| נשלח ב-20/1/2005 10:35 |
 |
| |
קביעת עיתים לתורה
מצ"ב מאמר שפורסם בימים אלו במגזין ללמוד ולעשות של הקרן לחינוך ומעשה.
הינכם מתבקשים להעלות הארות והערות.
עשה תורתך קבע ומלאכתך עראי
הבעיה
היציאה לעולם המעשה וההשתלבות בשוק העבודה מהווה עבור מי שזכה לשבת באוהלה של תורה במשך שנים רבות מעבר קשה ומורכב במיוחד. בדרך כלל נובעת יציאה זו מתוך כורח של קשיי פרנסה והאדם עושה זאת בלב כבד על כך שהמציאות אילצה אותו לעזוב את בית המדרש, מלבד זאת נתקל האדם לא אחת בתגובות של חוסר הבנה והסכמה מצדם של בני משפחתו מכריו וידידיו, אשר אינם רואים בברור את האילוצים שהביאוהו לידי כך. במקרים אלו מחפש האדם חברה תומכת אשר תתמוך בו בתקופה זו ותגבה אותו על צעדו זה, חברה זו נמצאת בדרך כלל במקום עבודתו החדש, או אצל מכרים אחרים שעשו צעד דומה בעבר ומכאן נובעת השפעתם הרבה על צעדיו בעתיד.
בצער רב ניתן לקבוע שבמקרים רבים מדובר בהשפעה שלילית ביותר, השפעה זו ניכרת פעמים רבות בשינויים משמעותיים באורח החיים, כגון בלבוש בסגנון הדיבור בהקפדה על דקדוקי ההלכה ובהנהגת בני הבית. במיוחד ניכרת השפעה זו אצל העובדים במקומות עבודה חילוניים, או אצל אלו שבעבודתם נחשפים במידה ניכרת לעולם הגדול. שינויים אלו גורמים לאדם להתרחקות נוספת מעולמם של האברכים חבריו בעבר ולהגדלת הניכור בין האברכים היושבים באוהלה של תורה לבין העמלים לפרנסתם. ניכור זה מורגש בדחייתם של בניהם של העמלים לפרנסתם במוסדות המצוינים המיועדים אך ורק ל"בני אברכים", בהקמת בתי כנסת נפרדים לאברכים ול"בעלי בתים" וכדו'.
אחד השינויים החדים ניכר בירידה החדה בלימוד התוה"ק, רבים מהמצטרפים למעגל העבודה מפסיקים כמעט כליל את לימודיהם ואף בזמנם הפנוי הם ממעטים מלעסוק בתורה. תופעה זו היא לכאורה דבר פלא, שכן מדובר באנשים אשר היו בעלי הכרה חזקה ביותר בחשיבות לימוד התורה בכל רגע פנוי. מדוע איפה גרמה יציאתם לעולם המעשה לשינוי כה חד ביחסם ללימוד התורה?
התשובה לשאלה זו חשובה לא רק בנוגע לעצם קביעת העיתים לתורה המחויבת עפ"י ההלכה, אלא גם בנוגע לכל השינויים הנזכרים באורח החיים, שכן הניסיון הוכיח שהאנשים העמלים לפרנסתם המקפידים להקדיש כל רגע מזמנם הפנוי ללימוד התורה נשארו בני תורה בכל המובנים, בלבושם בדיבורם בהקפדתם במצוות ובחינוך ילדיהם.
העזיבה המוחלטת של ספסלי בית המדרש עלולה לגרום גם להתערערות בשלום הבית, כשהאישה אשר ציפתה לבעל תלמיד חכם ובן תורה רואה למגנת ליבה כיצד בעלה מתרחק יותר ויותר מעולמה של תורה ומאורח החיים הראוי לבן תורה.
