היהדות ושמירת התורה מבוססת בעיקר על המסורת. בדרך כלל אנשים מתייחסים למסורת שלהם בלבד דהיינו מה לימד אותם אביהם או מה נהוג בקהילתם. אני טוען שצריך להרחיב במקצת את המבט, ולהבין שהמסורת היא אינה רק למה שאני התרגלתי אלא המסורת כוללת גם את המסורת של שאר העדות והקהילות.
רעיון זה נמצא בדברי סבי הרב אברהם שאקי זצ"ל שכתב(בהקדמה לספר בעל ארבעה כרכים העוסק במנהגי כל העדות)
צוינה העובדה שאינה לשבח, שבקרב מקצת עדות חל או מסתמן רפיון בכמה דרכי עבודת השם המקובלים מאבותיהם, וזאת מחמת העובדה שבקהילות אחרות אין דרכים אלו נהוגות.
ולשבח צוינו המדויק שבמבטאים, המקוריים שבכמה מסורות ומנהגים, והנאים שבכמה הנהגות וסדרים והורמו על נס, כדי לעורר את בני העדות שנשתמרו ערכים אלו בקרבם, להתחזק בשמירתם ולהתנהג לפיהם לבל ישקעו, חלילה, לתהום הנשייה, וכדי שבני יתר העדות יכירו בערכם ויוקירו אותם, ינהיגו בקרבם את הנראה להם, ועת רצון תבוא וכל מדויק ומקורי ונאה יהיו לנחלת העם כולו".
תחילה, נראה לי כי הדיון האם יהיה מנהג קבוע או לא,
סוטה במקצת מאשכול זה. (למרות שנושא זה מענין בפני עצמו).
לדעתי, האם כדאי\ צריך\ חובה לחזור למנהגים קדומים או לא.
תלוי בהבדלי גישה של פוסקים. היו, יש ויהיו פוסקים שינטו לחזור למנהגים קדומים והיו, יש ויהיו כאלו שלא.
האיזון בין מסורת לחזרה למנהגים קדומים אומר שאסור לזלזל במסורת וצריך להשתדל לחפש תמיד את מקורה וטעמה. מצד שני אם ברור שמקור קדום יותר הוא הנכון אז צריך להשתדל לחזור אליו, בעיקר כשיש אליבי לכך. (לדוגמה: המצוה להטיל ציצית ותכלת- אנו יודעים בוודאות שיש מצוה כזו, וכיום אף יודעים את סיבת העלמותה ולכן ללכת עם תכלת אינו סותר את המסורת כלל).
אשכול זה נועד לדון בדברים שאפשר להוכיח מהו המנהג הנכון והמקורי ובנוסף, יש להם מסורת בבית הסבתא של החבר שלי.
מה קורה אז?
לענ"ד במקרה זה הרבה יותר קל לשנות את מנהגי ולקבל מנהג אחר.
אנסה להביא כמה דוגמאות:
כיום אפשר להוכיח מהו ההגוי הנכון של האותיות והניקוד
1) (כל הגוי מקורי נשמר בעדות מסוימות- עד ימינו אנו)
2) אכילת חגבים- דבר שדורש מסורת אך יש לו מסורת בעדות מסוימות.
תוקן על ידי - יאיר100 - 03/02/2005 12:08:02
נשלח ב-2/2/2005 20:40
ר' אריק
לא תיקו, אנחנו נצטרך להכריע בנושא.
נתן
"קיצור, טעות לחשוב שאפשר לאחד את העם שיתנהגו לפי מנהג אחד, דבר זה לא יהיה לעולם, וכבר בימי השופטים לא היה מנהג קבוע, ומי יקבע מנהגים כוללים חדשים?"
יהיה ועוד איך שיהיה...
אמנם אין הכוונה ליצור פס ייצור של רובוטים, אבל בהחלט יהיה איחוד מנהגים, גם אם זה לא מוצא חן בעיניי אילו אנשים שהגלות ומנהגיה ערבים לחיכם.
"וכבר בימי השופטים לא היה מנהג קבוע".
נו נו...
"ובכן, הדברים שכתב יאיר בעל המאמר "המצב כעת לכל הדעות אינו מתוקן", שקר מוחלט ובטעות יסודם".
מילא היית טוען שזאת דעתו הסוביקטיבית, אבל "שקר מוחלט" מאן דכר שמיה ?!
נשלח ב-2/2/2005 18:51
מרן הב"י - ששאף לאחד את עם ישראל שיהיו כפופים אך לספרו שלחן ערוך בלבד - כתב בהקדמה לבית יוסף בבירור גמור, שאף יש מקומות שנוהגים אחר ממה שהעלו מסקנותיו, שקבען כמפורסם על יסוד שלשת פוסקים, רי"ף, רמב"ם רא"ש, שניים ספרדים מובהקים, והשלישי חציו ספרדי, ואף על פי כן כתב את ספרו שלחן ערוך להלכה למעשה.
והרמ"א מפולין כתב בהקדמה לתורת החטאת שלו (שנתיים אחר שיצאה המהדורה הראשונה של השלחן בויניציאה) שחס ושלום לבני אשכנז לעבור למסורות הכתובות בשלחן ערוך, ולשם כך חיבר את התורת חטאת, המיוסד על איסור והיתר. משראה שלא יספיק לחבר ספר גדול כולל על סדר השלחן ערוך ולברר בו את מנהגי בני אשכנז, התחיל ל'הגיה' את השלחן ערוך עצמו, והוסיף בו כפלים ממה שהיה במהדורתו הראשונה, ומסוף המאה החמישית לאלף זה (75 שנה אחר שיצאה המהדורה ראשונה, שכ"ה-שכ"ו) לא נדפס אף שלחן ערוך אחד בלי הגהותיו של הרמ"א, כולל אלה שנדפסו בארצות המזרח, שלא הכירו מנהגי אשכנז.
כתוצאה מכך, נהגו כמה קהילות ספרדיות בעצמם מנהג "מחצה על מחצה", כגון הספרדים תושבי מרוקו אינם מתנהגים לפי כל פסקי המחבר, וידוע שהספר תורה שלהם אינו נתון בתיק, אלא בגלילה ובמעיל כמנהג אשכנז, וכסבור אני שהם זהירים מקטניות בפסח, ועד המון דברים.
קיצור, טעות לחשוב שאפשר לאחד את העם שיתנהגו לפי מנהג אחד, דבר זה לא יהיה לעולם, וכבר בימי השופטים לא היה מנהג קבוע, ומי יקבע מנהגים כוללים חדשים?
ובכל הפזורות קיימית היו - למרות ההלכה שציטטת מן הרמב"ם - קהילות קהילות, ובתשובות גדולי הדורות דנו במצבם ההלכתי, וכשיהיה לי זמן לחפש אציגן כאן.
ובכן, הדברים שכתב יאיר בעל המאמר "המצב כעת לכל הדעות אינו מתוקן", שקר מוחלט ובטעות יסודם, ומעולם לא היה מנהג קבוע אחד, ומה שקראת בספרים שהיה קיים מנהג ארץ ישראל, זה רק לגבי דברים כלליים, אבל בודאי לא פרטיים, ואין כאן מקום לדיון הלכתי.
למוסיפים עיון. עיין נצח ישראל למהר"ל פרק כ"ה, לפי דעתו חייב עם ישראל להיות בפירוד כל זמן שאינו נגאל בידי מלך המשיח.
נשלח ב-2/2/2005 15:18
באבא יקר,
אני מודה שאיני יודע את הגבולות. אני לא יודע לתחום מתי לסמוך על מסורת ולא להוציא לעז על הדורות הראשונים ומתי לחזור למקורות קדומים. אך נראה לי שצריך להיות איזשהו איזון.
תיקו.
נשלח ב-2/2/2005 14:59
אריק, מצאתי תנא דמסייע לך !
"הרב...מספר כי כאשר ביקש את הסכמת הרב...(רב ידוע ומפורסם) לסידורו שאלו הלה איך ניקד את ה"גשם", כאשר השיב לו כי הוא ניקדו בסגול ולא בקמץ, כשינויו של ה"ויעתר יצחק", הגיב הרב ואמר שאין זה נכון, וצריך לנקד כפי שאמר ה"רבי" ב"חיידר" והאבא, גם אם אין זה מדוייק לדעתו כי זו המסורת !"
*העתקתי את הדברים מתוך מוסף תורני, אבל השמטתי פרטים מזהים כדי לא לבזות את הרב.
נשלח ב-23/1/2005 13:33
בעניין מסורת יחיד מול רבים יש להעיר ממעשה דעקביא בן מהללאל ובנו בהוריות.
להעיר עוד מהמעשה המדהים עם התפילין בבגדד (שהיו מניחים תפילין עגולות עד שבא מישהו ופתח להם שלחן ערוך) שו"ת רב פעלים דומני חלק ד סימן ב
נשלח ב-23/1/2005 12:30
את הבעייתיות והפארדוקסאליות של רעיון המסורת, הציג חיים סולובייציק במאמרו הנודע Religios Law and Change, שם הוא מתייחס לנקודת זמן ומקום מאוד מסויימים: אשכנז במאה הי"ב.
בעלי התוספות היוצרים את הקאנון ההלכתי המונומנטלי, עומדים מול תופעה מאוד לא פשוטה. הם נוכחים לדעת שאבותיהם משפיירא, מגנצא, וורמס, ועוד, חשודים בעוון רציחה ואיבוד עצמי לדעת באירועי תתנ"ו (1096). המעשים נוגדים בעליל את הטקסט ההלכתי המסורתי האוסר מעשים אלו במוחלט.
בעלי התוספות ניצבים מול דילמה קשה ובעייתית: מסורת מול מסורת. הטקסט יונק את כוחו מהמסורת, ואילו מעשי אבות אף הם נחשבים כמסורת. כוחה של איזו מסורת יגבר?
סולוביצ'יק קובע שהם ניסו להצדיק את המסורת של חסידי אשכנז, באמצעות חיפוש מקורות, מפוקפקים בחלקם, מתוך הטקסט של ספרות חז"ל, כדי להצדיק מסורת אחת בשניה. תופעה זו, קובע סולוביציק, יכלה להתרחש רק באשכנז. מאחר ובספרד לא היה קיים רגש דתי ביחס למעשים ראשונים כפי שהיה רווח באשכנז. בספרד לא הייתה בעיה לקבוע שבני הדור הקודם נהגו שלא כהלכה, וזהו.
הדגם האשכנזי הוא זה הרווח ברחובותינו היום. מסורות הנוהגות בישיבות, או 'מעשי רב' למיניהם, ללא מקור ברור, מקודשים באלף קדושות גם אם הם נוגדים הלכה מפורשת.
הדילמה האשכנזית ממשיכה במלא חריפותה: ההלכה מקודשת מכח המסורת, והנהגה קדמונית מקודשת מכח המסורת. מה קורה כשמסורת סותרת מסורת?
תוקן על ידי - פרופיסור - 23/01/2005 12:36:52
תוקן על ידי - פרופיסור - 23/01/2005 12:39:50
תוקן על ידי - פרופיסור - 23/01/2005 12:41:51
נשלח ב-23/1/2005 10:57
לגם וגם
הטקסט שלך כאן
אני רוצה להסביר: אינני בא לטעון שבחירת מנהגים או נוסח מתוך מנהגים שמפוזרים בעולם היא מסורת במובן של מה הסבתא שלי עשתה.
מצד שני אם אני טוען או מוכיח שמנהג מסויים עדיף, ומנהג זה נשמר בצורה מסויימת בעדות שונות זה מעיד שמנהג זה טוב וכשר.
נשלח ב-20/1/2005 09:05
לדעתי, יש אנשים רבים שהמסורת היא במילים אחרות "אני לא רוצה לחשוב". אדם כזה לא התעניין בדבריי ובמחשבותי.
הדיון כאן פונה לאנשים שאצלם המסורת היא העדות על אמיתות התורה וההלכה. (כמובן, תמיד יש להזהר כי ישנם טעויות גם לסנהדרין כמבואר במסכת הוריות)
במקרה זה אני מעוניין לעשות בירור בין מנהגים שונים הנהוגים בעדות השונות עבורם אפשר להכריע איזה מנהג טוב יותר.
למאי נפקא מינה? לאנשים שלא שייכים מסיבה כלשהי לקהילה מסויימת או לאנשים הרוצים לבנות קהילה משותפת.
יש הצעות?
(אני פותח אשכול שידון בנוסחאות של הסדור)
יאיר שאקי
נשלח ב-20/1/2005 08:47
נדמה לי שצריך לברר מהו מטרתו של המנהג?
אני חושב שהמנהג לא נועד כדי לשמר את מה שנהגו בסיני אלא ענינו לשמר את השינויים שחלו בדרך.
ומה לגבי הסידור שלי?
[מאי חזית דמא דידך סומק טפי ?! - אתה אמרת]
נשלח ב-19/1/2005 21:52
אריק
סידור ארץ ישראל מבוסס על מסורות קדומות (עם ייצוג נכבד למנהגי ארץ ישראל) בתוספת שינויים וחידושים מסוימים המבטאים את שיבת עם ישראל לארצו ואת התקופה בה אנו נמצאים. (אני מתנצל בפני כל מי שנפגע מהמילים ה"גסות" ששרבcתי כגון שינויים וחידושים).
נוסח התפילה הוא לא הלכה למשה מסיני, הוא נוסח בהתאם למאורעות שפקדו את עמנו במשך שנות קיומו.
מה לעשות שהדרישה שלך למסורת כדוגמת מסורת אכילת סלט הביצים במשפחה שלך היא לא מציאותית !
ובכלל, איך המסורת הזאת נתקבעה ? סבתא שלך לפני מאה שנה הכינה סלט ביצים ואתה בא מאה שנה אחריה ומצדיק אותה, כי ככה סבתא שלך עשתה !
ומה אתה אומר על נוסח ספרד ? אם היית חי באותה תקופה שבה התגבש נוסח ספרד אני מניח שמן הסתם היית עושה להם פרצוף חמוץ, אבל בגלל שאתה חי מאות שנים אחרי, וזה כבר התקדש אתה מנסה להצדיק !
וגם כאן בקשר לסידור א"י, אתה מתנגד, אבל לך תדע עוד מאה מאתיים שנה הנכד שלך יקדש אותה בשם המסורת !
ועוד רציתי לשאול אותך אריק, אצלנו אין מסורת על אכילת ביצים בשבת, ונניח שאני מעוניין להתחיל לאכול סלט ביצים בשבת (אני ממש לא אוהב סלט ביצים, ככה שהשאלה תיאורטית למדי ), מה אני אעשה אני בדילמה:
מצד אחד יש את מסורת אכילת הביצים במשפחה שלך, אבל מצד שני אם אני אתחיל לסמוך על מסורת "זרה" למה שלא נלך עד הסוף ? למה שלא ננהג במנהגים מסוימים כמנהג יהודי אתיופיה שלא תמיד המסורת שלהם תואמת להלכה ?
מאי חזית דמא דידך סומק טפי ?!
אשמח לקבל תשובה מפורטת ולא כללית ולא ברורה.
נשלח ב-19/1/2005 18:17
גו"ג,
אני מסכימה לכל מילה (למרות שאני בטוחה כי אנו חלוקים בעניין גבולות השינוי), בעיקר לפרדוכס המובנה בדבריך האחרונים:
מסורת שאין בה רציפות וצמיחה אורגנית אינה מסורת משפט נפלא.
), מה אני אעשה אני בדילמה:
