קוצו של אשך

לאחר התלבטות קשה, הוחלט מפני הכותבים הותיקים שהשתתפו באשכול לשחזרו. השם של האשכול -הלא צנוע- ממש לא מתאים לרוח בית המדרש. גם הנימה הלעגנית על חכמים אינה ראויה. יש להניח שהכותב/ת יזדהה עם הרגישות, ובפרט אם ראה לצורך כך ליצור ניק חדש.

האשכול ייסגר, ואם ברצון הדנים להמשיך לדון בו, ניתן לפתוח אשכול המשך, עם שם הולם יותר כמו 'הפסק על אינו מוליד' וכיו"ב.

ווטו1








יענטע התעוררה לצד בעלה, פתחה עניים ,פיהקה ונגעה בעדינות בבעלה.
בנימין זוז קצת ,התינוק
בנימין לא ענה והמשיך לנחור. היא דחפה אותו קלות ושחררה את זרועו של התינוק מתחת גופו. היא אספה את תינוקה בחיקה, סידרה את הכרית גבוה מספיק למשענת, עצמה עניים באדיקות ואמרה מודה אני לפניך...
היה לה הרבה על מה להודות 11 לידות היו לה מהם שרדו טפו טפו 6 ילדים הגדול כבר ברוך ה' 12 ועוד מעט כבר ידובר בו נכבדות ואוי רבש"ע מודה אני לפניך באמת, הרי אחותי המסכנה שיכלה את כל ילדיה שנה שעברה כולם נדבקו רח"ל במחלה האיומה ואילו היא יענטע טפו טפו בלי ע"ה
-לעבט און לאכט-, בעלה בנימין מרעיף עליה אהבה לא מסתכל על השיקסעס ובטח לא על היידישעס אבא טוב, מפרנס טוב, אוי מודה אני לפניך ובעודה אומרת חשבה היום אוסיף לקופה כפל כפליים ולו רק להשתיק את השטן רח"ל

* * *

כל יום שישי היה בנימין הולך למקווה אשר היה מרוחק מביתו 2 ק"מ לכן מאד שמח שהגאון ר' יעקב הודיע כי הוא פותח את המקוה שלו לציבור הרחב
היה זה ביום שישי קייצי וחם בנימין השתהה קצת יותר מהרגיל במים הקרירים כשהבחין שהגאון ר' יעקב עומד ומתפשט חיש מהר יצא בנימין מהמקוה ופסע במהירות לעבר בגדיו. הרב עיניו היו נטועות בפלג גופו התחתון של בנימין, בנימין חש בכך וזע באי נוחות תוך כדי שהוא מכסה עצמו
מה רוצה הרב?
אני מצטער מאד אבל אני צריך לראות שם משהו
מה? אני לא מבין למה?
זה משהו הקשור בעניין הילכתי אני צריך לראות.
אין צורך כבוד הרב אני יודע זה נכון יש לי רק אחת
מה? אני חייב לראות מקרוב
בנימין לא ידע את נפשו מרוב בושה והודה בליבו להקב"ה שאין נוכחים נוספים במקום מיהר להוריד את המגבת תוך שהוא ממלמל מה יש לראות? מה יש לראות?
הרב התכופף ובחן את האשך הבודד מקרוב , הוא הזדקף במהירות הסתובב ואמר:
בנימין תבוא אלי לבהמ"ד בעוד שעה.
למה? יש בעיה כבוד הרב?
בעוד שעה ונא לא לאחר
בנימין התלבש בחיפזון ומיהר לביתו כולו מבולבל מהתנהגותו של הרב , מה הוא רוצה? האם יכול להיות שהרב קראנקר רח"ל? ח"ו ח"ו איך יכול הוא לחשוב כך על גדול בישראל ? הוא ילך בעוד שעה ויברר בדיוק מה הרב רוצה וזהו.