ההחמרה בשנים האחרונות במצב הכלכלי של בתי אב רבים בחברה החרדית מגדילה באופן טבעי את מספרם של הצעירים הנאלצים לצאת לשוק העבודה ועל כן חובה עלינו לטכס עצה כיצד לשנות בהקדם את תמונת המצב העגומה. מה גם שהמציאות הכואבת המתוארת כאן מונעת רבים מלצאת למעגל העבודה גם כשמצבם הכלכלי מחייב זאת והם חיים בעניות אשר מביאה אותם אף להזדקקות לקופות הצדקה ולנטילת הלוואות כספיות לצורך מחייתם.
הסיבות
נדמה שניתן למצוא מספר סיבות המונעות את הצעירים אשר חבשו עד לא מזמן את ספסלי בית המדרש מלהקפיד על קביעות עיתים לתורה.
א. לימוד התורה במשך היום כולו גורם למעשה להשכחת המושג של "קביעת עיתים לתורה", שמשמעותו קביעת זמן מיוחד וקבוע ללימוד ובהעדר קביעות קשה מאוד לאדם למצוא לעצמו זמן ללימוד. התופעה מצויה גם אצל בחורי ישיבות ואברכי כוללים בימי בין הזמנים, כשבמקרים רבים הם מגלים בסופו של שבמשך כל היום כולו לא למדו אפי' מעט מחמת עיסוקיהם השונים.
ב. הלימוד בישיבות נעשה בדרך כלל עם "חברותא", היות ובדרך זו הלימוד הוא הטוב ביותר, אלא שבכך נעשה הלימוד ללא חברותא למשימה קשה ביותר עבור רוב בוגרי הישיבות הקדושות. בהיכלי הישיבות מציאת חברותא היא דבר קל יחסית מחמת ריבוי הלומדים ואילו עבור העמלים לפרנסתם מדובר במטלה קשה, הן מחמת הזמן הקצר וחוסר הנגישות והן מחמת סדר היום שבמקרים רבים איננו קבוע או שאיננו מתאים לחברותא המדובר. נדמה שניתן לקבוע בודאות שמציאת חברותא הייתה משנה באופן חד את תמונת המצב.
ג. בהיכלי התורה נקבע חומר הלימודים ההספק ואורך הסדר על ידי הנהלת הישיבה או הכולל. בחירת מסכת או כל חומר לימודים אחר וקביעת משך הזמן ללימוד יכול להוות לרבים מחסום משמעותי כשהם משנים בתדירות גבוהה את החלטתם והדבר פוגע מאוד בלימודיהם.
ד. הלימוד העיוני הנהוג בישיבות הקדושות גורם לתחושה שלימוד בקיאותי ללא הבנה עמוקה של הדברים הוא חסר ערך. הזמן הקצר שיש לעמלים לפרנסתם ללימוד התורה איננו מתאים פעמים רבות ללימוד עיוני כנהוג, בפרט בשעות אחר הצוהריים והערב בהם העייפות מקשה על העיון בעומק הסוגיה.
ה. רוב המסגרות לקביעת עיתים לתורה מיועדות לאנשים מבוגרים כמו פנסיונרים או אנשים בגילאי הארבעים ומעלה, אנשים צעירים אינם מרגישים בנח במקומות אלו ועל כן יהיה קשה לשכנעם להצטרף למסגרות אלו.
ו. בחלק גדול מבתי הכנסת פועלים כוללים לאברכים והעמלים לפרנסתם חשים באי נעימות לקבוע בהם את לימודיהם, מחמת תחושת הזרות הרווחת בין אברכי הכוללים לעמלים לפרנסתם.
ז. העייפות בסופו של יום העבודה מקשה גם היא על קביעת עיתים לתורה ועל ההתרכזות הנדרשת בעת הלימוד.
