איזה שולחן ערוך כדאי לקנות

קיבלתי מאותו כותב תגובה ארוכה, שעונה על חלק מההשגות שהובאו כאן.

***

יישר כח על הכנסת תגובתי, ככל הנראה לרוב הגולשים אין כח לקרוא תגובה כ"כ ארוכה ועאכו"כ להגיב עליה

לא כתבתי שאין לי קשר, ההיפך הוא הנכון, כתבתי שאני מקורב לעורכי מהדורת צורת הדף

דומני שאין הגדרתי כמי שיש לו אינטרס, מאחר ואין לי רווח שם

בכל מקרה אנצל את הצעתך הנדיבה ואגיב כאן למה שהועלה בעצכ"ח, (בדרך אגב הזכרתי גם חלק ממה שנטען בבח"ח, ואני משאיר לשיקול דעתך אם להעלות את זה שם אם לאו, בינתיים האשכול רדום, אולי אם יעלו שם תגובות חדשות אתייחס בפרוטרוט).

---

ירו_שלמי סיפר שהוא הגיה באחד מן המכונים וכו', אכן ישנם טעויות רבות גם בסריקה, אך מנין הטעויות נעשה בהשוואה למהדורה הקודמת ולא לטעויות ההקלדה, כמובן, יש לכך אף הוכחה בחוברת שיצאה ע"י "שולחן מלכים" לפני סוכות, ובה השוואה של עמוד לצד עמוד.

אני אכן חושב שזו הונאה לספור את הטעויות שצצו מחמת ההקלדה או הסריקה, זו אפילו לא הונאה אלא שטות גמורה.

וזו התשובה גם לקיינער (בבח"ח) שטען שבדרך זו הגיעו לשש מאות אלף תיקונים

ואגב, שלושים תיקונים לעמוד שהם ששים לדף, עדיין אינם מאה לעמוד כפי שטענו מדפיסי הבהיר, והם פעם וחצי ממה שטענו מדפיסי "צורת הדף".

*דגים* טוען שיש בעיה גדולה לסרוק כתב רש"י, אכן כן, אך ישנן תכנות טובות יותר מליגאטורה, באחת כזו שנבנתה במיוחד עבור כתב רש"י לצורך מפעל "צורת הדף" השתמשו מדפיסי "שולחן מלכים", וזה היה יותר זול קל ומדוייק !! מאשר להקליד מחדש

ובאשר לטענת *דגים* כי הכותב לא עסק בסריקה, אחזור שוב על דברי, כל הטעויות הנופלות בסריקה הם טעויות של החלפת אותיות, לא נשמט משפט ואף לא מילה, ולשם החלפת האותיות יש קובץ מאקרו המכיר את השגיאות הנפוצות ומתקנם, מה שהוא לא יכול להכריע מועבר להכרעה ידנית, (ע"י השוואה), וזה עוד לפני ההגהה החוזרת ונשנית על התוצר המוגמר.

ועוד, טעות של מחשב איננה טעות הגיונית, עכ"פ אין סיבה שתהיה כזו אם כי גם זה קורה לפעמים, משא"כ טעות של מקליד עלולה להיות הגיונית וכנ"ל, לפיכך הרבה יותר קל לעלות על טעות של מחשב מאשר על טעות של מקליד, ודו"ק בזה כי נכון הוא.

אביא דוגמא פשוטה לדברי, בהודעתו של *דגים* נאמר כי "הכותב עלום השם (זה אני) שבהורעת מיימוני טוען שבהקלדה יש פחות טעויות מאשר בסריקה", טעות ההקלדה (שיכלה להיות גם טעות סריקה) שבמשפט זה ברורה לכל, "הורעת" במקום "הודעת", היא ברורה כי אין משמעות למילה "הורעת" ובכדי שטעות סריקה "תיפול" בדיוק על מילה הגיונית שגם תשתלב במשפט צריך צירוף מקרים נדיר במקצת, משום כך קל לתפוס את הטעות ולתקנה.

לעומת זאת הטעות השניה בדבריו ממש נסתרת מעיני הקוראים, אני טענתי שבהקלדה ישנן י ו ת ר טעויות מאשר בסריקה, *דגים* הבין נכונה את דברי כפי שמוכח מטענותיו, אך כשל תוך כדי הקלדה והחליף מילה בהפכה, "פחות" במקום "יותר", מה שלא הפריע להבנת דבריו, כי המוח נוטה להשלים את מה שהוא מצפה שיהיה כתוב מתוך הבנת ההקשר, דומני שדי בדוגמא זו להצביע על חסרונות ההקלדה לעומת סריקה.

