| נשלח ב-15/11/2004 08:46 |
 |
| |
רבקה אמנו - דמותה
באשכול אחר כתב מיימוני
לא דנתי בדמותה של רבקה עם תושיה מפני שיש לי בעיה משלי עם דמותה של רבקה. כבר כתבתי על כך בכמה אשכולות. וקשה לי מ-א-ד להציג בפני הילדים עמדה שאיני שלם איתה. ומצד שני, איני רוצה לפגוע בדמותה של אחת האמהות במיוחד באשר הדברים אינם ברורים לי.
************************************
מה הבעיה עם דמותה של רבקה? עד כדי אי השלמה עם הצגת דמותה כפי שהיא/היתה
אגב,ל'תחושתי' רבקה היתה 'חכמה' וכגודל חכמתה כך האחריות שגילתה כלפי נישואיה עם יצחק ממשיך דרכו של אברהם, להמשך דמותו של העם היהודי 'ישראל'- ויותר מכל אנושית עם לב זהב 
כנראה ש'חיידק האליטיזם' < שעבר בגנים גם להרמב"ם> היה בעוכריה של אשה יקרה זו....שבתכלס היא זו ש'קבעה' את המהלך התיאולוגי שבו ימשיך העם היהודי ללכת
אשמח לשמוע דעתיכם בעניין
|
|
|
|
| נשלח ב-23/11/2004 11:56 |
|
| |
כעת את ברורה לי כיסרית
|
|
|
|
| נשלח ב-23/11/2004 07:24 |
|
| |
riv
סליחה על הטעות, התיחסתי לשאלה איך לספר לילדים כשאלה שלך, עכשו שמתי לב שזאת שאלה שציטטת ממישהו אחר
תוקן על ידי - kisarita - 23/11/2004 7:26:58
|
|
|
|
| נשלח ב-22/11/2004 11:37 |
|
| |
מתוך הרמב"ם:
במה דברים אמורים באיש שכפר בתורה שבעל פה במחשבתו ובדברים שנראו לו והלך אחר דעתו הקלה ואחר שרירות לבו וכופר בתורה שבעל פה תחילה כצדוק ובייתוס וכן כל התועים אחריו אבל בני התועים האלה ובני בניהם שהדיחו אותם אבותם ונולדו בין הקראים וגדלו אותם על דעתם הרי הוא כתינוק שנשבה ביניהם וגדלוהו ואינו זריז לאחוז בדרכי המצות שהרי הוא כאנוס ואע"פ ששמע אח"כ שהוא יהודי וראה היהודים ודתם הרי הוא כאנוס שהרי גדלוהו על טעותם כך אלו שאמרנו האוחזים בדרכי אבותם הקראים שטעו לפיכך ראוי להחזירן בתשובה ולמשכם בדברי שלום עד שיחזרו לאיתן התורה:
תוקן על ידי - אזרחי - 22/11/2004 11:40:50
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2004 16:46 |
|
| |
מגי,
אינני רוחצת ידי ממך, ויהיה לי לעונג להמשיך ולדבר איתך, אף על פי שבשלב זה את מזדהה עם הקראים, שפתאום גילית את קיומם בתולדות העם היהודי,ונהית מודעת לפילוג הנורא שקרה. מעבר לזה ישנם עוד מעט קראים, הם חברה נחמדים לאאללה, נדמה לי שהמרכז שלהם הוא ברמלה.
ולכיסרית.
נראה לי שבקושיא את מתקשה תוכלי להיעזר בסופר שי עגנון, שכידוע גם אותו ככל יהודי בעיית העקיבה של יעקב את עשיו הטרידה מאוד, וכך הוא מספר על 'יעקב ישראל' בחיבורו "אתם ראיתם"
שואל המדרש: מה בין יעקב לישראל? 'יעקב' עולה בגימטריא 182, ואילו 'ישראל' עולה בגימטריא 541, וההפרש ביניהם הוא 395 העולה בגימטריא - שטן
יעקב הוא לשון שפלות מלשון עקב, ואילו ישראל הוא לשון גדולה, אולם על ידי קיטרוגו של שטן יכול ישראל להפוך ליעקב, ולכן בשעה שניצח יעקב אבינו את השטן, הנרמז באותו איש שנאבק עמו באותה פגישה לילית במעבר יבוק, ועל כורחו מאשר שטן זה ליעקב באומרו: "לא יעקב יאמר שמך כי אם ישראל" (לב/כה) סיפור זה בא ללמדנו כי מוטל עלינו לדאוג כל הימים, שלא תהיה לשטן שליטה עלינו, ושלא יהפך שם ישראל לחזור להיות יעקב, אשר עקב את אחיו פעמיים.