ח. הלימוד המקובל בישיבות הקדושות הוא בדרך כלל לימוד מופשט ועיוני שאיננו נוגע להלכה למעשה, הלימוד של שמעתתא אליבא דהלכתא איננו נפוץ בעולם הישיבות ואילו העמל לפרנסתו מעוניין במקרים רבים בלימוד המתקשר יותר לחיי המעשה בהם הוא נמצא במשך היום כולו. לימוד סוגיות הנוגעות לו למעשה כמו ריבית והונאה שכר פועלים והלוואות יכול למשוך אותו לבית המדרש ביתר קלות.
ט. כבר אמרו חכמים "אם תעזבני יום, יומיים אעזבך" [ירושלמי] כלומר, ככל שמתרחק האדם מלימוד התורה מתרחקת גם התורה ממנו. כך אנו עדים לעובדה שבדרך כלל הפסקה של הלימודים לתקופת זמן קצרה מחמת עומס של לימודים או עבודה הופכת להפסקה ללא הגבלת זמן.
י. לימוד התורה גם אצל תלמידי הישיבות והכוללים איננו נעשה תמיד רק "לשמה", לחברה יש גם כן השפעה רבה בעניין זה. הגר"ח מוולוז'ין ביאר על מאמר חז"ל "שמתוך שלא לשמה בא לשמה" שזהו המהלך בכל פעם שהאדם בא ללמוד, שתחילת לימודו הוא שלא לשמה ובמהלך לימודו בא ללשמה. עבור העמלים לפרנסתם אין בדרך כלל לחץ חברתי לקביעת עיתים לתורה.
הפתרון הנדרש
על מנת לשנות את המצב בצורה משמעותית עלינו לארגן מערכת אשר תדרבן את העמלים לפרנסתם להקדיש את כל זמנם הפנוי ללימוד התורה ותפעל בכל הדרכים להסרת המפריעים השונים. ארגון זה יפעל במגוון דרכים על מנת להשיג מטרה זו, הן ביצירת מסגרות שונות והן בהסברה איכותית אשר תבהיר לציבור כולו בכלל ולעמלים לפרנסתם בפרט את חשיבות הדבר לעצם קיומנו כיהודים שומרי תורה ומצוות.
לענ"ד המסגרות הנדרשות הן
א. בתי מדרש "קובעי עיתים" - הקמת בתי מדרש המיועדים אך למטרה זו של קביעת עיתים לתורה, בבתי מדרש אלו יוכל האדם לבוא בכל שעות היום והלילה ולמצוא בהם שיעורים שונים או חברותות ללימוד כלבבו, בעיון או בבקיאות, בגפ"ת או בהלכה, במוסר או בחסידות. בבתי מדרש אלו יחושו העמלים לפרנסתם כרצויים והדבר יעודד אותם בעז"ה לבוא בתדירות גבוהה לבית המדרש.
בבתי מדרש אלו יערכו מדי פעם כינוסים בהם יעודדו גדולי התורה שליט"א ראשי ישיבות ואדמו"רים ר"מים ומשגיחים את הלומדים בדברי חיזוק והתעוררות. דרשות אלו עשויות להפיח רוח חיים בלומדים ולחזק את תחושת השייכות שלהם לעולם התורה. פעילות זו עשויה לגרום גם לתחושת החשיבות וליצור מחויבות חברתית להשתתף שמקומות לימוד אלו.
ב. מאגר מידע - הקמת מרכז מידע על חברותות בזמנים שונים של היום ובנושאים שונים, כך יוכל כל אדם למצוא לעצמו חברותא כלבבו באזור מגוריו, כאמור מציאת חברותא ללימוד יכולה לשנות לחלוטין את איכות הלימוד מכל הבחינות.
ג. מבחנים – עריכת מבחנים חודשיים על חומר הלימודים עשוי לדרבן אנשים רבים לקביעת הספק מסוים על מנת לעבור בהצלחה את המבחן, בדרך כלל אין צורך בתמורה כספית גדולה ודי בסכום סמלי על מנת לדרבן את האנשים להשתתף במבחנים אלו.
