תהליך החשיבה[הנונקונפורמיסטי] ממתי?

קעלעמר

חס ושלום לא התכוונתי לנוכחים בפורום. ידוע לי היטב על המחיר הכבד שעליהם לשלם תמורת חופש המחשבה שלהם. כמו כן ברור שהחריגה שלהם מהמוסכמות החברתיות בכלל לא נופלת תחת ההגדרה של קונדרה, אלא מדובר אכן על חיפוש אחר האמת ולא אחר הנוחות, וקל להבין.

הספר אכן מצויין, והינו מאוד יוצא דופן (מדובר על שבעה סיפורים שלכאורה אינם קשורים זה לזה, אך לאמתו של דבר כולם וואריאציות על אותו מוטיב מרכזי), אבל עלי להזהיר אותך שיש בו כמה קטעים ארוטיים, שאמנם אינם בוטים, וכן כתובים בסגנון ספרותי יפה, אבל הואיל ולא כל הדעות שוות, ייתכן שיהיו כאלה שהדבר לא יהיה לטעמם האישי.

רב צעיר

אני רץ לקרוא את הספר. הקטע מנוסח באופן חד וברור.


הערה אחת
האם אתה מנסה לרמוז שהחושבים הפורצים את מסגרתם [ואני מתכון לאלה מערוגתי, וערוגות סמוכות לה.]
הם אותם האנשים המתוארים כה בוטה ע"י קונדרה.
דומני שרבים מהם שילמו מחיר אישי כבד מידי בשביל להכליל אותם תחת הקטגוריה הזו.


--------------------
זכות השתיקה

אכן בחרת רק בקטע אחד מתוך האשכול .ועליו הערת נכון.
רק לשבר אוזנך, הענין אינו בנונקונפרמיזם לשמו, אם כי ודאי שיש רבים שאכן מתנהגים כפי שתיארת.
הענין הוא בצורת חשיבה שהיא עצמה -אפילו לא מסקנותיה- כבר נונקונפורמיסטית.
לדוגמה יש כאן בפורום [הדבר נאמר מתוך קריאה והתרשמות.אני לא מכיר אף אחד בפורום הזה אישית חוץ מאחד] כאלה שע"י חשיבתם הלכאורה מרדנית.
הפכו לצדיקים במלא מובן המילה. כל ההבדל בינם לבין הברנש המצוי הוא, שהם חשבו בדרך למקום המצאם, והנ"ל פשוט מצא עצמו שם.
דומני שלכך התכונת בסיום דבריך, הלא כן?

וכמובן לא השבת על השאלה מה גרם לשוני הזה? האם זו תכונה מולדת, או אירוע מכונן שטלטל את נשוא האשכול.





הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!

בדיוק

(גילוי נאות. הדברים נכתבים ללא שקראתי את כל מה שנכתב באשכול מכובד זה. ובכל זאת:)

ראוי לציין נקודה חשובה לגבי הנונקונפורמיזם. והיא; פעמים רבות הנטיה לנ"ק מרחיקה לכת עד כדי "אנטי קונפורמיזם", כלומר; שאם החשיבה הכללית היא - איקס, אני דווקא חושב לא איקס. בדרך זו ניתן לומר שהחשיבה הנ"ק מוגבלת באותה מדה כמו הקונפומיסיסטית, רק שבעוד שהקונפורמיסט מוגבל לחשוב כמו כולם וזו הסיבה לתפיסתו, מוגבל הנ"ק לחשוב דווקא לא כמו כולם, וזה הקובע את דעתו.

הנ"ק האמתי אמור להיות - היכולת לחשיבה עצמאית, ולהגיע למסקנות - גם אם הם לא כמו שכולם חושבים, אך מותר וצריך להודות בדברים שבהם דווקא החשיבה הכללית היא הנכונה, זאת לאחר שיקול וחשיבה עצמאית בענין.

