הצילו יהדות חדשה!

אני צריכה את עזרתכם.
אנו זוג בעלי תשובה כבר מספר שנים, בעלי התחיל ללמוד עם חבר גמרא והתחיל להיות מאוד רציני בשמירת מצוות. מהרקע אנו קיבוצניקים מהשומר הצעיר.וכך בערך היתה רמת הידיעות בתורה. לאחרונה בעלי החל להתעניין בפורום שלכם, ואף ישב וקרא שעות את הרשום כאן, ולהפתעתי במקום להתחזק הוא החללשנות מהרגלו.הוא ממעיט ללכת לחבר ללמוד.הוא הפסיק ללכת לבית כנסתבערב שבת ,דבר שהקפיד מאוד כבר מספר שנים .דבר זה גרם לבעיות בנינו, כי הבו בן ה9 לא רצה ללכת לבית הספר הדתי כי חבריו לועגים לו שאביו"כל שבת חולה" התרוץ שאנו אומרים לשכנים ששואלים מה שלומו.(לנו יש רק בית הכנסת, אחד באזור), כשניסיתי לברר מה מקום השינוי הוא אמר :לא הכל חשוב בסידור ולמה לבזבז זמן בתפילה ארוכה. לי יש הרושם ,אחרי קריאה רבה את מאמרכים בכמה נושאים,שהפורום שלכם הוא שתרם לתפישתו ןלקלקול התום שלו במצוות,האומנם? האם אתם רפורמים כאן בפורום או מיסדי דת חדשה? אולי חברי דת אמת שמעתי שיש קבוצה כזו שהיא כאילו דתיה ,אך בפועל, נגד הדת. אז איך אדע מי אתם? ואיך יחזור בעלי ללמוד שוב וללכת לבית הכנסת? אני זקוקה לעזרה דחופה!
:addSymbol('');

לשחרית.

<"תודה על התובנה העמוקה שלך, שאותה אפשר לסכם במילותיו של רב נחמן[?] לאן שאני הולך לשם מוליכות אותי'' רגליי">

לא לאן שאני הולך, אלא לאן שאני רוצה ללכת.

לא צריך להיות רב נחמן, כדי ללכת לאן שהולכים.

"אמרו עליו על הלל הזקן כשהיה שמח בשמחת בית השואבה אמר כן: אם אני כאן - הכל כאן, ואם איני כאן - מי כאן. הוא היה אומר כן: למקום שאני אוהב שם רגלי מוליכות אותי, אם תבא אל ביתי - אני אבא אל ביתך, אם אתה לא תבא אל ביתי - אני לא אבא אל ביתך". (סוכה דף נג עמוד א).


"אמר ר' לוי ששה דברים משמשים את האדם ג' ברשותו וג' אינן ברשותו, העין והאוזן והחוטם שלא ברשותו חמי מה דלא בעי שמע ומריח מה דלא בעי, הפה היד והרגל ברשותו אין בעי לעי באוריתא אין בעי אמר לישן ביש אין בעי מחרף ומגדף, היד אין בעי מפלג מצוון אין בעי גנב וקטיל, הרגל אין בעי אזיל לבתי כניסיות ולבתי מדרשות אם לאו הולך לבתי תיאטריות ולבתי קרקסיות". (בראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשה סז).
________


לשאלה אחת.

שכחתי. גם בספר שאליו ציינתי, דחפה הכותבת את בעלה שילך לבית הכנסת בערב שבת.

סיבתה: היה זה הזמן היחידי בשבוע, שהיא ידעה שה"תכשיט שלה", לא יחזור הביתה.


שבת שלום.





תוקן על ידי - נישטאיך - 19/11/2004 12:45:27

2דינים

הזיכרון שלך באמת אינו נאמן לאמת והציטוט המדויק הוא:

'אשמח מאד אם... תשכנע אותי שאלוהים שנתן כביכול את דת היהדות כדי ליישר את האדם, יעדיף לקנות מכונית משומשת אצל פלגן אורתודוכסי מאשר אצל רבה רפורמית!'

אתה רק מחזק כאן את ההנחה שלא כדאי לך לעסוק במסחר מכוניות משומשות!

מיימוני, האם אתה דוגל בשיטת ישוע הנוצרי שצריך לתת את הלחי השניה? הסבר אולי על מה מבוססת הסכמתך לנזקים מהפורום? להתיישר אינטלקטואלית, זה נזק?

לאמשלום.


<"אורה מורג, "מאה תפוחים חדשים (לא כולל מע"מ)"">.

תודה. לא זכרתי את שמה, אך זכרתי שבני הזוג היו (בעבר) שחקנים בתיאטרון חיפה.

