בית פורומים עצור כאן חושבים

האם יש מצב שבו אדם אינו זקוק למצוות?

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-19/5/2002 22:43 לינק ישיר 
האם יש מצב שבו אדם אינו זקוק למצוות?

נושא זה הועלה בדרך אגב באשכול סמוך, ונראה לי שהוא חשוב מספיק להוות נושא לאשכול עצמאי. סוף סוף, מטרתנו כאן לדון בכובד ראש בנושאים יהודיים הגותיים, תורניים ופילוסופיים.
הדרך הטובה ביותר שאני מוצא כרגע להתייחס לנושא היא על ידי שני סיפורים שהם אחד.

הסיפור הראשון הוא של רבי נחמן מברסלב. ויסלחו לי חסידיו ותלמידיו כי אינני זוכר את הסיפור כלשונו.

מעשה והאיצטגנינים של המלך הזהירו אותו בשנה הבאה תהיה חיטה משוגעת. כלומר, שכל מי שאוכל ממנה - משתגע.
למלך היה אוהב. והם התייעצו ביניהם. המלך אמר:
אם נאכל מן החיטה, נשתגע. אם לא נאכל, איך אפשר לחיות?
הפיתרון הוא לעשות סימנים. נעשה לנו סימנים, כמו קשרים, כך שלאחר שנאכל מן החיטה, נוכל להסתכל בסימנים, ולזכור להסתכל זה על זה, ולדעת מי אנו ומה אנו.

הנמשל לא קשה, ולדעתי הוא נוגע מאד לענייננו.
המלך הוא כמובן ד'. האוהב של המלך הוא אברהם אבינו, או עם ישראל. החיטה המשוגעת היא החיים בעולם הזה. אי אפשר לחיות בעולם הזה בניתוק, בלי להשתגע. (והרמב"ם כידוע אומר שאילולא המשתגעים העולם לא היה יכול לשרוד).
השיגעון הזה איננו טירוף של חולי נפש, אלא שטות של מי שזונח את העיקר כדי לעסוק בטפל. כי כל החיים הם טפלים לעומת העיקר של עבודת ד'. זו לפחות ההנחה של מחבר המשל.
אדם אינו מסוגל לחיות בלי להשתגע, ואז הוא שוכח את העיקר. הפיתרון: סימנים. הקשר הוא רמז לדעתי לתפילין.
נראה לי שכאן רבי נחמן הציב ניסוח סיפורי לבעיה שכל אדם חושב נתקל בה. איך אפשר לרדת מן האולימפוס של העמידה מול ד' כדי לחיות בעולם, בלי לאבד את המיוחדות?
התשובה שלו היא שאין מנוס מאבדן המיוחדות, כי זה כל האדם, והדרך היא להילחם בכך על ידי המצוות, הסימנים.


שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/12/2006 10:10 לינק ישיר 

. בפורום אחר ובנושא אחר כתב שרקן:

הויכוח הזה מזכיר לי (וסליחה על ההקשר) את נושא מי השופכין שזורמים ברחובותיהן של ערים רבות בהודו.

הסיבה לכך שמאמינים הינדיים לא משתמשים בבתי שימוש מודרניים - ובכך גורמים לזיהום ותחלואה רבה, נובעת מהאיסור שיש בדתם לעשות את הצרכים על מים.

ומה הסיבה לאיסור הזה שגורם לכל כך הרבה בעיות בריאות?

הסיבה היא קיבעון בקיום מצווה דתית שבזמנה הייתה חכמה עד מאד אך הפרשנות שלה כיום הפכה את היוצרות:

בעבר, היו ההודים עושים צרכייהם בתוך אגמים ונהרות בקרבת הבתים. אחד מחכמי הדת שלהם הבין את הקשר שבין המים המזוהמים בשפכים ובין המחלות בהם לקו האנשים והוציא "פסק הלכה" שאסר לעשות את הצרכים במים.

