| נשלח ב-20/1/2005 23:25 |
 |
| |
כל הכבוד לצה"ל! / הרב שלמה אבינר
- הלו, סגן אלוף ארז לוטם?
- כן, שלום, מדבר ארז.
- אני בן דוד שני שלך, יראל.
- מה שלומך, ר' יראל?
- ברוך השם. אני מזמין אותך לברית מילה של בני מחר.
- אני מצטער. הייתי שמח מאוד לבוא אבל יש לנו עבודה רבה.
- אינך יכול לקבל חופשה מהמג"ד שלך?
- אני המג"ד של עצמי, אבל איני יכול. הגזרה חמה מאוד.
- אז מה זה שווה להיות מג"ד?
- לי זה באמת לא שווה, אבל לעם ישראל זה שווה ואני שמח על כך. דווקא היה לי לילה נפלא.
- ישנת נפלא?
- להפך. לא ישנתי כלל. תפסנו חמישה מחבלים שהתכוננו לבצע כמה פיגועים.
- יישר כוח! אז תשלים את השינה בלילה אחר.
- הלוואי. אני ישן בממוצע שלוש שעות בלילה.
- אינך נרדם בפעילות?
- אי אפשר להירדם! אבל בישיבות קצינים, פעמים רבות הראש נשמט לי על השולחן.
- סתם שאלה, ארז, צריך גדוד שלם לתפוס חמישה אויבים?! זה כבר לא "רבים ביד מעטים" אלא "מעטים ביד רבים".
- אוי, ר' יראל, כמה אינך מכיר את המציאות. מחבלים זה כמו תותח שיורה בבת אחת לכל הכיוונים. אינך יודע כמה קשה לתפוס מחבל אחד. כמה לילות בלי שינה וכמה סיכונים.
- עכשיו אני מבין למה אתם מחטיאים ויש פיגועים.
- העלבת אותי ואת חיילַי, ר' יראל. יש לנו כל כך הרבה הצלחות¸ וכל כך מעט הוקרה. נדיר מאוד שאנו מחטיאים. אנו שולטים בקני המרצחים באופן כמעט מוחלט, בתוך השטח שלהם.
- איך אתם מצליחים?
- זו מכפלה של כמה גורמים. א. חיילים מעולים, לוחמים נועזים בלי פחד. כל מחזור עולה על קודמו. ב. רוח לחימה גבוהה, מוטיבציה חזקה, אמונה בצדקת הדרך, "שמחים בצאתם וששים בבואם, עושים באימה רצון קונם", גם אם אין להם כיפה על הראש. ג. לכידות. מסירות מוחלטת איש לרעהו. בזמנו פרעה אמר "הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו" (שמות א ט). הא כיצד עצום ממנו? פעם ראיתי פירוש שזה בזכות "היותם עם אחד ומיוחד (מאוחד), הגם שיהיו מעטים בערך שאר האומות, ייחשבו לרבים ועצומים מהם, לצד שהם כל אחד נותן נפשו על אחיו וזה ידוע ליודעי ערך מלחמה" (אור החיים שם).
- אבל הפקרתם פצוע בקבר יוסף.
- אכן זו היתה טעות נוראה, אבל זהו דווקא היוצא מן הכלל היחיד בכל ההיסטוריה שלנו – שמאשר את הכלל. אני אומר לך, ר' יראל, איזה מקום נפלא הצבא שלנו, בו כולם אחים, דתיים ולא דתיים, ימנים ושמאלנים, אשכנזים וספרדים! איזה חזון מרנין!
- אבל לא ענית לי על "מעטים ביד רבים".
- יש לך טעות אופטית. אנו מוקפים בכל מיני אויבים. המרצחים הם רק קצה הקרחון. יש מסביבנו מדינות רבות, שבהן מאות מיליונים של אויבים, המכינות מלחמה נגדנו. סקר הראה שאנחנו המדינה המאוימת ביותר בעולם עם המספר הגדול ביותר של קנים מכוונים נגדנו לכל קמ"ר.
- אל תדאג, ארז, ד' יעזור.
- ד' כבר עוזר. עוזר יום יום ואנחנו עוזרים לו לעזור לנו. אנו שלוחיו. חוסלו כל ראשי ארגוני הטרור, אלו שנותרו הם סוג 6 בערך. המציאות היא יותר מכל חלום. בוודאי ד' עושה לנו נסים, אבל זה יחד עם מסירות הנפש שלנו.
- גם אני מוסר נפשי על התורה.
- תאמין לי, אני מאד מעריך זאת. אבל אצל חיילי, זו מסירות נפש ממש, מסירות נפש כפשוטו, אני מאוהב בחיילי. כאלה לוחמים אמיצים ויחד עם זה עדיני נפש.
