שני תירוצים מחודשים על קושיית הבית יוסף

תירוץ תת...קט"ו:

שכן אילו היתה חנוכה רק שבעה ימים, כי אז היו נהפכים תת...קט"ו אותות ומופתים לסיבת החג בשמונת ימים, לקושיות על כך שקבעום לשבעה ימים. וכיון שקבעו לשמונת ימים נחסרו הקושיות בתת...קי"ד, ונשארה רק קושיא אחת...

תירוץ תת...קטז:

שבימי חשמונאים אחר שנצחו במלחמה לא מצאו להדליק המנורה אלא פך שמן אחד, שאין בו אלא לכדי הדלקה ליום אחד, ונעשה נס ודלקו הנרותשמונת ימים. ודי בזה למבין.

אני ממש לא מבין מדוע יהיה זה משונה להדליק רק שבעה ימים.
הרי אם כך היה, כי אז כל התמונה היתה מוצגת באופן אחר.
נדמיין לעצמינו את הצגת התמונה בצורה זו: בבוקר שלמחרת יום הנצחון, התכנסו החכמים לדון כיצד ידליקו הערב את המנורה הרי השמן אמור להיגמר, (ומן הסתם החליטו להדליקה בשמן טמא)והנה, בעת גשתם לעת ערב אל המנורה גילו כי יש להם שמן ליום נוסף, וכף היה במשך שבעה ימים.
אם כך היתה מוצגת התמונה הרי שהיה מאוד מובן וחד לחגוג שבעה ימים.........

דגים
אני חושב כי התירוצים הכי פשוטים מצויים בנוסחיו השונים של הסכוליון למגילת תענית, מהדורת ו' נעם, ירושלים תשס"ד, עמ' 103-105: "בדקוהו ומצאו בו שמן טהור והדליקו בו את הנרות כל אותן ימים שהדליקו בהם את הנרות עשאום יום טוב...". או: "מצאו פך אחד בחותמו של כהן גדול ונעשה נס והדליקו ממנה עד שמנה ימים". הנוסח האחרון דומה במידת מה לנוסח השאילתות!

את הפך החזיקו בשביל להדליק בשניים כאלו
או בשביל מנחות או בשביל לוג של מצורע.
[להדלקת יום אחד היה נצרך 3 לוגין וחצי.

דגים,

כדי לקבל את הרעיון שהפך לא הספיק אפילו ליום אחד, יש ליישב תחילה את הבעיה הפשוטה: לשם מה החזיקו פך שכזה מלכתחילה?

אם הפך לא היה מיועד להדלקת המנורה, לשם מה הוא היה חתום בחותמו של כהן גדול?

אגב: מאותו טעם קשה לקבל תירוץ שהציעו אחרים, שהכמות של יום אחד היתה רק בפך, אך כשנמזג השמן אל המנורה פחתה הכמות, כיון שנותר שמן בדפנות הפך.

ymy

מה אתה רוצה זו גמ' מפורשת

תלמוד בבלי מסכת חולין דף פג עמוד א

גמ'. ת"ר, את זו דרש ר"ש בן זומא: לפי שכל הענין כולו אינו מדבר אלא בקדשים, ובקדשים לילה הולך אחר היום, יכול אף זה כן? נאמר כאן יום אחד, ונאמר במעשה בראשית יום אחד, מה יום אחד האמור במעשה בראשית - היום הולך אחר הלילה, אף יום [אחד] האמור באותו ואת בנו - היום הולך אחר הלילה.

תלמיד.

תודה.

אגב,הלילה הולך אחר היום במקדש היא אכן סברה מקובלת, ונמצאת כמדומני גם באור שמח, אך אינה מוכחת.
שדין אכילת קדשים ליום ולילה הוא משום שנאמר 'לא תותירו ממנו עד בוקר' ודין חלבי יום קריבים בלילה הוא משום שאפשר להקטיר עד שיפסל בלינה, ואם לינה אינה מועלת בראשו של מזבח אפשר להקטיר גם למחר,

רגילים אמנם לתרץ בזה את המדרש יכול מבעוד יום דמאי תיסק אדעתין שיהיה אפשר לאכול הפסח בי"ד אלא משום שזמן אכילתו באמת בי"ד בלילה שלאחריו, נו נו...

ולענינו אין צורך לזה אלא כיון שמצות ההדלקה היא ביום די בכך להסביר למה נקבע כ"ה ולא כ"ו.

ymy

יצחק יונתן כתב

< נראה די"ל דהרמב"ם לשיטתיה (פ"ג מתו"מ) שהדלקה בין בלילה ובין ביום, וא"כ כשנכנסו להיכל ביום כ"ה הדליקו תומ"י, וכשחשכה כיבו והדליקו שוב כדח לקיים מצוות הדלקה של ערב.>

בבית המקדש לא הדליקו לאחר השקיעה הדלקת המנורה היתה תמיד בין הערביים , ולכן הדלקת כ"ה בכסלו היתה בבית המקדש ביום כ"ה בין הערביים וזה היום הראשון של חנוכה .

