| נשלח ב-22/12/2004 00:43 |
 |
| |
סנסציה: יפת מתפטר ומחזיר את המרא לתמונה
* "את קברי הצדיקים בעיר אינכם מתכוננים לפקוד"???
נשאלו השבוע בסרקזם בכירי דגה"ת, בעת שביקרו בלשכתו נפוחת החשיבות העצמית, של ה'מם-מם'. *
* נשוא חיצי הלעג והזלזול היה כמובן המרא המקומי, אשר מאז הפוטש' המשפיל שנעשה לו בבית הג"נ קרליץ, הפך בעיני ירביו ל"בלתי רלוונטי". *
* אך שוב מתברר הערב, כי מבחינתו של המרא, מה שלא עושים ההסכמים - עושים המספידים. *
* "רק טיפת מזל" ביקשו לאחרונה בתחינה נערי המרא, ונענו הערב, לא רק בטיפה קטנה, אלא במטחי מזל זלעפות *
"כלו כוחותי. איני יכול עוד לשאת את הזילזול והיחס המתנכר" הודיע הערב גדעון יפת בפנים נפולות, אך נחושות, והחליט להגיש את התפטרותו.
יפת, מחליפו של אליהו אשוואל הממולח, ונציגו הבודד של הרב איתן גמליאל ב'רשימת שי המאוחדת', חש כבר זמן מה כי אין בכוחותיו לשאת את הנטל התובעני של נציגות העדה השניה בגודלה בעיר.
מלכתחילה, נטל יפת על עצמו את תפקיד "נציג העדה" כשהוא מלא אופטימיות וכוונות טובות. בעיני רוחו, ראה הוא את עצמו כמי ששם קץ לאפליית בני העדה בעיר ומביא לשיוויון, ולו חלקי, ביחס לשאר המגזרים.
אך עד מהרה, הופתע יפת לגלות, כי הוא משמש בסך הכל, ככלי משחק בידיהם של כרישי הפוליטיקה המקומית ובעיקר הארצית...
בעוד שנציגי מגזרים איזוטריים, (דוגמת אבי אפרהימי, נציגה האישי של משפחת בן דוד) נישאים על כפיים, הרי שאותו כמעט ו"לא סופרים".
יפת, שבעת קבלת "דין התנועה", לא העלה בדעתו כי "נקרא לדגל" אך ורק למטרת חימום כס מושבו במליאת המועצה, התלבט והתייעץ עם בכירי העדה ומשגמלה הערב בליבו ההחלטה הודיע בזעם על התפטרותו ממועצת העיר.
* רק טיפת מזל *
הודעתו המפתיעה של יפת, הכתה את רשימת שי "המאוחדת", על שלל אגפיה וסיעותיה, בתדהמה.
בעוד שצביקה כהן ומקורביו אינם מוצאים מנוח לנוכח התפטרותו של יפת המהווה מכה תדמיתית קשה לראש המועצה וההופכת באחת את צביקה - איש השלום, לבן דמותו של "אותו האיש" הידוע לשמצה,
הרי שבביתו של המרא, מאידך, קרצו הנערים זה לזה ושיחררו אנחת רווחה.
נערי המרא, לא רק שהיו בסוד העניינים אלא אף שימשו קטליזטור של ממש, בדרך למימוש "שאיפותיו האובדניות" של גדעון יפת.
תכף במוצאי הבחירות, עם היוודע דבר התוצאות המאכזבות (מבחינתם של נערי המרא, כמובן....) נתבקשו הנערים לזהות את נקודת התורפה מבין תשעת חברי הרשימה המאוחדת
וכדרכם של 'נערים' נרתמו הם למשימה במלוא המרץ.
לאחר מעקב מדוקדק אחר "נרפה פוטנציאלי", הגיעו הם למסקנה כי גדעון יפת "הוא החוליה החלשה" (כמאמר הקלישאה...)
עד מהרה דאגו הנערים ללבות את ספיקותיו של מר יפת.
במישרין, ובעיקר בעקיפין, הפעילו הם מכבש לחצים אדיר על הנציג הטירון שאך בקושי הספיק לחמם מנועים...
הגיעו הדברים לידי כך, ששיקולים מגוחכים, דוגמת "כריתת ברית דמים" עם המרא האשכנזי נוספו לפתע למואזני ההתלבטות "האובייקטיביים", של יפת ומקורביו.
מבחינתו של יפת, אם כן, היו לחציהם האינטנסיביים של הנערים בבחינת הקש (איזה קש: 'מוט'...) ששבר את גב הגמל.
