| נשלח ב-12/1/2005 01:53 |
 |
| |
סגירת הפורום למורשי כתיבה
חברים יקרים
לאחר מחשבה רבה, ובמסגרת הרה-אורגנזיצייע המקיפה של הפורום (עליה נדווח בזמן הקרוב), החלנו בהכנות לסגירת הפורום למורשי כתיבה בלבד.
מטבע הדברים, ההכנות יארכו זמן מה וידרשו מאמץ ניכר.
אנו מצידנו נעשה מאמץ לקבץ את שמות משתתפי הפורום הקיימים ולהזינם למאגר הכותבים המורשים. אך קיים חשש שנשכח את שמו של חבר\חברה. על כן, אבקש ממעכ''ת לשלוח תזכורת (קוויטל) לתיבתו האישית של הגבאי שלי (אשרנשכר במיוחד לפרוייקט הרה-ארגון ואשר יופיע בהופעת בכורה באשכול זה) עם השם ומספר המנוי של הייד פארק.
בברכת התורה
רג''ס
תוקן על ידי - עצכח - 12/01/2005 1:58:32
|
|
|
|
| נשלח ב-25/2/2005 17:58 |
|
| |
גבו.
הפיסקא האחרונה שלך קשה לי להולמה עם דבריך הנכוחים .
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
|
|
|
|
| נשלח ב-25/2/2005 17:50 |
|
| |
ג'בו פתח אשכול שאין ממנו ראוי להכנס לאשכול זה.
רציתי להעלות לדיון נושא שבצורה כזו או אחרת נוגע לכל המבקרים פה.
לעיתים די קרובות אנו עדים לתופעה די אנושית, בה דיונים עיוניים שהם מטבעם חומר אובייקטיבי לכשעצמו, בו אנו אמורים לדון בכלי חשיבה אנליטיים נטרליים הופכים די מהר לויכוחים רגשיים ומויכוחים להתנצחות מלאת אמוציות ולעיתים אף חריפה ואגרסיבית עם קונטציה שלילית. במידה מסויימת התרגלנו לכך שכן נפש האדם כוללת לא רק יכולות אינטלקטואליות אלא גם סקאלה אמוציונאלית ומן הנמנע שהחשיבה לא תתחבר לרגש, אלא שדא עקא לא תמיד המוח שולט ומשפיע על הלב אלא לעיתים קרובות ביחסי גומלין אלה השני גובר והרגשות הן הן המעצבות את (מסגרת) התובנות.
כמובן כמובן שמידת האורינטציה הסובייקטיבית תלויה במבנה הנפש האינדווידואלית בהתאם למאגר הגנטי,תרבות החינוך, ותכונות אופי נרכשות כתוצאה מחוויות החיים ורישומם על האישיות.
לצופה מן הצד המשקיף ללא מעורבות רגשית הדבר צורם במיוחד, שכן הצורך בדיון עיוני מונע על ידי השאיפה הבסיסית בנפש האנושית להגיע לחקר האמת ולחוות את העונג שבהתחבורת אליה, ועבור המשקיף האובייקטיבי כל שמץ השפעה רגשית נתפשת כהפרעה חיצונית מקלקלת.
עם זאת, מובן אמנם שהרגש עלול להטות ואף לבצע סיכול ממוקד בחשיבה בריאה, אך לאידך רגשות תמיד היוו מנוע ודלק להבעת תובנות ותכנים שנדלו ממעמקי היכולת האנושית ובאו לידי ביטוי רק הודות לתעצומות נפש שהושקעו מתוך אידיאליזם או נאמנות לרעיון או אישים או אפילו מתוך אגו ותחושת תחרות וכך הצליחו להפיק מן הגניוס האנושי את מלא הפוטנציאל וכך דלו רעיונות עמוקים, המצאות וחידושים שלולא התמריץ הרגשי ודאי לא היו רואים אור עולם. מי יודע איך היה נראה עולמינו לולא הורמונים מסויימים המריצים אותנו לתחרות ויצירתיות
שאלתי לחברי הפורום היא, איך ניתן במסגרת חשיבה תורנית (שהיא מחד חותרת לאמת ללא פשרות אולם לאידך במסגרת דוגמטית מטבעה) להגיע לקונצפט וסטרוקטורה קונסטרוקטיבית בדיון (אף כאן בפורום!!) שבה לא נרגיש מתוסכלים כתוצאה מסגנון ותכנים שעל פניהם ברור שהמטרה סומנה מראש ובמסגרת השגתה הכל מותר (דמגוגיה, התעלמות מעובדות, היתלות במילת "היריב" ופסילתו ואף עיוות דבריו, תיחמונים למיניהם, הטיה והטעיה ושאר ירקות).
אולי תציע ההנהלה כללים בהם יוותר מקום לנטיה מראש ורגש ממריץ ועם זאת כנות עניינית וגישה מדעית-רציונאלית לנושאים.
