איך נספר את התנ"ך לילדינו?

קעלעמר,

חזור לתשובתי בה הסברתי לך כיצד מסבירים, אני עשיתי כמיטב יכולתי, ואין לי הסבר אחר מלבד זה שהסברתי את האמת כפי שהיתה. נקודה.

אתה רוצה להפוך את ה' רק לאלוהי החסד בזמן שהוא גם אלוהי הדין? אי אפשר!

נתחלף לך חמוד בחמור.

בואי ואסביר לך מה בעיה אני מוצא בהסברי הקבלה [יודגש בהסבריה ולא בה]
לרוב אנשים לא יודעים על מה מדובר והם רק מדקלמים מנטרות.
לענות על שאלה פשוטה כשאלתי. במלל שהתורה לא קשורה לעולם ואין בה טעם והגיון. זהו בדיוק ההסבר שמתימר להיות מבוסס על הקבלה.הוא כמובן לא מקובל עלי .וסוד אגלה לך ,גם לא עליך.[מתוך קריאת דבריך בעיון אני למד]

ומכיון שאני למדתי את כיונך ,תיארתי לי שמתוך הלהט לא שמת לב.ובאם טעיתי אני מתנצל וחוזר בי.

אשמח לנהל איתך דיון עניני על השגחת הבורא בעולמו לפי השקפת היהדות [שלא לדבר על הקבלה והחסידות שהיום מקובלת על כולם] ובטוחני שעוד יהיו לנו הזדמנויות להתנצח על כך.

ועכשיו לשאלה : נניח שאת צודקת ולא אלוהים הוא זה שנהכה בבכורי מצרים אלא פרעה עשה זאת.
ונניח שאלוהים עזב את עולמו ולא משגיח על ברואיו אלא נותן להם לעשות כרצונם.
את מסוגלת בלשון פשוטה להסביר לי היאך אני אמור להסביר לילדתי את סיפור יציאת מצרים ,כשאני מוציא את שמו של אלוהים מהפרשה?
וזה לא שאני באותה שעה ניסיתי לחנכם על האמונה באלוהים זה כבר סיפור אחר לגמרי.
כל אשר ניסיתי לעמוד על כך הוא איך עוקפים את הסתירה החדה והברורה של המוסר כפי שכבר נקלט במוחו של הילד ובין אמונותו הטהורה שהאל הוא הטוב האמיתי ולא הורג ילדים חפים מפשע.
תשאלי אותי מנין לי שהאל הוא טוב. זאת למדתי מהתורה
הציוי הראשוני הכללי שנאמר בתורה הוא והלכת בדרכיו ,
מופיע אצל אברהם "כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו וכו ללכת בדרכי"
ומה הם דרכי האלוהים? ראי איזה פלא גם זה נאמר בתורה.
"מה הוא רחום אף אתה רחום וכו" זהו האלוהים שאני רוצה לחנך את ילדי להאמין בו.
לא בגלל שהוא אמת. אני לא מחנך את ילדי על סיפורי הגבורה
של חיילי הגנרל לי,אפילו שהם אמת. אני מחנך [שימי לב למילה "מחנך" לא מספר]אותם להליכה בדרכיו.
ואיך להעביר את זה,לא הצלחת להסביר לי.


הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!

קעלעמר,

חמור מאוד שאתה חושב שבלהט הויכוח הנפתי לאזרחי, אני מן הסתם מסכימה לגמרי עם הרוח בדבריו,ואני אינני פוסלת את הקבלה, ואשרי האדם שמגיע לדרגה בה הוא הופך ל'מקובל' במובן הטוב של המילה.

זה שאתה כביכול מייצג עמדה רציונלית לא הופכת אוטומטית את דבריך לנכונים ודברים שאתה מעריך שהם מתוך הקבלה פסולים.

אדם שחושב שה' אמון על שלומם של הילדים בעולם בטח אינו מכיר יהדות מהי? אדם שאינו מודע לכך שה' נתן לבחירתם של בני האדם את הטוב ואת הרע את החיים ואת המוות, אינו יודע לדעתי מהי יהדות.

את התינוק המצרי החף מפשע ה' הרג, ואת התינוקות החפים מפשע היהודים מי הרג?