ב"צורת הדף" השתמשו באמצעים הטכנולוגיים הכי מתקדמים שעדיין אינם קיימים בשוק הרחב, תכנות מתקדמות אלו יכולות כבר "להבין" גם כתב רש"י, אי לכך היה משתלם יותר הן מבחינת הדיוק והן מבחינת גודל ההשקעה, לסרוק ולא להקליד.

ואגב, בבח"ח כתב *בןציון כהנא* כי מכניסים דף מצד אחד ויוצא מסודר כצורתו מהצד השני, כמובן שאין כך פני הדברים, הלוואי והיו, כבר לא היה צורך כמעט בכל המכונים.

אינני מבין אם חששו של בארא פארקער הינו לשלילה או לחיוב, בכל מקרה מכון ירושלים אוחזים רק בחצי העבודה, כך שאין אפשרות "לגנוב" מהם תיקונים, ואני מעריך שבאראפארקער עדיין לא חזה בעיניו בשו"ע "צורת הדף", וחששו מבוסס על רעיון שמצא חן בעיניו.

למהדורת מכון ירושלים כבר התייחסתי, ואני סומך את ידי על דברי הסיכום של מיימוני.

כמובן שלאור מסקנתו שבמקביל למהדורת מכון ירושלים שאותה קונים כרך כרך, יש לקנות מהדורה נוספת שהדגש בה יהיה על נוחות, אין ספק שמהדורה הזהה בצורתה למהדורות הנפוצות בנוסף לשאר מעלותיה, היא הנוחה ביותר, וכפי שהסכים גם באראפארקער.



שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

בשלב זה, עד כמה שאני יכול לשפוט, המסקנה הפשוטה היא שהוצאת מכון ירושלים תעלה על כולנה. אמנם, יתכן שרק בנינו או נכדינו יוכלו להנות מזה.

על כן העצה הברורה היא לקנות אחת המהדורות הפחות משוכללות. אך רצוי מדוייקת ונוחה לעיון ככל האפשר. ולקנות במקביל כל כרך של מכון ירושלים כשיצא בעז"ה לאור. זה יקר, אבל דבר תורה מעות קונות.

ובזה טרם התברר לי, לפחות, מה עדיף. אולי אפשר לספק הבהרות נוספות?

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

חוששני ש"צורת הדף" גנבו התיקונים ומראה מקומות ממהדורת מכון ירושלים, ורק עשו מזה צורת הדף.

לאחר כל אלה,
אני מייעץ להשתמש עם מהדורת מכון ירושלים למי שעדיין לא למד השו"ע,בעיקר מפני מעלת הפרי מגדים שהוא על הדף, כשהוא על הדף יכולים "להביט" בו בעת לימוד הנו"כ, משא"כ כשהוא בסוף צריך ללמוד מחדש לאחר לימוד הנו"כ, שזה מחייב עיון חדש.

אמנם מי שלמד כבר ורוצה לחזור על לימודו, אפשר שיש יותר תועלת במדורת שלחן מלכים, כיון שהוא כבר רגיל בצורת הדף של שו"ע הישן.

הכותב עלום-השם שבהורעת מיימוני טוען שבהקלדה יש פחות טעויות מאשר בסריקה. ובסריקה יש טעויות רק של אותיות ושאפשר בקלות למצוא אותם.
חוששני שהכותב הזה לא עסק בסריקה, ולא בהגהת סריקה, והכוונה כמובן לסריקה של OCR. פרט לזה יש לי שאלה קטנה, עד כמה שידוע לי יש קושי גדול בסריקה כזו על אותיות שאינן מרובעות, ככתב רש"י או כתבי יד, והלא חלק ממפרשי השו"ע מודפסים בכתב רש"י. בהשוואה שערכנו פעם יחד עם מומחי התוכנה 'ליגאטורה', נמצא שאחוז השגיאות והזמן הדרוש לתיקונם אינו נופל בסריקה מאשר בהקלה ידנית.