ראיתי את הספר במשך שנים, עומד "מסכן", על מדף ספרים בספריה עירונית במדינה רחוקה, ולא נגעתי בו, חשבתי לעצמי, אם השם הוא כזה דבילי, על אחת כמה וכמה מה שנאמר בו, אבל לאחר שהצצתי בו, שוב לא יכולתי להניחו מידי, עד שקראתי אותו פעמיים. וצחקתי לכל אורך הדרך, אך כשחפשתי אותו לאחר מספר שנים, הוא כבר לא היה על המדף, והוא גם לא הופיע בקטלוג הספריה.

למי שקרא אותו, אין צורך להסביר מהו ה"יופי" שבו, ומי שלא קרא אותו לא יבין.

איני יודע אם ה"מאורעות", שעליהם היא מספרת, אכן היו עם בעלה, אך לבטח הם היו "יחד"-אצלו ואצל חבריו, והם היום אצל ממשיכי דרכם.

התסכימי אתי?


שבת שלום.




תוקן על ידי - נישטאיך - 19/11/2004 10:51:13

אמשלום,

בבחינת עשה שבתך חול ואז תצטרך לבית הכנסת?

מיימוני,

תודה על התובנה העמוקה שלך, שאותה אפשר לסכם במילותיו של רב נחמן[?] לאן שאני הולך לשם מוליכות אותי רגליי.


אכן יש מי שילך לאופרה של מוצרט ויתעמק בכתמי החלודה שיש על הברזים בשירותים ויש מי שיקשיב לזמר רייפן ששר ברחוב אפרורי וגשום ויראה את עיניו הבורקות.


[איקון צהוב מניף פונפונים אדומים]

שאלה אחת

א. לגבי הנזק שעלול לנבוע מקריאה בפורום - למרות שאני מסכים שיש כאלו שיכולים להינזק, מה נעשה להם, האם נוותר על תועלת המרובים מפני סכנה למעטים?

לב כל אדם ברשותו. וכפי שציינו כאן, יש מספיק מקומות שנועדו לשכנע את האדם להתרחק מהמצוות חלילה. האם דווקא כאן, שקוראים לשמירת מצוות ולעיון ולימוד, דווקא כאן הוא מקום הנזק הגדול? אני תמה על זה.

וכפי שציין וטו לעיל, יש ויש שהתקרבו עקב הפורום ולא להפך.

ב. לענין הפרטי של משפחתך - ובכן, כבר כתבתי לך לעיל כמה עצות איך לדבר עם בעלך על כך שילך לבית הכנסת. עייני לעיל ותראי.

אני חוזר על הדברים עם תוספת מרובה.

עיקר הדברים היה שזו לא שאלה הלכתית אלא שאלה טכנית. מה עושים עם עקשן שאינו רוצה ללכת לבית הכנסת.

והפתרון הוא לדעתי בשיחה אישית ביניכם. להתחיל בטוב. בדברים המשותפים לשניכם. שאתם רוצים בית יהודי ולחנך ילדים לתורה.

ואם כן, ילדים זקוקים לבית הכנסת, גם אם האבא אינו זקוק לזה וזה מפריע לו.

ולפיכך, הוא עשוי ללכת לבית הכנסת עם הילד, ושם, בשעה שאינו חפץ לומר עם הציבור מה שהתווסף במשך הדורות, הוא יכול לעיין בספר או אפילו בדפים מהפורום שידפיס לו לפני שבת. (רק יש לבדוק אם יש עירוב לטלטל לבית הכנסת). וגם להיזהר לא לעשות זאת בדווקא לעיני הציבור כדי לא לגרום תרעומת ומחלוקת.

ולגבי מה שהוא יושב ומעיין, אם הוא אינו מבזבז זמן על שטויות אלא יושב ולומד, למה להקפיד על זה.

ואם זה בא על חשבון היחסים ביניכם, אזי בוודאי שיש לך טענה מדוע הוא מזניח את הבית. ואם תראי לו שמחה ואהבה, ותמעטי אולי בדברי ביקורת, אזי גם הוא ישמח לשבת איתך בשעות הפנויות לשניכם.

ואולי תתענייני יותר במה שהוא קורא כאן בפורום, ותיטלי בזה חלק.

ועוד אני תוהה - אם הוא מעיין במה שכתוב כאן, מדוע לא יכתוב בעצמו מה שהוא חושב. הרי הרשות נתונה לכתוב, ובוודאי נשמח לשמוע מה יש לו לומר בנושאים השונים הנידונים כאן.

ג. אם יש לכם שאלות נוספות, שמא תרצו לפנות בתיבה האישית, והריהי לרשותכם. מצביעים בחלון הראשי על איקון - סמל - שנראה כמו שני אנשים יחד, לוחצים עליו, ומקבלים חלון ששולח הודעה לתיבה האישית של זה ששמו מופיע שם, במקום לשלוח לחלון הודעה כרגיל. ואז אפשר להתכתב בלי שכל העולם ידע מזה.