אני את ילדי מחנכת שבאלוהים מאמינים מפני שהוא האמת, ולא בגלל שהוא שומר על ילדי העולם.

נראה לי שהקוראים יתרשמו ממה שנאמר עד עתה. וכל מה שיאמר בנוסף יהיה בבחינת חזרה על הדברים שנאמרו...

ואללה איזו קשיחות הרבצת.. [זה בסדר גמור מצידי]

אבל נהוג שלקשיחות תלווה גם נסיון הבנה בדברי הזולת.

שאני בגיל חמש כבר אטע בילדתי תובנות רמבמיות על אלוהים?
לא הוא זה שמנהל את העולם ,מתגלה לנביאיו, ושומר על ילדי הגן?
לא! אני לא אטיל בהיטלר את האחריות על הרצחם של הילדים בשואה. אם את מנסה להרחיק את האחריות מאלוהים את לא מבינה יהדות מהי.
וכי לא אמונים אנו על הקללות התנכיות.
אבל נעזוב את השואה.אזרחי מביא לך את העיר הנידחת שזה כבר ציוי אלוהי שנתן לנו לבחור בו.
וגם בזה נאשים את המבצעים?

אני כמובן לא מוריד את האחריות הערכית, המוסרית, מפרעה [והיטלר] . וניתן איכשהוא להסביר לילדתי שאלוהים מאפשר את הרוע בעולם ולפעמים לא שומר על ילדי הגן.
אבל אני שאלתי ואני מפנה אותך שוב לדוגמא שנתתי, וממנה די התעלמת. שבו אלוהים עצמו, לא ע"י שליח, הורג ילד חף מפשע.
אנא נסי להתמקד במקרה זה ותסבירי לי איך אני אמור לספר לילדתי את העובדה הזו?

חמוד גם שבלהט הויכוח לא שמת לב והנפת אצבע ירוקה לאזרחי, שאמון על ההסבר הקבלי שכה רחוק ממך, ואת ההסבר הזה הציע לי.

הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!

קעלעמר,

על איזה לוקש אתה מדבר, הסיפורים שאתה מספר לה הם לוקשים קשים לעיכול.
אלוהים לא אמון על שמירת ילדי העולם, או האנושות בכלל. זה שאתה תעביר לה את המסר הזה, יהיה חמור מאוד מפני שברגע שהיא תפגוש באי צדק שבעולם – היא תכפור, ולא תאמין יותר באליל שאתה מצייר לה. ראה ערך ה'שואה'

אלוהים נתן לבני האדם את העולם, והם בוחרים לעשות רע, האם אתה מטיל את האחריות עליו, זו חוצפה שאין כדוגמתא,
היטלר לא אשם במותם של שישה מליון יהודים? זה אלוהים אשם? או העולם המערבי לא הוא זה שגורם למותם של מליונים של כושים קטנים וגדולים כאחד ברעב?

אלוהים יהיה אשם אם ילדה תתחלק על קליפת בננה ותשבור את הראש?

אתה מוריד את האחריות למותם של תינוקות יהודים מפרעה הרשע, ומטיל את האשמה על אלוהים ששלח את משה להושיע את הסובלים המסכנים?
איך אתה מסביר לביתך שהפרסים תלו את המן ועשרת ילדיו על העץ, זה לא אלוהים? אלה הפרסים ?

אלוהים לא מספיק טוב, אז הולכים לאלילים מדומינים?

סליחה על הקשיחות…

ואזרחי קבל

ריב

לא. לא אתעסק באשכול זה בלמה.
אבל גם האיך לא מקובל עלי. להטיל את האשמה על פרעה, שמי שבעיני ילדתי אמון על שמירה על ילדי העולם,הוא אלוהים.
לא נראה לי טוב מספיק, ואפילו לא מי יודע מה חינוכי, [כלומר גם אם היא "תאכל את הלוקש"].
כן, ילד מסוגל להבין וזו הסיבה ששאלתי.

אזרחי

באמת שאני משתדל להבין אותך. אבל אתה מתרחק ממני כל פעם שנדמה לי שאני מצליח לתפוס. כאותו אדם שכובעו עף ברוח,והוא מנסה לתופסו. כל פעם שהוא מושיט ידו לכובע הרוח מתחדשת ומעיפה אותן רחוק יותר.[כחובש כובע ודאי אתה מכיר את הסיטואציה.]