הגהתי תקופה מסוימת באחד המכונים (לא הבהיר), ממוצע התיקונים בעמוד היה שלושים ויותר, דהיינו שישים לדף, מה שיכול אולי להסביר את המספר שש מאות אלף של 'הבהיר'.

אלא שטעויות אלו היו ברובם של המחשב... (סורק), ואם לזה התכוונו המו"ל, ה"ז גניבת דעת לשמה.

תוקן על ידי - ירו_שלמי - 04/12/2004 22:24:46

מה שאיני מבין בכל זה, שהרי ברור שבמהדורת מכון ירושלים-פרידמן כו' נכנסו המון תיקונים בכל עמוד, תיקונים על פי דפוסים ראשונים וע"פ פוסקים שתיקנו.
האם אפשר לומר היום שהבהיר וצורת הדף הגינו מחדש את כל הטקסט, מבלי להשוות לנוסח המתוקן של לשו"ע השלם הנ"ל?

קיבלתי בתיבה האישית (באמת...) על מנת לפרסם בעילום שם. אמנם, הדברים מעידים על עצמם כי הם נכתבו בידי נציג של אחד הצדדים, אך יש לבדוק את הדברים לגופם לפני שמחליטים. בוודאי שאין בפירסום הדברים על ידי הסכמה לצד כלשהו, ואיני אלא עושה שירות למי שאינו יכול או אינו רוצה לפרסם את הדברים על ניקו.

***

אקדים כי זו אינה תגובה רשמית, מאחר ואינני שותף ב"שולחן מלכים" אלא שעקבתי אחר הנעשה מקרוב.

בראש ובראשונה: מהדורת מכון ירושלים, אין ספק שהם הוכיחו את עצמם עד היום ברוב הדברים, מדובר במכון מחקר ברמה גבוהה המוציא תחת ידיו יצירות די מושלמות, עם כל זה דומני שאינו שייך לנידון דידן מכמה סיבות:

א. לא יצאו עדיין כל הכרכים, וככל הנראה זה יקח עוד לא מעט זמן
ב. המחיר ללא השוואה כלל לב' המהדורות האחרות
ג. מספר הכרכים יעמוד על כמה עשרות (דומני שמעל שלושים זו הערכה די מדוייקת)

מה שודאי ניתן לומר על מהדורתם הוא שהיא אינה עממית כלל, הן לטב והן למוטב, עבודה מחקרית מקיפה בסדר גודל לא מצוי, אבל גדולה מדי בשביל אדם פשוט החפץ בשו"ע רגיל ולא מאוד יקר.

היה כבר מי שהמליץ למכון ירושלים ולמהדורת ש"ס שוטנשטיין לצאת במבצע משותף, הקונה את שני הסטים יקבל ארון ספרים במתנה.

* * * * * * * *

שתי המהדורות האחרות הן יותר עממיות מבחינת המחירים וסדר הגודל ועליהן אייחד את דברי.

במהדורת "הבהיר" 14 כרכים וב"שולחן מלכים" 11 כרכים, חלק מן המהדורות המצויות כיום (הישנות) הן 10 כרכים וחלקן 11, ההבדל הוא ביו"ד, אם הוא מחולק לשלושה חלקים או לארבעה.

נושא ההיצמדות ל"צורת הדף" במהדורת "שולחן מלכים", היה הנושא המרכזי בחוברת שפירסמו מפיצי "הבהיר" לקראת חנוכה, יש לציין כי צורת שיווק זו נעשתה כבר ע"י "צורת הדף" בסוכות בחוברת מכובדת הכוללת בתוכה למעלה מחמש עשרה סימנים ומקומה כבוד בארון הספרים, לעומת שני סימנים בלבד בחוברת של "הבהיר", המזכירה יותר בצורתה חוברת של "וועד הרבנים לענייני צדקה", גם העדיפו להרחיב בהגרלות ובהתקפות מרומזות ואף לא כ"כ מרומזות...