בהצלחה, ולעולם יהיו מעשינו לשם שמים.



שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

אני מסכימה עם מימוני שיתכן והנכתב במדורכם נותן טריגר ולא רק זאת אלא אף כח למי שרוצה לפרוש ,בכל רמות הפרישה, אם קטן ואם גדול. ולכן על זאת יאמר חכמים הזהרו בלגיטימציה שאתם נותנים.ולשאלתי הראשונה למה לא חזרתי אליה ,כי לא ראיתי התיחסות ענינית או עצות באיך להחזיר את בעלי לביהכ" או לחברותא, או איך לגמול אותו מהתמכרות למחשב, הוא יושב שעות קורא ואף כותב,. אם יש לכם עצות מעשיות בנושאים אלו אשמח לקבל ,ומבחינתי לסיים את הדיון בכך, תודה מראש.

ממללא,
בוא, תעשה שבת ותראה בעצמך ...

חבצלת

את מכוונת אותי למשהו שלא חשבתי עליו די הצורך.

יתכן שהפורום - והאשכולות האלו במיוחד - משמשים טריגר לשיחרור כל מיני מניעים כמוסים. להעדר מבית הכנסת. לא להתפלל. לפחות לא את כל התפילה. לא מחמת יראת שמים ורצון לדקדק, אלא מסיבות אחרות.

בעצם, זה מה שכתבו גם אחרים. זה מה שטענו המשגיחים כל העת. אך כוונתי היא כזאת. יש כאלו שאולי מהרהרים בליבם שהם רוצים למרוד, לצאת, להקל על העול - מפני שהמצוות נתפסות להם כעול ואינם מוצאים את ההתחברות ואת החוויה ואת ההתקדשות. (איקון עצוב).

אך זה בבחינת מה שהלב לא יגלה לפה. ואז הם מגיעים לכאן, ופתאום הסכר נפרץ. הם אינם קוראים מה שכן נכתב כאן בזכות דקדוק המצוות, בירור האמת, מסירות להלכה. הם קוראים ומוצאים את המפתח לשיחרור, או מה שנראה להם כשיחרור.

איני סבור שבגלל כאלו צריך לשנות את דרכנו. מי שרוצה, יכול לקרוא גם את המשנה ברורה כדי למצוא בו היתרים (יש) או את הגמרא. הרי יש את מי שאמר שיכול הוא לפטור את כל העולם מן התפילה...

אבל אולי חלק ממבקרינו מכוונים לתופעה הזו?


שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

מיימוני, כבר אני שוברת את הבטחתי שלא לחזור לאשכול הזה, וזאת כדי לומר לך שאתה איש יקר.

וחרף מה שכתבת, הרי לא הטפת שלא ללכת לבית הכנסת, ודאי שלא להתפלל.

לשאול שאלות ולעורר תהיות מותר וראוי. בשביל זה אנחנו כאן, לא?

חבצלת

אני מודה:

אני הוא זה שפתחתי אשכול בשאלה אם צריך ללכת לבית כנסת כדי להתפלל.

ואני הוא שחוזר שוב ושוב על זה שהתפילה שבסידור ארוכה מדי, והיא שונה ממה שתיקנו חז"ל. ואסור להוסיף על התפילה שתיקנו חז"ל - כדעת הרמב"ם.

ואפילו כאן, באשכול הזה, חזרתי על העמדה הזו.

אבל השתדלתי לתקן, ולהסביר שלפעמים צריך ללכת לבית הכנסת לא כדי להתפלל, אלא כדי לחנך את הילדים, או כדי לא להתנתק מן הציבור.

(הרי גם בגמרא למדנו שהיו מן האמוראים שהיו מתפללים דווקא במקום לימודם. ובכל זאת, מסתבר שהיו מגיעים גם להיות עם הציבור יחד. כך נראה לעניות דעתי).

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

ממללא, מנין לי לדעת על קסמים שכאלה? אני לא מוצאת אמונה דתית, וגם לא מאבדת אותה, דרך האינטרנט.

אני יודעת, לעומת זאת, שיהודים (אל תורידו לי את הראש, איני מתכוונת לפתוח מחדש את הויכוח הזה) מאמינים, אורתודוכסים, רפורמים, ליברלים, וכל מה שביניהם, מתפללים לאביהם שבשמים, והולכים לבית הכנסת.

בעלה של שאלה הפסיק. שלא תאשים בזה את הרפורמים. ובעצם גם לא את האינטרנט. ובטח לא את עכ"ח, שבכל הזמן שאני מכירה אותו לא שמעתי בו מילה אחת נגד התפילה והאמונה הדתית.

ובזה אני באמת מסיימת את תרומתי (?) לדיון (?) הזה.