משיריו של הרב אבינר

המאמר התפרסם בעלון "באהבה ובאמונה" של מכון מאיר

חזר אחרי אשתך


הרב שלמה אבינר חיבר מזמור לרעיה שכל גבר נשוי חייב להפנים וליישם. גזור ושמור





NRG מעריב
23/11/2004 8:44




חזר אחרי אבדתך, חזר בהתחלה, חזר בסוף,
חזר בכל יום ויום, שאם לא תחזר אזי תאבד.

זכור תמיד את דברי רבותינו הקדושים:
דרכו של איש לחזר על אישה ואין דרכה של אישה לחזר על איש.

משל לאדם שאבדה לו אבדה. מי חוזר על מי?
בעל אבדה מחזר על אבדתו (קידושין ב', ב').

חיזור הוא דבר שבונה ולעולם אינו הורס.
חיזור הוא אורח חיים בבית ובחוץ,
חיזור הוא יחס ולאו דווקא כמות.
חיזור הוא העבודה שלך, הגבר, ואתה ראוי לכך.

אם לא תחזר תאבד -
הגוף יהיה בבית אבל הנשמה תחסר. הלב קמל, הקפיץ נשבר.
חיזור הוא מילה טובה, הוא צלצול בטלפון סתם כך,
חיזור הוא מתנה והַמְתָנָה
חיזור הוא שיחה, הוא הקשבה
חיזור הוא מבט, חיוך, הבעת פנים טובה
חיזור הוא הומור, הוא בדיחה, הוא צחוק של שמחה
חיזור הוא מחמאה, הוא הערכה.

חזר אחרי אשתך, פן תאבד לך - כי חיזור הוא חיוני
הוא בכלל לא ענייני, לכן הוא כל כך חיוני
הוא חכם כל כך וטוב כל כך
וכלל איננו מדע מדויק.

הוא סתם קשר, קשר טוב, כל כך נזקק, כל כך נצרך.
חיזור הוא להיכנס פנימה הביתה ולומר:
שמלתך יפה, ואת יפה עוד יותר. בעיני את יפה מכולם.
אל תסמיקי, זו האמת, התגעגעתי אלייך כל כך.

חיזור הוא התרופה הגדולה -
תרופה נגד מתח, נגד ריב העומד בפתח
תרופת פלא לגדל ילדים מאושרים
שאף הם ידעו לחזר ולהחזיר חיזורים
ילדים שמחים, ילדים אמיצים, ילדים עדינים.



***

עובדת סוציאלית קטנה פרטית שלך



שמעת אותי, הגבר? זו עבודתך לחזר - עבודה נעימה כל כך.
"ולמה אני הגבר צריך לחזר, אולי אשתי היא שתחזר?"
כי כך אמרו חז"ל, אל תתווכח איתם.
הם נימקו: כי איבדת אותה!
פעמים רבות כל כך איבדת אותה, כי שכחת אותה,
כי זלזלת בה, כי העלבת אותה, כי נזפת בה, כי פגעת בה,
כי מאסת בה, כי ביטלת אותה -
ובכל זאת היא נשארה לך נאמנה.

עובדת סוציאלית קטנה פרטית שלך
מחכה לשמש החיזור מבעד לעננים
וכאשר בא החיזור, היא נמסה ומתמוגגת
וכל כולה נתונה לך.

חיזור הוא גם כסף וגם עזרה
אבל מעל הכל חיזור הוא חיזור, סתם חיזור מתוק.
לזכור יום הולדת, לזכור יום נישואים
לזכור זכרונות מרגשים, כמו יום שנולד בו אחד הילדים,
דרך הכאב, השמחה, הבכי והחיוך,
אשריך הגבר שזו עבודתך הנעימה.

מעשה בתלמיד שהתחבא בבית רבו הזקן כי תורה רצה ללמוד,
ושמע איך הוא מחזר אחר אשתו, כאילו התחתנו אתמול.
וטרם הספיק לשבוע ממנה.

