האם ארגון קולך מתנגש עם אורתודוקסיות?

ועוד פרק במשטר האימים של הפוליטיקלי קורקט:
 
  http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1060066.html

המשך יבוא, בלי ספק.

ישנה ראיה מפורשת כמעט שהבבלי חולק על הירושלמי, התלמוד הירושלמי מצטט את הקטע הנזכר מן התוספתא בצורתו המקורית (שבת ג, ד') ואילו התלמוד הבבלי גורס את הקטע  כך:

"מכאן אמרו, הזבין והמצורעים והבאים על נידות מותרין לקרוא בתורה ובנביאים ובכתובים ולשנות במשנה וגמרא ובהלכות ובאגדות אבל בעלי קריין אסורים(ברכות כב ע"א) המקור הארצישראלי שוכתב למעשה במעבר אל התלמוד הבבלי -  מכיוון שה'בבלי' סבור כשדעת רבי אליעזר שאסור לגמרי לנשים ללמוד תורה ולא כמו בן עזאי, הוא משמיט את הנידות מן הדין וכולל רק את הגברים -
ואפשר לזהות כאן בגרסת ה'בבלי' חוסר עקביות וסתירה פנימית שהרי גם אלה שקיימו יחסי מין עם נשים בוסתן היו בעלי קרי ולכן הטקסט קובע בעת ובעונה אחת שמותר ואסור להם ללמוד תורה - שכתוב הברייתא שה'בבלי' מבצע במחיר של סתירה עצמית הוא עדות למידת החרדה שגרמה לכותבי התלמוד שנשים ( בנידתן!) תעסוקנה בתלמוד תורה -

_________________

נאחז
מעניין, אבל הייתי מצפה לראיות מוצקות יותר.

 
לעוף ברוח,

 למה לא תסתכלי איך נראתה החברה היהודית לפני יותר מאלפיים שנה עד 'גזרתו' של ר 'אליעזר שכל המלמד את בתו כאילו לימדה תפלות' והתקבלה על ידי הרב הגברי השולט ? ( בניגוד לדעתו של בן עזאי (משנה סוטה ג,ד' )..אם יש לה זכות היתה תולה לה...מכאן חייב אב ללמד את בתו תורה שאם תשתה, תדע שהזכות תולה לה " ומהי אותה זכות ?) -

תוספתה ברכות פרק ב, יב' : "הזבין והזבות והנידות והיולדות מותרין לקרות בתורה ולשנות במשנה במדרש בהלכות ובאגדות, ו(הגברים) בעלי קריין אסורין בכולם" -
קטע זה מניח כמובן מאליו שלנשים מותר ללמוד תורה (בבית המדרש) בכל אותם תחומים שצווינו , והבעיה היחידה שעומדת על הפרק היא האם הן מורשות ללמוד גם במצבים פיזיולוגיים מסויימים - אם כן, השאלה המתבקשת איך קרה הדבר שההלכה שנקבעה מאוחר יותר אוסרת על לימוד תורה לנשים - והתשובה היא, שהמקור הארצישראלי הזה הולך בעקבות בן עזאי, ואילו התלמוד הולך בעקבות רבי אליעזר, וכמובן שהבבלי הוא מקור הסמכות ההילכתית בתקופות מאוחרות יותר -
ומה באתי לומר, שלא צריך ללכת רחוק לחברה הנוצרית - יש לנו משלנו, ידע זה כוח, וכל התירוצים על צניעות ועל שמירת עיניים הם כדי להסיט מהנושא המרכזי  - די לנו להשיב ימינו כקדם ולהחזיר עטרה ליושנה - ישנן ודאי אשכולות שעוסקים בנושא התדרדרות מעמד האשה בעניין תלמוד תורה לנשים -

לשכתב ודאי שלא, אבל להעלות לדיון, גם מהזוית של יחסי גברים-נשים אז לעומת היום, בהחלט כן.
והדבר נכון גם לגבי ספרות.
אם הייתי שרה לבני את 'פרח נתתי לנורית' הייתי מוסיפה לו הסבר שאין כל רע בלבכות לפעמים. לא הייתי רוצה שיגדל בתחושה שאסור לו באיסור חמור לבכות, משום שנולד זכר.

