| נשלח ב-2/2/2005 21:29 |
 |
| |
ז' נקיים לכלות ונשים חילוניות ?
כידוע מן התורה אשה נדה טובלת לאחר 7 ימים וטהורה לבעלה.
7 ימים אלו יכולים לכלול גם את ימי המחזור , ואף שרואה בהם דם היא יכולה לטבול ולהיטהר לאחר 7 ימים.
הדין של 7 נקיים מהתורה, הוא רק בזבה גדולה דהיינו , אם רואה 3 ימים רצופים ב-11 הימים בין 7-18 שבמחזור.
ההגדרה של זבה היא הגדרה נדירה בד"כ ורוב הנשים עם מחזור סדיר פחות או יותר , אינן נכנסות להגדרה של זבה.
כך שמדאורייתא רוב הנשים יכולות להיטהר ללא ז' נקיים.
(חוץ מלדעת הרמב"ם שלו שיטה ייחודית בהגדרת הזבה , לפיה בד"כ כל אשה אכן מוגדרת ככזאת ביום מן הימים, אך כאמור הרמב"ם הוא יחיד בדעתו)
מדרבנן (חומרה דר' זירא) חייבת כל אשה שרואה טיפת דם לשמור ז' נקיים כדין זבה.
בהדרכה שמדריכים את הכלות אין מבחינים בין כלה דתית לחילונית וכולן מקבלות את אותו ההסבר וההדרכה.
ברצוני להעלות את הנושא למחשבה האם דבר זה הוא אכן ראוי.
בטוחני שיש אלפי זוגות חילוניים שיש להם רצון להתנהג כדת וכמסורת במידת האפשר, והיו מוכנות ללכת למקוה, אך השבוע של הפרישה מפחיד אותן ולכן הם מוותרים על כל נושא של טהרת המשפחה.
ואני תוהה בדעתי שמא היה מן הראוי ללמד את הכלות החילוניות את ההלכות הנוהגות מדאורייתא כך שיטבלו לאחר 7ימים וימנעו מאיסורי כרת.
יש אפשרות להסביר להן את הדין העדיף כלומר לשמור 7 נקיים אך לומר להן שאם הדבר בשום אופן לא יתאפשר, שיתנהגו לפחות על פי דין דאורייתא.
ע"מ למנוע מכשול אפשר לתחקר כל כלה אם היא למשל נוסעת בשבת , ורק את הכלות המצהירות שהן נוסעות בשבת , אותן יש ללמד את הדין מדאורייתא.
זה צד אחד, מצד שני אפשר לומר שאין אנו בעלי בתים על התורה , ולאחר שהתקבלה בגמ' חומרא דר"ז ונפסק כן בהלכה ללא שום הקלות, אין לנו רשות לשנות דברים על אף המטרה הקדושה של הצלת בני ובנות ישראל מאיסור כרת.
בטוחני שלא מכאן יצא הפסק והדבר נתון לרבני וגדולי ישראל, אך האם יש שם מי שבכלל חושב לדון בנושא ?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2005 18:20 |
|
| |
בס"ד
למרות שיש ענין וחשיבות שאשה תמשיך לטבול מרצונה במקוה טהרה אחרי שבעה נקיים,הרי שעכ"פ יש חשיבות גם לטבילה
לפני החופה שיהיה לכל הפחות ההתחלה של בני-הזוג בקדושה ובטהרה,ובעניין כפיה הריני להביא שכתב רבנו האר"י אשלג זצ"ל ש"אין כפיה נוהג ברוחני ואפילו בגשמיים אין כפייה
נוהג וכל כפיה אינה מסטרא דקדושא",ולכן אין לכפות אלא יש לפעול ולהסביר את חשיבות מצוות הטבילה וחומרת איסור נידה.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2005 08:02 |
|
| |
לא כל כך הבנתי. אבל שמתי לב שהסוגריים תפסו את מקום הסלשים. גם זה משהו...
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2005 07:18 |
|
| |
קעלעמר,
אני לא מסכימה:
הפסקה האמצעית נועדה להבהרת דברי ההמשך שלי, ולמניעה (אני מקוה) של השתלחויות (בי ו)בכנות השאלה, עבורה אני מציעה פתח לתשובה.
