מתנדב לדוגמה.....

אני לא מרבה לכתוב אבל יש משהו שאני חייב לספר, אחי התאום מתנדב בהצלה [למי שמבין מי אני שלא יכתוב] ויוצא לי הרבה פעמיים שאני נוסע איתו ובדרך יש קריאות ותמיד שהוא באיזור הוא יוצא וזה ממש לא משנה מי מחכה לנו ובאיזה שעה אבל כולם כאלה צדיקים, מה שמעצבן אותי אצלו זה, לפני זה אני חייב לומר שאנחנו אחים תאומים ואנחנו ממש פתוחים בינינו בהכל , אני כותב בהכל חוץ מדבר אחד וזה הצלה. אני יכול סוע איתו לאיזה מקום ותוך כדי זה יש קריאה והוא יוצא כמובן כשהוא חוזר לאוטו אני שואל אותו "נו מה היה?" והוא כלום כמו איזה טמבל וזה שוב ושוב הוא בחיים לא סיפר לי ונראה שגם לא יספר מה היה לו בקריאה, לפעמיים זה מה זה מעצבן אבל במחשבה שניה ככה צריך לנהוג, אני גאה בו במיוחד בגלל זה.
הוא הסביר לי פעם שדבר ראשון אצלו ואצל כולם זה שמירה על פרטיות אני יכול להתחנן ולשאול "תגיד רק מה היה כל כך הרבה זמן? בלי שמות בלי פרטים" וכלום איך הוא אומר לי תמיד אחרי כזו שאלה " על מה אתה מדבר?!" קפצתי לשניה לחבר...
ולפי מה שהבנתי זה לא רק הוא אלא זה מדניות של כל המתנדבים הצדיקים אשריכם אוהבים אותכם שתצאו רק לשמחות.אחרי החתונה דבר ראשון אני עושה קורס אם תקבלו אותי [אני לא יספר כלום, מבטיח]
ושוב למי שמכיר מילה לא.
ביי

אחיך אדם יקר מהכרות אישית.
בנושא המדובר זאת חובה לכלל המתנדבים. חסיון רפואי זה מעל הכל....


ככה זה הצלה גוש דן.