מה זה:שהם למעלה משייכות לעולם
מה לא שייך לעולם הריגת תינוקות בעבור חטאי אבותיהם?

זהו היתרון שבסיפור שקשה לקלטו בשכל אנושי או ילדותי, וחבל לאבד יתרון זה.
מה היתרון בלחנך את הילד לכך?
ואיך זה מקרב לתודעת הילד את הקדב"ה?

והחמימות האבהית שהמלצת לי עליה מזכירה לי את האופרה.
הזמר תוקע חרב בגוף הזמרת והיא שרה לו את כאביה .


תוקן על ידי - קעלעמר - 24/11/2004 18:46:25

עיר הנידחת לא היתה ולא עתידה להיות.

כשאנו לומדים הלכות עיר הנידחת, בא לידי ביטוי עניינם האמיתי של כל הלכות התורה - שהם למעלה משייכות לעולם, וע"י הלימוד על עיר הנידחת מתגלה שכך הוא העניין גם בשאר הלכות התורה.

על דרך זה לעניות דעתי כשהילד שומע סיפור מהתורה, וסיפור זה הוא למעלה מכל הגיון [או על כל פנים הגיונם של הילד ושל אביו], בא לידי ביטוי עניינם האמיתי של כל סיפורי המקרא האחרים. והיינו שאף על פי שיש סיפורים הגיוניים ומתקבלים על הדעת, מכל מקום הם עניינים אלוקיים שלמעלה מטעם ודעת.

זהו היתרון שבסיפור שקשה לקלטו בשכל אנושי או ילדותי, וחבל לאבד יתרון זה.

נקודה שניה היא שדווקא כשילד מבין בתודעתו שגם ילד מצרי בן חמש מת במכת בכורות - דווקא אז מכת בכורות [ובכלל עשרת המכות ובכלל היהדות והקב"ה] קרובים אליו.

יחד עם זאת לדעתי יש גם להתחשב במצבו הנפשי של הילד ולספר לו את הדברים כך שיביאו אותו לרגשות טובים כמו ביטחון בהשם [ ולא לחרדות וכו'] ולא לספר לו את הדברים בקרירות אלא בחמימות אבהית.
במקרים כאלה כנראה שצריך ללוות את הילד רגשית תוך כדי הסיפור, ולהשען על נותן התורה שחפצו בידינו יצליח.

מה לא הבנת? אני אסביר שוב.

את אמרת שילד יכול להבין דרך חוויה רגשית כתבת: ההבנה שלו מורכבת על החוויה - ואני טוענת שילד יכול להבין באופן מחשבתי שכלי טהור

דהיינו שעשר פחות שמונה שווה שתיים!

לא שהבנתי, אבל נשמע נחמד...חחחח..

מגי,

כמובן שהתכוונתי בתגובתי אליך לומר, שאם תקחי לו שמונה סוכריות מתוך העשר וכו', ולא כפי שכתבתי בטעות

ואני מחכה לקעלעמר, שיאמר לי איך הוא האיך שלי, ונדמה לי שבמחשבה שניה הוא יגלה בתוך האיך את הלמה

אמשלום.

ערכים יהודים זה בהחלט מילה כבדה מאוד, וכל אחד רשאי להשתמש בו כטוב בעינו, אם אני יחליט שלקחת את החיים בסבבה זה ערך יהודי אני לא רואה שום דרך שמישהו יוכח לי שהוא לא כזה, כי בכלל מה היא יהדות משהו אישי שכל אחד מחליט לעצמו מתוך אלפי המלים והתורות שנקראים יהדות.

ועד כמה שאני יודע חלק נכבד מתורת היהדות המתקדמת הוא בעצם ענין זה שהיהדות לא תתנגש עם הסבבה,.

א"כ טייק אט איזי והכל יהיה בסדר.

זעיר אנפין,

חוששתני ש"לקחת את החיים בקלות" ו"סבבה", הם לא ממש ערכים יהודיים, ובוודאי לא אורחות יהודיים...