תקנות בענין פתיחת אשכול ומדיניות מחיקה

לאור התזזיות שאחזה לאחרונה את הפורום המתאפיין בקוויקיס כחול אשר על סף הים, הנהלת הפורום החליטה על התוספת הבאה לחוקת הפורום:

משתתפי הפורום יכולים לפתוח אשכול אחד לשבוע בלבד, אלא אם כן קבלו רשות מיוחדת מהנהלת הפורום. אשכולות נוספים ימחקו לאלתר ללא הסבר נוסף. הנהלת הפורום תשקול בחיוב מתן רשות פתיחת אשכולות נוספים במידה של פעילות פורום נמוכה.

במידה וצעד זה לא ימתן את ההיפר אקטיביות המאפיינת את פורומינו, הרי שנאלץ לנקוט באמצעים נוספים בכדי למנוע את המצב הנוכחי בו הדף הראשון מתחלף כל יומיים.

כמו כאן המקום לציין כי תרבות הדיון בפורום ממשיכה להתדרדר מדחי את דחי, ואני מקווה שלא נגיע למצב בו נאלץ לחסום את הפורום בפני כותבים חדשים כמו בפני מספר כותבים קיימים. ליבי אומר לי כי טעיתי קשות עת שעיתי לזעקות הגיוואלד של מגיני חופש הדיבור ומדיניות הפורום הפתוח, ועל כן אקיים בימים הבאים דיונים נוספים בנושא בין חברי ההנהלה בכדי למנוע את התדרדרות הפורום הבלתי-נמנעת.

לעת עתה אני מציע למעורבים הקבועים בדיונים הטרנס-דנומציונלים ושאר דיונים מוטי אמוציות להמנע מההשתתפות באשכולות המתייחסים לנושאים המהוים את ציפור נפשם כאשר דיון אקראי בהם יסיט אותם לדיון עקר הממחזר עמדות ללא מוכנות לדיון ממצה בהנחות היסוד. במקרים מעין אלו, הנהלת הפורום ממליצה על פתיחת אשכול נפרד המתווה מסגרת ומתודולוגיית דיון.

מלמד יקר. לא התכוונתי אליך. יש שם בעיות אחרות.

הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!

באשכול שפתחתי תחת הכותרת "קוויטל לקוסם" כותב קעלעמר "דין אשכול זה להתנקות. ואי"ה ויאפשר הזמן אעשה זאת בהקדם".

ואני שואל שאלת תם - למה ומדוע ?

אני לא שואל לקנטר כי אם להתלמד. מה היה צריך להיות שונה?

האם זה בגלל שהעברית שלי היא לא צחה, ולא ע"פ כללי הדקדוק?

נאמנים עלינו דברי מימוני לא להמשיך הדיון כאן . אלא באישי. מה לא ברור בבקשה זו?


קעלעמר

תוקן על ידי - מנהלי_משנה - 10/02/2005 16:32:44

מפיסטו היקר

הנה, המילה האחרונה היא שלך... (סמיילי מחייך בהתנצלות).

הסיבה שביקשתי לא לכתוב בנושא זה היא לא מפני שאין צדק בדבריך, או בדברי הצד השני, אלא בגלל שהתברר שהתגובות לא היו אינטלקטואליות בלבד, אלא נתנו מקום לביטויים לא נעימים.

לכן אני חוזר ומבקש לא לכתוב עוד בנושא זה כלל. הודעות נוספות יימחקו ללא התראה נוספת.

תודה על הסבלנות והסובלנות

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

וכרגיל קטיעת הדיון נעשית באופן שזכות המלה האחרונה שמורה לצד הידוע. לזה אני קורא אובייקטיביות.

ההודעה נמחקה בידי מיימוני.

לא בגלל שלא היה בה מן הצדק (אם כי ניתן לנסח כל דבר בצורה עדינה יותר) - אלא בגלל שהודעה כזו מחייבת תגובה, ותגובה לתגובה. ואין לדבר סוף.

לפיכך, אין לי אלא לחזור. נא לא לדון בנושא הזה כלל, גם אם יש לכם מה לומר וגם אתם צודקים.

תודה מראש על הסובלנות.

תוקן על ידי - עצכח - 07/02/2005 18:14:39

י"י, רמבמזל, שחרית וכולם

בהמשך לרב שיח שהתנהל באישי, הוחלט לשים קץ לדיונים על מה שהיה. איני בא לברר מי צדק, אלא רק להפסיק דיון שהפך לויכוח שהפך למשהו עכור שלא היה נעים לשום צד.

לפיכך, אני מבקש לא לחזור ולדון מי פגע במי ומי צדק בטענותיו. נא לא לכתוב עוד בנושא זה כלל.

תודה מראש.


שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

יצחק יונתן,

כמה חבל שאתה, אחד הכותבים המבריקים בפורום הזה, בחרת לצאת במסע צלב של תריסרי הודעות,שבהן אתה מערבב בין הכעס שלך בשל מחיקת הודעתך לכעס שיש לך כלפי וכלפי הרפורמה בכלל. וחבל.

אני סמוכה ובטוחה שהקוראים רואים שדבריך החריפים כלפי אינם מתיישבת עם העובדות, אבל יותר משמעוררים הדברים כעס עתה, הם מעוררים חמלה.

לגופם של דברים, אני מסכימה אתך שהמחיקה הייתה שגויה, הן מבחינה עניינית (לא היה ראוי למחוק) והן מבחינה טקטית (עתים דבריו של אדם הם הקטגור הכי אפקטיבי שלו).
אני מצטרפת אליך בבקשה שהמנהל המוחק יפנה אליך – באופן אישי או ציבורי ויסביר ואולי אף יתנצל.



