| נשלח ב-26/12/2004 12:52 |
 |
| |
ששים רבוא. באמת?
מספר מתאר דיוק, אחד אינו שנים, מיליון ועוד אחד אינו מיליון ועוד שנים, או מליון פחות אחד, אך לא כן, כאשר הם מופיעים באגדות חז"ל, שם, המספר המדוייק, מגדיר אי דיוק.
ולמה לכתוב כ..., כאשר גם המספר המדוייק אינו אלא כ....
המהר"ץ חיות (מבוא התלמוד פי"ז), שבחן את המספרים בספרות חז"ל, טוען, שלמספרים רבים בחז"ל אין ערך מספרי, ואינם אלא גוזמה, לדוגמא הוא מביא את המספר "שלוש מאות", המופיע במקומות רבים, וכאשר הוא מובא בפסחים (דף קיט עמוד א): "אמר רבי לוי: משאוי *שלש מאות* פרדות לבנות היו מפתחות בית גנזיו של קרח, וכולהו אקלידי וקליפי דגלדא", כותב הרשב"ם: "לאו דוקא. וכן כל שלוש מאות שבש"ס".
וכך הוא גם המספר ששים, שלדברי התוספות בב"ק דף צ"ב ד"ה שיתין רהיטי רהיט: "דאורחא דגמרא בהכי". ולרש"י שבת דף צ עמוד ב: "שיתין גושפנקי, לאו דוקא".
הרב יוסף זכריא שטרן, שהרחיב בספרו "תהלוכת האגדות" פרק י"ב, על דברי המהר"ץ חיות, ציין למספרים נוספים שהם לאו דוקא, או שהם מספרי "גוזמא", והם: ט"ו, י"ח, כ"ד, ק, ת, י"ח אלפים, ועוד.
הוא גם מתייחס למספר "ששים רבוא", המופיע בצורות שונות:
בגיטין דף נז עמוד א:
"כי אתא רבין אמר רבי יוחנן: אלו *ששים רבוא עיירות* שהיו לו לינאי המלך בהר המלך; דאמר רב יהודה אמר רב אסי: *ששים רבוא* עיירות היו לו לינאי המלך בהר המלך, וכל אחת ואחת היו בה *כיוצאי מצרים*, חוץ משלש שהיו בהן *כפלים כיוצאי מצרים*.
*ששים רבוא עיירות*, במקום ש"אפילו שיתין ריבוותא קני לא מחזיק".
וכך גם בברכות דף מד עמוד א:
"כי אתא רב דימי, אמר: עיר אחת היתה לו לינאי המלך בהר המלך, שהיו מוציאים ממנה ששים רבוא ספלי טרית לקוצצי תאנים מערב שבת לערב שבת".
ובסוכה דף נא עמוד ב:
אמרו: כמין בסילקי גדולה היתה, סטיו לפנים מסטיו, פעמים שהיו בה *ששים רבוא כיוצאי מצרים ואמרי לה *כפלים כיוצאי מצרים*.
ששים רבוא כיוצאי מצרים*
ואמרי לה *כפלים כיוצאי מצרים*.
כאשר לדברי פילון, היו באלכסנדריא רק מאה אלף יהודים. וראו גם ב"מאור עינים" פרק יג.
בספרות המדרשית אנו מוצאים ששים רבוא בכל דבר:
ששים רבוא כלבים:
"רבי לוי אמר ששים רבוא כלבים, רבנן אמרי מאה ועשרין רבוא, ולא פליגי מאן דאמר ששים רבוא לכל עדר ועדר חד כלב, מאן דאמר מאה ועשרים רבוא לכל עדר תרין כלבין. (בראשית רבה (וילנא) פרשה עג ד"ה יא)".
ששים רבוא נשים מעוברות:
אמר רבי לוי ששים רבוא תינוקות עיברו נשותיהן של ישראל בלילה אחד וכולן הושלכו ליאור ועלו בזכותו של משה. (בראשית רבה (וילנא) פרשה צז ד"ה ג").
ששים רבוא נביאים וששים רבוא נביאות:
"רבי ברכיה בשם רבי חלבו אמר כשם שעמדו לישראל ששים רבוא של נביאים, כך עמדו להם ששים רבוא של נביאות".
וששים רבוא אותיות בתורה.