ייתכן ובדברים רבים הקונפורמיסט והנ"ק יחשבו ויעשו את אותו הדבר בדיוק, אבל ההבדל הגדול ביניהם יהיה בתהליך החשיבה שהוביל לכך, בעוד שדעתו של הקונפורמיסט נגזרת מתוך העובדה שכולם חושבים ככה, מחשבתו של הנונקונפורמיסט - שהיא אותה דעה עצמה - מבוססת על ביקורת ושיפוט עצמי, וזוהי חשיבותו האמתית של הנונקונפורמיזם.

בעניין הקונפורמיזם, רציתי לצטט את דבריו של הסופר מילַן קוּנדֶרה (המחבר של "הקלות הבלתי נסבלת של הקיום") מתוך "ספר הצחוק והשכחה". בקטע זה מסופר על התנועה להסרת החזיה שהייתה מאוד אופנתית באותה תקופה, ועל וויכוח טלוויזיוני בעניין זה. כאשר יאן, גיבור הסיפור, נכנס לביתם של בני הזוג קלוויס הוא מוצא אותם כשהם מנהלים וויכוח ערני בנידון:

יאן הגיע לביתה של משפחת קלוויס כאשר הודיעה הקריינית על סיום הוויכוח, אך ההתרגשות עדיין הדהדה בין הכתלים הם היו אנשי קידמה ולכן התנגדו לחזייה ...

בני הזוג קלוויס היו כאמור אנשים מתקדמים ודגלו בהשקפות מתקדמות. יש סוגים רבים של השקפות מתקדמות והקלוויסים דגלו תמיד בטובה מכולן. ההשקפה המתקדמת הטובה מכולן היא זו שיש בה מידה מספקת של התרסה כדי שהמצדד בה יוכל להתגאות בשונותו, אך המושכת תומכים בכמות מספקת כדי שהסכמתו הקולנית של הרוב המנצח תסלק מיד את סכנת הבדידות של היוצא דופן.

אילו למשל היה הזוג קלוויס מתנגד לא רק לחזיה אלא ללבוש בכלל והיה מצהיר שעל הבריות להתהלך ברחובות הערים במערומיהם היה אמנם מפגין השקפה מתקדמת אך בהחלט לא היתה זו ההשקפה הטובה האפשרית.

בקיצוניותה היתה השקפה זו מכבידה, דורשת כמות מיוחדת של אנרגיה להגנתה (שעה שההשקפה המתקדמת הטובה האפשרית מגינה על עצמה כמעט בכוחות עצמה), והתומכים בה לא היו זוכים לעולם לאותו סיפוק שבא כאשר עמדה נון-קונפורמיסטית קיצונית הופכת לפתע לנחלת הכלל. (מילן קונדרה, ספר הצחוק והשכחה, עמ' 178-177)

קונדרה, כהרגלו בקודש, מצליח לחדור היטב לעומק הצביעות של החברה האנושית, ובייחוד של האליטה האינטלקטואלית, ולחשוף את מערומיה לעיני כל (וסביר להניח שלא במקרה הוא משתמש בדוגמה של הנשים ההולכות חשופות חזה). בני הזוג קלוויס מייצגים את הזעיר בורגנות שמשתדלת בכל כוחה להראות כמתקדמת ופורצת גבולות. אך לאמתו של דבר אין כאן שום מרד נגד מוסכמות, שום מרד הבא לקדם את האנושות.

הקלוויסים הינם אנשים מחושבים מאוד. הם דואגים לבחור היטב ב"ההשקפה המתקדמת" שבה עליהם לדגול. השקפה שמצד אחד תציג אותם כמתקדמים ו"נאורים", אך יחד עם זאת לא תסכן חלילה וחס את מעמדם החברתי. בסופו של דבר הם בורגנים לכל דבר. מה שחשוב להם יותר מכל הוא כמובן המעמד שלהם בחברה.

