| נשלח ב-26/1/2005 01:52 |
 |
| |
ציטוט מהנוצרי יש"ו בתלמוד
איפה נמצא בתלמוד הבבלי, ציטוט דבר הלכה מן הנוצרי יש"ו, ולענין דיון הלכתי במעשה שהיה, ומובאה מפורסמת מאוד בשמו? זה מביא לידי שאלה כמה דברים ממין זה מצויים בספרות התלמודית? וכמה דברים שאמרו חכמים, היו לאמתו של דבר תשובות לנוצרים (בין נוצרים יהודים ובין נוצרים שאינם יהודים). מפורסמת דעתו של הרמב"ם בענין הקרבנות, ונוהגם של עובדי האלילים בזמן התורה, האם יש בדומה לזה גם בתקופת התלמודים?
******
הערת ווטו:
אשכול זה המשך לנידון באשכול קודם על אריסטו,
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=1226289
תוקן על ידי עצכח ב- 21/11/2006 17:41:49
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2005 18:36 |
|
| |
אשר:
אכן הכוונה היתה לחלוק על דברי הפרושים שצריך לאהוב רק את רעך,ואילו כל מי שאינו כזה להרוג ולהשמיד.
וממך- אדם שתמך בפה מלא בגזענות כולל זו של ארופה,וכל התנגדותך לה היתה מחמת שאתה בצד המוכה- לא ציפיתי לאזכור השואה. סמל התוצאה של גזענות שפלה.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2005 16:52 |
|
| |
בכלל אם אני לא טועה הנוסח של דבריו הוא "הם אומרים ואהבת לריעך כמוך ואני אומר אם יסטור אדם על לחיך הושט לו את הלחי השניה" (הציטוט הוא מהזיכרון)
מה שאומר שהאימרה נאמרה כאימרה בתנצחותית כנגד ההלכה ה"פרושית", כאילו בא לומר הם לא מספיק טובים אני מציע דרך יותר חסודה. אלא שהבעיה בהתנהגות מסוג כזה שאינה באה כדי באמת לצוות על אהבה אלא מתוך שנאה כבושה ל"פרושים" שהתוצאה שלה היא שהנוצרים ברוב "אהבתם" שפכו יותר דם מכל האחרים על פני האדמה, די אם נזכיר את השואה כדוגמא.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2005 07:43 |
|
| |
אויפגעקלערט,
א. למה צריך להיות הבדל?
ב. על הקשרים הרעיוניים בין מאמריהם של הלל הזקן ושל ישו (בדוגמא זו ובאחרות) כתבו, כמדומני, הפרופסורים מנחם קיסטר ושמואל ספראי, במאמרים שונים.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/3/2005 23:18 |
|
| |
מה ההבדל בין "מה דעלך סני לחברך לא תעביד" שבמסכת שבת למה שמובא בברית החדשה "מה דעלך אהוב לחברך תעביד"?
|
|
|
|
| נשלח ב-28/2/2005 02:52 |
|
| |
אפרופו נצרות - האם יש קשר בין "מרים מגדלא" שנזכרת בתלמוד, לבין "מרים המגדלית" = "מריה מגדלנה"?
http://kodesh.snunit.k12.il/b/l/l2b01_004b.htm "ויש נספה בלא משפט אמר מי איכא דאזיל בלא זמניה אין כי הא דרב ביבי בר אביי הוה שכיח גביה מלאך המות אמר ליה לשלוחיה זיל אייתי לי מרים מגדלא שיער נשייא אזל אייתי ליה מרים מגדלא דרדקי אמר ליה אנא מרים מגדלא שיער נשייא אמרי לך אמר ליה אי הכי אהדרה אמר ליה הואיל ואייתיתה ליהוי למניינא אלא היכי יכלת לה הות נקיטא מתארא בידה והות קא שגרא ומחריא תנורא שקלתא ואנחתא אגבה דכרעה קדחא ואיתרע מזלה ואייתיתה"
|
|
|
|
| נשלח ב-23/2/2005 16:49 |
|
| |
דוברמן
התכוונתי לומר, שלאף אחד לא עלה על דעתו לומר "תרי ר' אברהם שפירא איכא בשוקא"
לפעמים מצחיקה ההתעסקות המדוקדקת כמו למשל במילה פטרוס = כיפא = סלע, וכדומה. כאילו שאם נמצא שאכן כיפא ופטרוס משמעם סלע יתברר לנו ששמעון כיפא הוא פטרוס השליח, שהוא גם יהודה שנשלח כביכול ע"י חכמי ישראל כ300 שנה לפני שהוא היה בכלל קיים, כדי להפריד בין הנוצרים ליהודים.
למה לא חשבו על רעיון כ"כ פשוט, אולי היו כמה "שמעונ"ים במשך אותם 300 שנה.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/2/2005 04:15 |
|
| |
בס"ד
במס' סנהדרין נזכר שיש"ו נכנס לר' יהושע בן פרחיה
בשעת קריאת שמע ,
|
|
|
|
| נשלח ב-21/2/2005 02:51 |
|
| |
וד"ל היינו ופוק חזי?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/2/2005 02:37 |
|
| |
סתם סיפור.
שמעתי שכשרצו למנות את הרב אברהם שפירא שליט"א לרב ראשי, שאל אחד השרים מדוע הוא רוצה לעזוב את ראשות ועדת הכספים. וד"ל.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2005 21:46 |
|
| |
לירושלמי:גיף=חוף כיף=סלע.
בבבלית:כיף = חוף או סלע.
יותר פשוט לומר היינו כיף היינו גיף,שאותיות גיכ"ק מתחלפות,וזו הסיבה שהבבלי לא מחלק ביניהן,ומשמש לשני המובנים.
וכל שכן אם אמת הוא כי מדרש רבה הוא מדרש ארץ ישראלי,שם גם "כיף" משמש לגבי חוף(בראשית רבה פרשה י,אבל יש גם נוסחא אחרת שם)וגם לגבי סלע בויקרא רבא (פרשה ה).או שנאמר אז כי "ויקרא רבה" שונה הוא משאר חלקי המדרש רבה.כפי שראיתי פעם.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/2/2005 08:49 |
|
| |
משמעותו של המונח: "גיף", היא אכן: שפה, גדה, חוף. ראה: קוסובסקי, שם, ב, ירושלים תשמ"ב, ערך גיף, עמ' 692; סוקולוף, מילון לארמית ארץ-ישראלית, ערך על גיף, עמ' 406-407. אבל "גיף" לחוד ו"כיף" לחוד.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/2/2005 06:18 |
|
| |
לצערי לא בדקתי,ואנני יכול לבדוק.
טוב,ככל הנראה נחוניא חופר שיחין חפר בתוך הסלע.או לידו.
ומה לגבי המושג "גיף ימא" האם נכון שזה בעצם כמו "כיף ימא" ,אם כן,עלינו להניח שבכל המקומות שבו מופיע "גיף" הכוונה על סלע?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/2/2005 05:56 |
|
| |
האם בדקת את המקורות שהבאתי?
ברור כי בירושלמי שקלים הכוונה לסלע, וכך פירשו כל הפרשנים על אתר, כולל הפירוש הקדום של ר' משולם שפרסם ר"א סופר.
|
|
|
|
|