מאמר של הרב קלמן מאיר בר,
http://216.119.96.212/chochmat-yavne/chagim/taniot/yareah%20tevet%20meud%20lakita%20bu(%20haravber).htm#_ftn2
"כאשר התורה כתובה בצורתה, או אז כל אחד יכול למצוא את חלקו שלו בתורה, שכן ע"י ה"שבעים פנים לתורה" כל אחד מוצא הוא את הפן שלו בתורה – "ותן חלקנו בתורתך", אך ע"י תרגום התורה חשך זהרה של תורה. וכך כינו זאת חז"ל במתק לשונם:
"מעשה בה' זקנים שכתבו לתלמי המלך את התורה יונית והיה היום קשה לישראל כיום שנעשה בו העגל שלא היתה התורה יכולה להתרגם כל צרכה".
ומעתה לאחר תרגום התורה אי אפשר לכל אחד למצוא את האות המיוחדת שלו בתורת ה'.
בספר מגלה עמוקות (מחברו נתן שפירא אב"ד הורדא נפטר בשנת שלז, אופן קפ"ו), כתב: "ישראל – נוטריקון: יש שישים רבוא אותיות לתורה".
הבעיה היא, שיש יותר יהודים, ופחות אותיות בתורה
.
מספר היהודים משתנה, ומספר האותיות השתנה:
"אין אנו בקיאין בחסירות ויתירות". (עירובין דף יג עמוד א, סוטה דף כ עמוד א, קידושין דף ל עמוד א).
כמה יש לנו?
מה שיש, זה רק קרוב לחצי ממספר זה.
מה שחסר, זה החצי השני.
בספר חסד לאברהם, (להרב אברהם אזולאי, סבו של החיד"א, מעיין שני נהר יא) כתב, שמספר האותיות בתורה הוא 310.000
במאמר הנפש, (להרמ"ע מפאנו), ח"ג פ"ה, הוא מספר על עדות מפי הר משה בן יששכר, שספר את אותיות התורה, אות לאות, ומצא שמספרם 350.00 בקרוב.
ספר אחת לאחת ויצא לו קרוב.
בהערות לדקדוקי הטעמים, (ליפסיאה תרל"ט, עמ' נה) כתב שמצא בחומש כ"י ישן: "וסכום האותיות של תורה: שלושים רבוא וחמשת אלפים ושש מאות ושבע",
במדרש תלפיות (להרב אליהו הכהן, מחבר שבט מוסר), ערך אותיות, (דף מ טור ב) שמצא בחומש ישן כתב - יד מספר האותיות שבתורה: שלוש מאות ועשרים אלפים ושש מאות ושבעים וארבע.
קידושין דף ל עמוד א:
״לפיכך נקראו ראשונים סופרים - שהיו סופרים כל האותיות שבתורה, שהיו אומרים: וא"ו (ויקרא יא) דגחון - *חציין של אותיות של ס"ת*. (ויקרא י), דרש דרש - חציין של תיבות. (ויקרא יג), והתגלח - של פסוקים. (תהלים פ), יכרסמנה חזיר מיער - עי"ן דיער חציין של תהלים. (תהלים עח), והוא רחום יכפר עון - חציו דפסוקים. בעי רב יוסף: וא"ו דגחון מהאי גיסא, או מהאי גיסא? א"ל: ניתי ס"ת ואימנינהו! מי לא אמר רבה בר בר חנה: לא זזו משם עד שהביאו ספר תורה ומנאום? א"ל: אינהו בקיאי בחסירות ויתרות".
"שהיו אומרים: וא"ו (ויקרא יא) דגחון - *חציין של אותיות של ס"ת*".
רבי יעקב שור, (משנת רבי יעקב פרק ד), שספר עד וגחון, מצא שמספרן הוא 157.236, ואם נכפילם יהיה מספרם 314.472, ולא ייתכן שהס"ת שלנו חסר כ"כ הרבה.
בסיכומים שבסוף החומש: "מנין אותיות של כל התורה = ד"ש אלפים ותת"ה"
כמה תורות יש לכם?
החיד"א כתב ב"מדבר קדמות" (מערכת י אות ז): "אמרו הקדמונים כי הוא (ישראל) ר"ת יש ששים רבוא אותיות לתורה, והם כנגד ששים רבוא ישראל, ... וגם אני בעניי נלאתי לצדד כמה צדדים וחשבונות רבים ולא מצאתי מנוח, ואח"כ בא לידי ספר חסד לאברהם... ומשם ניכר כמה טעויות והשמטות וחילופים יש בחס"ל, ושם ראיתי דבסוף הלשון כתוב *וצ"ע* במקום ודוק, וא"כ גפ מז"ה העתיק דברי המקובלים, וכתב וצ"ע, כי אינו מובן החשבון".