האיסור הזה, משיג היום את ההיפך משהתכוון  המחוקק מכיוון שהאנשים מפרשים את הדברים כפשוטם ומבחינתם, גם שימוש באסלה מודרנית שמזרימה את השפכים למכון טיהור - מהווה הפרת הלכה דתית והתוצאה כאמור היא שמצווה שכל כולה הגיינה הפכה למצווה שמנציחה את הזיהום.

והגיב ע"ז מיימוני :

שרקן

יישר כוח על המשל היפהפה. אני מעתיק אותו לעצמי וגם אביא אותו בעתיד.

אמנם, זה ההבדל הגדול בין התורה לבין דתות אחרות. המצוות אינן מזיקות בשום תקופה. וזה נושא חשוב לדיון בפני עצמו, כמובן.

אני רוצה להתייחס לסיפור היפה של שרקן, ולדבריו של מיימוני.

לאנשים מאמינים, עושה אנלוגיה זו של שרקן הרגשה מאד לא נעימה, והתגובה האינסנקטיבית היא אכן זו כמו של מיימוני.

אך אם נהיה כנים עם עצמנו, האקסיומה הזו של מיימוני , לפיה "המצוות אינן מזיקות בשום תקופה", אינו ברור כלל.

ואני מדגיש: אין כל ספק שהמחוייבות שלנו לקיום המצוות , איננה תלויה כלל בשאלה אם הם עלולות להזיק או לא. אני מדבר רק על העובדה.

ובכן נקח לדוגמה נושא מסויים.

(ואני לוקח בכוונה נושא שהוא גזירה דרבנן, ואינני רוצה להביא דוגמאות ממצוות דאורייתא  מחמת הרגישות היתירה שקיימת בהן)

חז"ל גזרו על מעוברת ומינקת חברו.

כלומר , אסור לאשה הרה או מניקה להינשא לאיש אחר, עד שהילד יהיה בן שנתיים.

איסור זה הוא מסיבה סוציאלית מאין כמוה, שכן חז"ל חששו שהאשה תיכנס להריון מהבעל השני, וזה יגרום שיפסוק חלבה , והולד ימות ברעב.שכן הבעל השני לא ישקיע מכספו לשכור מינקת לילד שאינו שלו.

כיום בזמן אבקות החלב הזמינות, והעובדה שאף אשה אינה מניקה יותר מכמה חדשים, הדבר גורם רק לעיכוב נישואין של האשה ללא כל תועלת.

זאת ועוד, לעיתים קרובות, הדבר גורם לתוצאה הפוכה מכוונת חז"ל.

שכן במהלך הדורות התפתחה קולא, שאם האשה לא החלה כלל להניק את הילד, מקילים ומתירים להינשא כבר לאחר שנה וחצי.
הדבר גורם במקרים רבים מאד, שאשה היולדת ילד והיא בהליכי גירושין, היא בכוונה לא מתחילה כלל להניק את ילדה, למען תוכל להינשא כבר לאחר שנה וחצי מהלידה, ולא תיאלץ להמתין שנתיים מלאות.

המציאות היא  שאילמלא גזירת חז"ל, היה הילד נהנה מהנקה לפחות כמה חדשים (עד שיעכיר חלבה מחמת הריון ...) ועתה  בגלל הגזירה , הוא לא זכה לינוק ולו ליום אחד.

הרי לנו דוגמה , שהלכה שבאה לעולם למטרה חשובה ומובנת , גורמת לתוצאה מזיקה ,והפוכה מכוונת חכמים.

*****

מואדיב:

.


בר בי רב:

היומרה לדעת בצורה נחרצת מהי מטרת מצווה מסויימת, יכולה להביא לידי טעויות רבות.

גם אם לא נכנס לגוף הויכוח - האם יש טעם למצוות או לא, הרי כבר מדבריך ניתן לראות את הבעייתיות:

"והעובדה שאף אשה אינה מניקה יותר מכמה חדשים..."