ד. מלגות – הניסיון הוכיח שחלוקת מלגות לקובעי עיתים לתורה מחזקת מאוד את הקביעות. אין מדובר במלגה גבוהה אלא בסכום סמלי הממחיש לאדם את החשיבות בה אנו רואים את מאמציו לבוא ומחזקת את מחויבותו להתמיד בכך יום יום. ישנם הרואים בשלילה את חלוקת המלגות לאנשים המתפרנסים מיגיע כפיהם, אולם נדמה שאין כאן לימוד שלא לשמה אלא רק דרבון חיוני ותו לא.
גם המלגות הניתנות כיום על ידי גורמים שונים לאנשים העוברים הכשרה מקצועית, טוב ייעשה אם יותנו בכך שהתלמיד ישתתף יום יום בלימודים במסגרות התורניות שיוקמו למטרה זו.
למעשה, בחלק גדול מהפתרונות המוצעים כאן אין צורך ביצירת יש מאין, שכן כבר כיום מיושמים חלק מהפתרונות במקומות שונים. הרעיון הוא להרחיב את הפעילויות הקיימות כבר למקומות נוספים לחזק את המסגרות הקיימות וליצור שיתוף פעולה בין הגופים השונים העוסקים בכך.
להלן רשימה קצרה של הגופים העוסקים בתחום במידה כזו או אחרת. [סליחה אם ישנם גופים נוספים שהושמטו משכחה או מחוסר ידיעה]
א. מפעל הש"ס – המפעל הותיק שהוקם על ידי האדמו"ר מצאנז זצ"ל, עורך מדי חודש מבחנים על מסלולי לימוד שונים בגפ"ת [20 דף, 30 דף, 70 דף] ובשו"ע. במבחנים אלו משתתפים המונים מחובשי בית המדרש ומההעמלים לפרנסתם, אולם נדמה שעדיין ניתן להרחיב את השורות בדרכים שונות.
ב. מפעל המשניות – הוקם על ידי האדמו"ר מטולנא זצ"ל ונערכים בו מדי חודש מבחנים על פרקי משניות.
ג. קול הדף – במערכת קול הדף ניתן לרכוש קלטות של שיעורים בשלוש שפות על כל הש"ס ובעוד מגוון רחב של נושאים, קלטות אלו מאפשרות לקיים בקלות רבה את מצוות "ובלכתך בדרך". כמו כן ניתן להאזין לכל השיעורים הללו בטלפון בתעריף מוזל במיוחד.
ד. קול הלשון - שיעורי תורה במגוון נושאים באמצעות ניתוב שיחות טלפון בצורה אוטומטית.
ה. מאורות הדף היומי – הארגון הנפלא שהוקם על ידי הרב חיים דוד קובלסקי שליט"א יוזם ומארגן הקמת שיערים בדף היומי בכל מקום אפשרי, שיעורים רבים הוקמו במקומות עבודה ובכך ישנה תרומה עצומה לקביעת עיתים לתורה בצורה הטובה ביותר. ניתן אולי להרחיב את השיעורים לתחומים נוספים שכן עבור רבים לימוד הדף היומי איננו מתאים מסיבות שונות.
ו. דרשו – הארגון המפורסם המעודד בדרכים שונות את הלימוד בקרב בני הישיבות הקדושות הקים גם "כולל" עבור העמלים לפרנסתם בשכונת רמות בירושלים וההצלחה שם היא מעל ומעבר למשוער.
ז. ירחי כלה – יוזמתו הייחודית של מרן הרב מפוניבז' זצ"ל לאפשר לכל אדם לחוות שהות בישיבה במשך בשבועיים בהם הוא ישן בפנימיה ושומע שיעורים כבחור ישיבה לכל דבר. במהלך השנים פחת מספר המשתתפים במסגרת זו ונדמה שניתן לחדשה באופנים שונים. [כמדומני שבאירופה ובאמריקה הצליחה יוזמה זו יותר]
ח. בתי כנסת מרכזיים – במספר בתי כנסת מתקיימים שיעורים בדף היומי במשך רוב שעות היום, כמו בביהכנ"ס המרכזי בשכונת זכרון משה בירושלים, בבית הכנסת הגדול בבני ברק, בביהכנ"ס איצקוביץ בב"ב, ובביהכנ"ס נחלת משה בב"ב.