הרב יאיר חיים בכרך כותב בשו"ת חוות יאיר סימן רלה :
"והנה בספר מגלה עמוקות ... כתב שמלת ישראל נוטריקון יש ששים ריבוא אותיות לתורה ... רק שלא אבין מספר ששים ריבוא אותיות שא"א לשכלי הדל להולמו אחר שסכום פסוקי תורה לפי הנדפס בחומשין ה' אלפים תתמ"ה ... א"א שיהיו ששים ריבוא שהרי אין בתורה ששת אלפים פסוקים. וראיתי בספר נובלת חכמה ובשאר ספרים בשם רב סעדי' גאון (אין זה רבי סעדיה גאון אל פיומי, אלא רבנו סעדיה בן בכור שור (שם הגדולים בכרך רבינו סעדיה גאון), שכתב על כל כ"ז אותיות כל אות ואות מהם כמה נמצאים בתורה וחיבר שיר נפלא בא"ב רמוז בו המספר ומייתי על כל אות פסוקים מתנ"ך שנמצאו מכוון למספר ההוא כאלו רוח ה' דיבר בו ואם היה המספר מצד עצמו מקובל ומתוקן הייתי אומר שידיעה זו גם החרוזים ומציאת הפסוקי' הן חוץ להשגה אנושית רק דברי נביאות והמכתב מכתב אלהים אבל מה נעשה והחוש מכחיש פרטי המספרים גם כללם כי למיעוט הכמות א"א לפרשו שר"ל כל תנ"ך ואפילו ת"נ לחוד ועל התורה לחוד ג"כ אי אפשר כי לפי חשבון שכתב בפרטן עולה ס"ה תשע"ח אלפים תתע"ז (דמ"ה נדפס בטעות) והוא דבר שא"א כמ"ש שא"א לומר שעולים אפילו ת"ר אלף וכן כשנתבונן בפרטי' לא מצאנו ידינו ורגלינו ... ומי שדעתו רחבה ויחננו ה' רוח חכמה לקים דברי הגאון ז"ל מה טוב חלקו ומה נעים גורלו".
בשו"ת חתם סופר קובץ תשובות סימן נב, כתב:
"נשאלתי אם יש אתי לפרש הנמצא בספרי חצונים לרז"ל כי יש ששים רבוא אותיות לתורה, ואמרו כי ישראל ר"ת כן הוא, ועמדו למנין כל התנ"ך ואין בו כמו אלו.
תשובה. דברים הללו לא נמצאו בש"ס כי אם בספרי המקובלים, ואין לנו עסק בנסתרות ולא אתנו יודע עד מה, ואיך נעמוד למנין אותיות התורה. וכבר העידו חז"ל [קידושין ל' ע"א] שאין אנו בקיאין בחסרות ויתירות.
כל אחד יודע שיש ששים רבוא אותיות לתורה.
כמה יש, בלי לדעת כמה יש?
תוקן על ידי - נישטאיך - 26/12/2004 12:54:35
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2013 23:03 |
|
| |
כתוב בחזל שהשעבוד לא חל על שבט לוי ולכן גם לא חל עליו הריבוי העל טבעי
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2013 22:54 |
|
| |
| חרד_לנפשו כתב: |  | יעקב -> לוי -> קהת -> עמרם -> מרים -> חור -> אורי -> בצלאל
קהת מ70 יורדי מצרים (ולפי המדרש גם יוכבד)
כך שלגם לוי אינו רלוונטי.
בצורה דומה ניתן לנפות מרשימת יורדי מצרים כמחצית מהם שלא ילדו במצרים.
בנוסף ידוע כי למשה היה רק אח אחד ואחות אחת, וכן שני דודים. (אהרן ומרים, יצהר ועוזיאל)
מעניין שדווקא שבמשפחה זו לא היו שישיות...
תוקן על ידי חרד_לנפשו ב- 10/03/2013 15:53:49 |
|
כן אתה מה זה צודק ממש קשה לתאר פערים האוכלוסיה (<-ציניות למי שלא הבין)
שלחלק מהמשפחות הם מרובות ילדים וחלק לא ... הרי זה לא מששו שקיים גם כיום ... אה רגע זה כן!