אני מציין זאת למרות שלצורת הפירסום לכאורה אין כל קשר לאיכות השו"ע עצמו, אבל היה כאן מי שטרח לחלק ציונים לצורת השיווק של "הבהיר" ו"שולחן מלכים", אינני יודע מי הפתיע את מי, אבל כתושב שכונה מעורבת המתגורר בבנין בו מתגוררים גם אנשים שאינם עדיין שומרי תו"מ הופתעתי לגלות בפח הזבל שבחדר המדרגות חלקים מן השו"ע, אפילו בחוברות ועדות הצדקה נזהרים מכך אבל כנראה שהשיקול המסחרי גובר על הכל, למחרת פורסם ביומונים החרדיים כי פיזור החוברות בצורה כזו "נעשה ע"י מו"צ מובהק", אין לי מושג מה פשר ההגדרה הזו אבל דומני שיש לעיין איזה שו"ע "חדש" היה לנגד עיניהם לפני שהחליטו לצאת בצורת פרסומת זו, המובילה ד"ת לבזיון ממש.

החוברות של מהדורת "שולחן מלכים" חולקו בצורה מכובדת ביותר בדיוור ישיר ע"י שני היומונים המובילים "המודיע" ו"יתד נאמן", בעשרות אלפי עותקים, וכן חולקו בבתי כנסת, אף חוברת לא הגיעה לבזיון.

* * * *

ולעניינינו:
הרושם הראשוני המתקבל מקריאת ההקדמות הוא כי בעוד שבמהדורת "הבהיר" תוקנו שש מאות אלף תיקונים הרי מהדורת "צורת הדף" מתפארת במאה ועשרים אלף תיקונים בלבד, מה שמוביל למסקנה פשוטה כי "הבהיר" יותר מתוקן.

בשו"ע הישן ישנם ששת אלפים עמוד, מה שאומר ש"הבהיר" תיקנו בממוצע כמאה טעויות לעמוד!!! דבר בלתי סביר בעליל, לפי"ז הרי הספר הישן לא היה קריא כלל, לעומת זאת "שולחן מלכים" כותבים כי ישנם כעשרים תיקונים לעמוד וכך הגיעו למספר הזה, ובחוברת שיצאה לפני סוכות יש אף דוגמת עמוד שלם לצד עמוד מתוקן הנותן אינדקציה ברורה לכמות התיקונים.

מי שיגיע למסקנה כי "הבהיר" הגזימו במספר התיקונים ללא כל קשר לכמות האמיתית, לא יטעה.


הופתעתי לראות במהדורת "הבהיר" בסוף חו"מ, לוח התיקונים לנתיבות המשפט "כפי שתיקן המחבר בעצמו ונמצאו בכתב יד קדשו וביקש לתקנם במהדורות הבאות", במהדורת הבהיר טרחו להעתיק את לוח התיקונים ככתבו וכלשונו באותיות מהודרות ויפות, ולא התייחסו כלל לבקשתו של המחבר להכניס תיקונים אלו בפנים המהדורה, מה שיכל להעלות את מספר התיקונים לפחות למיליון...


בסוף או"ח א' גם לא השאירו את "לוח התיקונים" המקורי ככתבו וכלשונו, ה"הגהות וקצת ביאורים על המגיני ארץ מהגאון המחבר ספר מקור חיים" נכנסו כמנהגם בנפרד, ולא לתוך הספר, אך הוסיפו שיבושים וטעויות ייחודיות למהדורתם שאינם נמצאים אף במהדורות הישנות, (במק"א נכתב "הספרדים" במקום "הספרים", טעות הדומות, כדלקמן).

למותר לציין שבמהדורת "שולחן מלכים" אין אף לוח תיקונים והשמטות בסוף הספר, לא מקורי ולא חדש, כל התיקונים וההשמטות הוכנסו בגוף הספר, בזהירות רבה כדי לא לפגוע בצורת הדף, כולל השמטות רבות הן ב"ביאור הגר"א ובגליון מהרש"א, ואף בעצי לבונה ושאר המפרשים.

אין ספק שהיה הרבה יותר קל לעשות זאת בלי לשמור על "צורת הדף" והתמיהה גדולה היא על מדפיסי "הבהיר" שעל אף שהיה להם קל מאוד טכנית להכניס את התיקונים העדיפו לשמור על "צורת לוח התיקונים" ולהשאיר את התיקונים בסוף באותיות מהודרות מרובעות ויפות אך רחוקים מהישג יד הלומד, (מאחר ואין כל ציון בתוך הספר ליד טעות כי כאן ישנה טעות והמעיין יקחהו מלוח התיקונים אשר בסוף, הרי הנזק כפול ומכופל).