* * *

כעבור שעה עמד בנימין מול הרב.
איך קרה לך הדבר?
בגיל 12 כבוד הרב.
כן ,אבל איך?
היו לי כאבים נוראים בגיד ובעיקר כשהוצאתי מים כאב לי נורא הרופא החליט לחתוך ביעה אחת כדי שירד הלחץ מהגיד.
נו וזה עזר?
לא מיד, אבל כעבור חודשיים בערך לאט לאט הפסיקו הכאבים.
כמה זמן אתה נשוי בנימין?
בטו באב הבעל"ט זה יהיה בדיוק 15 שנים.
האם בתולה היתה אשתך כשנישאתם?
רבי למה זה ישאל אינני מבין?
תכך אסביר לך ובכן האם בתולה היתה?
בוודאי שכן, אני התחתנתי בגיל 17 ויענטע היתה בגיל 16
היכן אתה נמצא בד"כ במשך היום?
בעבודה. כבוד הרב הרי יודע שאני סוחר עצים, הן גם לו אני נותן
ז"א שיענטע רוב הזמן לבד האם זה נכון בנימין?
אני לא מבין את כבודו מה פירוש לבד עם כל הילדים זה לבד? אני לא מבין מה כבודו רוצה ? ומדוע הוא שואל כה הרבה על יענטע?
טוב בנימין אסביר לך בפירוט מאוחר יותר אך בינתיים דע לך שע"פ תורתנו הקדושה אשר אין לי ספק כלל באמיתותה הינך מחויב לגרש את אישתך הבוגדת מיד מהבית!
בנימין השתתק הוא לא האמין למשמע אוזניו. רבי האם הכל בסדר עם כבודו?
בסדר עם כבודי? כבוד שמיים אני דורש. בנימין אני יודע שזה נסיון גדול אך לא שייך במציאות שיהיו לך ילדים שהרי בעיני ראיתי וגם אתה מודה שאין לך כי אם ביעה אחת ומכאן שהינך עקר, נמצאת יענטע אישתך שכביכול צדקת- מופקרת מאין כמוה.
אע"פ שבנימין היה אדוק ומאמין בחז"ל הוא בשום אופן לא הסכים שר' יעקב ידבר בצורה כ"כ מעליבה על יענטע שלו. היטב הכיר את יענטע שהיא צנועה ביותר שאפילו בזמן שהיא מחליפה את הטיכעל היא עושה זאת תחת השמיכה כדי שקירות ביתה לא יראו את שערות ראשה כ"ש שלא עשתה את הדברים הנוראים שהרב עכשיו מטיח בו.
בנימין התאמץ לשמור על קור רוחו ובנימה מאופקת אמר:
טועה הוא כבוד הרב אינני עקר כלל ואדרבה ב"ה תקיף חיליה דההוא גברא והנה יעידו על כך בניי ובנותיי הי"ו.
בנימין היקר אולי אינך מבין את דברי, ילדיך אינם שלך הרי הם ממזרים לכל דבר
בנימין לא השתהה ולו רגע נוסף הוא רץ אחוז אמוק לעבר ביתו מעולם לא רץ כ"כ מהר הוא נכנס בבהילות לביתו תפס את ידיהם של 2 הילדים הראשונים שהוא- ראה בואו עם אבא מיד!
מה קורה? צעקה יענטע מהמטבח
כלום אסביר לך אח"כ.
בנימיו עמד מול הרב מתנשף ואדום כולו הנה כבוד הרב תראה האין ברוכיל שלי דומה לי בול? וכי עינים ואף של מי יש לו אם לא שלי? אפילו אשתו של הרב אמרה שברוכיל כל כולו דומה לי. תראה כבוד הרב... תראה.... מדוע ידבר גאון שכמוהו דברים נוראים שכאלה?
הרב התבונן שעה ארוכה בילדיו של בנימין, אחר נאנח, הליט ראשו בשני ידיו ואמר בשקט:
בנימין היקר יודע אני שאפילו לצדיק גמור היה זה קשה מאד לעכל כ"ש שאנחנו אנשים פשוטים ,אולם דע לך שבאם תעמוד בנסיון הגדול הזה הרי אתה כיוסף הצדיק בשעתו או לפחות כמו הצדיקים שנהרגו עקה"ש .בנימין יש לך הזדמנות לקנות את עולמך בשעה אחת הרי אתה יודע כמה קשה עלי הדבר הזה להגיד לך גם אביך ר' שלמה זלמן ז"ל הרבה פעמים הטיל מלאי לכיסי כך שבודאי אני מחוייב לך בהכרת הטוב אבל בדבר זה אני בטוח שחז"ל לא טועים וח"ו לא משקרים ואם חז"ל אמרו שאתה עקר אז אתה עקר וממילא הרי הילדים האלו אינם שלך והם לצערי הרב ממזרים.
בנימין עמד שם מתנשף בכבדות עיניו ריצדו לכל עבר הוא תפס בחוזקה את ידיהם של שני ילדיו כבוד הרב איך אתה... איך איך... מחוסר מילים פרץ בבכי אך הוא מיהר להשתתק משך את ילדיו קרוב יותר אליו ובלי להגיד מלה נוספת יצא את בית הרב.ר' יעקב עוד הספיק לצעוק אחריו בנימין זכור 'אסורה לבעל ולבועל'.
בנימין צעד אט אט לביתו מה יספר ליענטע אין לו אפילו את האומץ להסתכל עליה אוי וויי רבש"ע מה עשיתי וכי משום ביצה אחת תיקח לי את הילדים? פתאום נזכר שהרופא המנתח ענה לאביו ז"ל לשאלתו כי אין שום בעיה להביא ילדים עם ביצה אחת הו יופי אלך להביא את הרופא לר' יעקב שיעיד כי הדבר אפשרי הו חסדי ד' כי לא תמנו.