אינני יודע היכן אתה חי, אך אני מכיר מקרים רבים של תינוקות שינקו הרבה מעבר לגיל שנה. אגב, זה למרות שהפורמולות למיניהן זמינות מאד.

ועוד, האם בטוח אתה שגזרו חז"ל על מיניקה משום שיפסק חלבה אם תכנס להריון? כפי שאנו יודעים, הסיכוי להרות בזמן הנקה נמוך יותר מאשר כאשר לא מניקים, וודאי שבימי חז"ל הסיכוי היה עוד יותר נמוך. אך עוד מעבר לכך, האם אתה חושש לכך שמעוברת תכנס להריון? אם כן, זה חשש מופלא עד מאד, והייתי שמח לקבל ממך אישוש לכך שיש אפשרות שאשה מעוברת תהרה במהלך ההריון אותו היא כבר נושאת.

ועוד, מדבריך פירכה להם. אם צריך היה בעבר לשכור מינקת, והיום צריך לקנות פורמולות, מה ההבדל? הגבר החדש, זה שלדבריך לא ירצה לשכור מינקת עבור הבן שאינו שלו, ירצה לקנות עבורו אבקת חלב בכסף מלא?


אם אתה רוצה דוגמאות, יש רבות וטובות מכך, וחלקן מגיעות לידי מחלוקת הלכתית, וראה פסיקתו של הרב ליכטנשטיין בעניין גילוח בחול המועד.

*****

בעלבעמיו:

מו"נ ח"ג פל"ד (תרגום שוורץ - מאתר אוניבסיטת תל אביב)
חייב אתה לדעת גם כן שאין התורה שועה אל החריג, ואין הציווי בהתאם למיעוט. אלא בכל דעה, מידה, או מעשׂה מועיל שרוצים להשׂיג, מתכוונים לדברים שעל-פי-רוב, ואין שועים לדבר הממעט לקרות או לנזק הפוגע באדם אחד בגלל הקביעה הזאת והנהגת התורה. כי התורה היא ציווי אלוהי. תוכל להתבונן בדברים הטבעיים שמאותן תועלות לכלל הנמצאות בהם1 - מתחייבים נזקים לפרטים, כמו שהתברר מדברינו2 ומדברי זולתנו.
בהתאם להתבוננות זאת אל תתפלא גם כן שכוונת התורה אינה מושׂגת בכל פרט ופרט3. אלא מתחייב בהכרח שיימצאו פרטים שהנהגה זאת של התורה לא תביא אותם לידי שלמות.

*****

ירוחםשמ:

מואדיב
ומה עם עקרות הנשים, השומרות את גזירת רבנן, ומאחרות את הביוץ


בעל
גם גזירות וחומרות דרבנן בכלל זה.?

*****

לינקזעצער:

חופש המחשבה, החובה והזכות (מיימוני)
http://hydepark.hevre.co.il/topicarc.asp?whichpage=2&topic_id=119301

הודעת החרדל"ש:
"כי באשר ידע השם הנעלה שמשפטי זאת התורה יצטרכו בכל זמן לפי התחלף המקומות והחידושים ולפי הנראה מן העניינים, להוסיף על קצתם ולגרוע מן קצתם, הזהיר מן התוספת ומן המגרעות ואמר לא תוסיף עליו ולא תגרע ממנו...והותר גם כן לחכמי כל דור, רצוני לומר בית דין גדול לעשות סייגים כדי לקיים משפטי התורה האלו בעניינים שיחדשום לשמור התורה. וכן הותר להם גם כן לבטל קצת מעשי התורה ולהתיר קצת הנזהר ממנו לפי עניין אחד ולפי מאורע אחד...ובזאת ההנהגה תתמיד התורה האחת ויתנהג כל זמן ובכל מאורע כפי הצריך לו"

(רמב"ם, מורה נבוכים, חלק שלישי, פרק מ"א)


מהודעת ווטו1:
 והנה עוד ציטוט ממורה הנבוכים ח"ג רפל"ב על עיצוב מצוה לפי אי יכולת האדם להתנתק מהרגליו:
[מצוות המקדש הנן תחליף חיובי לעבודה זרה] ובכמו הנהגה זו עצמה מאותו המנהיג יתרומם ויתעלה נאמרו דברים רבים בתורתנו. לפי שאי אפשר לצאת מן הקצה אל הקצה הנגדי בבת אחת, ולפיכך לא יתכן כפי טבע האדם שיעזוב כל מה שהורגל לו בבת אחת.