ומה שבאמת מעניין שהיה ויכוח בהתחלה על האם באמת ישנם שישים ריבוא אותיות
ובסוף העלתי לפה מה שרשום בזוהר וגם מה שהרצתי באתר לגבי כל מניין האותיות ואיך להגיע לזה ואז ראו שהתקיפה הזאת בתורה לא צלחה טוב אז חזרו לנושא הזה
וגם אם יהיה הוכחה שהיו 600000 גברים תמיד יקום משהו ויגיד "טוב אז מה זה לא מוכיח כלום"
עצוב!
תוקן על ידי רזי_פרדס ב- 10/03/2013 22:56:53
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2013 17:48 |
|
| |
שוב, ייחוס חור למרים אינו מעוגן בכתובים והוא לכל היותר ניחוש פרוע..
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2013 16:03 |
|
| |
כאמור בשום משפחה לא היה. אפשר לבדוק במפקדים.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2013 15:53 |
|
| |
יעקב -> לוי -> קהת -> עמרם -> מרים -> חור -> אורי -> בצלאל
קהת מ70 יורדי מצרים (ולפי המדרש גם יוכבד)
כך שלגם לוי אינו רלוונטי.
בצורה דומה ניתן לנפות מרשימת יורדי מצרים כמחצית מהם שלא ילדו במצרים.
בנוסף ידוע כי למשה היה רק אח אחד ואחות אחת, וכן שני דודים. (אהרן ומרים, יצהר ועוזיאל)
מעניין שדווקא שבמשפחה זו לא היו שישיות...
תוקן על ידי חרד_לנפשו ב- 10/03/2013 15:53:49
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/3/2013 21:16 |
|
| |
ולא מצאנו בכל המפקדים את השישיות הללו כנראה אף פעם. אבל הנייר סובל הכל.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/3/2013 19:59 |
|
| |
| רזי_פרדס כתב: | |
עוד הפעם התחלתם ...
לא מספיק הבאתי איך מגיעים ל60 ריבוא אותיות וגם את המקור מספר הזוהר ועוד מפורש ...
לא ניתן למתוח יותר מ 4 דורות???
בקלות ניתן יותר .. בבקשה!
"ראה קראתי בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה" (שמות לא ב)
בצלאל היה בנו של אורי שהיה בנו של חור
חור, הוא בנם של כלב בן יפונה משבט יהודה, ושל מרים בת עמרם ויוכבד משבט לוי
עמרם בן קהת בן לוי בן יעקב
יעקב -> לוי -> קהת -> עמרם -> מרים -> חור -> אורי -> בצלאל
נגיד ואני אטיב איתך ולא אחשיב את יעקב ואת בצלאל (שהיה רק בן 17 במדבר)
אז יש לך 6 דורות ובמידה ואתה כן מחשיב גם אותם זה יש 8 דורות
|
|
הכל יפה חוץ מההנחה הזאת שאתה כותב שאינה נכונה ואין לה על מה להישען...
|
|
|
|
| נשלח ב-8/3/2013 13:53 |
|
| |
| תלמידטועה כתב: | | אנימ רק הערה מעצבנת - 60 ילדים זה עונש ובמדרשים מופיע כעין ברכה |
|
טוב זה בוודאי גוזמה, אבל בכל זאת האדון המצרי פרנס אותם, הם ילדו להם עבדים חדשים, זה הרי חלק של עבדות שאתה מוליד להאדון עבדים ולא לעצמך,
|
|
|
|
| נשלח ב-8/3/2013 13:40 |
|
| |
אנימ רק הערה מעצבנת - 60 ילדים זה עונש ובמדרשים מופיע כעין ברכה
|
|
|
|
| נשלח ב-8/3/2013 00:26 |
|
| |
רזי פרדס
סליחה שלא קראתי את דבריך הקודמים. מה שכתבת כאן הוא מעניין מאד.
הבה נבדוק דבר אחד מתוך דבריך.
כתבת שאם אשה היתה יולדת ששה בכרס אחד, ועושה זאת כמה פעמים, וכל הנשים היו עושות זאת, אז הריבוי היה עצום.
אני מסכים לכל מילה, ובמיוחד למילה הקטנה והחשובה "אם" בתחילת הדברים.