בסופו של דבר אף "בחר" יפת להגיש את התפטרותו הערב, באמצעותו של לא אחר מאשר מר קירזון - "המועמד המיתולוגי" ונאמנו (יש שיאמרו "ליצנו") משכבר הימים של המרא.
וכך, התפוגגה לה הערב באחת, אווירת הנכאים הקודרנית שאפפה את סביבתו הקרובה של המרא מיום הרכבת הקואליצה, כשאת האווירה הפסימית מחליפה חיש מהרה, תחושת אופטימיות זהירה.
התפטרותו "המתפיעה" של יפת הערב, מכניסה אם כן אוטומטית, את משה כהן, נאמנו הבלתי מעורער של המרא.
המרא - שח לי הערב אחד מנעריו - ניתן לומר, במזל גרידא, הכפיל בן רגע, את כוחו במועצה".
בתמונת המצב הנוכחית - טוען הנער - גם דייג טברייני בעל מנת משכל ממוצעת ישכיל להבין לבסוף את יתרונם של שתי אצבעות (כהן וגרוסמן) על פני אצבע בודדת (הרבסט).
"מה שלא עשו הסכמים ותרגילים חתומים - עוד תעשה טיפת מזל אחת", סיים הנער, בטון צורמני של שמחה לאיד.
בעוד בביתו של הרב גרוסמן צהלה ושמחה, הזדרזו מקורבי הגר"מ מלכה לנכס לעצמם את ההישג הפוליטי שבא להם מן ההפקר (כדבריהם).
"לנערי הרב גרוסמן נוח לשכוח" שח לי בביטול אחד מאנשי הרב מלכה - "כי המרא היחיד עמו שומר מוישה על קשר מאז הבחירות הוא הגר"מ מלכה"
"רק לפני ימים ספורים נתן מוישה את חסותו (ואת מימון "קופתו"...) למסיבת החנוכה ההמונית שנערכה במוסדות 'דרך המלך'.
מוישה הנרגש אף "טרח" להבליט את נוכחותו וישב מראשיתו ועד סופו של האירוע, לצידו של הגר"מ מלכה". הוסיף המקורב כ'תנא דמסייע'.
אך כאמור, בניגוד לדברים אלו, הרי שמהמידע המוצק שבידי עולה, כי טביעות אצבעותיהם של נערי המרא האשכנזי, מראשית מהלך ההתפטרות ועד סופו, ניכרות על כל צעד ושעל.
תוקן על ידי - מרנן_ורבנן - 22/12/2004 1:40:19
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2005 11:35 |
|
| |
גיוואלעד,
רק התערבותו של הממונה על ההגבלים העיסקיים, תוכל (אולי...) למונופל התקשורתי המקומי, מבית היוצר של "נערי המרא".
במצב שנוצר, מושכים נערי המרא, כתמנון רב זרועות, (כמעט) בכל החוטים התקשורתיים הנכונים.
קוראים אלעד - מקדמא דנא, היווה בית חם למרא ונעריו.
(אם כי, ההגינות מחייבת לציין כי גם ביריביו של המרא נוהג העיתון בהוגנות).
מפתח העיר - לאור "התרגיל המבריק" של הנערים,
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1281076
שבוי כיום לחלוטין, בידיה האמונות של "הועדה הרוחנית-נערי המרא", לחסד ובעיקר לשבט...
קמפיין "הקיקיוני" - מיחצן משום מה את פועלו של המרא כמעט מידי שבוע.
וכעת גם בן-חיים, מהמקומון "הקקוני" - משגר איתותים של מי שהפיק את לקחי פרשיית 'מפתח העיר' וגמר אומר לפתוח דף חדש וחלק... עם "נערי המרא".
תוקן על ידי - מרנן_ורבנן - 15/03/2005 12:01:43
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2005 08:07 |
|
| |
" הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו "
איך הקב"ה לא מקפח פרנסתו של כל אדם.
בזמן שאנשי המרא לא מרוצים בלשון המעטה מ"קוראים אלעד" הו מתחזק הודות לשגיאות הקשות של מפתח העיר, ומפתח העיר עצמו מצליח להינצל ברגע האחרון משיתוק מוחלט הודות לנערי המרא דאתרא הפזיזים שחשבו לתומם שהם מגינים על כבוד רבם אך למעשה הצילו את העיתון מכליון ועכשיו קקון שכבר היה בין הפגרים קונה את כרטיס החיים החדש בעיסקא של יפת מול המרא דאתרא.