הפרמטר היחידי שעל פיו הם בוחרים את ההשקפות שלהם הוא האם הדבר יסכן את מעמדם או לא. כאמור זוהי צביעות לשמה, צביעות המתחסדת ומראה את עצמה כדואגת לקידמה, בעוד שלמעשה היא בסך הכל משחקת את התפקיד החברתי שהאליטה האינטלקטואלית אמורה לשחק, ואין לה שום דאגה לרווחת המין האנושי, או שום ניסיון כנה ואמיתי לקדם את האנושות.

קעלעמר,
ככה זה תמיד - אני מנסה שוב ושוב ללכת בתלם, ויוצא לי ללכת בתל"ם (תנועה ליהדות מתקדמת)...

ממללא




אם כי, עד כמה שאני מכיר את החרדים ואת המושג חרדיות.
המשפט של אביו, אנשים אומרים לאבא שהוא נכשל בחינוך, והוא דווקא אומר שהגשמנו את ההכוונה שלו, לחינוך ששואל שאלות"".

מוציא אותו אוטומטית מהחרדיות..
המילה צייתני המרכיבה את המשפט "בית חרדי צייתני" מיותרת
כ-"לעצטע מיים אחרונים ואסער" ["מים אחרונים" אחרונים]

משפט נוסף מהכתבה:
"שניים מהאחים שלי כבר עזבו את העולם החרדי והתגייסו לצה"ל, גיסי אפילו נפצע קל במלחמה. חזרתי הביתה ופגשתי אותם, והבנתי שאני לא יכול להישאר בישיבה. התגייסתי לצנחנים, מתוך מחשבה שאראה לכולם שאפשר גם להישאר דתי שם, אבל בלב פנימה כבר חשבתי שגם אם אהיה חילוני, זה לא נורא".

פה יש פיצול מענין בעצם הוא רוצה ללכת לצבא מתוך מניע דתי חזק להוכיח שאפשר לקיים שניהם, ובו זמנית כבר קיננה בו המחשבה שלא נורא אם יתחלן. [משה מאיר היה נהנה מהקטע.]

---------------------------
אמשלום א"א להטות את האשכול הזה הוא אמור להיות"קופצני" וויטאלי.
חוזרת לתלם? עורבא כבר עומד וזרועותיו פתוחות.


הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!

תוקן על ידי - קעלעמר - 14/11/2004 1:40:15

ממללא,

קשה לשפוט מורכבותו של אדם ומורכבות מחשבתו מכתבה בעיתון. הרב פוקס, אינו רק תלמיד חכם, אלא גם אדם שדרך ארץ וכבוד לבריות הם מרכיבים מהותיים מאורח חייו. קשה לי להאמין שתרגומך לביטוי הנזכר שם, עלה בדעתו, בעיקר בגלל הכרותו עם גווניו השונים של העם היהודי ואהבתו אליהם. בנוסף, אני יכולה להבטיח לך שביטויים מסוג זה אינם נלמדים בהיברו יוניון קולג' (בית המדרש לרבנים ולרבות של התנועה הרפורמית, ששמו נעדר משום מה מן הכתבה).

קעלעמר,
אני מתנצלת על הטיית האשכול ואני מבטיחה לחזור לתלם ...

שבוע טוב שחרית,

אני סבור שכלל לא משנה איזה תוכן יוצק פוקס במושג 'א-להים אורתודוכסי'. אני מניח בבטחה שהתוכן אינו מוציא את 'א-להים האורתדוכסי' טוב בעיניו. ובכל מקרה, אני לא מקבל את הנחת המוצא כאילו יש מושג א-לוהות 'אורתודוכסי'. אורתודכסיה היא חברה שמתנהגת בקודים התנהגותיים מסויימים וחוסים בה אנשים בעלי דימויי א-לוהות שונים ומגוונים.