בדרך הדרש נוכל להטעים מהפך זה באישיות יעקב עליו רומז שינוי השם, אם נהגה את השם החדש ישראל באות ש-ימנית הווי אומר ישר-אל, ונציג אותו מול השם הישן יעקב, בחינת "והיה העקוב למישור" (ישעיה מ/ד)
מתאים יהיה לך לספר אותו כך לילדיך? מפני שלי התאים ומתאים תמיד...ולכולם
תוקן על ידי - riv - 21/11/2004 17:21:56
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2004 16:21 |
|
| |
ריב
ראי מכתב באישית.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2004 16:08 |
|
| |
כי שרית -
אם אכן כך כותבים את ניקך בעברית, שם נאה בחרת לך.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2004 15:37 |
|
| |
כיסרית
מי אמר שהאבות היו מושלמים? אפילו על משה נאמר: "ויחסרהו מעט" לכל הדמויות המוזכרות ב"ספר תולדות אדם" היו חסרונות. ואם אני נתקלת במשהו שקשה להבין, אני חוזרת אליו שוב ושוב עד שנחה דעתי, התורה שלנו מושלמת..
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2004 15:33 |
|
| |
לחזור לרבקה ויעקב
רבקה בעצם נעלמת מהסיפור, אבל התורה מיחסת ביקורת חריפה מאד ליעקב על הרמאות שהוא ביצע, לא מפורש במילים אלא על ידי קורות חייו.
דוגמא
ויאמר לבן "לא יעשה במקומנו [בנידוד למקומך] לתת את הצעירה לפני הבכירה"
והמדרש מכניס דברי מוסר אלה בפיה של לאה:
-וכל ההוא ליליא הוה צווח לה רחל, והיא עניא ליה. בצפרא, והנה היא לאה! אמר לה "מה רמייתא בת רמאה! לאו בליליא הוה קרינא רחל ואת ענית לי?"
אמרה ליה "אית ספר דלית ליה תלמידים? לא כך צווח לך אבוך עשו, ואת עני ליה."
(ב"ר)
וראו בהפטרת השבת שעכשו עברה עלינו
"וריב ל[השם] עם יהודה, לפקד על יעקב חטאיו, כרע מעלליו ישיב לו. בבטן עקב יעקב את אחיו ובאונו שרה את אלהים."
(הושע י"ג)
לגבי הבעיה איך לספר לילדים, נראה לי שזו בעיה שיצרנו לעצמנו, לאחר שקבענו שאנחנו חייבים להציג את האבות כדמויות להערצה חסרי כל מום.
תאמיני עוד תתקלי בדברים בתורה שהם הרבה יותר קשים להסביר, לעצמך, עאכ"ו לילדיך
תוקן על ידי - kisarita - 21/11/2004 15:43:55
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2004 15:32 |
|
| |
כיסרית,
לא הבנת מה כתבתי כנראה שלא הייתי ברורה
את התלמוד חייבים לקבל היהודים אלה שמאמינים במסירת תורת משה מסיני, בקשר לאגדות שהתלמוד כולל, מהם לא לומדים הלכה..בזה אני מסכימה איתך, אלא לומדים כל אחד מה שלומד...
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2004 15:00 |
|
| |
RIV,
אני אישית לא מקבלת כאמת לא את התנ"ך ולא את התלמוד
אבל מנין לך שאם לא מקבלים את התלמוד, כאילו לא מקבלים את התורה עצמה? איזה הגיון יש בזה?
