כדי שלא תהיה טעות, שמו המדוייק והטכני של הנושא הוא הסתרה מול גילוי, ההתמודדות עם נושאים איזוטריים.
יש בתורה נושאים שאינם מיועדים על פי טבעם לציבור הרחב, בבחינת "לא כל מוחא סביל דא".
ואינני מתכוון בשום אופן לנושאים שמקובל לקטלג תחת הקבלה, שזה נושא בפני עצמו, אלא לשאלות מתחום החשיבה, ההיסטוריה, הביקורת והפילוסופיה שאולי לא צריך לחשוף לפני מי שלא ניעור להרגיש בהן. כלומר: בדיוק אותן שאלות שאנו רוצים לעסוק בהן באשכולות הבאים.
ובכן, באיזו מידה רשאי אדם שנחשף לשאלות ולמחשבות שחורגות מן המקובל בסביבתו לשתף בהן אחרים?
כידוע, דעת הרמב"ם היתה שאסור לו לעשות זאת. מותר רק לרמוז, וזה עבור אלו שכבר התעלו מהרמה הבסיסית שמסביבו. כך אלו שזקוקים לרמז יקבלו מה שדרוש להם, והאחרים לא יינזקו כי לא יבינו מאומה.
גם וטו, מנהל הפורום שלנו, סבור שצריך להיזהר, ולהתבטא רק ברמיזה.
אבל אני בכל זאת שואל: האם גישה כזו שייכת בזמננו? האם היא שייכת בפורום הזה?
שלש הערות להצדקת דברי:
1. ספרו של הרמב"ם שנכתב ברמיזה, בצורה איזוטרית, "מורה נבוכים", הוא עדיין סתום ובלתי ברור, גם לאחר מאות שנות עיון בידי תלמידי חכמים ולהבדיל חוקרים שעשו מלאכתם נאמנה. נראה שרמזים מועילים רק לאותו דור, ולמי שיש לו רקע משותף וקרוב לרומז.
2. מה שבידי הרמב"ם נחשב ל"סודות תורה" היום הוא נושא גלוי כמעט לכל. כבר כתב רבי אלחנן וסרמן כי חלק ממה שהרמב"ם הגדיר במורה נבוכים בתור "סוד", הינו בעצם חכמת הפיזיקה שנלמדת בידי כל תלמיד תיכון כבר בזמנו. רמת הידע המינימלי שמצוי בידי כל אדם בזמננו שונה מאד מזו שהיתה בימי הרמב"ם וחז"ל. גם החשיפה במישרין או בעקיפין לנושאים מעוררי ספקות היא גדולה בהרבה. אין צריך להיות מעיין גדול כדי להבחין בסתירות בין מערכת האמונות שלנו המקובלת אצלנו בתור יהודים חרדים (או דתיים) לבין נתונים מן העולם ומההיסטוריה. (אין זה אומר שהאמת אינה בידינו, אלא שצריך לחשוב ולבדוק ולמצוא תשובות).
3. בפורום הזה - על אחת כמה וכמה. מי שמגיע לכאן, אם הוא יהודי שומר מצוות ואם הוא מתעניין מחוגים אחרים, כבר חצה את סף ההתעניינות. יש לשער שיש לו רקע להבין דברים מעצמו. הוא אמנם אינו מחזיק בדרישות הגבוהות שהיו לרמב"ם מהקורא האידיאלי שלו, אבל ככל הנראה היה רק אדם אחד שעמד באמת בתנאי הרמב"ם, וזה היה התלמיד רבי יהודה (או יוסף) וקנין שאליו נשלחו הדברים במקור.
לכן, אני מעדיף לכתוב את הדברים בפשטות ובגלוי.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
נשלח ב-20/11/2013 18:04
ירובעל ומכאן, שאלו שמקפידים על שמירת הסוד, יודעים שאין ביכולתם להתמודד עם גילויו.
נשלח ב-20/11/2013 17:00
בעולם של וויקיליקס וסנאודן מה שייך להחליט אם לחשוף ברבים סודות כלשהם. אם סוכניות הביון לא מצליחות בזה, מדוע שיצליחו בזה רבנים?
אי אפשר לשמור סודות ובטח לא סודות שיש להם ביקוש. ניתן גם ניתן לשפר את ההתמודדות עם גילויים
מתוך סיפורה (או סיפורה כביכול) של אם חסידית שהחלה לקרוא באינטרנט ושינתה את אורחות חייה:
With the Internet, certain Hasidic communities will have to find a better way to educate their youth than through enforced ignorance. A belief system that is so easily refuted and based on so much misinformation cannot withstand Wikipedia and Google.
עם האינטרנט, קהילות חסידיות מסויימות יצטרכו למצוא דרך טובה יותר לחנך את צאצאיהן לא על ידי בורות כפויה.
מערכת אמונות שכה קל לסתור ושמתבססת על כה הרבה דיסאינפורמציה אינה יכולה לשרוד מול גוגל וויקיפדיה.
עד כאן תירגום.