האם אפשר לשים את הפרק העכוּר הזה מאחורינו או שמא תישטף הודעה זו בגל נוסף? זכות המילה האחרונה היא שלך.

יצחק יונתן,






אמנם לא שייך לעבור על כל המחיקות ע"מ לתפוס צד, נראים דברי אמת היוצאים מהלב.

בוקר טוב מיימוני,

צר לי כי חשת שהכינוי "מלמד זכות" הוא לגנאי, ולא זו הייתה כוונתי. כמדומה כי המצויים כאן יודעים על נוהגך לדון כל אדם לכף זכות, ולהחמיר בכך אף מעבר למקובל אצל רובנו. מה חבל שהפעם חרגת ממנהגך כלפי.

לגופם של דברים, בנידו"ד הופנתה שאלה ענינית מצד כותב פלוני לכותבת אלמונית. משלא זכתה לתגובה, חזר הנ"ל ובקש הבהרה מספר רב של פעמים. הדיון הסתיים בכך שאלמונית הכריזה על חרם כלפיו, תוך הטחת רמיזות עבות על כך שהוא מזהם את הפורום בעצם נוכחותו. ניתן להבין כי אלמונית אינה מעונינת לענות על שאלתו של פלוני, ואולי אף חושבת כי ענתה לה. לא ניתן להבין, שלא לדבר על להצדיק, את תגובתה המתנשאת כנ"ל. במצב ענינים זה, באה תגובתי הנ"ל, הפורשת את פרשנותי שלי לענין עליו נסובה שאלתו של פלוני. התגובה נמחקה משום מה, ועד עצם היום הזה לא הושבה למקומה.

בהקשר רחב יותר, לצערי מזה השתרש בפורום הנוהג לפיו כותבות מסויימות (ודבר הכתוב בהווה) מרשות לעצמן להחליף טיעונים ותגובות לגופו של נושא בגידופים אישיים. וכך, פלוני הוא שטן, אלמוני גבה-לב, פלמוני ממלא את הפורום רפש ורעהו מזהם את השיח בעצם נוכחותו.הזה דובר דברי בורות, ההוא סתם מתוסבך, ועם השלישי אני בכלל לא מדברת. נוהג נפסד זה מלווה בהעלבות מתוזמרת, כולל לחץ על המנהלים בתיבתם ההאישית, שמטרתה ליצור את הרושם כי אותו צד הפוגע הוא הוא הקרבן שיש להגן עליו. לצערי, נראה כי הלחץ נושא את פירותיו.

דרושה מידה לא מבוטלת של חוצפה כדי להציג עצמך כקורבן של פגיעה ללא כל בסיס, בה בשעה שאתה מרשה לעצמך פגיעות חמורות בזולתך שוב ושוב ללא כל צדק. דרושה מידה לא פחותה של עזות מצח כדי להתלונן על סתימת פיות כאשר הרשות נתונה לך להכפיש ככל העולה על רוחך, ותלונתך מופנית דווקא כלפי מי שהודעותיו נמחקות פעם אחר פעם ללא הצדקה.

ובכן, יש.

על כן, אם לשוב לנושא האשכול, אני סבור כי מדיניות המחיקות בזמן האחרון, בפרט בדיונים הקשורים לתנועה הרפורמית והמסתעף, טעונה רענון ובדיקה מחדש. בענין זה, יפה בעיני הצעתו של גו"ג לפיה על המוחקים להזדהות בשמם ולקבל אחריות על מחיקותיהם, אם לא מעל גבי הפורום, לפחות בתיבה האישית.

השיח נקי, הראש באדמה

מיימוני, אני מבקשת להזכיר שיש למתרס הזה צד אחד... ואם לא, אזי הצד השני שלו הוא ההנהלה ומדיניות המחיקה הלא עקיבה שלה.

י"י

ולמה לא חסת על כבודו של בעל השם המפורש שמתחיל במ' ונגמר בי' וקראת לו "מלמד זכות סדרתי" או משהו בדומה לזה?

(סמיילי בוכה).

ולכולם
לגבי הביקורת שנמחקה

לא הייתי שותף למחיקה זו, ומסתבר שלא הייתי מוחק. ויש דברים שקשה מאד להגדיר, מדוע כן ומדוע לא.

במקום להתווכח על מה שאיני יודע, אולי אתן דוגמא איך אני סבור שצריך להסביר למישהו שהוא מתחמק.

לדעתי, ראוי לכתוב לו בערך כך:

הצגתי בפניך את השאלה כך וכך (כאן מופיעה השאלה בקיצור).

לדעתי, שאלה זו היא מהותית לענין.

לא זכיתי לקבל תשובה כזו שיכולתי להבין. מה שכתבת אינו לדעתי עונה על השאלה בגלל כך וכך (נימוקים בקיצור).

אשמח מאד לקבל תשובה, גם בגלל שהדבר מעניין אותי, וגם כדי שלא יחשדו בך שאת/ה מתחמק/ת.

נראה לי שסגנון כזה פחות מעליב. ואפשר להוסיף ממילא התנצלות על שנשמעת ביקורת מן הדברים.

אז, כשהדברים נאמרים ברכות, הם יותר מתקבלים על הלב.

צריך לזכור כי גם אם אנו בטוחים בצדקתנו, הצד השני בטוח בצדקתו. ואם אנו באים להראות לו, לנו או לאחרים שהוא טועה, צריך לעשות זאת בצורה המתקבלת על הלב, לא בצורה תוקפנית.

הדברים הופנו לכתובתו של י"י, כמובן, רק בגלל שהוא היה האחרון שהעלה את הנושא, והם מכוונים לשני צדדי המתרס שהוקם כאן לפתע.

והאמת והשלום אהבו.

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

גם אני מצטרף כיהודה ועוד לקרא.