במהדורת "הבהיר" נצמדו מאוד מאוד למקור, דבר הראוי לשבח בפני עצמו, אך גם טעויות רבות נשארו כך על מקומן, דומני שהשבח הגדול שניתן לומר על "מהדורת הבהיר" כי הם לא הוסיפו טעויות רבות חדשות.

לעומת זאת במהדורת "צורת הדף" למרות ההיצמדות לצורת הדף הישנה, הרי ניתן לומר עליהם "יש קנקן חדש מלא ישן", והמעיין מקופיא יוכל להשוות בקלות לשו"ע ישן ולהיווכח בכל עמוד ועמוד היכן ישנם שינויים.

"הבהיר" כותבים כי המלאכה הגדולה נמשכה שנים רבות, להוי ידוע, בעוד במהדורת "צורת הדף" עבדו במשך כשנתיים למעלה ממאה אברכים ובחורים על הגהה שוב ושוב, איש כפי מהללו, (הן על הצד הטכני השוואת מילה במילה לשו"ע הישן, והן על מה שמכונה בשפה המקצועית "תיקוני מקור", איסוף תיקונים מעשרות רבנים ומורי הוראה, השוואתם למקורות ולפי"ז הכרעה ברורה מתוך אחריות מה לדחות ומה לקבל), הרי במהדורת "הבהיר" מדובר על שנים רבות אמנם, אך שנים רבות של הקלדה בצוות קטן ומצומצם, מה שלא מפריע להם לכתוב בחוברת החדשה "עשרות צוותים של מגיהים מומחים בעלי ידע בתחומם כשבראש כל צוות עומד ת"ח מובהק, הבקי במיוחד בהלכות בו עוסק הצוות שבראשותו", שמות האנשים נותרו עלומים כמובן, ולא עוד, אלא שכל הצוותים הללו צצו רק כעת לאחר שבמהדורת "שולחן מלכים" אוזכרו בשמותם שמות עשרות מחברי המערכת, הן אלו האחראים על ברירת הסולת מן הבר, והן אלו האחראים על מלאכת המחשבת של ההבאה לבית הדפוס.

"עשרות הצוותים" שוים בערכם ככל הנראה ל"שש מאות אלף התיקונים", כיוצאי מצרים.

ואם בהקלדה עסקינן, הרי שבעוד ב"הבהיר" עבר הטקסט כולו הקלדה, דבר היכול לגרום לשגיאות חמורות, חילופי הדומות, וכדומה, (אם כי נאמנים עלי דבריהם שעשו כמיטב יכולתם בהגהה שלא תיוותר אף טעות), הרי ב"שולחן מלכים" כל הטקסט נסרק, וזאת למודעי, הטעות החמורה ביותר שיכולה להתרחש בסריקה, היא החלפת אותיות אשר קל מאוד לעמוד על טעות כזו, לא יכול להישמט משפט או מילה, ולא להתווסף. כמות האותיות בשו"ע כולו הינה נתון שאינו יכול להשתנות בצורת סריקה מתקדמת זו, אין חלופי הדומות, ולא טעויות מסברא (מה שיכול לקרות למקליד עייף הבטוח שעיניו רואות את אשר חושב הוא שצריך להיות כאן), כמובן שלאחר מכן עבר הטקסט כולו הגהות רבות מספור שוב ושוב, וגם השוואה ממוחשבת.

אינני חפץ להיגרר לדוגמאות, אך בקצרה אציין כי הרושם הכללי המתקבל כי במהדורת "הבהיר" נעשו יותר תיקונים איננו נכון כלל, ההיפך הוא הנכון, ובימים הקרובים עת תגיע מהדורת "צורת הדף" לחנויות יראו זאת כולם.

* * * *

הנושא עצמו של ההיצמדות ל"צורת הדף" הינו פרקטי בעיקרו, ואף לומד לא יוכל להכחיש זאת, אני מכיר אישית ת"ח מופלגים שמתקשים עד היום להשתמש ברמב"ם פרנקל, עקב הרגלם במשך השנים להשתמש ברמב"ם הישן, וזאת כאשר אין ספק כי רמב"ם פרנקל משובח יותר, עאכו"כ...

בבתי הכנסת ובבתים רבים יהיה עוד שנים רבות שו"ע ישן, הלימוד בחברותא למשל כשאחד משתמש בשו"ע הישן וחבירו בשו"ע עם צורת דף שונה, או החזרה משו"ע אשר צורת הדף שלו היא שונה מהרגיל מקשה מאוד על הלימוד והזכרון.

