לירוחם
כפי שתוכל לראות בחלק הרלוונטי לעניינינו במאמר שכותרתו :"התפתחותו של סידור התפילה"(שאת הקישור אליו אביא בהמשך ) ניתן לראות שקיימת הבחנה בין
א.נוסח אשכנז
ב.נוסח ספרד (ספניה)
ג.נוסח עדות המזרח
לפי מקור זה ספר הזוהר נכתב במאה ה13. אין המקום כאן להביא את הדעות בעד ונגד קביעה זו אבל מה שברור שספרד (ספניה)היתה במאה ה13 מרכז קבלי חשוב
ומעניין לשים לב לניקוד של המלה ספרד(שוא,פתח שוא).
"השפעות מקובלי צפת והאר"י בסידור (המאה ה-16 לספירה).
כפי ש'חסידי אשכנז' הטביעו חותמם ב'סידור התפילה' דרך בית מדרשו של רש"י[36] כך גם ניכרת בסידור השפעה רבה לתורתם של 'מקובלי צפת' במאה ה-16.
עם הופעת "ספר הזוהר" בספרד בסוף המאה ה-13 הפכה ספרד למרכז חשוב ללימוד הקבלה ועם גירוש ספרד (1492) הועתק מרכז לימודה של הקבלה לצפת, שעד מהרה הייתה ל"עיר המקובלים". עם הגעת ר' יצחק לוריא - האר"י לצפת והפצת תורתו ע"י תלמידיו - 'גורי האר"י' במחצית המאה ה-16 הפכה השפעת הקבלה למשמעותית ביותר.
האר"י השפיע בצורה כה ניכרת על עולם הקבלה עד שמחלקים את תורת הקבלה לשני תקופות לפני תקופת האר"י ואחרי תקופת האר"י. ההבדל העיקרי שבין התפיסות הקבליות שקדמו לאר"י לאלה שבאו לאחריו, נובע מתפיסת המציאות של העולם ומשמעותה של הבריאה. בעוד התפיסה הקבלית שקדמה לאר"י הבינה שמעשה הבריאה היה מעשה של שלמות אלוקית והגאולה הארצית היא זו שתחזיר את המציאות לאותה שלמות אלוקית. לעומת זאת תפיסת האר"י שמעשה הבריאה בעולם תחילתו דווקא בקלקול - 'שבירת הכלים', המציאות הגשמית לא יכלה לקלוט את כל הטוב האלוהי, הכלים נשברו והטוב האלוהי התפזר בכל העולם. כעת הטוב האלוהי מפוזר בכל העולם כשהוא חבוי בתוך טומאה, ולשיטת האר"י כל יהודי יכול בעזרת תפילה עם ה'כוונות' הנכונות לגלות מחדש את אותם ניצוצות שהתפזרו בעולם ולהביאם לשלמות.
ולאור תפיסה זו מחייבת קבלת האר"י כוונות וייחודים במעשי המצוות ובכל פרט ופרט שבהם, ובמיוחד בתפילות ובברכות. המילים, האותיות והנקודות, של כל אמירה ואמירה בתפילה או בברכה מכוונות הן כל אחת ואחת לתיקון גדול בספירות ובעולמות לפי רזי תורת הנסתר וכולן יחד מצטרפות למערכת תיקונים שלמה, שהשלמות עיקר גדול בה וכל סטייה או פגימה בדיוקי הייחודים והכוונות כמוה כפגימה וקלקול בהבאת העולמות לשלמות. לעקרונות אלו השפעה רבה על נוסחי התפילה המגיעים לביטוי גם בתפילות החדשות, השירים והפיוטים שנוספו בהשפעתם ב'סידור התפילה' (התפילות 'קבלת שבת', 'תקון חצות', 'יום כיפור קטן', 'תיקון ליל שבועות' 'בריך שמיה' ועוד, השירים 'ידיד נפש', 'לכה דודי' ואחרים) ומהווים חלק מגילוי אותן אורות להבאת העולם לשלמות.
התהוות נוסח ספרד (המאה ה-18 לספירה).
סידורי 'נוסח סְפַרְד' שסידור זה נמנה עליהם הינם בבסיסם סידור 'נוסח אשכנז' שבחלקים ממנו שונו או נוספו תפילות שאינם מופיעים ב'נוסח אשכנז' וזאת בהשפעת תנועת ה'חסידות' שראתה בקבלת האר"י וכוונותיו בתפילה ערך חשוב ביותר עד כדי שינוי מסורות תפילה של מאות שנים.
הראשון שראה חשיבות בהטמעת השינויים בסידור האשכנזי הוא ר' דב בער ה'מגיד ממזריטש' תלמידו - יורשו של הבעל שם טוב (חי במאה ה-18 במזריטש - Mi?dzyrzec Podlaski, פולין).