אשריך הגבר שיש לך מצווה מתוקה כל כך.
ויחד עם זה הכרחית כל כך וחשובה כל כך
חיונית כל כך לאשתך, כמו אוויר לנשימה -
יותר ממזון, יותר מבריאות, יותר מכל דבר אחר
אשריך שמצאת את אבדתך.
אל תאבד אותה מידי יום בגלל ויכוחים טיפשיים ואי הבנות
חזר אחריה מידי יום ביומו.
היה מחזר בטובך בכל יום אחרי מעשה בראשית
וזכור: חיזור אינו מדע מדויק.
כאשר הוא יוצא מן הלב הוא נכנס אל הלב
אם לב עקום לך - כך יתיישר וכך יתעדן
כך ייטיב לאשתך וכך ייטיב לך.
איזה בר מזל אתה, שיש לך אחרי מי לחזר בכל יום ויום.



http://www.nrg.co.il/online/11/ART/825/451.html

שמואל,

משום מה, אתה מניח כי יש לי עניין מיוחד באלימות בתוך המשפחה בחברה האורתודוכסית, ולא היא. ניסיוני הקטן מלמד, שבמעון לנשים מוכות בו התנדבתי, חצי מהנשים היו אורתודוכסיות (חלקן חרדיות). מה אפשר ללמוד מזה? אולי שבמעון שבו התנדבתי היו חצי מהנשים אורתודוכסיות...



מואדיב,

אני לא מבינה במס הכנסה.
עיון קל בכתבות על אלימות במשפחה, במקרים המגיעים לעיתון (קרי: המקרים בהם נרצחת האישה או הילדים) מלמד, שהתרסה והתקוממות כלפי בן הזוג האלים בהחלט מובילות להסלמה באלימות. חשוב גם לציין (כפי שכבר עשיתי לעיל), שגם איום בגירושין, נקיטת צעדים לקראת פרידה או פניה לרשויות החוק/התמיכה והעזרה, נתפסת בעיני בני הזוג כהתרסה וכהתקוממות. לא אחת (שוב, מהכרות אישית) ההכרה של בן הזוג כי אשתו מבקשת לעזבו, מעוררת פרץ אלימות קשה במיוחד, שאף מוביל לרצח.
המסקנה היא, כנראה, שהיעילות המירבית היא פשוט לשתוק, להסתיר, להיכנע, לקבל את הקרבנות כגזרה שאין להימלט ממנה...

אמשלום,  אני אכן מעוניין בסטטיסטיקה,  כמה נשים חרדיות או דליו"ת  נרצחו או הובהלו לבתי חולים מחמת אלימות במשפחה?   יש לך נתונים? עדכני אותנו

.

יעילות וצדק:


יש לי חבר, נגר. הבחור ישר כמו סרגל, ומעביר לרואה החשבון שלו את כל הניירת, כדי שיוודא שהכל מסודר.

יום אחד, מקבל הבחור שומה ממס הכנסה על הכנסות שלא היו לו. כאמור, הבחור ישר, ורואה החשבון שלו דואג שהכל יהיה מסודר.
זועם כולו הוא פונה אל רואה החשבון, ומקבל את התשובה הבאה:

יש לך כרגע שתי אפשרויות. הראשונה: מס הכנסה מוכן שתשלם כופר של 5,000 ש"ח והשומה תיסגר. האפשרות השניה - ללכת אתם לבית המשפט. ההליך המשפטי יקח כשלוש שנים, והעלות שלך תהיה 15-20 אלף ש"ח. אתה תנצח, בוודאות, כי אתה צודק וכל הניירת מסודרת. כעת, תחליט מה אתה מעדיף, יעילות ופתרון מהיר, או צדק.



החבר, אגב, העדיף יעילות. מאז, הוא מדבר על מס הכנסה כמו עצמאים רבים אחרים.