* * *

יענטע לא אמרה מאומה היא רק הביטה בו אחוזת אימה. בנימין התפתל
אל תדאגי מיד אחרי שבת אביא את הרופא אל ר' יעקב ואז ברור שיחזור בו.
אחרי שעה ארוכה אמרה לו: בנימין הסתכל אליי.
בנימיו הישיר מבטו אליה :כן.
האם תוותר על ילדיך?
מה??? קפץ בנימין כנשוך נחש השתגעת? ר' יעקב נכנס לו איזה סברה ובגלל זה נראה לך כי אני צריך לפחד? אלך לר' יחזקאל מרא דאתרא ותראי שהוא יבטל מיד את כל הענין.
בנימין אל תלך לר' יחזקאל.
למה לא? אל תשכחי שבין ר' יחזקאל ור' יעקב קיים הרבה מתח.
לא . כי ר' יעקב לא רב העיר ואינך מחויב לשמוע לו .אך אם גם ר' יחזקאל יפסוק כמוהו כי אז נהיה בבעיה עדיף לא לשאול וזהו.
בנימין יותר משהיה עסוק בעלבון אשתו היה עסוק בעלבונו הוא . אני עקר? אני אראה לו מה זה עקר. מי שמו לראש ולשופט, ככה לקרוא לי עקר ולהודיע לי שאני מחויב להתגרש? ושילדיי אינם שלי? די גמרנו אני הולך עכשיו לר' יחזקאל.

הרב לא יכול לקבל אותך. אבל הרב אמר לי למסור לך שכיון שאתה גר בשכונת מקום על יד הגאון ר' יעקב שהוא סומך את ידיו עליו מבלי להיכנס לפרטים.
בנימין הרגיש שהוא ממש נחנק , וואלף אנא ממך הרשה לי דקה אחת מזמנו של הרב, צרה גדולה נפלה עלי, ר' יעקב רוצה שאני אגרש את אשתי וילדיי.
שמע בנימין הר' היה מאד נחרץ בנושא, הוא לא רוצה עוד מחלוקתים עם ר' יעקב. לפני כחצי שעה הגיע ע"י שליח איגרת מהגאון ר' יעקב לא ראיתי את תוכנה אבל הר' אמר לי לא להכניס אף אחד ולך לומר כי אתה צריך להסתדר עם ר' יעקב.