למרות שאמנם את ההשראה לנושא קיבלתי ממעקבי אחר עקשן וטרדן מסויים בפורום, כוונתי היא לכולנו, מי במעט ומי בהרבה. עד מתי תהיה לנו מידת "הנצחנות" לרועץ?
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/2/2005 12:11 |
|
| |
חברים,
נעדרתי למשך כשבוע ועכשיו, כשחזרתי, אינני מוצא את אשכול הרפורמה. כלום נמחק, או שמא עדיין לא התאפסתי?
אידך גיסא
|
|
|
|
| נשלח ב-18/2/2005 14:56 |
|
| |
אמשלום
איקון ירוק מביע הסכמה.
וליתר הבהרה:
הבעיה היתה אכן כפי שנכתב. ריבוי אשכולות חדשים אינו מאפשר התייחסות, וגורם לשקיעה של נושאים מעניינים.
הפתרון הטוב ביותר שמצאנו - ואין פתרון מוחלט - הוא להגביל פתיחת אשכול לנפש פעם בשבוע.
כמובן, תגובות לאשכולות רצויות תמיד. וכפי שציין פעם מישהו, האשכולות שלנו לעולם אינם ננעלים, וכאן הקפצה של נושא ישן אינה בעיה אלא יתרון.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-18/2/2005 13:42 |
|
| |
לומד,
אלה לא אשכולות שנפתחו היום, אלא כאלה שנוספו להם תגובות היום.
מחאת ההנהלה לא כוונה כנגד הכתיבה המרובה בפורום (כך לפחות אני מקוה), אלא כנגד ריבוי האשכולות החדשים הנפתחים ומשום כך אינם זוכים לעיון מרובה ולתגובות.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/2/2005 13:27 |
|
| |
מיימוני
מיניה וביה, הגיעו אשכולות היום (18.2) לחצי העמוד הראשון ויותר, מה שלא קרה כבר שבועות, (אולי בגלל ליל ששי?)
אבל לא כדאי לסגור, זו דעתי, למרות שאף אחד לא שואל אותי.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/2/2005 12:57 |
|
| |
כיון שבינתים ההצפה נסתיימה והסגנון שב לתיקונו, אני משער שאפשר לוותר, לפחות בינתים, על רוע הגזירה.
כיון שיש כבר הרבה אשכולות עוגן, אני מסיר את העגינה.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-9/2/2005 20:18 |
|
| |
הנני נמנה על אלו שעד עכשיו הסתפקו בקריאת הנכתב ... אינני חושב שמעמדי ישתנה בעתיד הקרוב, אולם במידה שאכן בכוונתכם לסגור את הפורום למורשי כתיבה בלבד, הנני מבקש בזה לצרפני לרשימה הנ"ל.
בכבוד,
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2005 19:15 |
|
| |
דרשז,
הרישום אינו על הוכחת התמחות העבר דווקא, אלא כל שלא הוכח להפך הרי הוא בחזקת "כשרות".
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2005 16:33 |
|
| |
אני חדש בפורום ולא מצאתי בנתיים לגוף אלא שתיקה. אמנם ארצה לשמור על זכותי לכתוב הערה או הארה במידת הצורך.
בכך יש צורך להירשם על העתיד דבר שנראה קצת קשה מכוון שהרישום הינו על הןכחת התמחות העבר דווקא.
אז?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2005 22:44 |
|
| |
סליחה שלא הבהרתי כוונתי.
נתכוונתי להציע שאותו האשכול, יקנה מקומו בעמוד 1 כך שכל המבקרים כאן, ומעונינים לקרוא סתם ככה, ימצאו אותו בניקל.
כמובן גם באשכול זה צריך איזה חוקים, מה שייך שם ומה לא שייך אפילו שם.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2005 16:28 |
|
| |
מורי ורבותי,
גר ותושב אנכי עמכם, אבל יורשה לי להציע מה שבעיני ימנע כמה מן הבעיות שהועלו פה.
אולי לפתוח אשכול בשם "על דא ועל הא", שישמש לכל אותם ההודעות שבדרך כלל לא מצריכים אשכול מיוחד, אבל כן יש בהם משום חידוש שיעניין באי בית מדרשינו.
באשכול הנז' יוכלו גם להעתיק כל דבר חידוש שא' מן ה"חושבים" ראה או שמע.
כמובן כל כותב יצטרך לשיקול דעת משלו איה מקום כבודו הנכון של הודעתו. אך במקרים מיוחדים יוכלו מנהלי הפורום להעביר אשכול חדש לתוך אשכול הנ"ל.
תורה אחת יהיה לכם... ולגר...
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2005 15:52 |
|
| |
הטקסט שלך כאן Dear all
During the past few years I had the pleasure being a silent reader of your forum
Although I feel I have a lot to add to the discussions, lack of time and the desire to contribute something meaningful prevents me from writing all my thoughts
In general -Control is always better than elimination
I hope to have the priviledge to be part of your discussions in the future
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2005 10:01 |
|
| |
המצא לנו מחילה בשעת הנעילה
|
|
|
|
|