אמשלום,
אני בעד פיתרון לאלימות במשפחה, (מוסכם?), כמו כן אני חושב שאישה שתחזיר לבעלה באלימות לא תפתור את הבעיה אלא רק תחמיר אותה, לו באמת אלימות כתגובה הייתה מועילה הייתי תומך בה,

אני מוחה על השאלה המכשילה שגם מנוסחת באופן מכשיל, "אתה טוען שיעיל יותר לא להתקומם נגד אלימות?",

מעניין לעשות בדיקה על היחס בין דעותיהם של אנשים על היחס כלפי אלימות בתוך המשפחה לעומת היחס למאבקים אלימים בין עמים נניח, הניסיון הדל שלי מראה  שבהרבה מקרים  מי שבעד חיבוק רוצחים בעלי "חזון אידאליסטי" יהיה לעיתים נגד אפילו מילה של כעס לחבר או בן משפחה, עד שיראה בו דבר שלא ראוי לסובלו, וכן להפך מי שלא יראה מקום לרחם על אלימות המסכנת חיים (גם אם לא הרגה בפועל) גם אם יש מאחריה "ראציונל" אידאליסטי, יגלה יותר הבנה לסמי-אלימות או הגיון במציאת פתרון רך יותר של מצב אלימות קשים יותר, בתוך מערכת חיים אנושית נורמטיבית, דומני שיש לכך גם קשר בהרבה מקרים לאורח החיים, בכל מקרה דומני שעצם ההבחנה בין אלימות מדעת (לצורך השגת אידאל) לבין אלימות מכורי נסיבות. (מצבי לחץ, חולשה וכיו"ב) והשיפוט של בני אדם כלפיהם דורשת עיון מסוים.

מואדיב,

תודה על ההבהרה. לא ידעתי שנכתבה תגובה, ואני שמחה שהבאת אותה.
לגבי תוכן התגובה - היא בהחלט עונה על שאלותי לגבי מודעותו של הרב אבינר למצב כיום, אך לא עונה על שאלת ה"טוב" מול ה"יעיל". לפחות לענ"ד.
בנוסף - איני חושבת שאחת התכונות המאפיינות נשים המוכות בדרך קבע ושהן קרבן תמידי לאלימות בני זוגן, היא חוסר הכניעות, וההתקוממוות הפיזית או המילולית. רובן מדוכאות ומנושלות מכל עצמאות אישית ונפשית. הבעיה עם בני זוג מכים ואלימים היא, שגם פניה למרכז סיוע, או למוקד עזרה אחר (או עזיבת הבית/הצהרה על רצון לגירושין וכו'), מהווה "התקוממות" מבחינתם והיא משמשת (ברוב המקרים) זרז לאלימות קשה יותר.
לכן, תגובתו של הרב אבינר, לטעמי האישי, אינה עונה על הקשיים שמעוררים דבריו המצוטטים לעיל, ומודעותו למציאות (או הבנתו אותה) שונה בעליל מזו של בעלי המקצוע העוסקים בתחום.



גוונא,

אתה טוען שזה יעיל יותר לא להתקומם כנגד אלימות. האם זה גם טוב?

תוקן על ידי אמשלום ב- 02/01/2007 13:59:20

.

למען ההגינות, ראוי לציין כי המאמר התפרסם באתר NRG, לשם הועתק מהמקור בו התפרסם. יום לאחר מכן, התפרסמה ב-NRG הבהרה של הרב אבינר בקשר לתוכן ולמשמעות:

http://www.nrg.co.il/online/11/ART1/516/996.html

===============================

הבהרה

"אילו חשבתי שזה מועיל הייתי אומר לאשה שתאחז במקל ותכה את בעלה בחזרה". הרב אבינר מבאר את דבריו ומדגיש כי הוא מתנגד לאלימות בכל תוקף

