| נשלח ב-10/1/2005 15:51 |
 |
| |
הכשרים - מי יודע?
האם למישהו יש ידיעה ברורה בנושא ההכשרים. מה הם הקולות והחומרות הקיימים בשוק בנוגע לבשר, עופות, תרו"מ וכדומה?
על איזה הכשרים ניתן לסמוך על משגיחים שלהם, ואיזה הכשרים פחות מקפידים על טיב המשגיחים?
מה ההבדל בין כשרות רבנות לכשרות מהדרין?
מה מניע גוף רבני לתת הכשר, האם זה יוקרה? פרנסה? לש"ש? האם מניעים אלו מהווים שיקול למדידת טיב ההכשר?
יש כל כך הרבה גופים שנותנים הכשרים שכמעט בלתי אפשר לדעת מי הם המכשירים והאם הם ברי הכי.
יש כל כך הרבה שמועות ברה"ר, שא"א להפריד בין האמת והשקר הגוזמא והביקורת ההוגנת.
האם למישהו יש ידיעות ברורות בנושא זה?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2009 09:51 |
|
| |
נישט
אין הכי נמי- כל מקום שנאמר אינו אלא- היה הו"א לסברא אחרת, או פרוש אחר,
במקרה שלנו בצרי, שנמנים מספר סממנים או סוגי חומרי בעירה, ורק באחד מהם מופיע אינו אלא,
סימן שרק בסוג הזה,- היה מקום לפרוש אחר, והגמרא לא נתנה את האפשרות לפרוש האחר. כמו בברכות ושבת
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2009 23:59 |
|
| |
ירוחם
<אם אתה לא חושב שהאינו אלא אינו צריך פרוש, אז לא.!>
לא חשבתי שאינו צריך פירוש, אלא חשבתי שאינו צריך פירוש מיוחד כאן, הביטוי הוא בעייתי יותר בהבדל שבין "כל האומר.... אינו אלא טועה".שבברכות דף מז ע"א ושבת דף נה עמוד ב.
אם ישנו.
תוקן על ידי נישטאיך ב- 14/09/2009 23:58:39
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2009 20:32 |
|
| |
נישט
ראה- אני ראיתי את- אינו אלא- כחייב התיחסות ופרשנות, בגלל היותו שונה מיתר הסממנים- לכן פירשתי, כפי שפרשתי,
אם אתה לא חושב שהאינו אלא אינו צריך פרוש, אז לא.!
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2009 17:44 |
|
| |
ירוחם
<א. רבי שמעון בן אליעזר- אינו רשב"ג, ולמאי נפק"מ? ואיזה קשר יש לזה לקטורת?>
בהודעה קודמת בדף זה כתבתי:
"הרב שעוועל (פירוש הרמב"ן הוצאת מוסד הרב קוק), מציין לגרסאות השונות: רבי שמעון, רבן גמליאל, רשב"ג, מבלי לציין לרבי שמעון בן אלעזר, שבשבת דף כו ע"א".
<ב. בקטורת יש אחד עשר סממנים- באף אחד מהם לא נאמר אינו אלא, כמו בצרי>
האם יתכן ש ... לא אמר את שאמר כשהוא מתייחס בדווקא לצרי שבקטורת?
<וכן בחומרי הבעירה הרבים שנמנו באף אחד מהם לא נאמר אינו אלא, סימן שלצרי היו לפחות שתי משמעויות, ולכן נאלצו גם רשב"ג וגם רשב"א לציין על יד הצרי- אינו אלא- שלא תהיה טעות. זה מה שפירשתי ותו לא>
הביטוי "אינו אלא" מופיע במקומות רבים בתלמוד הבבלי, ואפילו כ"אינו אלא אפילו" (שבת דף קלב עמוד א: "או אינו אלא אפילו מילה"), וא"כ אינו בהכרח במשמעות "רק כך".
תוקן על ידי נישטאיך ב- 14/09/2009 17:45:04
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2009 17:00 |
|
| |
נישט
א. רבי שמעון בן אליעזר- אינו רשב"ג, ולמאי נפק"מ? ואיזה קשר יש לזה לקטורת?
ב. בקטורת יש אחד עשר סממנים- באף אחד מהם לא נאמר אינו אלא, כמו בצרי,
וכן ב חומרי הבעירה הרבים שנמנו באף אחד מהם לא נאמר אינו אלא, סימן שלצרי היו לפחות שתי משמעויות,
ולכן נאלצו גם רשב"ג וגם רשב"א לציין על יד הצרי- אינו אלא- שלא תהיה טעות.