* * *

באותו ערב לפני מעריב הכריז הגאון ר' יעקב שמצווה לרדוף את המופקרת עד חורמה ועל איסורי חיתון עם ילדיה של יענטע. גם בנימין יהיה בנידוי עד שיוציא. וכל מי שבידו לעשות להפריד החבילה יעשה ויהי מה ושכרו כפול מהשמיים

* * *

חורף. קר לי קר לי נורא. אוי רבש"ע , אני יענטע בת דבורה מתפללת אלייך אולי בפעם האחרונה הרי אתה יודע את האמת מה עשיתי מה עשיתי לך רבש"ע ? אוי כ"כ קר כאן ביער. רבש"ע איפה ברוכיל ויוזפא ושנדייל וכולם... שיר המעלות ממעמקים איי איי בנימין מה עשיתי לך חוץ מלאהוב אותך בכל לבי? כ"כ קר חבל שלא לקחתי יותר סחבות מהחצר של בית התמחוי, אוי בנימין מסכן שלי בטח גם לך קר בבור של הפריץ. אוי רבש"ע אסור לדבר איתך דברים לא יפים אבל אתה יודע שאפילו לא ידעתי שחסר לבנימין אתה יודע כזה... נו, מה שיש שם. אני לא מאמינה שאתה כתבת בתורה שאני רח"ל לא רוצה להגיד... כ"כ קר לי אני לא מרגישה את הרגליים שלי רבש"ע איפה נפתלינקה שלי? אוי נפתלי נפתלי בוא בוא לאמא, בוא תחבק את אמא כ"כ קר לי


* * *

ביער 4 ק"מ מאלטונה מול הגזע הגידם מונחת מצבת אבן קטנה ועליה חקוקה יענטע, והוא רחום יכפר עון




תוקן על ידי - עצכח - 26/12/2004 17:17:12

אולי י"י ומואדיב

יסבירו לנו כיצד הרב עובדיה מצא את החוצפה ללכת כנגד ההלכה? מה זה הפקרות? עושה בחוקי התורה כבתוך שלו? הכיצד הוא התאים את חוקי ההלכה למוסר האנושי?

למה? כי הוא לא מספיק גדוייל?

למה? כי לא רצה שיציגו אותו בתור ערל לב?

איפה הלכה למשה מסיני איפה?


אי אי אי איזה שעשועים... אמא אמא הרמב"ם מנצח!




תוקן על ידי - riv - 26/12/2004 10:40:12

.


י"י :

כפי שכתבו כבר לפני, אם הטיעון המרכזי הוא על כך שפוסקים פסקו לפי טעות במציאות (ואינני יודע מה חידוש יש בדבר, וכי אנחנו לא פוסקים לפי הידוע לנו על המציאות, שחלק ממנו יתברר בעוד מאה שנה כשגוי?), למה לנו כל המלודרמה סוחטת הדמעות? לא פשוט יותר להעלות שוב את סוגית ההורג כינה בשבת או עוביו של רקיע?

אלא מאי, המטרה היא להציג את חכמי ישראל כערלי לב? את זאת ניתן לעשות בצורה מוצלחת יותר. למה לעצור באחרונים כשאפשר לגשת למקור בעצמו, ולכתוב סאטירה נוקבת על האכזריות שבאיסור ממזר, חיוב כהן לגרש אשתו שנאנסה, צערה של העגונה וכדומה (ותרגיל למתקדמים - כתוב על האכזריות שבשחיטת קרבנות, מסכת הייסורים שעוברים בעל כרחם זיתים וגרגרי חטה תמימים לצורך הקרבת מנחות, או על חוויותיו של לולב שטופל בשיטת הטלטולים).

אם כבר בסאטירה על ריבונו של עסקינן, למה לעצור בהתגלותו אלינו דרך התורה, ולא לכתוב על חוקי הטבע האכזריים שיצר? ביקור קצר במחלקה האונקולוגית (אונקולוגית-ילדים מומלץ, להגברת האפקט) יכול להוות מצע מצויין לפארודיה משובחת נוספת. אם גם זה לא יעזור, תמיד נוכל לשלוף את הקלף המנצח - היכן היה אלוקים בשואה?