הפסקה הראשונה, נראית לי חשובה כשלעצמה (ואם אינך עומד על כך, הרי לא נותר לי לומר, אלא שיש בזה סוד גדול ועצום והמבין יבין. או לא.)
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2005 07:12 |
|
| |
אמשלום.
קיומה של הפיסקה הראשונה בתגובתך מייתרת את הפיסקה האמצעית.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2005 07:00 |
|
| |
שי,
אם להמשיך את קו המחשבה של מפיסטו לעיל - לאיש בסיפור היו תפילין והוא הניח אותם. קרא שוב את דברי "כולנו" עליהם אתה מגיב.
מכיוון שלמרות טרוליותו/ה האפשרית של השואל/ת, השאלה עדיין חשובה ותקפה לטעמי, אני מבקשת לחדד אותה:
כולנו,
למה כל כך חשוב לך לקיים דוקא את מצוות הטבילה שלפני החופה? האם תרצי להמשיך במצוה זו גם במהלך חייך להבא, או שמא יש לה משמעות חד-פעמית, מבחינתך?
[לענ"ד, תשובות שונות על שאלות אלה, מחייבות תשובות שונות לשאלה ההלכתית שעלתה מדבריך.]
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2005 00:59 |
|
| |
בס"ד
במס' שבת (דף י"ג ע"א)ותני דבי אליהו:מעשה בתלמיד אחד ששנה הרבה וקרא הרבה, ושימש תלמידי חכמים הרבה,ומת בחצי ימיו. והיתה אשתו נוטלת תפיליו ומחזרתם בבתי כנסיות ובבתי מדרשות,ואמרה להם: כתיב בתורה (דברים ל) כי הוא חייך ואורך ימיך,בעלי ששנה הרבה וקרא הרבה,ושימש תלמידי חכמים הרבה-מפני מה מת בחצי ימיו? ולא היה אדם מחזירה דבר.פעם אחת נתארחתי אצלה והיתה מסיחה כל אותו מאורע.ואמרתי לה:בתי,בימי נדותך מה הוא אצלך? אמרה לי: חס ושלום,אפילו באצבע קטנה לא נגע בי.-בימי לבוניך מה אצלך? -אכל עמי,ושתה עמי,וישן עמי בקירוב בשר,ולא עלתה דעתו על דבר אחר.ואמרתי לה:ברוך המקום שהרגו,שלא נשא פנים לתורה,שהרי אמרה תורה (ויקרא י"א) ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב.כי אתא רב דימי אמר: מטה חדא הואי. במערבא אמרי,אמר רב יצחק בר יוסף:סינר מפסיק בינו לבינה.
הסיפור מראה את חומרת הנגיעה בימי השבעת נקיים ואקטולאי
אף לימינו שלא להקל ראש בסייגים של חז"ל שהצריכו שבעת-נקיים.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/7/2005 22:40 |
|
| |
"היה חסיד שהיה מטביל את אשתו אחר שפסק הוסת ומת בחצי ימיו. "
הגירסא הנכונה שכבר נכתבה ע"י הרבה פוסקים היא:
"היה חסיד שהיה מטביע את אשתו אחר שפסק הוסת ומתה בחצי ימיה. "
תוקן על ידי - אור_השאנטי - 16/07/2005 22:40:13
|
|
|
|
| נשלח ב-16/7/2005 22:35 |
|
| |
שי,
מציאותם של חסידים קטנים מאד המזלזלים לא רק בחומרא דרב זירא אלא גם בשבת, בטריפות ובנדה, הופכת את הסיפור המפחיד שהבאת ללא רלוונטי במובן ידוע, ואכמ"ל...
|
|
|
|
| נשלח ב-16/7/2005 21:35 |
|
| |
בס"ד
חומרא דר'זירא התקלה בעם ישראל שאפילו רואות דם טיפה כחרדל יושבות שבעת ימי נקיים,וכל העובר על דברי חכמים חייב מיתה וחלילה וחס להקל.
היה חסיד שהיה מטביל את אשתו אחר שפסק הוסת ומת בחצי ימיו.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/7/2005 10:43 |
|
| |
אני חילונית, עברתי הדרכת כלות לפני מספר שבועות
ההדרכה כפי שהיא נעשית, לדעתי, מרחיקה מן הדת.
אני הייתי רוצה להתקרב לדת ואני חושבת שיש הרבה דברים יפים ביהדות, אך בהדרכה גיליתי צד אחר.
המדריכה הציגה בפניי את הדת היהודית כדת מתנשאת וגזענית
רק היהודי הוא חכם מכל, והגויים הם חולים מלוכלכים וטמאים. עצוב לי שכך הדבר, אני מכירה אנשים שהם לא יהודים ואני מקבלת אותם, הם שווים בעיניי (הם לא טיפשיים ולא מלוכלכים). הייתי רוצה להתקרב אל הדת אבל ההדרכה הזו, שהיא שער לדת בתחילת חיי הנישואים, רק מרחיקה את האנשים שפחות חזקים בשמירת המצוות, אך לא פחות יהודיים או מאמינים!!!!
הלוואי והדבר השתנה ובהדרכה אכן יציגו את המצוות וכל דרכי קיומן, מכיוון שלי מאוד חשוב לטבול לפני החופה, אך אין לי 7 ימים נקיים ועכשיו מפורום זה גיליתי שניתן לספור 7 ימים מקבלת המחזור.. מבחינתי חשוב לי לקיים את המצווה והיא תתקיים רק אם אני אספור 7 ימים מקבלת המחזור כי אני יודעת שבן זוגי לא יסכים בשום אופן לחכות לאחר הטבילה...מכיוון שאם אני אחכה 7 ימים נקיים אז הטבילה תהייה יומיים לאחר החופה...(בן זוגי יותר חילוני ממני, ולי חשוב מאוד לקיים את המצווה!!!)
האם אכן כדאי לטבול לאחר 7 ימים מהמחזור???
(זה יוצא 5 ימים נקיים)
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/2/2005 23:50 |
|
| |
אבהו,
אני נוטה לחשוב שגם ללא מה שאתה מכנה 'כפיה דתית' היו פה כמה יהודים שמסתערים על חנויות לממכר בשר לא כשר (בעצם, גם כמה לא יהודים ש'עלו' לארץ. שמעתי שיש כמה כאלו, וד"ל). נראה לי טיפה מופרך לעצב את חוש הטעם שלך לאור חקיקה דתית.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/2/2005 23:45 |
|
| |
אראל סגל,
כל כפיה דתית היא חשובה כי אחרי ככלות הכל יהודי חייב לקיים מצוות. אולי יהיה מישהו שיוכיח לי באותות ובמופתים שיהודי חייב לשתות אך ורק מים מינראליים כשרים ולהשתמש אך ורק באקונומיקה כשרה. כל זה טוב ויפה, אבל כדאי שתיקח בחשבון את התגובות שאינן מאחרות להופיע - החתונות בקפריסין ומגרשי החנייה המלאים מול הכניסה לטיב טעם.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/2/2005 07:51 |
|
| |
אור
עיין יו"ד סי' קצו ט"ז ס"ק ו.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/2/2005 06:36 |
|
| |
אבהו: באופן כללי אני מסכים שהכפיה הדתית מזיקה, אך במקרה המסוים הזה - הדרכה של שעות בודדות פעם בחיים - נראה לי שגורם הכפיה הוא זניח, ולא הכפיה היא שגורמת להתנגדות במקרה זה.
במקרה זה הכפיה חשובה, כי ללא כפיה רוב הזוגות לא יבואו לקבל הדרכה גם אם היא טובה, בגלל לחצי הזמן לפני החתונה.
במצבים כאלה, כשיש המון דברים לעשות, ולא יודעים מה עיקר ומה תפל, מה לעשות קודם ומה לעשות אחר-כך - העובדה שיש פעולות מסוימות שמוגדרות כ"חובה" חוסכת הרבה התלבטויות ומקלה על האדם לתכנן את זמנו.
יש עוד הרבה מה לכתוב על התועלת הפסיכולוגית שיש לכפיה במצבים מסוימים, אך לא כאן המקום.
צריך לשקול בכל מצב את התועלת שיש בכפיה לעומת הנזק שהיא גורמת; במקרה זה נראה לי שהתועלת גדולה והנזק קטן.
אורבערפל: נראה לי שהמקור הוא בחידושי רמב"ן למסכת שבת יג.
|
|
|
|
|