זה מה שפירשתי ותו לא.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2009 11:36 |
|
| |
ירוחם
הגמרא שם דנה בחומרי הבעירה המותרים והאסורים לנרות שבת ובה נאמר:
"גופא, רבי שמעון בן אלעזר אומר: אין מדליקין בצרי. וכן היה רבי שמעון בן אלעזר אומר: צרי אינו אלא שרף מעצי הקטף''.
הרי לפניך "צרי"- ללא ה' הידיעה (כפי שהוא במסכת כריתות שלפנינו) וללא כל קשר לקטורת.
הנראה לך שרבי שמעון בן אלעזר אמר את דבריו פעמיים?
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2009 20:32 |
|
| |
נישט
רש"י מפרש את המילה צרי גם כטריגא- כטיארקא- כלומר מין מרקחת של צמחים ושרצים- כלומר שלצרי היו בזמנם שני פרושים,
אף אחד לא טען כי הצרי בפרוש אחד אינו- השרף הנוטף- אבל בסלנג כנראה היו אנשים שקראו- כפי שרש"י מפרש- לצרי= טריאקה,
ולכן אמר רשב"ג- שלא יהיה כל טעות- הצרי הכתוב- בקטורת- אינו אלא השרף הנוטף.. ולא כל דבר אחר,
במה פרוש זה לא מסתדר עם הגמרא בשבת??
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2009 18:02 |
|
| |
איך מסתדר פירושך עם פירוש אותו המאמר בשבת דף כו עמוד א?
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2009 17:47 |
|
| |
נישט
ידידי- וכי זו היתה השאלה? השאלה היתה על הלשון אינו אלא?
כידוע יש שני סוגים של צרי= שרף. צרי -זו גם רפואה -תרופה.
רמב"ן שמות פרק ל פסוק לד
נטף. הוא צרי. וכתוב בפירוש רש"י והצרי קורין לו טריגא, ועל שם שאינו אלא שרף הנוטף מעצי הקטף קרוי נטף. ולא ידעתי אם הוא טעות סופרים, או המגיד כחש לו, כי הטריאקה איננה סם אחד, אבל היא מרקחת רבת ההרכבה, יכנס בה שאור ודבש ובשר שקצים ורמשים, כי יכנסו בה אבק העקרבים ובשר האפעה, כי לכך נקראת כן, כי הארס בלשון יון תריאק. וכן בלשון תלמוד טרקיה חויא (שבת קט ב) , וכן הוזכרה המרקחת בלשונם כי טוריאקה לכוליה גופא (נדרים מא ב) , וחלילה שיכנס בקטורת בשר שקצים ורמשים ושאור ודבש, וכתיב (ויקרא ב יא) כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו:
לכן הקפיד ר'שב"ג להגיד -אינו אלא- השרף- ולא הצרי האחר התרופה!
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2009 16:42 |
|
| |
ראה רמב"ם הלכות כלי המקדש פ"ב הלכה ד, ובכ"מ שם.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2009 15:14 |
|
| |
נו. מה אתה אומר, או שרק שואל?
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2009 09:18 |
|
| |
נישט
מה הלשון הזה של הבריתא - הצרי אינו אלא השרף? האם לא נכון יותר היה לכתוב הצרי הוא השרף?
מה הלשון הזו אינו אלא?
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2009 06:21 |
|
| |
בדף 2 של האשכול כתבתי:
<לי זכור שקראתי בספר שחיבר הרב יעקב דוד וילובסקי, שהיה אב"ד סלוצק, מחבר ספר השו"ת בית רידב"ז, והפירוש רידב"ז על הירושלמי, שהיה בשנת 1904, "רב הכולל וזקן הרבנים לכל ארצות הברית וקענעדא חונה בשיקאגא", (לשון חתימתו בשו"ת רידב"ז סימן י), שבו הוא מספר, על מלחמותיו עם חברי אגודת השוחטים של שיקאגו, ועל איומי המאפיה נגדו, ששלטו על האיגודים המקצועיים>
במשך שנים זכרתי שלא זכרתי, והיום מצאתי:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6802&st=%d7%a8%d7%99%d7%93%d7%91%22%d7%96&pgnum=13&hilite
הקדמת הספר "נימוקי רידב"ז" כאן:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=2926&st=&pgnum=5&hilite
תוקן על ידי נישטאיך ב- 13/09/2009 6:38:32
|
|
|
|
| נשלח ב-19/1/2005 11:53 |
|
| |
ישר כחך.
ר' ישמעאל פליטת קולמוס בעייפותי.
מי שמביט בי מאחור, כבר לא יודע מי אני;
מי שמביט בי מלפנים, מהר מאוד יביט בי מאחור;
מי שעומד מאחורי ומלפני ומצדדי, שימשיך לעמוד...
|
|
|
|
|