וכאשר שלח ה' את משה רבנו לעשותנו ממלכת כוהנים וגוי קדוש בידיעתו יתעלה, כמו שביאר ואמר אתה הראית לדעת וגו', וידעת היום והשבות אל לבבך וגו' ושנתייחד לעבודתו כמו שאמר ולעבדו בכל לבבכם, ואמר ועבדתם את ה' א-לוהיכם, ואמר ואותו תעבדו.
והיה הנוהג המפורסם בעולם כולו הרגיל אז, והעבודה הכללית אשר גדלנו עליה הייתה הקרבת מיני בעלי החיים באותן ההיכלות שמעמידים בהן הצורות, וההשתחוויה להן, והנחת הקטורת לפניהם. והחסידים והנזירים היו אז האנשים המיוחדים לעבודת אותן ההיכלות העשויות לכוכבים כמו שביארנו, לפיכך לא חייבה חכמתו יתעלה וניהולו הגלוי בכל ברואיו, שיצווה אותנו בעזיבת כל מיני העבודות הללו ולהזניחם ולבטלם, לפי שזה היה אז מה שלא יתכן לקבלו לפי טבע האדם, שהוא נינוח תמיד במורגל.

והיה נעשה זה אז, כמו אילו בא נביא בזמנים הללו, וקורא לעבודת ה', ואומר, הנה ה' ציווה אתכם שלא תתפללו לו ולא תצומו ולא תשוועו לפניו בעת צרה, אלא תהיה עבודתכם מחשבה בלי מעשה כלל.

http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/more/c11-2.htm#2

_________________

בברכה.

*****

בעלבעמיו:

ירוחם
ולאו ק"ו הוא?

*****

ירוחםשמ:

בעל בעמיו
אם בעינך התורה זה קל -וחומר מצוות ומנהגים מדרבנן.
אצלי זה הפוך. למרות מה שהרבנן עצמם אמרו, כי העובר על מצוות התורה חייב מלקות. והעובר על דברי רבנן חייב מיתה



תוקן על ידי עצכח ב- 18/12/2006 13:24:13




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/12/2006 09:10 לינק ישיר 

נצחיות המצוות

מצוות בטילות לעתיד, הא כיצד? (יהוסף)
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=466023

"ביטול המצוות לעתיד לבוא", טוב או רע? (נישטאיך)
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1074327

"התכלת" דוגמא לשמרונות אי רציונלית, מדוע (הרשבא)
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=932188

החושב שמקיים מצוות ריטואליות לולא הציבור (ווטו1)
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=632034

היהדות פחות מתאימה לאנשים רוחניים? (לב_העמק)
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1040717

האם יש יהודי שהיהדות תפטרנו מדתה? (רב_הריפוטר)
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1108822

אנינות וחללית כקני מידה לחלוקת המצוות (ווטו1)
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1032180

מצוות 'מסגרת התורה' במקום פיקוח נפש? (קונילמל7)
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1333629

לעבור על דרבנן-פרהסיא או דאורייתא-צנעא? (בוגיעלון)
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=919983

אוכל נבלות לש"ש - מומר, תנוק"ש או צדיק? (בוגיעלון)
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=255643

הרמב"ם, שלמות האדם וגדר חיוב המצוות (רב_צעיר)
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=909983

היה יהודי בצאתך ואדם באהלך (שאלת מנלן לווטו)
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=628891

http://hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=558159&whichpage=13
הודעות אפכאמסתברא