אוי, כמה נסתרים דרכי ההשגחה
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2005 03:00 |
|
| |
כל הנייעס כל הפרטים בעניין גדעון יפת, היום במקומון שלנו.
המקומון שלנו בניהולו של אלי קקון, ראה עדנה לאחר שתקופה ארוכה חדל לפרסם כתבות, ועסק בליקוק פצעים מתקופת אלון לוק ושות', וכדרכו מביא לנו את כל העידכונים ברמה דקדקנית ומפורטת.
אגב גם בפרסום במקומון יש הצלחה מסויימת לנערי המרא, ש'קנו' את אלי קקון, וסדרו לו סולחה עם המרא שליט"א, ולראיה המודעות מטעם מתן בסתר המתפרסמות השבוע לראשונה בין עמודיו.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/3/2005 17:00 |
|
| |
נערי המרא, זה אתה הבלגניסט?
אוף איתך. בכל מקום עושה בלגנים...
קבל 
|
|
|
|
| נשלח ב-14/3/2005 14:14 |
|
| |
מרנן,
אוף אתך.. אל תקח ללב..
פשוט פחדתי שתברח לנו.. אז.. אממ.. ניסיתי קצת לחמם אותך..
זה הכל ותו לא!
אין עליך ידידי..
תותח שבתותחים..
קבל
|
|
|
|
| נשלח ב-14/3/2005 13:03 |
|
| |
בשבילך,
הגירסא הנכונה אחת היא.
לקרוא ולהבין!
_______________________
כפי שכתבתי לכל אורך האשכול.
המוטיב "לכוונותיו האובדניות" של יפת, (קרי: יחסו של צביקה לחברים התימנים), היה ברור כבר מראשית הדרך (והאשכול...)
"נערי המרא" בסיועם האדיב והרגיש, שימשו כקטליזטור, שדחף את יפת, כל העת, לממש את "כוונותיו האובדניות"...
|
|
|
|
| נשלח ב-14/3/2005 08:45 |
|
| |
222
תוקן על ידי - צביקה_כ_ה - 14/03/2005 8:51:35
|
|
|
|
| נשלח ב-13/3/2005 18:43 |
|
| |
ברוך שומר הבטחתו...
* הטלפונים בביתו לא חדלו מלטרטר *
* במקרה זה, שלא כבפעם קודמת, איש לא ירד למחתרת.
כאדם השלם עם צעדיו, השיב "המתפטר" אישית למטלפנים הרבים, ולבכירים שבהם אף טרח והסביר באריכות תימנית אופיינית, את הסיבות שהובילו להחלטתו *
* לא רב העדה, לא מנהיג התנועה, ואף לא צו מניעה יכלו לו לעקשן שבתימנים שגמר אומר להשיב את כבודם האבוד של חבריו *
הימים ימי המפץ הפוליטי הגדול של ערב הקמת "הרשימה המאוחדת".
בתוך בליל המלל ותככי הפוליטיקה המקומית, העלה המרא הספרדי דרישה תמימה ולגיטימית.
"לא יתכן" - טען הגר"מ מלכה, באמצעות מקורביו - "כי בעוד בשם האחדות הקדושה מודחים "הרבנים" קריספל ושם-טוב בבושת פנים, ימשיכו נציגי העדה התימנית להסתובב במסדרונות המועצה, כמימים ימימה".
"אם מחליפים" - טען הגר"מ - "אזי יש להחליף את כל חברי סיעת ש"ס ללא יוצא מן הכלל".
* דרוש מנהיג... *
"התימנים - אשוואל את שפירא", שמעו על דבר הדרישה ונזעקו.
רק שבועיים לפני, נבחרו השניים, לאחר מאבק "עדתי" רווי יצרים ואינטריגות.
בהוראתו של הרב איתן גמליאל, אז, רבה הטרי של העדה, נערכו בחירות בקרב גבאי בתי הכנסת התימניים בעיר (וכאלה, כבקהילה תימנית מן היישוב, יש למכביר...)
אשוואל ושפירא נבחרו (כשאשוואל בראש) ובשלב מסויים עוד העזו הנבחרים הטריים לפנטז על רשימה תימנית עצמאית שבקונסטלציה הפוליטית שנוצרה, עשויה היתה לגרוף כשלושה מנדטים.
הרב איתן, פאר גאוותה של העדה, טרף את הקלפים ומאחורי גבם, במה שנראה היה אז כויתור ללא כל תמורה, הבטיח רב העדה לצביקה כהן, כי תמיכת העדה בו וברשימתו (ש"ס), מובטחת.