בבית המקדש הלילה הולך לאחר היום . ולכן הדלקת כ"ה בכסלו היתה בין הערביים של יום כ"ה . ואילו אצלנו היום הולך אחר הלילה ולכן כ"ה בכסלו אצלנו מתחיל בליל כ"ה ואז אנחנו מדליקים

ואכן קושית הפ"ח אינה קושיה כלל

בחינת פורים שבחנוכה וכל תרי"ג המצוות הכלולות עימה.

התורץ המשפטי:
כידוע נצטוונו לאכל שישה ימים מצות:ככתוב ששת ימים תאכל מצות (דברים ט"ז ח) ובכל זאת אוכלים שבעה ימים.

מכאן שצריך להוסיף על החג יום אחד.

התרוץ המתמטי:
יש הוכחה באינדוקציה שהשמן לא אמור להפסק, שהרי הוא המשיך ביום n וגם ביום n+1 ומכאן שהוא אמרו להמשיך כל הזמן, אלא שנעשה נס והשמן הפסיק ביום האחרון.

תלמיד
מי עירבב?

יצחק יונתן טען [בשנה שעברה] שלשיטת הרמב"ם ההדלקה הראשונה מהפך שנמצא היתה בכ"ה ולא בכ"ו וכמו כן טענתי אני גם לשיטת שאר הראשונים משום שאף הדלקת בין הערביים היתה נעשית בעוד היום גדול, ולכן דווקא לאור ההבחנה שלך מתאים שנדליק בליל כ"ה כדי להזכיר את ההדלקה שהיתה אז ביום כ"ה, ומיושבת קושית ה'פרי חדש'.

דגים,
תיקון קטן: הסיפור על משפחת בריסק, היא על ההבדל בין ר' משה לר' וועלוועל.

ושמעתי מאחד מצאצאי משפחה זו אמר שסיפור זה הוא בדוי וחסר כל אמת!

יצחק יונתן

אתה מערבב את הדלקת המנורה בבית המקדש שהיתה בין הערביים ביום . להדלקת נרות חנוכה שהם מצווה דרבנן ומטרתם פירסום הנס ולכן מדליקים אותם בלילה כי שרגא בטיהרה למה לי .

והקושיה לא קושיה כלל .

אדם נפל בשנה שעברה מבנין בן 8 קומות ולא נשרט, קיבל על עצמו האיש לומר 8 פעמים 'נשמת' [בכל אופן נפל טען לו חבירו :הרי מקומה אחת לא קורה כלום ויש לך לציין רק 7...
ונראה שזה תורף התירוץ דלעיל.

לקושית הפרי חדש נראה שהלקת המנורה הרי היתה נעשית בעוד היום גדול, שהרי תמיד קרב בתשע ומחצה ועבודה אחרונה היתה הדלקת הנרות <זבחים יא:> ומשמע בסמוך, לא מצאתי מפורש.
אם כן על ידי הנס התקיימה ההדלקה של כ"ה כסלו-ב/ג טבת, ונכון שאין אנו מדליקים באותם ימים כאז אלא מציינים את ימי הנס.

הלינק הובא ע"י לינקזעצער באשכול אחר, ומצאתיו מתאים גם לכאן:

http://mis-nagid.blogspot.com/2004/12/frum-fantasy-or-how-legend-spawned.html

באראפרקר:

זה לשון הפרי חדש ריש הלכות חנוכה [סי' עת"ר]:
"..ומדברי הרמב"ם מוכח בהדיא, שנצחו ביום כ"ה - אם כן קשה, איך אנו מדליקים בליל כ"ה הווה לן להדליק בליל כ"ו. ויש לומר עם מאי דמקשין [קושיית הב"י הידועה שנדונה באשכול דנן] שז' לילות הווה לן להדליק, שכך היה הנס? ובהכי ניחא, דלילה הראשונה הוא משום הנצחון, והז' לילות האחרות הוא משום הנס". עיי"ש עוד בהמשך דבריו.

ומרן החיד"א בברכי יוסף שם [אות א] הביא את דברי הפרי חדש, והקשה עליו: "וקצת קשה, דאכתי ליל כ"ו לא היה הנס, שכבר מצאו הפך מלא? ותו, דלפי זה לא הדליקו בשמן שבפך אלא ז' לילות, מליל כ"ו ואילך - והש"ס והרמב"ם קאמרי שהדליקו בו ח' ימים? ויש לומר, דלעולם שהדליקו ח' ימים מליל כ"ו ואילך. והאמת, דבליל כ"ו לא היה הנס. אך כי היכי דליהוו תמניא יומי כסדרן - תקון להדליק בליל כ"ו, כיוון דח' ימים בעו לאדלוקי, חד לנצחון ושבע משום הנס. ואמטו להכי, תקון להדליק בליל כ"ו.." - עיי"ש עוד.
והברכ"י מסיים במילים "ומיהו הדבר דחוק, ויותר נראה שכוונת הרמב"ם.." [נלאיתי להעתיק כל מש"כ, וקחנו משם].

עוד דיברו ביישוב דברי הרמב"ם הללו, ב"אור גדול" על מסכת יומא פרק ז' משנה ד'. וב"בנין שלמה" על הרמב"ם שם.

ויצויין, שאת מראי המקומות למקורות האמורים מצאתי בהערתו של הרבי מליובאוויטש - כפי שנדפסה בספר "שערי המועדים - חנוכה" שבהוצאת "היכל מנחם" [עמ' ק"י, הערה בשולי הגליון].