_________________

בברכה.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-19/12/2004 06:56 לינק ישיר 

אידך,, פלא איך אתה מכליל כל פרט בכלל העניין של הגישה הרציונלית לשלימות, כאילו כל פרט מהתורה באה עבור שלימות מוסרית שבקצה האחרון של השלימות, אותה אתה רואה כאוטופיה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-19/12/2004 06:15 לינק ישיר 


ריב,אידך,

כדבריכם,כבר כתב באופן מפורט ובהיר רב צעיר באשכולו

"הרמב"ם,שלמות האדם וגדר חיוב המצוות"[סוף הודעה

ראשונה]

אידך,

בין "תיקון העולמות" שתלויים במעשה המצווה דווקא,

לתיקון האדם,שהעיקר תלוי בכוונתה,

ראה דברים נפלאים ב"שם משמואל" לשבועות.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-19/12/2004 04:38 לינק ישיר 

הוא אשר אמרתי.

אידך גיסא



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-18/12/2004 18:52 לינק ישיר 



כמדומני שלפי הגישה הרציונליסטית כפי שהיא באה לידי ביטוי במו"נ בעיקר - היא כי יש צורך תמידי בעשיית המצוות היות ואדם לעולם איננו יכול להגיע לשלמות באשר הוא אדם - והשלמות המושגת כביכול אצל השלמים היא לא שלמות סטטית ויציבה - ולכן יש חשש גדול שירדו ממנה כפי שקרה להרבה 'שלמים' נודעים בתורה. ועל כך הם אמרו - "אל תאמן לעצמך עד יום מותך" - ואם המשיח גם בסופו של דבר ימות כי אז המימרא נכונה גם לגבי ימיו.





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/12/2004 17:26 לינק ישיר 

מימוני,

מה השאלה בכלל?
במסורת ההגות היהודית ישנן שתי תפיסות תיאולוגיות עיקריות לגבי הטעם (הכללי) של המצוות: המסורת הרציונליסטית גורסת שהן המתכון לתיקון האדם, והמסורת הקבלית גורסת כי הן גם (או בעיקר) מתכון לתיקון העולמות העליונים.

התשובה לשאלתך היא אפוא תלויית-תיאולוגיה:
לפי הגישה הרציונליסטית - אין צורך במצוות כאשר האדם השיג שלמות מוחלטת, ואין כל חשש שיירד ממנה.
לפי הגישה הקבלית - אין צורך במצוות כאשר העולמות השיגו את תקנתם המלאה, ואין כל חשש שיירדו ממנה.

ברור מאליו, כי שני המצבים הללו הם אוטופיים לחלוטין. לפיכך, בין לפי תפיסה זו ובין לפי האחרת - התשובה לשאלתך שלילית.

אידך גיסא



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/12/2004 14:35 לינק ישיר 

בהודעה הקודמת רימזתי את התשובה, אך עתה ארחיב.

אנו יודעים מהמשנה בברכות שחתן פטור מקריאת שמע עד מוצאי שבת. רוב הראשונים מסבירים שכן עד אז כנראה ודאי בעל, ומ"מ אין נותנים לו יותר מג' ימים, והמשנה סמכה על כך שהמנהג הרווח להינשא ברביעי בשבת. והקושי ניכר, שכן היה למשנה לפרש שהכל תלוי בבעילה ראשונה, וגם הדוחק על ההסתמכות של בתולה נישאת לרביעי ניכר.
הב"ח מביא שיטת מנהג מצריים שלא תלו זאת בבעילה ולא בג' ימים אלא במוצאי שבת כפשוטו, גם כשנושא בראשון או בשישי. הב"ח מתקשה בטעם העניין ודבריו אינם על דרך הפשטות.
הקושי הוא גדול, וכי החתן אינו יכול לומר פסוק של קריאת שמע?
כמו כן מצטרפת הקושיה בעניין אונן וכנ"ל.
ומה ההבדל בין אלו לספינה שנטרפה בים, ע"ז הגמ' מבדילה בין טרדת מצווה לטרדת רשות. והתימה שכולנו יודעים שאונן וגם חתן לא מוטרדים מה"מצווה" אלא מגוף העניין.

