אנו מוצאים בסיפורי תינוקות, שאחרי עשרות שנים הפכו לחברי אירגון "מרנן ורבנן", שהם לא רצו לינוק עד שנטלו את ידיהם או עד שכיסו את ראשם הקדוש, אך לא מצאנו שברכו על היניקה, אף שהיו בניהם של גדוילי גדוילים.
ולמה?
ייתכן, שהיה זה משום שמצוות החינוך היא להרגיל את הקטן במצוות שיתחייב בהן בגדלותו, (ראו יומא פב א וסוכה דף ב עמוד ב ונזיר דף כט עמוד א ועוד), כדי שיהא מחונך ורגיל למצוות (ראו רש"י סוכה שם ד"ה מדרבנן, (ועי"ש חגיגה ו א ד"ה קטן). שנאמר: חנך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה.
ואין טעם לחנך תינוק בברכת המזון על יניקה, שהרי בהגיעו לגיל שנתיים או חמש תאסר עליו היניקה:
"תנו רבנן: יונק תינוק והולך עד עשרים וארבעה חדש, מכאן ואילך כיונק שקץ, דברי רבי אליעזר; רבי יהושע אומר: אפילו ארבע וחמש שנים". (כתובות דף ס עמוד א).
ראיתי ציון לדברי הרב ש. אבינר, הטוען (אסיא חוברת לה, (אלול תשד"ם), עמודים 41-43) שתינוק יונק, אם הוא בגיל שיודע לברך, חייב לברך על החלב שיונק.
אך איני יודע, אם דבריו נאמרו לפי רבי יהושע המתיר יניקה עד חמש שנים, ובגיל זה הילד יודע כבר לברך, או אף לדברי רבי אליעזר, ואף שהוא טוען, שהיונק בגיל חמש הוא כיונק שקץ, מ"מ באם הוא יונק, עליו לברך, ואין דינו של יונק שקץ (כשר), כדין אוכל דבר איסור, ואפילו הוא איסור של דבריהם (טוש"ע קצו א), שאינו מברך עליו, לא בתחילה ולא בסוף, שאין זה מברך אלא מנאץ, ונאמר: ובוצע ברך נאץ ה'.
נשלח ב-24/12/2004 14:21
מרגש,
ואכן עולמינו לא יכול כנראה להכיל נשמות קדושות שכאלה.
שלא נדע צער.
נשלח ב-24/12/2004 13:48
ילד יקר לי הרך והענוג, אותך אזכרה ואשפכה עלי נפשי כי לוקחת מאתנו בעוון פשעי. תשכח ימיני ואני לא אשכחך בני בני אברהם...בני בני מחמדי אוצר נשמתי מי ראה ומי שמע כזאת כי רך בן תשעה ירחים מברך ברכת הנהנין ברכת שהכל על שדי אמו כמו נער...
ר' אריה לוין זצ"ל על מותו של בנו אברהם בנימין בגיל שנה וחצי, 'איש צדיק היה' מאת שמחה רז עמ' 44.
נשלח ב-24/12/2004 09:01
not only that you sre allowed to drink it, you are even allowed to drink it with meat, as long that you put a women on the table, as the din is with "cholov shkedim
נשלח ב-24/12/2004 06:34
כישרית
כן . מותר רק בתנאי אחד שלא באופן ישיר, אלא בתוך כלי.
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
נשלח ב-24/12/2004 05:09
חלב אדם מותר למבוגר?
נשלח ב-23/12/2004 18:50
ציקלה
אני מכירה תינוק בן שנתיים שכבר מברך, אולי נפגיש אותם?
אם עוד לא הבנת, יש אשכולות שבהם לא ברור נושא הדיון ממש, וגם התימוכין לא ברור אם הם דברי 'תימוכין' או שהם רק או כדי לתבלן, בבחינת קצת שמאלץ, שיהיה בתיאבון לכל באי וקוראי הפורום.
נשלח ב-23/12/2004 18:40
הערתו של נישטאיך, הזכירה לי פירוש ישן, על החכמים בהגש"פ שהיו מסובין בבני ברק, כל הלילה עד שבאו תלמידיהם ואמרו להם: רבותינו! הגיע זמן קריאת שמע של שחרית.
ופירשו, זה יכול היה להיות דווקא בבני ברק, שתלמידים יאמרו לרבותיהם מה לעשות!
וכיוון שהגענו לכאן, אוסיף עוד, ש'אחד' חכם ו'אחד' רשע וכו', היינו שכולם שותפים באחד, וזהו קריאת שמע של 'שחרית', שהוא ראשי תיבות של ש'אינו יודע, ח'כם, ר'שע, ת'ם. וכולם מתאחדים ב'אחד'.
כמו כן שמעתי פעם על בחורים מלייקווד שנכנסו בחג לבקר את הגר"א קוטלר, והגישו כיבוד. שאלו הבחורים, מאיזו קונדיטוריה העוגות...(היינו האם ההכשר מספיק טוב).
כאשר דברו נכבדות ברי"ש עם בתו של הגרי"ז, ובא לפגישה עם המיועד להיות חותנו ואולי גם עם המדוברת. הגישו כיבוד. נטל הרי"ש ועישר ממה שהוגש. חטף הגריד"ס שהיה נוכח שם, את המעשר ואכלו...