אני מסתכלת על חברה נוצרית דתית לדוגמא, כקבוצת השוואה. קתולים אדוקים, השומרים מאוד על ענייני צניעות. נעזוב לרגע את כל מה שאנחנו כיהודים אומרים עליהם. גם עלינו אפשר להגיד שאנחנו גם כן מופקרים מתחת לכל המילים היפות. הם לא יותר מופקרים ולא יותר צנועים מאיתנו. אצל קתולים לא מפרידים בין נשים וגברים בישיבה בכנסיה, לא בחתונות, ולא באירועים חברתיים. ומה קרה? הם נהיו מופקרים פתאום? הם כל הזמן עוסקים בזנות? גם להם יש איסור על הוצאת זרע לבטלה, גם להם אסור כל מגע עם אישה ללא חתונה. ואני לא מדברת כבר על הכמרים שלהם שבכלל אסור להם מגע עם נשים. אז כולנו מכירים את הסיפורים על הכומר שאוכל מן הצד... אבל אלו סיפורים מוגזמים קצת. אין אצלהם יותר זנות מאשר אצלנו. אצלהם כומר יכול לשבת עם נזירה ולדון בענייני דת ללא בעיה. יכולים להתפלל ביחד, ואין עם זה כל בעיה. למה לחשוב שערבוב בין המינם אצלנו יצור מייד זנות והפקרות?

בבית הכנסת של ההורים שלי בחו"ל, למרות שזה בי"כ אורתודוקסי לחלוטין (חב"ד), הם עושים הרבה דברים במעורב, אחרי התפילה כולם אוכלים סעודה ביחד, יש שם סדר פסח צבורי, וכולם ביחד, מסיבות ראש חודש, שעורי תורה, כל מיני ארועים אחרים, והכל במעורב . ומה קרה שם? מישהו שם נוהג בהפקרות? עוסק בזנות? מה הפחד הגדול הזה מנשים והצורך להרחיק אותן מכל מקום צבורי? בשביל מה זה טוב?

וכאילו רק כדי להגביר את הפרנויה של אידך גיסא...

