"אני חולם או הוזה בהקיץ, מה הרעש הזה?"

השעה 02.30 לפנות בוקר.

מתנדב מד"א-'הצלה' גוש-דן אמיתי מוסקט, נם את שנת הליל, בביתו אשר בפאתי קרית הרצוג בב"ב.

אמיתי נותן מנוחה לעצמותיו, אשר זכו, וגם היום נטלו הם חלק בפעולות הצלת חיים, שהסתיימו בהשתתפות בשמחת בר-מצוה לבנו של אחד ממשפחת מתנדבי 'הצלה' גוש-דן.

לפתע עולים באזניו קולות של חבטות, זכוכיות מתנפצות.

אמיתי מתעורר בבהלה – "אני חולם או הוזה בהקיץ, מה הרעש הזה?" – הוא מהרהר.

הוא קם להביט בעד החלון, ולעיניו נגלה מחזה מבעית.

רכב (עדיין לא מזוהה) שנסע על כביש 4 (גהה) ממחלף מורשה לכיוון צומת גהה, ואיבד שליטה, מתנגש בגדר ההפרדה ומתהפך, כך מס' פעמים, לאורך כ-200 מטרים.

אמיתי לא מאבד דקה מיותרת.

בעודו נועל את נעליו הוא מחייג למוקד מד"א ירקון ומדווח להם על התאונה הקשה (- "במקביל לבנייני I.B.M." – הוא אומר).

במקביל, הוא יוצר קשר עם שני מתנדבים נוספים אליהו לוינשטיין ודבראל שטראובר, ומבקשם לצאת מיידית למקום התאונה.

תוך דקות ספורות הוא מגיע למקום התאונה, מתקרב ככל האפשר לעבר הרכב המעוך, שכעת זיהה אותו כמרצדס ספורטיבית (2 מקומות), תוך שהוא מפלס את דרכו בזהירות בין שברי הרכב, רסיסי הזכוכיות וכתמי השמן שעל הכביש.

אמיתי ממהר לרכב, לגלות אם ניתן עדיין להציל שם מישהו.

לפתע הוא שומע – "הלו, הלו, סע, סע הלאה, הכל בסדר!"

הוא מסתובב לעבר הקול, ומזהה 2 צעירים עומדים בצד הכביש – "כן, אתה, סע מפה, לא צריך כלום".

'הם לא חושבים לרגע איזה נס אירע להם עכשיו. איזה זלזול. הם גם לא מתארים לעצמם שיצאנו מהמיטה כדי לנסות ולהציל אותם' – כך הוא מהרהר לעצמו, כשאליו מצטרפים שני המתנדבים הנוספים, אינם מאמינים שאותם שני צעירים יצאו בריאים ושלמים (לפחות מבחינה חיצונית) מתאונה קשה זו.

צוות אט"ן ירקון שגם הגיע למקום יחד עם אמבולנס נוסף, לאחר שכאמור הוזעקו ע"י המתנדב, גם זכה לאותה קבלת פנים – "מה הס'תלבט הזה? מי קרא לכם?"... – קראו לעברם.

ניידות המשטרה שהגיעו למקום סגרו לתנועה את הכביש, לאחר שמס' מכוניות 'עשו שמיניות' על הכביש, עקב השמן הרב שנשפך, וצוותי הכיבוי עמלו לשוטפו.

-------

המתנדבים סבו על עקבותיהם, פיהם ממלמל – "על ניסיך שבכל יום עמנו" – גם במקום אותם צעירים יהירים, אוגרים כח לקראת יום נוסף של פעילות הצלת חיים.

-------

איך נקרא לזה - "עירנות" של מתנדב 'הצלה' גוש-דן?!