ניתן לומר כי תקף כאן הכלל של "כל המשנה ידו על התחתונה", וברי לכל כי המדפיס את השו"ע כצורתו המקובלת אינו נזקק להסכמות מה יותר פרקטי, (למרות שישנן בידו).

אני מצפה לראות את אחד מן הרבנים המסכימים מחליף את השו"ע הישן שלו בשו"ע "הבהיר", אין ספק שבמהדורת "צורת הדף" הוא יוכל להשתמש ללא כל קושי, ולהנות מיופי הדפוס.

לאלו שעתידים לומר על טענה זו כי אינם רגילים להשתמש בשו"ע ולכן לא מפריעה להם "צורת הדף", אני ממליץ בכל פה לקנות שו"ע "הבהיר", ולו בגלל המעלה של "הבהיר" שהוזכרה לעיל, שיש לו 14 כרכים והוא תופס יותר מקום בארון, בכל אופן הייתי ממליץ לאותם חובבי סטים להמתין שבוע נוסף כדי להשוות בין הכריכות, אמנם שתי הכריכות עוצבו ע"י אמן הכריכות חיים מושקין ואעפ"כ א"א להשוות בין התוצאות, אולי גם זה מלמד על ההשקעה (גם הכספית) בכל פרט ופרט במהדורת "שולחן מלכים – צורת הדף".

דוגמא נוספת לאחריות הרבה של מהדורת "צורת הדף" נמצאת דוקא בהקדמה של הרב דניאל גלויברמן שליט"א (מומחה עולמי בנושאי כתבי ידות), הנ"ל מסביר ומבאר באריכות במבואו לשו"ע למה לא קרתה כל טעות בהלכה עד היום למרות הטעויות הרבות בשו"ע הישן, לעומת זאת לא בושים מדפיסי הבהיר לצאת בכותרת "מילים חסרות המשנות משמעות ופסק הלכה" או "שגיאות כתיב המשנות משמעות ופסק הלכה", ולהלעיז על כלל ישראל כאילו היו נצרכים למלאכתם של מדפיסי "הבהיר".


במסגרת הקלת הלימוד על המעיין האקראי בשו"ע, נתפתו מדפיסי "הבהיר" לשלב גם פסיקים ונקודות בתוך דברי הבית יוסף, דומני שכל צורב יבין את חומרת הדברים גם ללא שאתן דוגמאות, הבית יוסף כתב את דבריו ללא פסיקים, ויש להשאיר ללומד את הכרעת הדברים, דומני שבמהדורת "הבהיר" הבאה (אם תצא) ישולבו גם טעמי המקרא כדי לדעת כיצד יש לנגן את דברי הב"י בזמן קריאתם, בלי להשאיר ללומד כל פתח להבין את הדברים אחרת מן הבוחער הזעצער המפסק, וכי מנין לי אם לא טעה המפסק בהבנת דברי המחבר?? האם גם לזה נתנו הרבנים את הסכמתם? דומני שיש לבדוק אם אין פסיקים היכולים לשנות פסק הלכה.


* * *

השו"ע הנפוץ ביותר עד היום היה "מהדורת טלמן" עם רעק"א השלם, מי שלא קרא את כל רשימת מעלותיה של מהדורת "צורת הדף" אינו יודע כי עיקר מעלתה של מהדורת טלמן – הגהות הרעק"א מדפוס ברלין ויוהנסבורג, נמצא גם במהדורת צורת הדף בההדרה ועריכה חדשה.

זאת ועוד, כל חיבור וספר שהוהדר ויצא לאור בדורות האחרונים השתדלו מדפיסי "צורת הדף" להשיגו ולשלבו על גליון הספר כדי לזכות את הלומדים בתיקונים ושיפורים אשר נכנסו בהם ע"י מהדיריהם, בהם: קצוה"ח, נתיה"מ, פר"ח, וחוו"ד.