לכן הביאור המתיישב אצלי על הדעת, שאין המדד "טרדה הבאה משום תחושת החיוב של מצווה", אלא כל טרדה הבאה מעניין שביסודו הוא מצווה, וזה מוכיח שיש כאן עניין חשוב וראוי א"כ להיטרד עליו מצד עצמו, הרי זו טרדה "מוצדקת" הראויה לפטור משאר מצוות ומשום שאין מצב הדעת באופן הראוי ומכוון למצווה.
לכן חתן פטור עד שיעבור עליו השבוע, אז מבחינה נפשית הוא כבר מסתגל וגם אם לא בעל כשיטת מנהג מצריים ול' המשנה ופשטותה [וכמדומה שבזמנו מצאתי גם אחד הראשונים שסתם עניין זה, ולא קבע ג' ימים כבטושו"ע]. ולכן גם האונן נפטר מן המצוות ולא ביחס לחובת המצווה. המצווה מוכיחה שיש כאן עניין חשוב, ועניין הראוי להיות חשוב מצדיק טרדת הדעת, משא"כ הפסד ממוני אמור להידחק מפני עניינים חשובים שיש בהם ערך עצמי וראוי וכמו מה שיש בעניינו מצווה.

בקיצור, המצווה יותר סימן מסיבה.


תוקן על ידי - יהוסף - 17/12/2004 14:42:42



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/12/2004 13:59 לינק ישיר 

יהוסף,

שפת לא ידעתי אשמע!

1. סברתך נפלאה, אך הגמרא דוחה אותה (בצדק) בשתי ידים, עיין נא בכתובות שם. וכי לדעתך, "מי שנטרפה ספינתו בים" פטור מן המצוות?

2. קושיותיך עוד יותר מופלאות, ואכן כבר הראשונים דנים בהם. עיין שם גם במחלוקת המפורסמת בין הרא"ש לתוס'.
עכ"פ, הטעם של כבוד המת מסביר לדעת האמוראים והראשונים מדוע אונן אסור לקיים מצוות ולא רק פטור מהם, וגם כאשר יש מתעסקים אחרים, עיי"ש שכבר דשו בהם רבים.

3. לכן מסקנתך לענ"ד היא קצת מוקדמת, ואולי גם קצת מוגזמת.


ר"מ



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/12/2004 11:58 לינק ישיר 

רמבמזל

בשו"ע יו"ד סימן שמ"א הלכה א:

"ופטור מכל מצוות... ואפילו אם אינו צריך לעסוק בצרכי המת... וי"א שאפילו אם ירצה להחמיר על עצמו לברך... אינו רשאי"
והרי הטעמים הידועים בדבר אינם מועילים כאן, שכן כאן אינו עוסק במצוה שייפטר, ולומר שסתירה לכבוד המת לברך צ"ע, ואינו מתיישב אלא א"כ נאמר שהמצב הוא מצב "מוצדק" של טרדת הדעת [משא"כ טרדת ממון] ולכן יהא זה גם פגיעה בכבוד המת אם לא ינהג באנינות.
[יש שם עוד הרבה קשיות, שללא היסוד הנ"ל קשה מאד ליישבם, ואכ"מ]



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/12/2004 10:50 לינק ישיר 




ובכל מה שקשור בדעתו של הרמב"ם בקשר למצוות לעתיד לבוא הרי - שתורת משה שמבוססת על התבונה השכלית הטהורה זו שמביאה לאיזון מידותיו של האדם עליה לא גורעים, ולא מוסיפים.על מצוות אלה לא יוכל האדם לותר לעולם, מפני שברגע שהוא מפסיק לקיימן הוא יוצא מהאיזון, ומתרחק מאלוהיו.