- אז אולי תעשה מאמץ קטן ובכל זאת תבוא לברית מילה.
- אתה יודע, ר' יראל, שכבר שלוש שבתות לא הייתי עם אשתי וילדי. לפני שבועיים תכננתי להגיע וברגע האחרון הוכרחתי להישאר. ולפני שבוע אחרי הקידוש קראו לי וחזרתי. רק באמצע השבוע קפצתי לערב אחד לאשתי ולילדי. היתה חגיגה של ממש.
- אני יכול לומר לך משהו, ארז? משהו שלא אמרתי מעולם?
- אמור כאוות נפשך.
- כל הכבוד לצה"ל!
עד כאן לשונו- ולשונו זאת בדיוק השאלה.
מעבר לתוכן הדברים, (אגב, הכוללים למתבונן ביקורת עדינה הבאה מעמדה של אמון ולא של התנצחות) ולנושא, יש לדעתי מקום לדון בעיקר על הסגנון.
וזאת למודעי שהכותב הוא אחד מגדולי חכמי ישראל שבדור.
לו יצוייר שמרן הגאון _____ שליט"א (השלם את החסר) היה כותב מאמר מעין זה, הלא היו נעות אמות הסיפים.
בכלל הקו הזה מאפיין את הכותב, המפרסם מדי שבוע סיפורי ילדים תמימים וכתב ספרי ילדים.
סיכומו של דבר, לפנינו תופעה ייחודית אם אינני טועה, בין בתוכן בין בסגנון.
האמנם? ומה המשמעות שלה?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2005 12:04 |
|
| |
לממללא
אירוני
דוקא הרב אבינר ידוע כבר פלוגתא של הרב שרלו בנושא תנ"ך בגובה העיניים
אליבא דרב אבינר אי אפשר ללמוד תנך בגובה העיניים כי התורה גבוהה ורוחנית מהמושגים שלנו
|
|
|
|
| נשלח ב-2/5/2005 00:22 |
|
| |
צר לי ,
אבל לא כיוונתי למה שאתה הבנת.
לדידי השיטה האידאלית היא הגעה למצב שבו גובה העינים וגובה התורה משתוים. (לענ"ד זה עיקר התהליך שצריך כל אדם לעבור , כדי להגיע לשלימות שלו בעבודת ה', וזה עיקר ענין ספירת העומר וכבר דנו בנושא אי שם בעבר)
גדולי התורה של הדורות הקודמים אינם האידאל הנכסף בעיני. (ונהגתי כך הלכה למעשה בראש ובראשונה לגבי עצמי)
השתמשתי במושג "גובה העינים" באופן מושאל ובלתי תלוי בפוליטיקה הדתית העכשוית.
מתוך הנחה סמויה ש"גובה העינים" (כפי שה"עולם" קורא אותו) משתמש בתורה לקבע את המצב הנוכחי במקום לשאוף לרומם אותו למקום טוב יותר.
נכון הוא שכדי להתחיל בכלל תהליך של קירוב אל דבר ה' ואל דרכיו צריך קודם כל קירבה בסיסית וקשר יסודי בין האדם והקב"ה (אם תרצה בהשאלה, צריך קודם כל לעבור את ליל הסדר) את השלב הזה יכול אדם לסייע לחולל ברעהו גם אם אינו ת"ח כלל, ואם ת"ח הוא ק"ו שיכול וראוי.
אבל אם ננסה להחליף את התורה, ב"קירובים" למינהם לעבודת ה', לא ישאר בידינו הרבה. (ואני מניח שאתה יודע שאני לא מדבר על מציאות בדיונית...)
תורה היא תורה, ויש מעלות אחרות מלבד התורה, לא התכונתי לא צריך ולא ראוי להיכנס למשחקי כבוד , סביב השאלה "מי גדול יותר" (למרות שמואדיב שש לעשות זאת...)
השאלה חשובה רק כדי לברר את המודל אליו צריך לשאוף כדי שאדם וחברה יוכלו לצמוח ולהתפתח, ולא רק בטווח הקצר והקצר מאוד.
הרב אמנון יצחק לדוגמא קירב אנשים רבים לקיום תורה ומצוות, וזכויות גדולות בידו בשל כך , ועדין איני סבור שהוא ת"ח גדול כ"כ, ו/או שיש לו פתרונות של ממש למצב העם היהודי בעת החדשה ו/או במדינת ישראל. ועדין בלי "אמנון יצחקים" שיתאימו לכל רבדי הציבור בארץ, ויביאו לכך שכלל החברה תקרא בשם ה', תלמידי חכמים ומנהיגים גדולים של ממש לא יוכלו לצמוח מתוך עולם של תורה, פשוט כי לא יהיה שום בסיס יחוס משותף בינם ובין העם והעולם, (כפי שקרא למצער בדורות האחרונים) והתוצאות הקשות לא יאחרו מלהגיע, חלילה.
לסיום בעיני בהחלט "כולם אהובים" אבל אם לא יהיו "כולם ברורים" (כלומר לא תהיה הבחנה הין המדריגות השונים) לא נגיע למצב בו "כולם גיבורים" וכו'. (אצנזר את המשך ה"וורט" המגוחך הזה  אני מניח שהרעיון הכללי ברור, הלא כן?) ולכן כשראיתי אמירה שנראתה לי כטומנת בחובה עיוות גדול הערתי על כך, מקוה שעמדתי ברורה בעינך כעת.
ליל מנוחה וכל טוב.
טוב.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2005 23:40 |
|
| |
אישציפ,
מה להבחנה בין 'גדולים' לבין 'קטנים' ולסוגיית 'תורה בגובה העיניים'?
סוגית 'תורה בגובה העיניים' אכן ראויה לדיון. ואולם, דיון שכזה ינתח את השיטה ולא יחרוץ את דינה לאור 'מד הגדלות' של מי שמצדד בה. ואם יתברר לך מחר שרב המצדד בשיטה זו הוא גדול הדור מבחינת ידע ועומק, האם בעיניך זה יקהה את התנגדותך לשיטה?
אני רואה ברב שאתה מכוון אליו רב חשוב ובעל השפעה, שחסד עשתה עמנו ההשגחה שהציבה אותו בדור שמתקשה לינוק תורת חיים מרבנים דגולים אך רחוקים מאוד מהאקלים התרבותי שהדור הזה פועל בו. איך אתה מצפה שגדול תורה שאינו חשוף לתקשורת, אינטרנט, תרבות וכיו"ב יוכל להשפיע על מי שחשוף להם במינונים גבוהים? (וחלק ניכר מהנוער הד"ל הוא כזה, וזו עובדה שעילך להתמודד עמה גם אם מציאותה מצערת אותך). צא ולמד מהפורום השכן ותיווכח שהתופעה מתחילה לכרסם גם בציבור החרדי שחלקים בו מתחילים להיחשף לעולמות שאין להנהגה הרוחנית שלהם כל אינדיקציה לגביהם.
בד בבד עם הערכתי לאותו רב, יש לי השגות לא מעטות על מה שמכונה שיטת 'תורה בגובה העיניים' וההשגות הן לגופה של שיטה ולא לגופו של רב שמצדד בה. בודאי שהשגות אחרות יש לי לדרכו ודעותיו של הרב אבינר, עם כל הערכתי אליו.
בשורה התחתונה, בתקופת השבר הגדול של עם ישראל בו הפך מעם שומר תורה ומצוות לעם שחלק קטן ממנו שומר תומ"צ, עמדו לישראל ענקי עולם וגדולי תורה מדהימים בעמקותם. לדאבוני, זה לא מה שמנע את הסחף.
אגב, בתקופת לימודי בישיבת הסדר נתקלתי לא אחת בחברים לספסל הלימודים שנחשפו למידע 'בעייתי' מבחינת השקפת העולם הדתית ולא יכלו למצוא ולו אוזן קשבת אחת בקרב רבניהם שבכלל תבין את מה שקשה בעיניהם (וזאת, למרות שבישיבתנו הקפידו תמיד על מינוי ר"מים למדנים ורמה גבוהה בלימוד 'עיון'). התשובה הרשמית הייתה שהפיתרון לכל בעיות הציבור הד"ל היא הצמחת ר' עקיבא איגר ד"ל מתוכו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2005 22:44 |
|
| |
ממללא,
אין לי שום בעיה אם זה שרב ידבר עם חבר'ה על תורה בגובה העינים, מאידך חשוב לי לומר שזו מדריגה חלקית למדריגה הראויה והרצויה בתורה.
רק הכרה בחשיבות "תורה בגובה העינים" ובמקביל במגבלות ובסכנות שלה, יכולה להוביל לצמיחה ממשית בדור,
לא העמדת "גובה העינים" (בהנחה שאותם עינים לא מאוד גבוהות וד"ל) כתחליף לעיקרי התורה.
ערב טוב.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2005 22:15 |
|
| |
אישציפור,
אני מניח שגם בתקופת הבעש"ט היו בנמצא גדולים ממנו בתורה, ובכל זאת, דוקא הבעש"ט בדרכו הצליח לשמור רבבות בדרך התורה. האם לשיטתך מוטב היה שיאבדו יהודים רבים שדרך ה'גדוילים' שבדורם לא דיברה אליהם, ובלבד שימשיכו להבחין בין קטן וגדול?
הרב אבינר הוא רב בולט בציונות-הדתית. הוא ראש ישיבה ורב ישוב שחלק ניכר מתושביו בני תורה. בנוסף הוא מוצא מסילות ללבם של יהודים רבים שאולי אינם למדנים כמוך ואינם עוסקים בהוויות דאביי ורבא.