קיצורו של דבר, אם הביקורת היא על אי-התאמה בין ההלכה למוסר האנושי מודל 2005, מוטב לומר זאת בפירוש ולא לערבב בכך סיפורים סוחטי דמעות לצרכים דמגוגיים. אם הטענה היא כי אנשים (וגם פוסקים) טועים, נו, אינני חושב שיש בכך חידוש למצויים כאן. מה שנותר הוא ליצנות בעלמא.

בהבדל אחד. עלילת הדם [והתפארות האבא] הם שקר! וניתן אחרי הוכחת השקר וההבל שבעלילת הדם לדון גם במניע ,שהוא מטבע הדברים תופס מקום עיקרי.
במקרה דנן לא נטען על ידך שהדברים אינם נכונים. אלא שכונת הכותב היא אנטישמית .או שצורת הכתיבה היא כזו. ראשית הבה נשיב לו דבר ,נפרוך, נתרץ, ואחר נטפל בניסוח ובכונותיו.
ומדוע זה אנטישמיות? כי זה לא נוח? כי התרגלנו למוסר מערבי? וזה אעפעס לא כל כך מסתדר עם התרבות המערבית.
או שאולי כפי שטענו כאן אפילו עם התורה זה לא ממש מסתדר.
הטיעון המרכזי שעולה מדברי הכותב חוס_ מספר, שהגדולים המדוברים שאין ספק בגדלותם שפטו על סמך חוסר ידיעה . עצם זה שהאשה כשרה וחסודה לא היווה כלל שיקול ,שאולי הידיעה הטבעית שלהם שגויה. ועל סמך כך התאכזרו אל בני הזוג ומשפחתם. אני עצמי נבוך ואין לי תשובה ראויה.
לחזור ולומר את המנטרה "טוב... הם פסקו לפי הידע שהיה בתקופתם" כבר נדוש ולא משכנע. כל תורת החיים שלנו מבוססת על איזה ידע של כמה גויים שלא ידעו מימינם ומשמאלם? היכן האמת? היכן רוח הקודש?

הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!

כשאדם מבטא דברים בפרופורציה הלא נכונה אנחנו מניחים שמשהו בתוכו ולא הדבר עצמו גורם להתבטאות. למשל, אם אחד אומר על בנו ילד ממוצע שהוא ממש עלוי, אז אנחנו מבינים שהבטוי מקורו לא במציאות היבשה אלא באהבתו או גאוותו של האב. אפילו אם נניח שהילד הפגין איזה שהוא כשרון, אנחנו לא נטען שהאב מתרכז רק על הכשרון ההוא, ואז התיאור "ממש עלוי" נכון, אלא נגיד שהאב מגזים בגלל איזו שהיא סיבה פנימית, במקרה הזה גאווה או אהבה.

בסיפור הנ"ל יש הגזמה. ההגזמה מצליחה לצייר את היהדות הדתית בצורה נוראית ואכזרית. כיון שאיני מכיר לא את הכותב ולא את מניעיו אני לא יכול לדעת למה הוא כתב סיפור כזה. מה שכן, שסיפור זה זהה באופיו לסיפורים שנכתבו בידי אנטישמים מובהקים. ואשר על כן קראתי לסיפור הזה, סיפור אנטישמי.

אולי אפשר לדון בכמה פרטים מהסיפור הזה ולנסות להבין אותם במסגרת וברקע של זמן וחברה. אבל זה יהיה כמו לקחת סיפור על עלילת דם, ולנסות להבין לפי זה האם יש מאמרים נגד הנצרות בתלמוד. ברור יהיה, כי ברגע שאתה מתייחס לסיפור עלילת דם בצורה כזאת אתה גם מעניק לו לגיטימציה. ועל כן גם להתייחס לסיפור הזה כביכול בצורה עניינית זה לתת לגיטימציה לפחות חלקית לסיפור כולו. אני לא אהיה שותף לזה.