שיתוף כל הגופים הללו ועוד אחרים למען המטרה המשותפת יכול אי"ה להביא לתוצאות המיוחלות. עבור הלומדים אשר בדרך זו יקיימו את דברי חז"ל עשה תורתך קבע יתקיים אי"ה מה שאמרו בברכות לה,ב "דורות הראשונים עשו תורתן קבע ומלאכתן עראי זו וזו נתקיימה בידן". ועבור הכלל כולו יתקיים הפסוק "וכל בנייך לימודי השם ורב שלום בנייך".
אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-2/3/2011 17:57 |
|
| |
| מחפש_ללמוד כתב: |  | אדרבה.מי הוא? |
|
אני אשאל אותו קודם,
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-2/3/2011 17:55 |
|
| |
אדרבה.
מי הוא?
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-2/3/2011 17:50 |
|
| |
| מחפש_ללמוד כתב: | | מחפש למצוא חברותא ללימוד גמרא מדי ערב (עדיף הדף היומי אבל פתוח גם לצורות אחרות) בשכונת רמות בירושלים.המתעניין מוזמן לפנות אלי באישי. _________________
|
|
רבי מורי גר ברמות הוא אדם גאון אמיתי ותלמיד חכם שלא רואים היום, אני יכול לשאול אותו,
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-2/3/2011 17:35 |
|
| |
מחפש למצוא חברותא ללימוד גמרא מדי ערב (עדיף הדף היומי אבל פתוח גם לצורות אחרות) בשכונת רמות בירושלים.
המתעניין מוזמן לפנות אלי באישי.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-2/3/2011 11:07 |
|
| |
מה קורה עם היוזמה?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/1/2005 09:38 |
|
| |
הפניקס,
אני יודע שהישיבה שלמדתי בה היא לא ישיבה
|
|
|
|
| נשלח ב-23/1/2005 02:21 |
|
| |
מילת המפתח היא לגיטימציה.
אריק, רואים שאינך בא מ"בפנים" ואינך מבין את הדילמות שעומדות בפני מי שבא מבפנים ועומד לצאת, או כבר יצא.
הרב וולבה היה נותן ועדים שהיו מיועדים אך ורק לבעה"ב.
*פניקס* - כינוי במיתולוגיה היונית לעוף מדברי אגדי החי 500שנה, אחר כך הוא שורף את עצמו וחוזר לתחיה מתוך אפרו"
נורמלים, תתעוררו מהחול!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/1/2005 11:42 |
|
| |
בן ציון כהנא,
הרשה לי להוסיף עצה אישית לכל בן תורה ששם לב פתאום
שיומו חולף בלא לימוד, או שחושש (בצדק) מהידרדרות למצב כזה.
קבלת התחיבויות כלפי צד שלישי, ללמוד או ללמד.
אפשר להתחיל עם התחייבות אחת ולהוסיף עליה בהדרגה זהירה.
מהניסיון האישי שלי זה עובד היטב.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2005 21:49 |
|
| |
בנציון,
האם קבלת מכתבים מר"י מעולם הליטאי? הרי מכתבים מחוגים אחרים לא ישפיעו על העולם הליטאי, ואדרבה.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2005 20:22 |
|
| |
כפי שכבר כתבו גדולים וטובים ממני לפני, יוזמה זו ברוכה ולואי שתצלח (מפעלים דומים כבר קיימים בציבור הדתי-לאומי, אולם הבעיות העומדות בפניהם בציבור זה שונות מאלו שנידונו לעיל ואכ"מ. אזכיר לדוגמא את בית הועד לתורה בגבעת שמואל, בו עוסקים בחבורה בימי שישי בלימוד שיטתי בעיון של סוגיות הנוגעות לחיי המסחר, ראו http://www.betmidrash.com/).