בשלב זה, כשתמיכת העדה ברשימת ש"ס מונחת בכיסו של צביקה, עלתה דרישתו התמימה של המרא הספרדי.
"הנבחרים - אשוואל את שפירא", שטרם התאוששו מתרגיל החבירה לצביקה, שהוביל הרב איתן מאחורי גבם, גילו לפתע, כי גם מקומם "הבטוח", כנציגי העדה ברשימה המשותפת, עומד, בעטיה של טענה דמגוגית, על כרעי תרנגולת.
אשוואל, ובעיקר שפירא נעמדו על רגליהם האחוריות והטילו את כל כובד משקלם (ואז, עוד היה להם), כדי להעביר את רוע הגזירה.
* מהפכת הקטיפה *
מי שהציל בשעתו את המצב, היה "המושיע הטברייני".
"אל דאגה", הבטיח זה האחרון לשפירא המודאג, "גם אם לא תכהן כנציג מועצה מחמת עילות "בירוקרטיות" כאלו ואחרות, מקומך הבכיר בהיררכיה המוניציפאלית, לאחר הבחירות, כנציגה האותנטי של העדה, מובטח".
שפירא, למוד תיסכולים ואכזבות מימי הראש היוצא (שאז, עדיין כיהן), דרש לקבל את ההתחייבות בכתב, אך צביקה, במתק שפתיים אופייני, הסביר לו כי מבחינתו מדובר ב"משימה בלתי אפשרית".
"אם אבטיח לך את מה שלא הבטחתי לאיש, אמוטט במו ידי, את מגדל הקלפים שבניתי, ולפיו, אינני מבטיח דבר לאיש", הסביר צביקה לשפירא המסכן.
צביקה, כטברייני ממולח, קלט בחושיו המחודדים את "פונציאל המרד" הטמון ב'שפירא מתוסכל', וכך, בעיצומו של כנס בחירות שנערך באחד מבתי הכנסת של "המגזר", הפתיע צביקה את הנוכחים והכריז חגיגית כי "לידידנו הרב יניב (שפירא), עוד נכונו תפקידים ופעלים רבים בעבודתו המסורה למען העדה בעיר".
ליותר מזה לא יכול היה שפירא לצפות. ומהאירוע המדובר יצא שפירא כשעל פניו נסוך חיוך, מאוזן לאוזן.
וכי קלה היא בעיניכם? לקבל הבטחה ברה, ברורה ופומבית שכזו ועוד מפיו של אדם נקי כפיים, בר לבב ושלוחם של מרנן ורבנן?
כך, עברה לה בשקט יחסי, "מהפכת הקטיפה" שהביאה להדחתם של אשוואל ושפירא - נציגי ציבור נבחרים, ולמינויו, תמורתם, של גדעון יפת, גבאי בית-כנסת נטול שאיפות פוליטיות בעליל.
* אשליות *
הבחירות חלפו, תפקידי המפתח, רובם ככולם, חולקו, ושפירא ואשוואל, כמו שאר נציגי העדה, מצאו עצמם לפתע בלא כלום.
הבטחה מחייבת, טען צביקה בצדק(!), מעולם לא ניתנה לאיש, וגם "רינוניהם" של מקורבי שפירא סביב גובה משכורתו של אביגד אוחנה העומדת על 80% מתקציבו של מנכ"ל משרד ממשלתי, והצעותיהם (ההגיוניות), להפחתת משכורתו של זה האחרון וחלוקת העוגה שווה בשווה עם לפחות אחד מנציגי העדה, נפלו על אוזניים בלתי אוהדות, שלא לומר ערלות.
בדיוק בשלב זה, חש יפת כי נקעה נפשו מהתנהלותו של ראש המועצה. תחושתו זו, (לא מעט, בסיועם הרגיש והאדיב של "נערי המרא"...) הביאה להגשת מכתב ההתפטרות הראשון בסדרה.
בסופו של דבר, לאחר ירידה למחתרת של מספר ימים, ולאחר מסע לחצים אדיר (כאמור ב"דברי הימים" של הפורום...) משך יפת את התפטרותו, לא לפני שניתן לו להבין, כי שפירא, אשוואל, או מי מנציגי העדה, "ישודרג" כמובטח, על אתר.
"להשיב את הכתבים"...
למעלה מחודשיים חלפו, ויפת נוכח לדעת, כי לבד מחלופת רכביו של ראש המועצה, דבר לא השתנה...