וכשמדובר בעניני אגדה, תדעי שאפילו בקרב המחנה האורתודוקסי, אין הדבר ברור כל כך שחייבים לקבל את כל דברי אגדה כאמת, לפחות לא מילולית. דומני שכבר דנו בזה איפהשהו בפורום.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2004 12:11 |
|
| |
אם כך את לא באמת מאמינה בתורת משה מסיני - בכל המשתמע מזה במובן הרחב שלו, אלא שספר התורה עבורך, והיותך יהודיה קשור בסיפורי אגדות שעליהם נרקמים פנטזיות כל אחד כראות עיניו- התורה היא ספר ההיסטוריה של העם היהודי שהיה ונגמר לפני אלפי שנים - וכל מה שנשאר ממנה היא הירושה בדמות ארץ ישראל.
נעים מאוד.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2004 12:05 |
|
| |
ריב? עכשיו הבנתי מה הבעיה איתי. מן הסתם אני מצאצאי הקראים. (היש בהם יודע אם קיימים כאלה עוד היום ואמצא לי סוף סוף את מקומי?)
אני מעדיפה לחזור אלפיים שנה אחורה ולא לעוות את התורה, שממנה חיותנו, ולא ממה שעשו ממנה אנשים חכמים בעלי כוונות טובות במהלך הדורות.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2004 11:33 |
|
| |
מגי?
התורה שבכתב כתובה בחידות ראשי פרקים ומשלים.
שוב מניין? מהתורה שבע"פ
, שהתורה שבכתב אין לה שום משמעות בלעדיה, כבר אמרתי לך על זה אין ויכוח בפורום.
הקראים נתפלגו מהפרושים בגלל שלא הסכימו לקבל את התושב"ע, לא נחזור 2000 שנה עכשיו אחורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2004 11:27 |
|
| |
באמת ובתמים הייתי מבקשת לדעת - מנין לכם הביטחון הכל-כך נוח הזה בכל חטאי עשיו? והרי אין לא מניה ולא מקצתיה בתורה הקדושה!!!!!!!!
אם מישהו ליסטם פה - הרי אותו ליסטמו, והוא, מגושם ותם, פראייר מצוי - איך אחד כזה מלסטם את הבריות? והלוא כדי ללסטם צריך פיקחות, צריך יכולת תכנון, צריך אמביציה להתעשר. איפה מציתם אצל עשיו ולו בדל מתכונות אלו?
מה שיש שם זה הבכי שלו על שנגזל, והעובדה שיצחק אהבו, וחטאו היחיד שנשא שתי נשים נוכריות - מן הסתם גם הן הוליכוהו באף טרם יידע מימינו ומשמאלו... ובשום מקום לא כתוב שאביו אהבו כדי להחזירו למוטב. הוא פשוט אהבו, כאב את בנו, על טבעיותו ושעירותו ופשטותו, וריחו הטוב כריח השדה בכלל זה.
ומי שערמומי ופיקח ומתכנן למרחוק הרי זה יעקב, אף שהוא נערץ בצדק.
היופי שאני מוצאת בתורה זה שלא מעוותים ולא מסלפים שום דבר כדי שייראה יפה ומסודר. דוד, עם כל גדולתו - איש לא כיסה מאיתנו סיפור כבשת הרש ונבל הכרמלי והתחברותו עם אנשים בעלי קופות.... יעקב, למרות היותו אב גדול, ואדם מיוחד במינו ביכולותיו וחכמתו, אדם אשר שׂרה עם מלאך לילה שלם, וראה חלום ייחודי, ומאפס הגיע לגדולות - איש לא כיסה מאיתנו מעשה הרמאות עם הברכה ותעלול הבכורה.
אז כדי לטהר האחד על העוול שעשה לאחיו, נעמוד ונשמיץ ונעוות את אחיו, שכל אשמתו שהיה תם ומגושם ולא כזה פיקח, ונדביק לו רוע-לב וחטאים מקיר מקיר שלא היו ולא נבראו, ונלך לישון שבעים וטובי-לב...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2004 11:26 |
|
| |
מגי, מה שכתבת פשוט לא נכון.
לא הפשט ולא הרוח.
בברכה.
|
|
|
|
|