הלומד הבקי בשו"ע מתקשה פעמים רבות לדעת למי שייך הנמצא בכתב רש"י בתוך דברי הבית יוסף, האם זו הגהת הרמ"א, או שמא נוספו הדברים במשך הדורות ע"י מדפיסים שונים, במהדורת "צורת הדף" נעשתה עבודה יסודית תוך התייעצות עם גדולי הדור ויושבי על מדין, וע"י השוואת כל מהדורות השו"ע שנדפסו אי פעם, כל הדברים שאינם מן הרמ"א הודפסו באות מיוחדת, וכל דברי הרמ"א הודפסו באותיות רש"י, אין מי שיכול לשער מה גודל המאמץ שהושקע בנקודה זו בלבד, אך את התוצאה ידעו להעריך רק הלומדים.
(כמובן שמי שמעדיף אותיות מרובעות כפי שהוזכר כאן לפני כן, יעדיף את השו"ע הבהיר, ואולי אף את המשנ"ב המנוקד, ליתר בטחון יוכל הלה להשתמש בסידרה הנפלאה של הרב צבי כהן "הלכות שבכל יום").

* * * *

דומני שהלאיתי אתכם די והותר, לא הייתי נזקק לכל זה, במיוחד שאינני שותף במהדורת שולחן מלכים, צורת השיווק שלהם היתה ועודנה מכובדת ולא ירדה לרמה התוקפנית שהוצגה בחוברת של "הבהיר", אך באופן אישי לאחר שראיתי כי שלל המעלות נבלעו בדיון המעמיק על "אותיות מרובעות" וכדומה, לא יכולתי להחשות ומלהזכיר מעט מזעיר ממעלות מהדורת "שולחן מלכים", ושאר המעלות יקחם החפץ בהם מן ההקדמה שנדפסה בחוברת לפני סוכות.

אוסיף עוד ואומר בנימה אישית כי מעלת הפמ"ג על הדף אכן חשובה היא מאוד, (למרות שהפמ"ג בסוף הספר נדפס באותיות גדולות ובהירות יותר ממה שיכול להידפס בפנים), וחבל שבמהדורת "צורת הדף" לא מצאו את הדרך להכניס גם מעלה זו במהדורתם, מי יתן ויימצא פתרון לכך במהדורות הבאות.

זאת ועוד, אין ספק שלכשתצא בקרוב מהדורת "שולחן מלכים – צורת הדף", יהיו עליה ג"כ ביקורות, הן מאינטרסנטים שונים, והן ממבקרים אמיתיים, אך זה לא גורע את התמיהה מאותם ה"מבינים" דלעיל באשכול זה, יודעי הכל, שששו לבשר כי "הבהיר" מוביל, ללא שראו כלל את המהדורה המתחרה, אלא אולי רק את הדוגמית ממנה.

ספרן,
אני לא יכול להתאפק.

(אין כאן הבעת דעה על נושא האשכול של מיימוני)

מיכי

האמת שלא עיינתי בהבהיר, אמנם בהאמור לעיל לא דנתי בנושא האותיות הבהירות, כי אם בדיוק הנוסח ובהוספת ציונים בסוגריים.

הכל יודעים שהחיבור הכי יסודי על שו"ע או"ח הוא המג"א, אמנם האדם הרגיל אינו מסוגל ללמוד בו, בגלל:
א) קיצור לשונו באופן קיצוני.
ב) המון המון טה"ד, שכנראה נדפס מתוך כת"י לא קריא כ"כ, או שהמעתיק לא היה מן המשובחים.
ג) מרבה לציין למקור הדברים, מבלי לפרט את הציון של המקור, ובד"כ מה שכן נדפס הוא בטה"ד.

להקל על לימוד המג"א, פירשו את דבריו מחצית השקל ופרי מגדים ועוד, וכדי למעט את טה"ד, תיקנו את דבריו הנ"ל וגם נתיב חיים ועוד. וכדי לברר את מקורותיו צריך לחפש בכנסת הגדולה, שרבים מהציונים מקורם משם. וכל זה מקשה על לימוד המג"א באופן נורא.

עד שבאה מהדורה הנ"ל ותיקנה והשלימה את כל הנ"ל, עד שא"א ללמוד היום מג"א כלל מבלי לעיין בתיקונים והשלמות הציונים שבמהדורה הנזכרת.

וזו רק דוגמה אחת ממעלות המהדורה הזאת, שאין לי קשר אליה ולא באתי להספידה, כי אם רק להודיע, שמאז אני לומד בה ורואה את התועלת שבה, א"א ללמוד בשום אופן מבלעדה.

הלבן

יישר כוח.

האם ראית את המהדורות האחרות, במיוחד את "הבהיר"?

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו