עד כמה שזה יכול להפתיע (ואולי לא), שאלה כזו אכן עלתה לדיון.
נגדיר: אפיקורס, במובן החמור שלנו כאן, הוא מי שאינו מאמין שיש בורא לעולם, שיש אלקים, משגיח ושופט, כפי שמקובל להבין מושגים אלו.
מאמין בע"ז, לעומת זאת, הוא מי שמאמין בריבוי אלים, פוליתאיסט, כדוגמת היוונים של הומרוס או ההודים הכפריים של היום.
מי מהם עדיף, במבט תורני?
אתם מוזמנים לחשוב לפני שתציצו בתשובות.
המקור היחיד שמוכר לי לנושא זה הוא הרמ"ק, שכותב כי בעל הע"ז עדיף!
אני סבור שאין זה נכון, אך ראשית כדאי לדון בהשלכות של כל עמדה.
יתרונו האחד של האפיקורס הוא שאין הוא מאמין בשקר. הוא אינו מאמין באלילים. הוא אינו משעבד את עצמו, לפחות בחלק הרציונלי של אישיותו, לאמונה בהבל, מהסוג ששיעבד ומשעבד את האנושות עד היום הזה.
מבחינה זו, האפיקורס הוא אדם שחי בחירות מפני האמונות הטפלות של האליליות.
(זה במישור התיאורטי. במישור המעשי, אם נבחן מבחינה אמפירית כאלו שעונים על הגדרת האפיקורס, אנו עלולים לגלות שהמירו את האלילות הזו באלילויות אחרות, אך לא בכך אנו עוסקים).
הבעיה של האפיקורסות היא שהאפיקורס מפסיד את החלק היקר ביותר באישיות האדם, את הקשר עם האלקים. יחד עם מי האמבטיה, הוא שפך החוצה את התינוק.
יתרונו של בעל הע"ז היא יכולתו ורצונו להאמין. הוא מאמין מטבעו, אלא שהאמונה שלו נתונה לו לבורא עולם, אלא לאלילים, לאמונות הבל, למגיה. הוא משועבד במובן הגרוע ביותר של המילה.
לפי הניתוח הזה, סבורני שמצבו של האפיקורס טוב יותר. הוא זכה לאחד משני ההשגים הראשיים של היהדות. כתוב בגמרא כי מי שכופר בע"ז כאילו קיים כל התורה כולה. נראה לי שלגזור ממימרא זו כי יש יתרון לאפיקורס הרי זה לגלות פנים בדברים שלא כהלכה, אך בכל זאת יש כאן את הרעיון הבסיסי עד כמה חשוב לכפור בעבודה זרה, ובזאת נתברך האפיקורס (אם הוא נתברך בכך ואין ממיר את האלילות במגיה ובאמונות אחרות - ראה בסמוך על אמונת העב"מים)).
יעויין בית-הלוי סוף פרשת בא, ולדעתו מינות וחסרון אמונה חמור הרבה מע"ז, ואף הוא לא זכר לדברי המורה.
נשלח ב-14/9/2005 14:49
דו"ד,
דומני שהרב שילת מציין לזה
נשלח ב-14/9/2005 14:27
תמיהה גדולה היא על כל הכותבים החשובים שלא הזכירו את דברי הרמב"ם במורה נבוכים שמתייחס בפירוש לשאלה הזו:
"על אחת כמה וכמה מי שכפירתו מתייחסת לעצמותו יתעלה והמאמין לגביו שלא כפי שהוא, כלומר, שאינו מאמין במציאותו או מאמין שהוא שניים, או מאמין שהוא גוף או מאמין שיש לו היפעלויות, או מייחס לו איזה חיסרון שהוא, כי זה בלי ספק חמור יותר ממי שעובד עבודה זרה."
הרמב"ם מאריך להסביר את העניין, לפי הבנתו את מהות העבודה זרה, כטעות פילוסופית - שלכן טעות פילוסופית גדולה יותר היא גם חמורה יותר.
מואדיב,
לכן כתבתי "לא שכיח" ולא אמרתי שאינה קיימת.
נשלח ב-14/9/2005 14:01
.
או חושך:
רחמנא ביטל יצר ע"ז, לא את הע"ז עצמה. וכי אין אנשים החוטאים בגילוי עריות גם היום?
נשלח ב-14/9/2005 13:33
אם כך,אין האמונות התפלות נחשבות עבודה זרה.אף אם נסבור כי שורשן נעוץ באמונות אליליות.
יתירה מכך,אף על עבודה זרה שבחו"ל, אמרו חז"ל "מעשה אבותיהם בידיהם"
מסכים איתך בשאלה : "מי אנחנו בכלל"
נשלח ב-14/9/2005 12:31
אור חושך,
לא 'אנחנו' החמרנו, ומי 'אנחנו' שנחמיר?
זו הגדרת חז"ל
נשלח ב-14/9/2005 11:56
יש לנהוג בשיוניות גם בהגדרות.
אם החמרת בהגדרת אפיקורוס היודע רבונו ומכוין למרוד בו
הבה נחמיר בהגדרת עבו"ז היודע עניינה ופעולתה ומכוין להאמין בה.
כשם שהראשון לא שכיח כך האחרון לא.עאכו"כ שחז"ל הודיעו כי יצר העבו"ז פסק,ואילו המינות והכפירה חיה ובועטת.
מכאן שאם נשווה בהגדרות בכל רמה שנחפוץ-חומרא או קולא- על כרחינו יימצאו יותר אפיקורסים מאשר עובדי אלילים.
לכן דברי ריב,אינם מסתברים.
נשלח ב-14/9/2005 11:55
דוד,
הכל עבודה זרה, חוץ מעבודת אדמה, הולך?
אבהו, אם האשכול היה מעמיד את האתיאיסט מול עע"ז, הייתי מסכימה איתך לגמרי.
נשלח ב-14/9/2005 10:47
ריב,
החילוני המצוי אמנם אינו איש הלכה ברמתו של אלישע בן אבויה, אבל הוא יודע על האפשרות לחיות לפי התורה והוא דוחה אותה. הדחיה שלו אינה מרד אלא התעלמות. כיום רוב העוזבים את הדת עוברים לחיים חילוניים אלה, ולכן אני טוען שזהו האיום העיקרי על היהדות ולא האלילות לפי הגדרתך.
נשלח ב-14/9/2005 04:04
ריב,
שכחת על האמונה התפלה בשיוויונות, שגם היא עבודה זרה.
נשלח ב-14/9/2005 01:18
אבהו,
לעומת הגדרתו של מיימוני, הרי שחז"ל מגדירים את האפיקורס כאדם שמכיר את בוראו ובכל זאת מתכוון למרוד בו - צריך לעמוד בקריטריונים לא מבוטלים, להגיע לרמתו של אלישע בן אבויה אינו עניין של מה בכך..וכנראה שלכן 'נפסק' שעדיף עבודה זרה על האפיקורס.
כל האשכולות על שדים, קברות צדיקים, קמעות, האמונה באיצטגנינות, עוד לא שכנעו אותך,שהיהודי של ימינו מתמודד על כל צעד ושעל עם ה'אלילות'?
נשלח ב-14/9/2005 00:53
במקומות שבהם חיים כיום יהודים (ישראל, אירופה, צפון אמריקה) אין כמעט עבודה זרה לפי הגדרתו של מימוני, וזאת בגלל נצחון הנצרות והאסלם. יש הרבה מאד אלילות באסיה ובאפריקה, אבל היהודי של ימינו כמעט ולא צריך להתמודד עמה.
לעומת זאת האפיקורסות (לפי הגדרתו של מימוני) נפוצה במקומות שבהם חיים יהודים. גם אם היא אינה גרועה כמו האלילות היא הפילוסופיה השלטת בארצות המערב והיא האתגר העיקרי שעומד בפני היהודי של ימינו.
נשלח ב-13/9/2005 13:07
יש לעיין בהערת הרב שילת על אגרות הרמב"ם,המוכיח מדברי הר"מ כאחד הצדדים,(כמדומני שעוע"ז עדיף.)