לעניות דעתי, אם עוסקים בבני-תורה שחפצים להמשיך וללמוד תורה ברצינות, המכשול העיקרי מכל אלה שנידונו לעיל הוא תחושת הניכור. אני סבור כי יותר משתחושה זו נובעת מהתנשאות של בני בית-המדרש, היא נובעת מתחושת הנחיתות של הבעה"ב, שהיא תוצאה של חינוך שיטתי וממושך (ולכן הנקודה שהעלה מיימוני לדיון קשורה בקשר בל ינתק עם הנושא דהכא, למרות שמבחינה טטקטית ודאי אין מגלין אלא לצנועין). המפתח לפתרון בעיה זו הוא בעיקר בידי האדם עצמו.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2005 16:41 |
|
| |
מצ"ב מאמר נוסף שפורסם בעניין בעיתון בקהילה לפני שלושה חודשים
קבעת עיתים לתורה ?
בין השאלות הראשונות, אותן נשאל האדם ביום הדין, מנו חכמים את השאלה: קבעת עיתים לתורה? החיוב לקביעת עיתים לתורה ביום ובלילה, נפסק בשו"ע, [יו"ד רמו,א] והוא כולל כל איש מישראל. עני ועשיר, צעיר וזקן, בריא וחולה. הפירוש של "קביעות" הוא כמשמעו, זמן קבוע בכל יום ללימוד. החשיבות של הדבר, איננה נמדדת במשך הזמן של הלימוד. אלא בהתמדה היומיומית, והשמירה הקפדנית על הזמן הקבוע ללימוד. בכך מחזק האדם את שייכותו לתורה, גם אם ברוב שעות היום הוא טרוד לפרנסתו. שכן בעיניו, אותה שעה בה הוא זוכה לעסוק בתורה, יקרה עבורו יותר מכל שעותיו. ואמנם, ניתן למצוא יהודים רבים, אשר בכל מחיר אינם מוותרים על שיעורי התורה הקבועים להם.
ואולם נדמה, שעם ריבוי ספסלי ביהמ"ד בימינו, באופן מעורר השתאות, חלה התרופפות בעניין חשוב זה.
לא תמיד מודעים הללו, שלא זכו להישאר כל ימיהם באוהלה של תורה, לחובתם זו. ניתן להרחיב את הדיבור על הסיבות שגרמו לכך, אולם כמדומה שלא ניתן להתעלם מהמציאות הנזכרת.
מלבד הקיום של מצוות תלמוד תורה, השקולה כנגד כל המצוות. לימוד התורה מגן על האדם, מפני השפעות זרות ושליליות. האורבות לכל אדם, אשר נחשף במידה כזו או אחרת, למפגעים הרוחניים בעולם הגדול. העדר קביעת עיתים לתורה, עלולה במקרים רבים, לגרום גם להתרחקות של האדם מחברת בני התורה. ולהרגשת זרות הדדית, בין בני התורה היושבים באוהלה של תורה, לבין העמלים לפרנסתם.
אחת הסיבות העיקריות, לקושי של רבים לקיים בפועל את האמור לעיל, הוא המחסור בתשתית ארגונית מתאימה. ללא שיעור או חברותא, וללא קבוצה מגובשת, קשה לאדם להיכנס לבית המדרש בכל יום, ולעסוק בתורה משך זמן קבוע. השיעורים הקיימים כיום, אינם מספקים את הצרכים. ובפרט שרובם מיועדים לאנשים מבוגרים יותר, ואינם מתאימים כל כך לצעירים.
