| נשלח ב-28/11/2004 16:11 |
 |
| |
האשה להיכן הלכה?
כשתחזור נשאל אותה.
לא. השכל לא קפא אצלי, רציתי להעלות נושא לדיון, אך חשבתי שבצורה שהעליתי אותו הוא עלול ל"פגוע", ולכן מחקתיו, אבל לאחר שעשיתי "שאלת חכמה", שאמרה לי שדברי אינם פוגעים, הריני מעלה את מה שכתבתי לראשונה, עם הסבר.
והרי הודעתי הקודמת:
<"בבבלי, פסחים דף קיא עמוד א:
תנו רבנן: שלשה אין ממצעין ולא מתמצעין, ואלו הן: הכלב והדקל, והאשה...".
בבבלי, נדרים דף סה עמוד א:
"קונם לבית זה שאני נכנס שהכלב רע בתוכו או שהנחש בתוכו, אמרו לו מת הכלב או שנהרג הנחש - הרי הן כנולד ואינו כנולד, ואין חכמים מודים לו.
ובבבלי, בבא קמא דף כג עמוד ב, uסנהדרין דף עו עמוד ב:
"שיסה בו את הכלב, שיסה בו את הנחש - פטור".
הדקל, מילא, אך האשה להיכן הלכה?">
אתחילה אחזור על דברי: לא נסיתי לפגוע ברגשותיהם של איש או אשה.
והרי הסברי:
הגמרא במסכת פסחים, עוסקת ב"רוח רעה", הפוגעת במי שעובר בין שני נשים או אשה העוברת בין שני גברים, ורציתי לשאול, האם הרוח הרעה פודעת גם באשה העוברת בין שני גברים, או שהיא פוגעת רק בגברים?
בגמרא שם בפסחים, מופיע גם הנחש בנוסף ליצורים אחרים, המוגדרים כ"מזיקים", ורציתי לשאול: מדוע לא הוזכרה האשה ה"רעה", בין ה"דברים הרעים", שבמסכתות נדרים, בבא קמא או סנהדרין, וכ"ז כדי לשאול, מהו הדבר הגורם לרוח הרעה כאשר אשה או נשים עוברים בין גברים.
ע"כ התנצלותי והסברי.
תוקן על ידי - נישטאיך - 28/11/2004 17:07:55
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2004 13:08 |
|
| |
צ'אוט,
א. אשמח אם תסביר את עניין החוגלה והטשולנט, איני בטוחה שירדתי לסוףדעתך.
ב. ברמה העקרונית, אני מאמינה, שאדם לומד, יצליח ללמוד תמיד (ובמידה לא מועטה - ישפר לימודו ויעמיק אותו) גם משיחות שאינן קשורות ישירות לדף גמרא זה או אחר. האם אין הלימוד המנותק מן העולם ומן החיים, כבתוך מערתו של רשב"י, אלא החטאה של המטרה ושל המסר "וחי בהם"?
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2004 11:35 |
|
| |
תאר לעצמך שתי נשים מדברות על חוגלה וצ'ולנט ובא גבר ומהלך ביניהם, הלא גבר כזה אינו מסודר ואינו מתחשב. ואשר על כן אומרת הגמרא שגבר כזה גם לימודו לא יעלה יפה. אבל אם יש סתם שתי נשים ברחוב בלי שייכות זה לזה ואינם עומדות קרובות אחת לחברתה וגבר מתמצע ביניהם אין זה כשר לשכחה כלל. כנלענ"ד פשט דברי הגמרא.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/11/2004 16:18 |
|
| |
לאמשלום.
בעיר ממני באתי, כשרב בית כנסת אומר: "עברתי כבר כמה פעמים על הש"ס", כוונתו לומר, "עברתי על הש"ס, כשהוא היה על הרצפה".
|
|
|
|
| נשלח ב-30/11/2004 10:04 |
|
| |
<"הלואי שאדע את דפי הגמרא שהספקת כבר לשכוח . לפחות אנו יודעים ממה עלינו להיזהר">
היום עברתי בין שתי נשים, ושכחתי מה זה "גמרא".
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2004 16:40 |
|
| |
נישטאיך,
תודה. עכשיו הבנתי. לצערי.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2004 16:30 |
|
| |
לאמשלום.
גם אני לא דיברתי על ה"הלכה", אלא הבאתי את ההלכה רק כדי להוכיח, שאיסורי המיצוע בגמרא הן משתי סיבות נפרדות:
האחת תלויה בעצם מציאות ה*אשה*, אם כי לא ברור אם הכוונה לנשים "בשלות", או אף לנשים קטנות- "נקבות".
והשניה "איסור" שסיבתו היות האשה נדה.
ייתכן שהובא שם כדי לרמז למעלה, וייתכן שהבוא כהמשך להנאמר למעלה באותו נושא.
הסיבה לרוח הרעה אינה בהכרח מהיות הנשים נדות, וזאת ניתן להבין מההלכה, שאסור להביט בנשים כשחוזרים מבית הקברות.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2004 14:57 |
|
| |
נישטאיך,
לא ירדתי לסוף דעתך: אני לא דיברתי על ההלכה, אלא על מה שמתארת שם הגמרא. האיזכור של מקרה האשה הנידה, לכאורה אינו שייך, ונראה היה לי שהובא שם כדי לרמז למעלה, על האיסור. ייתכן ואני טועה בענין זה.
ועוד, הדברים הללו (בעניין האשה הנידה ובעניין שתי הנשים המביטות זו בזו משני צדי הדרך) מובאים כבדרך אגב, כעובדה ברורה וידועה שאין מה לדון בה, ואכן לא נפתח שם דיון על הנחות היסוד הגלומות בהם (ההשפעות השליליות של הנידה על גברים וכשפנותן של נשים).
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2004 12:11 |
|
| |
נישטאיך,
אשמח לשמוע פירושך על הפירוש
תודה.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2004 12:08 |
|
| |
פירוש נוסף לאין ממצעין, מתוך אוצר המדרשים (אייזנשטיין) עמוד קסב:
"שלשה אין ממצעין ואין מתמצעין: כלב אשה גמל. פי' אין בהם אמצעות אלא הקצה האחד לטובה או לרעה".
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2004 12:02 |
|
| |
ועל זה אמרו, ל"פום צערא אגרא" שהשכר נמדד לפי גודל הצער.
וראוי לזכור את מאמרו של "גמזו" שהיה אומר על כל דבר רע - גמ-זו לטובה
כ"ט
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2004 11:57 |
|
| |
ממללא:
<"עשרה דברים קשים ללימוד:...והעובר בין שני גמלים, והעובר בין שני נשים">
פעם עברתי בין שתי נשים, ומכל מה שלמדתי עד אז, שכחתי דוקא גמרא זו.
תוקן על ידי - נישטאיך - 29/11/2004 12:04:41
|
|
|
|
|
<--- נכון
[אייקונית של אמשלום מנסה לשנות את נקודת ההשקפה של עצמה].
. לפחות אנו יודעים ממה עלינו להיזהר.