האם אשה יכולה ללדת ששיה בלי להינזק ובלי שהם ימותו?
צא וראה כי היום כאשר יש ששיה - ויש כאלו עקב טיפולים רפואיים - נדרש ציוד משוכלל, שפע של מטפלים ועוד ועוד כדי להשאירם בחיים. זה פרוייקט כל כך קשה ויקר עד שאוסרים היום על החזרת יותר ממספר קטן של ביציות מופרות לרחם של מטופלות בדיוק מסיבה זו, שלא יהיו יותר מתאומים (עד כמה שידוע לי).
אתה בא לטעון שבדורות ההם, עם ידע רפואי פחות משלנו, גם אם הנשים היו חסונות משלנו, יכלו לשרוד לידה של ששיה.
זה נשמע מאד לא סביר.
ניתן לבאר זאת בדרך נס. כלומר, שה' סידר שלמרות שבאופן טבעי לא יתכן שזה יקרה, עדיין ה' שינה את חוקי הבריאה למען עם ישראל כדי שנשים ילדו עוד פעם ועוד פעם באופן הזה.
השאלה היא אם ה' באמת עשה זאת. שנינו מסכימים שה' יכול לעשות זאת. שה' יכול לעשות הכל (אפילו שיבולייהו מסכים להגדרה הזו מן הסתם, סמיילי). אבל השאלה היא לא רק מה הוא יכול אלא מה הוא עשה.
אם אנו בודקים את החומש, אזי דומה שהראיה היחידה שלך שכך היה היסטורית היא הדרשה שהבאת. יש גם הכרח מתמטי. בלי זה, איך נסביר את הריבוי העצום?
אמנם, יש שאלות שיותר נוח להישאר איתן מאשר להידחק בפרשנות בלתי אפשרית. או שהיא נושאת תו מחיר כבד מדי (לכל שאלה יש מחיר תאולוגי, היסטורי, פרשני).
מפני מה אתה סבור שהתשובה שלך טובה? איך תענה על שאלותי?
תודה מראש.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/3/2013 21:04 |
|
| |
עוד הפעם התחלתם ...
לא מספיק הבאתי איך מגיעים ל60 ריבוא אותיות וגם את המקור מספר הזוהר ועוד מפורש ...
לא ניתן למתוח יותר מ 4 דורות???
בקלות ניתן יותר .. בבקשה!
"ראה קראתי בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה" (שמות לא ב)
בצלאל היה בנו של אורי שהיה בנו של חור
חור, הוא בנם של כלב בן יפונה משבט יהודה, ושל מרים בת עמרם ויוכבד משבט לוי
עמרם בן קהת בן לוי בן יעקב
יעקב -> לוי -> קהת -> עמרם -> מרים -> חור -> אורי -> בצלאל
נגיד ואני אטיב איתך ולא אחשיב את יעקב ואת בצלאל (שהיה רק בן 17 במדבר)
אז יש לך 6 דורות ובמידה ואתה כן מחשיב גם אותם זה יש 8 דורות
חוץ מזה אף אחד לא יודע כמה אנשים היו אז החישוב שלך יכול להיות לא נכון
"ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאוד מאוד ותמלא הארץ אותם" (שמות א,ז)
ופירש רש"י שהיו יולדות שישה בכרס אחד
1. פרו
2. וישרצו
3. וירבו
4. ויעצמו
5. במאוד
6. מאוד
וזה רק בלידה אחת!
אישה יכולה ללדת במהלך חייה עשרה לידות (ואף יותר)
חישוב פשוט יכול לעבור את המספרים שמדברים עליהם
נגיד שבכל דור כל אישה היה לה בממוצע 6 בכרס אחת ושהיא היתה מבצעת 10 לידות בממוצע במהלך חייה
70
70*(6*10)^1
70*(6*10)^2
70*(6*10)^3
70*(6*10)^4
70
4200
252000
15120000
אפילו אם אני מפסיק פה 80% נהרגו במכת בכורות נשארו
15120000 * 0.2= 3024000
בערך 3 מיליון
יכול להיות יותר מזה יכול להיות פחות מזה
תוקן על ידי רזי_פרדס ב- 07/03/2013 21:12:08
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2013 17:41 |
|
| |
| איש_חשוב כתב: | | ראשית זה לא 5 דורות, מאז שירדו למצרים עד שיצאו יש אולי 3 דורות.. (הדור הרביעי יצא)שנית הנולדים מתחתנים בינם לבין עצמם אז 3 בנים ו3 בנות זה יוצר 3 משפחות, לא 6 (אלא אם התכוונת שכל משפחה היתה 6 בנים ו6 בנות שזה בכלל יותר רחוק)שלישית לא לכולם היו 6 ילדים, כל אחד שמסופר עליו בתורה כשתראה את בני משפחתו (קהת, עמרם, אהרן, צלפחד ועוד) היו פחות מ-6.ואחרון אחרון חביב, התורה גם מעידה שבני ישראל ישבו בארץ מצרים "שלושים שנה וארבע מאות שנה"...