דפדף ביהדות nrg יהדות 12/12/2006 12:00

אמש פרסמנו כאן את רשימתו של הרב אבינר, "תני לו מקום" כפי שפורסמה בעלון "ראש יהודי". התגובות הרבות שהגיעו למערכת הביאו את הרב אבינר לנסח הבהרה. אנו מביאים את דבריו כלשונם: "נשאלתי בעקבות המאמר האם לאחר כ-25 מאמרים שכתבתי בנחרצות נגד אלימות כנגד נשים, שיניתי את דעתי כאילו על האישה לספוג אלימות. ועל כך אשיב: כמובן שלא. להיפך! הסברתי כי במידה ותגיב באלימות נגדית, יהיה זה לרעתה ולכן עליה להשתמש בחכמתה כדי לחסום את הנגע הנורא.   תני לו מקום כניעה היא גבורה, הבלגה היא אושר. הלקסיקון של הרב אבינר לשלום הבית לכתבה המלאה   כבר כתבתי בעבר כי אילו הייתי חושב שזה מועיל, הייתי אומר לאשה שתאחז במקל ותכה חזרה את בעלה, אך אין זה מועיל. הוא יתאכזר עוד יותר, ולכן אין לה אלא לפנות למשטרה. והנה רק לפני כחודש, כתבתי כי על החברה להחרים גברים הפוגעים בנשותיהם. התמודדות עם אלימות בבית חשובה לא רק לבריאותה הנפשית של האשה, אלא לא פחות מכך לבריאות הילדים. ילד קטן צריך בית נקי מאלימות, בית בו האבא אינו פוגע באמא. הוא אינו יכול להכיל זאת, זה מחריב את עולמו. הפתרון הוא להשתמש בחכמתה, לספוג ולפעול בהגיון, לא להגרר אחרי האלימות, לא להכנס למאבק כוחני. אם יש צורך - אף לפנות למרכזי האלימות במשפחה וכן למשטרה. עיקר העניין הוא לא להגיב באותו המטבע, כי אז ידו תהיה על העליונה. כן הוא הדבר לגבי עלבונות. מה שמכונה "הטרדה נפשית פרברסית" (מושחתת). לפעמים עלבונות קשים ממכות. בעל המעליב את אשתו באופן קבוע וסובר שעושה כדין, בראותו את עצמו מחנך של אשתו בדרך של עלבונות - הרי זה נורא ואיום! לכן, גם במקרה כזה, עליה לפעול בחוכמתה ולא להחזיר לו באותו המטבע, וכמובן שאם אין הדבר עוזר - עליה לפנות לייעוץ. יהי רצון שנזכה להרבות אהבה ואחווה ושלום ורעות".

בעל
השאלה היא בכל מקרה מה היא המטרה?

בעל בעמיו,
זו כבר שאלה טקטית, שאמנם שווה דיון אך לא התייחסתי אליה,

תוקן על ידי גוונא ב- 02/01/2007 12:12:46

נו באמת,
ספיגה תוביל למטרה?

אמשלום,
להיפך, דבריו מקבלים משמעות אמיתית פי כמה בגלל הסטטיסטיקות, בזמן שהאישה מחזירה לבעלה הרוחות מתלהטות ובמצב כזה הרבה יותר קל מגיע מצב של רצח ל"ע,
דבריו נאמרים מתוך הבנה לכאב של האישה ולמצב המאוד לא אידיאלי ששורר כיום,

אינני אומר שלא מעורבת בשיקוליו גם תפיסת עולמו בנוגע להגדרת תפקיד האישה, אבל הדברים כשלעצמם נראים צודקים ובמקום,

תני לו מקום
"כניעה היא גבורה", "הבלגה היא אושר". הלקסיקון של הרב אבינר לשלום הבית

תחת הכותרת " תני לו מקום" פרסם הרב שלמה אבינר מאמר בדף פרשת השבוע החדש "בראש יהודי", ובו הוא  מגיש את המתכון האולטימטיבי לחיי משפחה מאושרים: כניעה, הבלגה ואיפוק. 

"התנאים המודרניים לא בהכרח היטיבו לאישה, שחייבת להתמודד עם שתי חזיתות: גם עבודה וגם בית", כותב הרב. "לעיתים קרובות, יש המון אלימות מצד הבעל, הן פיזית הן מילולית, הן נגד אשתו, הן נגד הילדים. אך הפתרון אינו מפגן כח של האישה כלפי בעלה. אל תיכנסי למאבק כוחני, תחרות איתו לא תצליח, בשטח הוא יותר חזק".