המקסימום שאפשר לומר הוא, שיש כאלה שאינם חייבים לקיים את המצוות בהקפדה, ולכך כוונתו של הרמב"ם כשהוא אומר לעתיד לבוא - שהאדם לא יראה בהם ציווי, אלא, יעשה אותם מחוכמתו.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/12/2004 10:31 לינק ישיר 

יהוסף,

1. כתבת: ,שיש מצב בו אדם אינו זקוק למצוות.
מצב של אונן. כלומר כאשר האדם במצב שדעתו אינה מכוונת. וזה יכול לכלול על מי שאופי חייו מאד מאד פשוט וחשיבתו אינה מופשטת כלל, אשר בעיני "משכיל" ייחשב כמעט לשוטה. ויש אנשים כאלה.


2. דבריך מתאימים להוא-אמינא של הגמרא (כתובות ו':):
אלא מעתה, טבעה ספינתו בים, הכי נמי דפטור? וכי תימא הכי נמי, והאמר רבי אבא וכו'.

3. ובאמת טעם הפטור באונן איננו בגלל שדעתו איננה מכוונת, אלא מחמת שתי סיבות: פטור של עוסק במצוה + הלכה מיוחדת משום כבודו של מת (מבואר בירושלמי ברכות פ"ג ובראשונים שם).

4. לסיכום, דוגמת האונן איננה מתאימה לדיון כאן במובן שציינת.


ר"מ



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/12/2004 09:57 לינק ישיר 

בעיון חוזר -

נראה שאפשר לענות על השאלה, האם יש מצב בו אדם אינו זקוק למצוות.

1. מצב של אונן. כלומר כאשר האדם במצב שדעתו אינה מכוונת. וזה יכול לכלול על מי שאופי חייו מאד מאד פשוט וחשיבתו אינה מופשטת כלל, אשר בעיני "משכיל" ייחשב כמעט לשוטה. ויש אנשים כאלה.

2. כאשר אדם נמצא באותו המצב של העתיד לבוא. כלומר כאשר אדם מגיע אל מצב הנבואה "תורתי אתן בקרבם" אז אינו נזקק לאותם אמצעי החדרה שנועדו להביא למצב הנ"ל, ודבר זה קשה לאומרו וכמעט כלל לא ניתן היה להיאמר אילולי הרמב"ם המבאר שהתפילה גם תהיה בשלב מסויים שמירת מסורת, ועיקרה יהפך לחשיבת תובנות התפילה.

עם כל הנ"ל, לשימור המסגרת המוסרית התורנית, כל אדם אשר מבין את ההגדרה הזו "מסגרת מוסרית תורנית - חברתית" אינו יכול להרשות לעצמו, גם עבור עצמו, לקבוע עצמו בהפרד מכלל החברה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-18/6/2003 09:09 לינק ישיר 

בהקשר לאשכולי מצוות בטילות לעת"ל, הייתי שמח לדעת מה נשאר לכם פה?


אגב המורה נבוכים כותב במפורש שלא יימלט שהמצוות לא יתאימו לאי אלו אנשים פרטיים. וזה שייך הן לפי מי שתחת רמת הממוצע והן מי שמעליה, אשר לרמה זו פונה התורה וכדברי האבן עזרא שיתאימו דברי התורה "למשכיל ולבלתי משכיל".


תיקון איות

תוקן על ידי - רב_סיינפלד - 6/18/2003 11:02:55 AM



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-12/10/2002 21:27 לינק ישיר 

לגוף השאלה:

היא כללית מדאי.
אם נפרט את סוגי המצוות:
בעצם
מלאכותי
סמלי
יחסי
וכו'

יהא אפשר להפיק תועלת מירבית מדיון שכזה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > האם יש מצב שבו אדם אינו זקוק למצוות?
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 לדף הבא סך הכל 3 דפים.

bholext