יכול להיות שהוא לא למד על קיום 'א-להים האורדתודכסי' בביהמ"ד לרבנים של התנועה ליהדות מתקדמת, אלא שהדימוי הזה הונחל לו במוסדות החרדיים בהם שהם בבחרותו. אני עדיין מצפה ממי שהשלים שני תארים ביהדות והוסמך לרבנות שיבין שמושג 'א-להים אורתדוכסי' הוא חסר מובן.

ממללא,

אכן דבריו של הרב אהרל'ה פוקס ראויים היו להיות מובאים בהקשר הזה ותודה לך על הציטוט.

עם זאת, אני סבורה שאת ההאשמה של התפישה הפשטנית שאתה מייחס לו בנקיטתו במונח 'א-להים האורתודוכסי', אפשר במידה רבה להחזיר אליך. הרב פוקס לא הסביר למה הוא מכוון במונח זה, אני בטוחה שהוא לא הפליט אותו כלאחר יד, אלא השתמש בו כקוד שאותו לא פיענח.
מן הסתם שיקולי העריכה של הכתבה דרשו חומר יותר פיקנטי מאשר עיון תיאולוגי במשנתו המעניינת של הרב.

שבוע טוב קעלמער,

בשחיה במי האפסיים של העיתונות הרשעה העליתי סיפור נוסף.

תיאור הבית בו גדל מושא הכתבה:

"הבית, בכל מקרה, לא היה בית חרדי צייתני, הולך בתלם, אלא בית דעתני: "באמצע השבוע היו מודיעים לנו שבסעודת ליל שבת נדבר על המושג 'אמת', וכולנו היינו צריכים להתכונן". פוקס מזהה אפילו סימנים של גאווה דיאלקטית ביכולתם של הילדים לבחור את מסלולם העצמאי: "אנשים אומרים לאבא שהוא נכשל בחינוך, והוא דווקא אומר שהגשמנו את ההכוונה שלו, לחינוך ששואל שאלות"".

יש מקום לציין תופעה נוספת שרווחת אצל הרבה 'חוישבים' והיא תופעה של שיבה למקורות, לעתים למקורות ממש, ולעתים אימוץ של בית הגידול בצורה 'מעודנת' יותר (והרחיב בכך רבנו מיכי בספרו).

http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=500485&contrassID=2&subContrassID=4&sbSubContrassID=0

___________________

והערת ביקורת על המוזכר בגוף הכתבה -

פוקס טוען שהוא אדם מאמין אך לא במה שהוא מכנה 'א-להים האורתודוכסי'. זו לא הפעם הראשונה שאני נתקל בביטוי הזה אצל אנשים מהזרמים הלא-אורתודוכסיים, שמבחינה את האורתדוכסיה מתנועות אלו בכך שהראשונה אוחזת בדימוי אלוהות עממי-פשטני.

כמובן שהדברים מקוממים.

האם א-להיו של הרמב"ם (יהיה אשר יהיה) היה פשטני? העם הא-לוהות הקבלית היתה פשטנית?

אף לגבי הוגים אורתדוכסיים מובהקים בימינו, ניתן לשאול: האם א-להיו של הרב קוק הוא 'פשטני'? ומה עם א-להי ליבוביץ' או הרב סולוביצ'יק?

ההבחנה בין התנועות הללו נוגעת לאורח החיים ולמחוייבות לאורח חיים מסויים, ואינה הבחנה תיאולוגית. אפשר להיות חילוני/רפורמי/מסורתי שמאמין באל תנ"כי 'פשטני', ואפשר להיות חרדי שמאמין בא-להים פילוסופי.

יעלו עשבים בלחיי אם הצלחת להרגיזני.
[או בגירסא הירושלמית.כשיצמח לי בכף היד אקליפטוס ומתחתיו ספסל, ועל הספסל זוג זקנים, והזקן קורא לאשתו את האלגימיינער ז'ורנאל או אז אולי תצליחי להרגיזיני.]
באשכול הזה חוץ ממני אף אחד לא יאשים אותך...

אתיחס ליצחק וכל החד גדיא הזה באשכול אחר .



הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!