וכך נכתב בשמו בספר 'מגיד דבריו ליעקב' (דף כ"ב, קאריץ תקמ"ד);
<* dir="rtl" style="MARGIN-LEFT: 0px"><* dir="rtl" style="MARGIN-LEFT: 0px">
"כבר נודע שאמרו רבותינו ז"ל י"ג (-שלושה עשר) השתחויות היו במקדש כנגד י"ג שערים והי"ב שערים הם שער לכל שבט ושבט, וידוע שבית המקדש של מטה מכוון כנגד בית המקדש של מעלה, והנה ענין התפלה הוא כדי שיוכל כל אחד לעלות בשער שלו ויש לכל שער צירופים מיוחדים ולכן יש נוסחאות שונות והנה השער הי"ג הוא למי שאינו זוכר את שבטו ואינו יודע באיזה שער יבוא לחצר המלך והנה האלקי האריז"ל בהיות נהירין ליה שבילין דרקיעא (-ברורים לו שבילי רקיע) לימד דעת את העם למי שאינו מכיר את שבטו ותיקן סדר מלוקט מכמה נוסחאות כידוע לבקיאים על כן כל אחד יאחז דרכו של האריז"ל השוה לכל נפש".
לא כולם הסכימו לשינויים בנוסחי התפילה, ר' משה סופר (המאה ה-18 - 19, רב וראש הישיבת של פרשבורג - Bratislava, בירת סלובקיה. מגדולי פוסקי אשכנז) כותב בספרו שאלות ותשובות 'חתם סופר' (אורח חיים א', סימן ט"ו) שהאר"י כתב כוונותיו על בסיס הסדורים ב'נוסח הספרדים' והם אינם תואמים את הסידורים ב'נוסח אשכנז'.
בתגובה על דברי ה'חתם סופר' כתב ר' חיים הלברשטם (צאנז - Nowy Sacz, גליציה, פולין. המאה ה-18 - 19, רב ואדמו"ר חשוב, בספרו שאלות ותשובות 'דברי חיים', אורח חיים, חלק ב', סימן ח');
<* dir="rtl" style="MARGIN-LEFT: 0px"><* dir="rtl" style="MARGIN-LEFT: 0px">
"אך לאחר שנחית עיר וקדיש מן שמיא (-לאחר שירד המלאך הער והקדוש משמים) הבעל שם טוב ז"ל... וכמה גאונים קדמונים שהעידו שמן השמים נשלח לתקן דורו והבין ששורש נשמתו אינו משער נוסח אשכנז ולכן אחז בנוסח האר"י ז"ל וגם ראה שמזמנו ואילך כמה נפשות שראוים לאחוז בנוסח האר"י ז"ל ולזה תיקן שיתפללו הנוהים אחריו בנוסח האר"י ז"ל וכן הנהיגו אחריו ראשי הדורות הקדושים תלמידיו ותלמידי תלמידיו גאונים גדולים בנגלה ובנסתר ולכן כל המאמין בבעל שם טוב ובתלמידיו ראוי לאחוז בנוסח האר"י ז"ל ומיניה לא יזיע (-יזוז)".
עם התפשטותה של החסידות בקרב יהודי פולין הביאה לכך ש'נוסח סְפַרְד' היה נוסח התפילה מרכזי בפולין ובהמשך גם ברוב ארצות מזרח אירופה.
רוב העליות לארץ ישראל עד לקום המדינה וגם בשנותיה הראשונות היו מארצות החסידות וזה הביא לכך שנוסח ספרד היה לנוסח הדומיננטי בקרב היהודים האשכנזים בארץ ישראל, עד שנות ה-80 של המאה ה-20, מחוץ לפתח תקווה וירושלים בהם היה מיעוט ניכר של ליטאים שהתפלל בנוסח אשכנז, כמעט בכל בתי הכנסת האשכנזיים התפללו ב'נוסח סְפַרְד'.
גם כיום 'נוסח סְפַרְד' הינו הנוסח בו מתפללים ברוב בתי הכנסת האשכנזים במדינת ישראל.
מהיות 'נוסח סְפַרְד' במקורו סידור ב'נוסח אשכנז' עליו נוספו ושונו קטעים מסויימים על מנת להתאים הנוסח ל'כוונות האר"י' הרי שבדפוסים הראשונים נוצרו בו כפלויות של קטעים, מחד הסידור הכיל את תפילות 'נוסח אשכנז' ועליו נוספו בסוגריים קטעי תפילה או שינויים שהועתקו מסידורם בנוסח הספרדים, ולא תמיד המדפיסים ידעו מהו הקטע המושמט ומה חילופו, נוצרה תפילה מבולבלת וודאי לא מדוייקת והדברים כך בהרבה מסידורי 'נוסח סְפַרְד' המודפסים כיום.
סידור 'שערי תפילה' זה מתבסס על הנוסח המדוייק והמבורר בסידור 'תפלת ישראל' 'נוסח סְפַרְד' בעריכת ד"ר דניאל גולדשמידט ז"ל מגדולי חוקרי התפילה."
על כל הנושא (הבאתי רק קטע קצר מהמאמר המעניין)ניתן לקרוא בקישור:
http://d504638.bc26.best-cms.com/default.asp?PageID=34&itemID=116
שאלה מעניינת בפני עצמה היא איך קרה שיהודים מארצות ערב (אלג'יר מרוקו ועוד)קיבלו את הכינוי ספרדים.(האם יש אשכול בנושא?)