הרב טוען שמאבק  עם הבעל רק יוביל למשבר, והפתרון היחיד הוא  "בינה יתירה באישה".  הרב סובר כי "גוף האישה בנוי טוב יותר, שכאשר היא בהריון, הוא מקבל צורת אגס, כך שיש מקום נוח לעובר להתפתח. כשם שאת נותנת לעובר מקום בתוכך, כך תני מקום נפשי לבעלך. כך סוברות חוקרות חשובות בנות זמננו. אם תילחמי הוא ישיב מלחמה שערה. מול מחזה זה, הילדים ייעשו חצופים, יבעטו בכם וכבר לא יקבלו סמכות והיררכיה.

"'מענה רך ישיב חימה'- תני כבוד לבעלך ואז תראי שהוא יחזיר לך. אם תתייחסי אליו כמלך הוא יתייחס אלייך כמלכה. האחריות מוטלת עליך, לא האשמה - אלא האחריות כלפי העתיד. יש לך כשרון לזה. את עיקר הכישרון בבנין הבית.

"בעלך מעיר לך כל הזמן ואת נעלבת וכעוסה ונכנסת למריבה. אנא שתקי. אל תרגישי מושפלת, אלא גאה בכך שאת בונה את שלום הבית. אמנם, נוצחת בקרב, אך תנצחי במלחמה. תראי תוצאות.

"זו 'חכמת נשים בנתה ביתה'", חותם הרב. "לא כניעה, אלא חכמה לספוג. כניעה היא פסיבית. ספיגה היא החלטה לוותר מתוך בחירה. את לא פראיירית אלא אקטיבית לקראת מטרה, יודעת להתעלם מהעלבון עבור הטווח הארוך".


ואני הקטנה שואלת -
האם לא שומע הרב אבינר חדשות? האם אינו מכיר את הסטטיסטיקות על רצח נשים בידי בני זוגן?  האם אינו יודע כי אלימות במשפחה היא תופעה רחבה וחוצה מגזרים, עדות ומעמדות?
ואם הוא יודע כל אלה, וזה נסיונו לתקן (ואני מאמינה שכך הוא) - האם עצותיו והנחיותיו יעילות ו/או טובות?
[חשוב, לענ"ד, להפריד בין "יעיל" ל"טוב", שכן התאמה לראשון אינה בהכרח התאמה לשני - אולי יעיל לקורבן שלא יתקומם כנגד הפוגע, ואז (אולי) יספוג פחות, אלא שהשאלה היא גם אם זה מצב נכון וטוב שעל רבנים ומנהיגים לעודדו...]

* כפי שכבר אמרתי בעבר, אין לי עניין ברב אבינר כאדם ואיני מכירה אותו. כל דברי נסובים על דבריו, כפי שהם מתפרסמים בתקשורת, וכפי - שאני מניחה - שהם מגיעים אל קהלו.

אמשלום

לא הבנתי את דברייך.
עכ"פ מידיעה אישית אני יכול לומר לך שהרב אבינר ממלא אולמות, ואף ספריו השונים נפוצים מאוד, יש לא מעט הסוברים שהוא (לפחות עד להתנתקות) אחד מהמחנכים הציבוריים ואולי הראש והראשון של חלק נכבד מהד"ל - ויש לכך רגליים .

כמתעסק, אני בטוחה שלא אני הנמענת של דברי הרב אבינר. לא היה לי ספק בזה (ולא רק בגלל הסגנון). אני מזהה סוג של מגמה (כזו שתיארתי לעיל), אבל אני מודה שאיני מכירה אנשים ונשים (גם כאלה שהמגמה הזו מאפיינת אותם), ששותים בצמא את דברי הרב אבינר האלה. ובזה אני כמעט מסכימה לדברי גלויעינים לעיל - המגמה כשלעצמה (למרות איחורה, לטעמי), אינה בהכרח מאפיינת אנשים ונשים רדודים או בלתי אינטיליגנטיים, ודברי הרב אבינר, כפי שהובאו לאורך האשכול הזה), נראים כפונים דוקא לקהל שאלה הם מאפייניו...