בסופו של דבר, כשאתה מתקומם כנגד הרב אבינר, אתה למעשה מתקומם כנגד רבנים אחרים, צעירים יותר, שבדומה לו מצליחים אף הם למצוא מסילות ללבם של צעירי הצאן. דא עקא, אותם רבנים נכנסים לחלל שהרבנים הגדולים הותירו.
אם הרב הצעיר והפתוח פלוני לא ינהל דיאלוג עם הנער אלמוני בשפה שלו, הרב הגדול והלמדן לא יעשה זאת במקומו. האלטרנטיבה היא לאבד את הנער. האם זו האלטרנטיבה העדיפה בעיניך, ובלבלד שנמשיך להבחין בין קטן וגדול?
מה לעשות, לא כל מה שמתאים לציבור החרדי מתאים גם לציבור הסרוג.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2005 10:42 |
|
| |
מצטרף לדברי איש ציפור.אין לאנשים מושגים במצב כזה מהו גדול אמיתי.השאיפות משתנות.הגדרת גדול מתעוותת וממילא לא שואפים לגדלות אמיתית.
לרב מיכאל - איך מאן דהו אמור להתוכח איתך על שכלו הישר של הרב? קשה לדבר על שכל ישר ואני מכיר מספיק שיחלקו עליך נחרצות בנקודה הזו.אבל כל אחד והישרות שלו.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2005 10:09 |
|
| |
ממללא,
בעיני ה"בעיה הגדולה" היא חוסר יכולת ההבחנה, חז"ל אומרים שירושלים חרבה כי לא הבחינו בין קטן לגדול, ברגע שאין הבחנה הדרך לתופעות גרועות ממש (להבדיל מהרב אבינר שבהחלט יש בו דברים טובים להבנתי) סלולה, וק"ל.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/4/2005 02:28 |
|
| |
אם יורשה לי הקטן, שלא מרגיש חלק ממחנהו של הרב אבינר, אוסיף משהו בשבחו.
ראשית, גדלות בתורה לא מתבטאת בלמדנות ישיבתית (נסו לחשוב על כל הגדולים הידועים, מה אתם מכירים מהם במישור הלמדני). ידע בהחלט דרוש, ואת זה יש לרב אבינר בהחלט.שכל ישר והתייחסות עניינית לכל נושא (ובלתי צפויה. הרבה התייחסויות שלו לא ניתן לחזות מראש, וזהו סימן לגדלות בעיניי).
האיש מתמודד באומץ עם סוגיות שלגביהן אף אחד אחר (לפחות ברמתו) לא מעיז. הניסוח ה'בעלביתי' של התשובות נובע מרצון להיות מובן, ולא מחוסר ידע או למדנות.
לכל נושא הוא מציע תשובות שמעידות בהחלט על שכל ישר (באופן כללי. תמיד ניתן לחלוק), והוא מוצא התייחסות תורנית לנושאים שאחרים לא היו מצליחים לעשות זאת. פעם אחת שמעתי תכנית רדיו שרבים שאלו אותו שאלות מסוגים שונים, שאף אחד לא היה משייך אותן לתורה. הוא ענה עליהן באמנות של ממש.
בעיניי הוא אחד האישים החשובים בדור, ובהחלט מגדולי הדור. בודאי הרבה יותר מ'למדנים' מובהקים שיכולים לומר את חידושי ר' שמואל (או שיכפול כלשהו שלהם) על כל מקום בש"ס.
שכל ישר אחד שווה מאה אלף מערכות מפולפלות.
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-17/4/2005 01:43 |
|
| |
אישציפ, צ'וטנג ודעימיה,
מה בדיוק מפריע לכם בכך שיש יהודים שרואים ברב אבינר את אחד מגדולי הדור? איפה פה 'הבעיה הגדולה'?
אני לא רואה בשאלה הזו שום משמעות מעבר למשחקי 'אבא שלי חזק יותר' ששכיחים בקרב תינוקות של בית רבן.
אני גם בטוח שבדורו של ר"י קארו היו למדנים גדולים יותר שאיש לא שמע עליהם. אז מה?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/4/2005 01:08 |
|
| |
מואדיב-
אני לא מבין.
האם אתה טוען שאין משמעות לגדולתו של הרב (או שאין דבר כזה בכלל)?
"כל העדה כולם קדושים" הלא היתה טענת קורח הנראית צדקנית אך הפסולה מכל וכל (כדברי ראי"ה המפורסמים).
האם אין בתגובתך ובמצטרפים אליה עדות להשפעה לרעה של זרמים עכשויים השוללים קיומה של סמכות?
|
|
|
|
|
|
):
