שלום אני חדש פה,
לפני כשלש שנים כשהייתי בשנתי הראשונה באוניברסיטה אחרי חמש שנים בישיבה (אפורה), התמודדתי על מקום למשלחת של סטודנטים לכנס סטודנטים בין לאומי בנושא זהות יהודית.
עיקר מארגני הכנס היו מהתנועה הרפורמית, למעט שאלה עצם ההשתתפות האם מותר מדין הכרה בלגיטימיות של תנועה זו, אני בתור בחור ישיבה היו לי כמה וכמה הצעות מעניינות שחשבתי לשתף אותכם.
בראיון שלי הייתי צריך להציג תזה או אג'נדה שעליה הייתי צריך לדבר בכנס עצמו, ובחרתי לדבר על דמותו של מנדלסון כמנהיג בעם היהודי שהביא שינוי. מבורך או לא כל אחד דעתו ולי יש דעה.
למעשה כל מה שידעתי על מנדלסון עד שבוע לפני הראיון היה מצומצם יחסית. בתור חניך של הציונות הדתית, מנדלסון והתנועה הרפורמית היוו מוקצה מחמת מיאוס דיברו עליהם בהכללה וייחסו את מנדלסון ב 100% לתנועה הרפורמית שקמה אחרי זמנו.
למדתי גם באותה תקופה קורס בפילוסופיה, שם נחשפתי לראשונה לדקארט ליום ואחרים , וערכתי במקביל לזה חזרה אינטנסיבית על מורה נבוכים כדי לא ללכת לאיבוד (כך חשבתי, ואז מצאתי את השיעורים של לייבוביץ' אבל לא לכאן אני הולך פה). בכל אופן הייתי עוד טרי טרי בתחום זה(חשיבה), רק נגיד שישיבה למדנו גמרא נטו לא דנו אלצינו בשום דבר שקשור בהשקפה היה נושא שנקרא רוח שעלה בשמו"סים למינייהם אבל שם דיברו על איך להתנהג בישיבה ובחיים בתוך הישיבה לא בחוץ.
למעשה הייתה הצעה לחזור לבמידת מה לתובנות של מנדלסון, באם על נושא ההשתלבות הטוטאלית בחיי המעשה של העולם הגדול (בארה"ב רק בעשרים שנה האחרונות מקובל ללבוש סימני זהות יהדים מובהקים במקום העבודה, מאות אולי אלפי יהודים אורתודוקסים לחלוטין אינם חובשים כיפה במקום העבודה)
מצד שני לחיות חיי תורה ב 100% מנדלסון לא וויתר על החיים היהודיים הילכתיים. אני מכיר כמה וכמה חבר'ה שכיום שומרים מצוות ודתיים מאוד אך לא הולכים עם כיפה בגלל הציבור שלנו איך שהוא נראה וזה מפריע ומשפיע על הזהות היהודית של עם ישראל.
אני לא ממש יודע אם כיוונתי בכלל לדברי מנדלסון או שהבנתי אותם נכונה עברו כמה שנים מאז אני חופר למצוא צורת חיים (אורח חיים) יותר אידאלי יותר אמיתי מזה שאני חיי בו עכשיו, ואני לא יודע מה ה' דורש מאיתי או יותר נכון איך להתמודד עם מה שהוא כבר כן דורש.
אני במסע ואני לא רואה לו סוף (אולי בכלל לא צריך סוף) אבל אני מחפש שבילים יותר ברורים כי ביינתים אני מפשטן על ג'בלאות סתם בלי כיוון מוגדר.
נשלח ב-23/6/2011 01:47
בעל מי מדבר על להדחיק. אני מדבר על חיפוש עצה. זו לא חכמה לצעוק שיש בעיה כשאין לך שום דרך וכיוון לעשות משהו לזה. לא בשבילך זה עוזר ולא בשביל אחרים. אל תהיה צודק, תהיה חכם!
נשלח ב-22/6/2011 08:52
ומה בכך ? "מוטב יהיה שוטה כל ימיו ואל יהיה רשע שעה אחת לפני המקום" ... :)
נשלח ב-22/6/2011 08:31
יהיאור מי שמדחיק יותר מדי בסוף צריך ללכת לפסיכיאטר
נשלח ב-22/6/2011 08:26
משום מה לא הוזכרו דברי הרב הירש באגרות צפון אגרת י"ח, שבה מנדלסון "יוצא" הרבה יותר טוב מהרמב"ם
נשלח ב-22/6/2011 02:20
יש שני קונטרסים קצרים של רבי נתן מברסלב , שנדפס בעילום שם, נגד ההשכלה. א' בשם קנאת ה' צבאות, והב 'בשם ממכניע זדים. הקונטרסים חריפים מאד, לא רק נגד רמ"ד אלא גם נגד הרמב"ם הנחשב אבי השיטה הרציונלית ביהדות. בכל אופן הוא מתייחס שם לעקרי טענות המשכילים. טענות דומות מאד לאלו ששומעים היום, על אלו שלומדים ומטילים עצמם על הציבור, וכו' וכו'. והוא אומר שהטענות צודקות. אבל חכמה היא רק חכמה אם היא מביאה לעצה,[מי שרגיל בספרי רבי נחמן כבר שמע על חשיבות העצה במשנתו] כלומר מה לעשות עם החכמה הזאת. כאשר יש לך טענה צודקת, ואין לך עצה לתקנה, אז יותר טוב לא להגיד את הטענה כי זה רק הורס. כמדומה שזה צריך להיות המבחן שלנו.
נשלח ב-21/6/2011 18:49
בת"ת "עץ חיים" בירושלים למדו חומש עם פירוש מנדלסון ?
בקישור שהביא מרחביה הובאו דברים על רא"מ פייבלזון הנ"ל מפי אלייעזר "אישיות הזוקקת דיון בפנ"ע. ממעט קריאה בכתביו עולה כי במידה מסוימת אפשר להחשיבו כאחד ממעצבי השקפת העולם החרדית כפי שהיא בימינו"
בימים אלו יצאה לאור ביוגרפיה מקיפה על מנדלסון, תחת השם: 'משה מנדלסון' בהוצאת שזר, מפעלו של פרופ' שמואל פיינר מאוניברסיטת בר-אילן.
קשה מאוד לומר שהספרון הזה מהווה ביוגרפיה מקיפה על מנדלסון, וגם בתור ספר שרק אמור לתת סקירה קצרה (160 עמודים) על חייו חסרים פרטים מהותיים להשלמת התמונה.
נשלח ב-17/4/2010 21:12
בקישור שהביא מרחביה הובאו דברים על רא"מ פייבלזון הנ"ל מפי אלייעזר "אישיות הזוקקת דיון בפנ"ע. ממעט קריאה בכתביו עולה כי במידה מסוימת אפשר להחשיבו כאחד ממעצבי השקפת העולם החרדית כפי שהיא בימינו"
היכן ניתן לקרוא עליו ועל הגותו ?
נשלח ב-17/4/2010 20:44
[ תודה על הקישור למאמר תגובתו הקצר והמעניין של ידידי איש-אמת הר"י הערקאוויטש שליט"א. המאמר מגליון טבת תשס"ט. ]
המאמר הזה הוא תגובה למאמרו של הרב פוזן. בפורום שכן כתבתי בזמנו ביקורת על שניהם [המספור שם הוא על פי גירסת הpdf, לפיכך קישרתי אליה].
(ככלל באותו אשכול נידונה שאלת מנדלסון והיחס אליו היטב.)