"הפעם", החליט יפת, "אינני יורד למחתרת". ובריש-גלי הודיע על התפטרותו.
לא לחצי רב העדה, שמעמקי הכורסה שבלשכתו, "מתנת" ראש המועצה, הנוהג, כך סתם, "להשלים" את משכורתם של רבני העיר, (ללא כל תמורה, כמובן...) פנה אל יפת בדרישה חד-משמעית "השב את הכתבים"...
לא הבטחה חגיגית למשרת סגן בשכר, ואף לא שיחה אישית ובהולה מ"כמעט יו"ר האופוזיציה", הצליחו הפעם להניא את יפת מהחלטתו.
יפת, למען כבוד העדה, חבריה ונציגיה, החליט את שהחליט, וכתימני אותנטי, עמד הפעם בהחלטתו.
* "מאוחדת" - מהקופה לסיעה *
בתווך, מי שיצא מהפרשה כשידו על העליונה הוא "המרא-עוף החול-דאתרא" שמול כל הסיכויים ולמגינת ליבם של המספידים הרבים, הצליח לבסוף להכניס למועצה את מנהל הקופה ואיש אמונו מם-מם (משה מרדכי) כהן, לשמחתן הגלויה של מזכירות קופ"ח "מאוחדת" הזוכרות בערגה את ימי היותו של "הבוס" סמוך על שולחן המועצה ומסתובב במסדרונותיה. (מסדרונותיה, דיקא, יען כי חדר, לעת עתה, אין!)
במצב הדברים שנוצר, יש לו למרא "בלוק חוסם" בתוככי הסיעה, כנגד המם-מם, צביקה-מיירי ורבייסי-הרבסט, המתהדר יום יום, תחת כל מדיה אפשרית, בנוצות יו"ר סיעת "דגל-התיירה" בעיר
נכון להיום המרא, הוא-הוא השליט בתוככי הסיעה בעיר.
אומנם, למרות הרוב הסיעתי, עדיין לא נראית לעת-עתה התמורה הממשית במעמדו של המם-מם.
אך לדידם של הנערים, גם שינויים אלו, בוא יבואו, בסופו של דבר,
ובינתיים, שיראו הקנאים (וזעייליג), ויתפוצצו.
__________________________________________________
בשולי הדברים,
א. מיותר לציין כי למקורבי צביקה, כרגיל, אין שמץ של מושג במה דברים אמורים. לדידם, פרישתו של יפת נותרה עד עתה בגדר פרשה עלומה ובלתי מפוענחת.
ב. לא מיותר לציין, כי הסיבה שהביאה אותי להפר את שתיקתי בת מספר הימים ולהעלות את הדברים (אשר על חלקם כבר אבד הקלח) על הכתב, היא השתלחותם הפרועה של כמה מהכותבים כאן בגדעון יפת - איש נקי כפיים ובר לבב - פוליטקאי קטן אומנם, אך איש נהדר ומעל לכל (בניגוד מוחלט למה שניסו כמה מהכותבים כאן לצייר), חבר אמיתי.
---------------------------------------------------------
עד כאן להפעם, ונפגש בשמחות, באוהל שמחת בר המצווה של בן המם-מם בשבת זכור הבעל"ט.
תוקן על ידי - מרנן_ורבנן - 13/03/2005 19:43:44
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/3/2005 01:58 |
|
| |
מה עם הנציג של התמנים "חלה אבי" איך הוא אוכל את הכובע להיות כבשה בן שבעים זאבים???????????
כמדוני מי שמכיר אותו יודע כי חלא הוא הזאב בן שבעים כבשים
ימים יגידו,
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/3/2005 00:26 |
|
| |
יפת היה צריך מההתחלה לתת לאשוואל את המפתחות.
הרי אשוואל הוכיח שאפילו עם שועל כמו קריספל הוא יודע להתמודד.
עכשיו אחרי שהוא הפקיר את החברים שהיו המנהיגים האמיתיים של הציבור התימני,] כל התימנים בעיר נדפקו ונשארו בלי נציג.
תוקן על ידי - עובד_מועצה - 13/03/2005 0:32:26
|
|
|
|
| נשלח ב-12/3/2005 18:58 |
|
| |
(מה לעזזל קורה כאן עם ההיד פארק הדפוק הזה. כל פעם תקלה חדשה)
תוקן על ידי - הגרשז - 12/03/2005 19:03:14
|
|
|
|
|
