אזוי שטייט די מעשה אין ארץ ישראלדיגער צייטונג "בקהילה"
תרנגולת בת ארבע רגליים הובאה לפתח הגאב"ד
שאלה הלכתית מעניין נדונה השבוע בפני רבני העדה החרדית, כמו גם על ידי אברכים רבים בכוללים הגדולים, כאשר נתגלתה תרנגולת בעלת ארבע רגליים במשחטת "גלאט עוף" בעטרות מיד עם שחיטתה.
השוחט הרב שמעון לוי בדק ומצא כי לתרנגולת שהובאה לפניו ארבע רגליים.
השוחט הביא את העוף אל שולחנו של הגר"מ ברנסדורפר חבר בד"ץ העדה החרדית וממונה על ועדת השחיטה, הגר"מ פסק כי העוף טרף. במקביל התפתח ויכוח הלכתי גדול בין רבני העדה החרדית, העוף הובא אל שולחנו של הגאב"ד הגרי"ט וויס, אשר ביקש שהות לעיון מעמיק בשאלה הנדירה שהתגלגלה לפתחו.
ביום שני מסר הגאב"ד שיעור בבית הכנסת "גלאנטא" בירושלים, השיעור כולו הוקדש לדיון בשאלה ההלכתית של העוף מרבה הרגליים, בשיעור נכחו רבנים רבים, לצד ראשי כוללים וראשי ישיבות, ביניהם נכחו הגר"ל רבינוביץ, בעל מחבר ספר מעדני השולחן, הגר"מ ברנסדורפר, הגרש"י שלזינגר, והגר"ס האברפלד. במהלך השיעור הונח העוף על השולחן והגאב"ד נימק והסביר כי למרות שנראה לכאורה שלפי דעת הב"ח יש להתיר את העוף, אולם מכיון שהרגליים יוצאות מאותו מקום של שתי הרגליים הרגילות יש לפסוק כי העוף טרף. הגאב"ד הדגים בפני משתתפי השיעור כיצד חתך את העוף לחלקים כדי לגלות את שורש צמיחת הרגל.
בהמשך השבוע התרחב הפולמוס כאשר העוף הועבר לכוללים רבים בירושלים ובבני ברק כשהכל דנים במידת כשרותו.
מסתבר שאין חדש תחת השמש, בגליון ההלכתי הראשון של חסידי קרלין הקובץ הנודע בשם "בית אהרן וישראל" שיצא לאור לפני כשמונה עשרה שנה, נדונה השאלה כשאלה אקטואלית בת-זמנו: "בעת שחיטת העופות (טבת תשמ"ז) מצאנו עוף שיש בו יתרת רגל, והיתרת היה בצד הזנב ויתרת זו נתפצל למטה לשני רגליים קטנים, ולא הי/ בו תואר רגל רק מארכובה התחתונה ולמטה"
לימים אף הקדישה מערכת"בית אהרן וישראל" גליון חדש (מא) לסוגיה זו.
 |
|
|