אדם תמהני עליך,
משה רבינו עצמו הוא דור שלישי, ויצא כשהוא בן 83, למה נראה לך שלאנשים בני 83 אין דור שלישי בעצמם? הגעת ככה בצ'יק ל6 דורות
באשר למיעוט הבנים בשבט לוי, ידועים דברי המדרש, כי לא היה בהם השיעבוד
ובקשר ל430 שנה שהתורה העידה, ידועים דברי רש"י בפר' בא על הפסוק הנ"ל, שאם תחשב את כל חיי לוי קהת ועצרם ומשה לא תמצאם 430 שנה, והרבה שנים נבלעים בין האבות לבנים וכו', אלא המספר 430 שנים על כרחך מתייחס משנולד יצחק וכו'
(סתם לא הבנתי, אם יש 430 שנה, זה בעצם מחזק את הסברא שהתרבו יותר, באת לעזור או לקלקל לעצמך...) |
|
קהת מיורדי מצרים.
דור אחד זה עמרם.
דור שני זה משה.
דור שלישי זה אליעזר וגרשום.
אתה יכול למתוח עוד דור אולי ולהגיע ל4 (נניח שהם הולידו כולם זקנים אז קצת מפה ומשם)
דברי המדרש כבודם במקומם מונח, אין להם על מה שיסמוכו כמו שאין להם על מה שיסמוכו בעניין שבני ישראל היו מליונים ומתו 80% בחושך.. עם תירוצים כאלה אפשר אפילו לתרץ את דארווין..
אגב, מלידת יצחק יש 400 ולא 430. ברית בין הבתרים היתה בארץ ישראל ואברהם הגיע לשם רק בגיל 75 כך שהייחוס לברית בין הבתרים גם לא נכון. אז למה מתייחס 430? אין תשובה ברורה..
כמה שנים בדיוק היו במצרים? א"א לקבוע, הרמב"ן בעצמו כותב במקום שלדעתו 227...
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2013 10:34 |
|
| |
ישוב הדעת איש חשוב! ולא ציטאטות
החשבון בהיסטורי של התורה, נידונה מראש לכשלון, התורה אינה ספר היסטורי!
על כורך אתה מכריח את הפסוקים ואת הזמנים. כש לחז"ל היתה בעיה אצל יעקב שלחו אותו לישיבה של שם ועבר,
החשבון של 430 שנה, מציאת החשבון מלידת יצחק. מאולצת, ולא יכולה להיות נכונה.
כשיש בעיה עם כל כך הרבה נולדים במשך 210 שנה. -נולדים ששה בכרס אחת. אין לך כל אחיזה.
הרי לפי חלק מחז"ל היו לפני הגאולה 10 מיליון. לפי אחרים רק 2 מיליון, לא מציאותי ולא הגיוני,
אם זה היה נס התורה היתה מציינת את הנס הזה. הרי הנס הזה יותר גדול מנס המטה שהפך לנחש.
אז אתה מוכרח, אני לא מוכרח.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2013 04:49 |
|
| |
על כורחך אתה,
ולא אני המכריח אלא החשבון שהבאתי בשם חז"ל
למה מה?
יש לך תשובה אחרת לקושיא שהצגתי?
הרי יש לך כאן חשבון שני חייהם של לוי קהת עמרם ומשה שיצא ממצרים, וכולם שוים הרבה פחות מ430 שנה
מה קורה איתך ירוחם,
נלחצת?
ישוב הדעת ירוחם.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/1/2013 10:26 |
|
| |
אלא המספר 430 שנים על כרחך מתייחס משנולד יצחק וכו'
על כורחו של מי? אתה מכריח!
|
|
|
|
|