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1059361.html

*--indexsql is the counter of the Related Article , has value only if there are related article* *--end switch about number of pictures in article* אבירמה גולן | את תנהגי ביום את עגלתי תגיות: חינוך, משרד החינוך מה זה עלה בדעתה של מרים שכטר, הממונה על השוויון בין המינים במשרד החינוך, כשהחליטה לעבור במסרקות ברזל על אוצר הזמר העברי ולהציע לתלמידים לשכתב את השורות המציגות נשים באופן משפיל? אין ספק שהיתה לה כוונה טובה. לא יכול להיות אחרת: שהלוא ברצינות תהומית, ותוך פירוט העקרונות לשינוי שורות שיר פוגעניות, סימנו היא ואנשי משרדה את הטקסטים. קלי קלות: "והוא אמר: שמעי אלי קטנטונת, אני בניתי בית לשבתך, את תרקמי בערב לי כותונת, אני אנהג ביום את עגלתך" (יעקב אורלנד); או: "והיה לי ברור כמו שתיים ושתיים, שיובילו אותך בגללי בנחושתיים, וגם אז לבבי לא יסור מעמך" (אלכסנדר פן); או: "כל אשר תבקש ותשאל, אעשה ואוסיף לשמוח, יהיה טוב, אהובי, יהיה קל, לעולם לא יחסר לי כוח" (נתן אלתרמן). קשה להאמין שמישהו בחר להמיר את צירופי המלים האלה, שכמו בקבוקי יין טוב משמרים את ההיסטוריה העברית החדשה, בשורות יובשניות. אנשי משרד החינוך ראויים לציון אפס בהבנת הנקרא. לפני שנים טען הסופר ס. יזהר במסה מבריקה, כי עדיף שלא יחנכו לערכים, ושלא "יחנכו" כלל, אלא ילמדו. ההוראה המשונה לשכתב שירים לפי התקינות הפוליטית מוכיחה עד כמה הוא צדק. מטרתה של הפעילות הנמרצת באגף המיוחד במשרד החינוך היא לחנך את הדורות הבאים לאור דימוי אידיאלי של שוויון. לשם כך, כבר פישפשו אנשי האגף במעיהם של כל ספרי הלימוד וזרקו מתוכם את כל ההיגדים השוביניסטיים המיושנים. יפה. אבל מה בין אלה לבין שירים, שרוב התלמידים פוגשים ברדיו, ולא בתוכנית הלימודים? ומדוע מחייבת אותה תשוקה לארגן את העולם על פי תקינות פוליטית קפדנית את החירות המופרכת שנטל לעצמו המשרד ביחס לטקסטים ספרותיים? מילא פזמוני פסטיגלים נושאי מסר אלים כ"בני בני ילד רע", שבאמת לא יזיק להשמיע פחות, אבל "אמא אמרה לי: דני, ילדי הוא גיבור ונבון"? או "פרח נתתי לנורית?" מה הרעיון? שנורית תיתן לו פרח והוא יתייפח כגבר חדש תקני? ומי יכתוב את הפנינה הדידקטית המשמימה הזאת? לכל עם יש תיבת נגינה ישנה, המזמרת שירים שוביניסטיים, אוויליים, גסי רוח או אנכרוניסטיים. משרד החינוך היה פוסל בלא להניד עפעף את כל שירי התשתית של התרבות המערבית, מהגברת שגידלה ילדים בנעל ועד מרי רועת הכבשים; אלא שכל בן תרבות יודע להבחין בין הערכים היקרים ללבו לבין גילוייה השונים של החברה בספרות - קלאסית והעממית. גם הפמיניזם אינו זקוק להגנה משוללת הומור כל כך, המעקרת יצירות מהקשרן ההיסטורי-חברתי ומסרסת אותן. כדאי לעצור את האווילות הזאת כבר עכשיו, לפני שהמשרד יחליט לטפל גם בספרות יפה. נאומה של קיית הסוררת של שייקספיר יימחק, מ"האדונית והרוכל" של עגנון תישאר פסקה אחת, "יעקבי וליידנטל" של חנוך לוין יבוטל, "שערך הארוך, נערה" של יהודה עמיחי יקוצץ, ו"הכניסיני תחת כנפך" של ביאליק ישוכתב ל"אפשר בבקשה לקבוע אתך פגישה, לדבר על היחסים?" שלא לדבר על הסיפור הכי נחשל, זה שמתאר איך מצלע של בחור אחד בשם אדם נוצרה בחורה אחת, שהוא קרא לה חוה.

הרב שרלו: "אני מוטרד מאוד מהעובדה כי דווקא אצל יראי ד' קיימת מציאות שרואים בכל אישה את המיניות שבה. מבחינה מסוימת, הדבר גם מהווה לעג גדול ליראי ד'".

_________________

ארגון קולך מחזיר חזק.

ויישר כח גדול שוב לרב שרלו.

http://www.kipa.co.il/family/show.asp?id=31318

לאסור על גיוס דתיים לצבא !
הצבא אינו יכול להרשות לעצמו להחזיק אנשים חסרי עכבות מוסריות !
האם יעלה על הדעת שפרסומים כאלו ישפיעו על הנפשות הצחות והרכות של הגולנצ'יקים?

תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 26/01/2009 12:23:36

מזעזעות לא פחות הן תגובות הטוקבקיסטים (חוץ ממס' 105, שזה אני...)

אבל מה, הכי גדול הוא הקטע המצביע על הפגם הנורא מכל (בפסקה הראשונה):

מפקדים וחיילים דיווחו על תחושות "התעלות" ו"עוצמה ערכית" תודות לשיחות עם הרבנים, שחיזקו את רוחם לקראת הלחימה עם הפלסטינים.

תשמע, שום פרודיה לא יכלה לעשות את זה טוב יותר...

אידך,
אכן הפלא ופלא. קראתי והשתוממתי. יפה גם לראות איך הראל משרבב כמיטב המסורת של העיתון לאנשים שמוכנים שאחרים יחשבו עבורם את הרב גינזבורג, וכורך אותו 'בלי לשים לב' עם הרב רונצקי. כעת ברור שיש להדיח אותו מיידית, לא?
מעניין שאת עלוני 'יש גבול', 'שוברים שתיקה' וכדו', הוא לא מצא בצאלים, או לפחות לא ייחס אותם לרב רונצקי.