וכמובן, זה נכון לא רק לגבי "קהילות חסידיות מסויימות".
החתמ"ס אמר- מי שאומר בנגלה -שהוא לא מאמין בנסתר. בנסתר הוא לא מאמין בנגלה.
אמר כהברקה -אמירה לא נכונה.
כאן! כל מה שנאמר נאמר בנסתר. אפילו הנגלה הוא נסתר.
נשלח ב-17/6/2011 12:15
יהי אור
נכון שאי אפשר לדבר על הפורום באופן כללי, כי יש לנו כל מיני משתתפים מכל מיני סוגים ואמונות. אבל אם זו אמורה להיות הצהרה שתשקף את דרכו של הפורום, טול לך איקון ירוק.
לחסידי קאצק מיוחסת האימרה. "אחרים עושים את המצוות ברבים ואת העבירות בסתר. אנחנו עושים את העבירות ברבים ואת המצוות בסתר". אפשר להמליץ שכך היא דרכו של הפורום הזה. הנוהג בציבור החרדי הוא להאמין ברבים ולהשאיר את השאלות בסתר. כאן שואלים ברבים ומאמינים בסתר.
שו"ת הרב רצון ערוסי: משקל הרגש בעיצוב פסיקת הלכה.
למרות ההסתייגויות מתופעת החד-הוריות המתפשטת והולכת לצערינו גם במגזר הדתי, כיצד פסק אחד מגדולי ישראל הרב משה פיינשטיין זצ"ל כשנשאל בנושא זה.
נשלח ב-20/8/2009 11:13
לומדמכלאדם: התורה אמת! ולמה לא מומלץ להתווכח על זה?21/1/2004
אולי הכותרת קצת פרובוקטיבית, אבל אני צריך שתענו על זה.
בגמרא כתוב שאני מינות דמשכא, כלומר ראוי להזהר, ואולי גם איננו יודעים את התשובות לכל השאלות, למרות שישנם תשובות לכל השאלות, לכן רצוי להתרחק מויכוחים, שאלת השאלות היא ואותה אני מפנה למלומדים דכאן, האם אין זה נראה כעין נקיטת החבל בשני קצותיו, ומה נענה למלעיזים? שאנו מעדיפים לא להתווכח? או שיש מי שיענה אבל אני לא מוסמך? (דע מה שתשיב למי נאמר?)
ואגב, היעב"ץ (?) הוא זה שכתב שאמונתם של התמימים החזיקה מעמד יותר מאמונתם של הפילוסופים? ומה זה אומר לנו? שעדיף להאמין ולא לנסות להבין כי זה מסוכן?
ובכלל, בטח אין כלל על זה, תלוי מי, ומהי רמת ידיעותיו וכו'.
אז מה אתם אומרים?
*****
אריק123:
אחרי שכל הטענות נידונות בריש גלי, איני יודע אם יש טעם להסתיר, אולם יש חברות שמדחיקות כל דיון וגם להם יש הצלחה לא מבוטלת.
."פינוי קברים, תרומת איברים, הקלות בגיור, נישואים אזרחיים. הרב עמאר תומך. הרב אלישיב מטיל וטו. הרב עמאר מתקפל. זאת הדינמיקה בין הרב הראשי הספרדי למנהיג הציבור הליטאי" ...
"האם החרדים משתמשים בפסיקות גדולי הדור כרצונם? הייתכן שהפוליטיקאים החרדים מנצלים את ההלכה ככלי להשגת הישגים פוליטיים? היעלה על הדעת שיש ביניהם מי שמעזים לסלף, לעצב או להעלים פסיקות של מי שהם מכנים פוסקי הדור כשאלה לא מוצאות חן בעיניהם? התשובה המצערת של רבים מהם היא כן. זהו אחד הנושאים היחידים שבהם אין מחלוקת בין ספרדים לאשכנזים."...
ח"ד כמדומני שר' חסדאי קרשקש מחלק ביו עיקרים לוגיים שעליהם בנויה המערכת לבין אמונות שצריך להאמין בהם אבל ניתן להניח קיום תורה בעלעדיהם. לא מצאתי כעת פרוט הנידון. באתר www.daat.ac.il יש לו מעט חומר עליו, כולל אור השם במהדורת הרב פישר. ובנוגע לעניניננו ראה : http://www.daat.ac.il/daat/vl/orhashem/orhashem10.pdf
נשלח ב-28/1/2009 23:02
יישר כוחכם רבנן בעל בעמיו וווטאה שליטאה
נהניתי ממראי המקומות שלכם על העיקרים.
לגבי התרגום של העיקרים לשלושה ראשים כלליים מופשטים, נסתפקתי אם המאמין בתרגום הזה כעיקרים שלו בלי להיכנס לפרטים שהיו להם בדורות הקודמים דהיינו שאינו כופר בהם אבל אינם עבורו גם לא עיקרי אמונה כי הכללים הם אמונתו, האם למומר אפיקורס ייחשב לדעת הסוברים שאמונות ודעות (ולא רק מעשים) קובעים מומרות. וצ"ע.
________________
