טויבעס.
תוקן על ידי צענערענע ב- 01/03/2011 10:38:55
נשלח ב-1/3/2011 09:37
נתקלתי במקרה במוסף (הקטן, המיועד לעסוק בנושאים תורניים) מיום שישי האחרון של העיתון "יתד נאמן" (המוכר גם בכינוי "בטאון ההשקפה הטהורה") מאמר הפתיחה היה כולו שיר הלל לסוציאליזם ולמדינת הרווחה, הכותב כה התלהב מהנושא עד שמצא בכך צד זכות לשלטון מפא"י בראשית המדינה. לא היה לי זמן מספיק להתעמק במאמר אך ככל שהבנתי הכותב שם טוען שהסוציליזם והיהדות עולים בקנה אחד ואפילו שהוא מחויב המציאות על פי ההלכה. אגב, משפט אחד שצד את עיני בכתבה היה "הגשמיות של החרדים היא הרוחניות של זולתם".
נשלח ב-5/3/2010 05:22
אבל אני לא הבנתי מהי מדינה סוציאלית ומה זה סוציאל דתי?
נשלח ב-14/12/2005 17:47
"הטענה שהמדינה אינה אחראית לענינים סוציאלים מתעלמת מן העובדה שהרבה מהבעיות הסוציאליות שנוצרות במדינה מתחילות מהחלטות פוליטיות שהמדינה מאמצת" - נכון מאד, זו נקודה שהרבה פעמים נשכחת בדיונים מסוג זה. לא מזמן קראתי מאמר של אוהד קמין - שמתנגד באופן קיצוני להתערבות הממשלה במשק, וגם הוא הגיע למסקנה דומה:
במדינה יש יותר מאשר בקהילה, ולכן הדיון על המדינה צריך להיות שונה.
המדינה המודרנית קובעת את כללי המשחק של האזרחים לגבי נושאים רבים ומגוונים ולכן כוחה גדול. ההסדרים החברתיים נקבעים במידה רבה על ידי המדינה ולא על ידי החלטות של סך הפרטים שבה. השאלה איזו כלכלה תהיה במדינת ישראל ועד כמה היא תהיה חופשית אינה נובעת רק מהחלטות יחידים אלא בראש ובראשונה מהחלטות של המדינה.
הטענה שהמדינה אינה אחראית לענינים סוציאלים מתעלמת מן העובדה שהרבה מהבעיות הסוציאליות שנוצרות במדינה מתחילות מהחלטות פוליטיות שהמדינה מאמצת. ההחלטה לעזור לשוק החופשי לצמוח ולפרוח במדינת ישראל היא לא רק על ידי שב ואל תעשה אלא נעשית על ידי המדינה באופן אקטיבי. התוצאנ הישירה של החלטה כזו היא הגדלת הפערים. האם אין המדינה אחראית על תוצאה זו.
מעבר לכך, המעלה הגדולה ביותר של הצדקה לדעת הרמב"ם היא לתמוך באנשים שנמצאים מעל מצב של הזדקקות שלא יתדרדרו לכך. אין גוף שמסוגל לבצע את המשימה הזו כפי שהמדינה מסוגלת לעשות זו. האם אין זו חובתינו לגרום לה לעשות כן?
שניהם נכנסים לכיסים, הדמוקרטים מבחוץ והרפובליקנים מבפנים.
נשלח ב-1/11/2004 09:29
מעט הערות/נקודות למחשבה:
1. מענין בהקשר הזה לראות את דברי חז"ל ותקנותיהם.
שנמצאים במשנה בעיקר במסכת פאה.
מענין וחשוב מאוד בעיני לראות וללמוד איך חז"ל ישמו את הגישה למדיניות סוציאלית בת זמנם , בהקשר ובהתאם למצוות "סוציאליות" מן התורה כמו פאה, לקט וכיו"ב, אני חושב שזה אב טיפוס שחשוב מאוד ללמוד, כשעוסקים בנושא כזה.
2. חשוב לזכור את היחס בין כסף, לאמצעי מחיה ישירים ממשים. (אוכל ביגוד וכיו"ב)
הכסף הוא בעל ערך בגלל הסכמה חברתית , אך תיאורטית (בחברות מסוימות לא רק תאורטית) אדם יכול לחיות כל חייב טוב, מבלי שיראה כסף מעודו.
לעומת לחם לאכול ובגד ללבוש בלעדיהם א"א לחיות כלל.
לדעתי (יש להודות שהיא מוסקת מדברי חז"ל למשל במסכת פאה אותה הזכרית) ההבחנה העקרונית בין עני לעשיר, הוא שעני חי בעולם כלכלי של בגדים ואוכל, הכסף רק יכול "לעבור" אצלו ביד עד שימלא בעזרתו את צרכיו המיידים (אותם אפשר לכלול בקירוב טוב במושגים מזון וביגוד)
לעומתו העשיר שייך לעולם כלכלי של כסף , אצלו הכסף הוא אמצעי שמיש להרויח ממנו, ליצור מעמד חברתי והשפעה וכיו"ב.
מובן שיש כמה דרגות ביניים שונות (שמוזכרות בחז"ל כגון : אביון, עני), ובהתאם לכך דרגות צדקה שונות שחובה על הקהילה לדאוג להם בהתאם. (ךפרנס מן התמחוי , לפרנס מן הצדקה וכד')
ברור שהשאיפה האידאלית היא ש"לא יהיה בך אביון", אבל חשוב לראות איך מעצבים את זה כחובה משפטית הלכה למעשה שמותר וחובה עליה לכפות על היחידים לשלם בשביל הקופות האלו.
אחרי שיש את הבסיס הזה, אמנם יפה אם יהיו עשירים או סתם אנשים שנדבה ליבם כדי לשפר עוד יותר את המצב, כפי מידות הצדקה שהרמב"ם מזכיר, אבל זה כמצוה (חשובה) ולא כחובה.
בכל מקרה כדי לקבוע מדיניות סוציאלית מן התורה הלכה למעשה, אני חושב שהכי חשוב זה קודם להגדיר נכון את מושגי העני/עשיר (ורמות הביניים שבינהם) על פי הבנה שכלית נכונה. (להבדיל מהשקפה החברתית הרווחת, שמתייחסת למה שהעין רואה...) אח"כ אפשר ליסד את החברה באופן מאוזן צודק ונכון, ולהתקרב אט אט למצב בו
"לא יהיה בך אביון"
שנזכה, ויפה שעה אחת קודם.
נשלח ב-1/11/2004 09:25
יהוסף
האם עברת על כל חוקי מדינת ישראל והגעת למסקנה שכל משפטיה מבטאים את הצדק האובייקטיבי ושלכן כל מה ששייך לאדם על פי חוקי מדינת ישראל שייך לו באופן טבעי? ואם חוקי מדינת ישראל הם הצודקים , אז בדאי שחוקי מדינות אחרות שאינם תואמים חוק זה אינם צודקים . אם מישהו זכה במשהו על פי חוקי ארה"ב, אבל עפ"י חוק ישראל היה מישהו אחר צריך לזכות בו , הרי גם הוא גזלן לשיטתך.