לגופו של דיון, יש לעיין במחקרו המעניין של פרופ' י' גילת, שהראה כי י"ג למצוות לא היתה הלכה מוסכמת, והיו תקופות, שלפי בית שמאי ועוד, היו גם קטנים ותינוקות מחוייבים במצוות, ורואים זאת בחובת תענית ביוכ"פ, בחובת ישיבה בסוכה ועוד.
נשלח ב-23/12/2004 18:34
It's hard to tell, but now you are defiantly cynical.
נשלח ב-23/12/2004 18:02
<"טכנית היא לא יכולה לדאוג שתינוק בן יומו יברך">
Didn't you know, that those who will join the Gdoilim club, knew even when they were suckers, how to tell their mother what to do.
.
תוקן על ידי - נישטאיך - 23/12/2004 18:30:07
נשלח ב-23/12/2004 17:30
מואדיב,
מדברך משמע שהרב הקדוש רבי צדוק הכהן מלובלין שתה בלי ברכה עד גיל שלוש? היתכן?
דברי בכל מקרה לא התייחסו לילד בן שלוש ולא לתינוק גדול, התייחסתי לתינוק בן יומו.
ביתי בת שנתיים וחצי מברכת כבר, זה לא סימן גדלות בעיני אלא הרגל.
נישט,
או שלא הבנתי אותך, או להיפך.
אמרתי, שלא התינוק הוא זה שרצה או לא רצה לינוק עד שיטול ידיו, אלא אמו דאגה שיטול לפני שהאכילו. וטכנית היא לא יכולה לדאוג שתינוק בן יומו יברך.
וכדי שיהיה מובן, אני דואג ליטול נעגל ווסר לילדי עוד בחדר לידה. זה סגולה אבל לא גדלות.
נשלח ב-23/12/2004 15:12
ציקלה:
<"האם כוונתך בסיפורים לתינוקות ? או בסיפורים על תינוקות? ''>
כוונתי לסיפורים, ל"תינוקות" על תינוקות.
<"נראה לי שאמם לא רצו לינוק אותם עד....וזה מובא בסיפורים לתינוקות, כסגולה לגדלות">
אמם רצתה ועוד איך, אלא שהיא לא מצאה מי.
<"לא נראה לי שאמה שלא תרצה לינוק עד שהתינוק יברך, יביא לכך שהתינוק יגדל כלל, שלא לדבר על לגדול לצדיק">
לא נראה לי שיש קשר בין רצונה של האם לינוק, לסירובו של התינוק שנולד ל"גדולה", לינוק עד שנטלו את ידיו.
האחד רוצה שיטלו את ידיו, ואחת רוצה לינוק ולהניק.
כשהתינוק ירצה לינוק, אמו תניק בשמחה.
שהרי אמרו חז"ל: "יותר ממה שהעגל רוצה לינק פרה רוצה להניק". (פסחים דף קיב עמוד א).
******
לרב_צעיר
בין אם לנו אתה, ובין אם לצרינו אתה, היה בסיפורך על רבי צדוק ראיה לדברי.
הכיצד?
הרב צדוק הכהן רבינוביץ, שנולד בשנת תקפ"ג-1823, היה ממשפחת מתנגדים, ורק כאשר עבר ללובלין בשנת תר"ג –1843 התקרב להאדמו"ר מאיזביצא והפך לחסיד, ולאחר פטירת הגאון הרב יהודה ליב איגר, הפך לרעבע.
הרי סיפורך הוא, על מתנגד שינק ממתנגדת.
נשלח ב-23/12/2004 15:10
.
ציקלה:
ילדים בני שלוש שמברכים לא ראית אף פעם?
ילדים בני שלוש שיונקים, זה לא חזון נפרץ אך קיים.
נו, כל כך שייך להגיד שהדבר מופרך?
בדידי האי עובדה שראיתי תינוקת שניגשה לאמה למשוך בחולצתה, והאם הראתה לה את השעון על הקיר כדי להבהיר לה כי עוד לא הגיע הזמן לינוק.
ולא, התינוקת היתה חכמה, אך לא עד כדי כך, היא היתה בת שלוש...
נשלח ב-23/12/2004 12:15
לא יכול להיות שאתם רציניים.
comeon!
השאלה הלכתית (אמנם צינית).
והתשובות הם אגדות כאלו ואחרות שאין להם בסיס הלכתי או עובדתי.
האם הם ברכו גם אשר יצר?
האם הם גם התפללו? ואם לא איך אכלו לפני התפילה?
(אולי רק מדובר בחסידים, וללא תוספת סוכר לכו"ע מותר, אבל מה עם אשר יצר?)
נשלח ב-23/12/2004 12:06
גם לי זכור שמסופר שצדיקים ברכו גם ברכו, אם כי לא מסופר בני כמה היו.
מכל מקום יש להסתפק אם ברכתו שהכל, או שמא המוציא, מכיון שזה עיקר מזונו, וכן לענין ברכה אחרונה ויש לעיין.
נשלח ב-23/12/2004 10:32
אם אני זוכר נכון דוקוא יש אגדה חסידית על רבי צדוק הכהן מלובלין שאכן בירך "שהכל נהיה בדברו" על החלב שינק ...