ההצעה, [שזכתה לעידודם ולברכתם של מרנן, הגראי"ל שטיינמן שליט"א, והגר"ש אויערבאך שליט"א] היא הקמת מסגרות מיוחדות לקביעת עיתים לתורה. בבתי המדרש שיוקמו בכל עיר ועיר, יתרכזו העמלים לפרנסתם, איש איש בשעה הנוחה לו, ללימוד משותף. בדרך זו ייקל על כל אחד למצוא חברותא כלבבו, או להשתתף בשיעורים שיתקיימו בבתי מדרש אלו בנושאים שונים. ניתן יהיה להתאים את השיעורים, לצורכיהם של הלומדים. כגון, שיעור הלכתי בעניינים הנוגעים למשא ומתן, הלכות ריבית, הלכות הונאה, הלכות קניינים וכדו'. השיעורים עצמם יכולים להימסר ע"י העמלים לפרנסתם, וללא ספק הדבר יגביר את שייכותם ויגיעתם בלימוד התוה"ק. יוצאי הישיבות הקדושות הרגילים ללימוד עיוני, יוכלו לעשות זאת כהרגלם בעבר, ולא יצטרכו להסתפק בשמיעת שיעור גפ"ת בלבד.
יש לקוות שההצעה הזו, תמצא אוזן קשבת אצל בעלי יוזמה וארגון במחנינו. וכשם שרעיונות דומים, כמו הרעיון הנפלא של "אבות ובנים", זכו להצלחה כה מרשימה. נזכה לראות גם את ההתעוררות לחיזוק עניין חשוב זה. ובכך יזכו עוד רבים וטובים, לעשות "תורתם קבע ומלאכתם עראי".
תגובתו של מרן הגראי"ל שטיינמן לרעיון היתה, "צריך לדאוג שזה יהיה מכובד". למטרה זו ניתן להגיע, באמצעות התגייסות של העיתונות החרדית כולה למטרה זו. ובאמצעות עידודם של גדולי תורה ויראה, אשר יבואו ויחזקו את בתי המדרש הללו, במסירת שיעורים ושיחות. המצב המיוחל הוא, שכל אדם העמל לפרנסתו ,יראה חובה לעצמו להשתתף בשעה כלשהי בלימוד בביהמ"ד.
אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2005 16:31 |
|
| |
הרב כהן, מקריאת המאמר בעיון נראה כי הינך נאיבי פה ושם.
לדוגמא ניקח את הפיסקה של ה"מלגות".
הייתכן והמלגות הניתנות כיום ע"י גורמים שונים לאנשים העוברים הכשרה מקצועית יותנו בהקדשת עיתים לתורה? האם זו שאיפה / בקשה / דרישה ?? הרי אין סיכוי ולו הקלוש ביותר שמשרד התמ"ת או הג'וינט, לצורך העניין, ידרשו מהנתמכים ללמוד תורה בשעות שלאחר או לפני הלימוד האקדמי!?
YOאב - יוAV
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2005 14:39 |
|
| |
אריק,
שאלת:
האם במשפחתם של הרבנים שהזכרת יש בעל בית לרפואה?
תשובה:
1. במשפחתו הקרובה של הגרבד"פ נמצא משפטן.
2. במעגל הקרבה השני של (לפחות) חלק מהאחרים ג"כ יש בע"ב לא מעטים.
3. חוץ מזה, מותר לת"ח שמכיר את ילדיו לומר כר' נהוראי בסוף קידושין. אני מקוה שאינך רואה בכך חיסרון.
ר"מ
תוקן על ידי - רמ_במזל - 20/01/2005 14:42:27
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2005 14:13 |
|
| |
בןציון,
הטיעון שלי אינו על רבנים מסוימים, אלא שהקונספט הישיבתי מחייב ניתוק.
האם במשפחתם של הרבנים שהזכרת יש בעל בית לרפואה? השאלה אינה במישור הרכילותי אלא במישור העקרוני, האם הם נותנים זכות קיום למי שאינו תלמיד ישיבה 'מקצועי' במשפחתם הקרובה.
|
|
|
|
|
