הצונאמי ,המבול , וחשיבה מודרנית לא מודעת

מעניין איך אנשים מאמינים וחרדים המצהירים על התנגדותם לחשיבה המערבית המודרנית, אורח חשיבתם הוא מודרני ורציונלי לחלוטין.

נקח לדוגמה מאורע כביר ואיום זה של הצונאמי. הוא מסוקר בעיתונות החרדית בצורה מודרנית ורציונלית לחלוטין .

מובאים הסברים מדעיים על הלוחות הטקטוניים והאנרגיה המתפרצת מחמת חיכוכם זה בזה, ועל הגל האופקי שמביא בעקבותיו את האסון האיום וכו' וכו'.

אמנם במסגרת קטנה מוסיפים " שיהודים מאמינים בני מאמינים וכו' יודעים שאין אדם נוקף אצבעו מלמטה וכד' והמביט לארץ ותרעד וכו'. אך כל ההתייחסות היא מדעית ומודרנית לחלוטין.

האם לא היה זה סביר לצפות מאנשים המתיימרים להאמין בשכר ועונש ובהשגחה פרטית על כל פרט מבני האדם, שיתייחסו לאסון זה כמו שהתורה מתייחסת למבול או להפיכת סדום ועמורה , מאורעות שבאו בעקבות חטא והחלטה אלוקית למחותם מעל פני האדמה?

האם אין זה מוכיח שעל אף החומות שהקיפה את עצמה היהדות החרדית, לא הצליחה לשמור על עצמה מפריצת הרעיונות והחשיבה המודרניים ?

ובצורה אחרת, אם כיום היה קורה המבול או הפיכת סדום ועמורה או הפיכת נינוה, האם מי שהוא היה תולה זאת במה שכתוב במקרא או שהיו מסבירים זאת בתזוזת לוחות טקטוניים או גלי הדף ?

כדי למנוע ספק, אבהיר שאין בכוונתי כלל למתוח בקורת על צורת החשיבה הדתית כיום, אלא כוונתי היא להפנות אצבע ותשומת לב לנושא שהוא מעניין ומרתק מבחינה סוציולוגית והגותית דתית.


(ברור לי שיש לחלק בין מאורע שהתורה כותבת עליו שבא עקב עונש שחייבים להאמין בדברי התורה, לבין מאורע סתמי שקורה בעולמנו שאפשר לפרשו לכאן ולכאן, אך בכ"ז לדעתי יש כאן נקודה למחשבה.)

נדמה לי שהאמונה בהשגחה אינה סותרת את האמונה בחוקי טבע. ההשגחה גבוהה יותר בהיררכיה של חוקי הטבע, זה הכל. בערוצי הקודש יספרו לך שכל תנועה של כל חלקיק בעולם בכל רגע נתון היא פרי רצון *מפורש* של בורא עולם, אבל זו תפיסה פרימיטיבית שמציירת את הבורא כמהנדס נחשל, שלא השכיל לבנות מערכת שמתחזקת באופן אוטומטי את מה שאינו דורש התערבות.
לשיטת ההשגחה, די לומר שהעולם נע על מכונו לפי חוקים ידועים ובורא עולם מתערב במהלך העניינים, מעת לעת, לפי שיקולים כמו שכר ועונש.

ברמה הטכנית, כל תופעה פיסיקלית היא תוצאה של שני סוגי גורמים:
1. תנאי הפתיחה של המערכת (כולל החוקים שחלים בה)
2. מקדם מסויים של אקראיות שהמדע בן זמננו אינו יודע לכמת (ואפשר שהוא מוגדר אקראי/הסתברותי רק בגלל חוסר ידע שלנו)

באשר לסוג הראשון, מסתמא, בורא עולם שלט באופן מוחלט בתנאי הפתיחה של העולם, כך שאין בעיה שהם יניבו התוצאות הראויות בעיניו בכל נקודה בזמן. הסוג השני הוא בוודאי פרמטר שבו יכול הבורא לשחק כדי להתאים את מצב העולם לאותם שיקולים. מכאן שהדיונים על הנסיבות הפיסיקליות של כל ארוע בעולם הם ברמת ה"איך", מתוך הנחה מתמדת שהדברים היו בשליטה אלוקית כל העת. אני, אם להתבטא בעדינות, לא שותף לתפיסה הזו, אבל אין בה סתירה פנימית.

.

התאור בעתונות הוא בד"כ של סוגיית ה"איך" . תשובה לשאלה איך, היא אכן מדעית-רציונלית.

לשאלת ה"למה" , נצפה לתשובה דתית. אלא שקשה להכנס לחשבונות שמיים, וכי אנו יודעים בשל מה קורית אותנו רעה או טובה בדקדקנות רבה? וכי מי מאתנו מנהל אתס פרי החשבונות של הקב"ה?