דיון במשנת ה רוגוצובי

"אגב, שימו לב שבראיון אסא שם אומר שסבו פגש "בהשגחה פרטית" את בתו של הרוג'צובר. אני רק מנחש שאסא אמר פשוט "במקרה"..."
כך ניחש הפרעתוני.

הראיון המלא עם התמונות:

http://shturem.net/index.php?section=news&id=3844

תוקן על ידי ספרן ב- 08/11/2009 15:53:22

שניהם אהובי נפשו של הרב מיכי. ראה בספרו "שתי עגלות" וגו'. אם רק היה כאן דיון על רש"ט גפן, הכול היה מושלם.

הפרעתוני

מה הקשר ביניהם ?

הרב מיכי! ראית? בשבוע אחד, שניים במכה: גם הרב הנזיר וגם הרוגצ'ובר... אגב, שימו לב שבראיון אסא שם אומר שסבו פגש "בהשגחה פרטית" את בתו של הרוג'צובר. אני רק מנחש שאסא אמר פשוט "במקרה"...

http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1828856

הבאבא_תור מעיר שלמרות גאונותו החריפה של הרוגאצובי, יש שראו יותר גדלות באור שמח כמשתקף ממה שאומרים בשם השרידי אש שהתבטא עליו "גדול הדור האמיתי" לעומת הרוג'צובי. מבקש הבאבא_תור לעמוד על נקודת הגדלות המיוחסת לר' מאיר שמחה. אולי היא מתינותו המחושבת של רמ"ש או מעורבותו בהנהגת הכלל?

תוקן על ידי - עצכח - 08/12/2005 10:46:43

אם לא קשה לך, אפשר דוגמא ?

בשונה משיטת הלימוד הבריסקאית, מציע הגאוןו הרוגוט'שובי, שיטת לימוד הקרובה יותר לחיים, ורחוקה יותר מחלוקות קטגוריאליות מוחלטות. אם אצל ר' חיים החלוקות הינן "גברא חפצא" וחלוקות דומות המחלקות את כל המקרים בעולם לשי שורשים, האחד שחור והשני לבן. הגאון מתיימר להציע שיטת לימוד, שתראה מגוון נוסף של דעות, שאינן בהכרח עומדות בסקאלה אחת, אלא הרבה פעמים יוצרות משולש ואולי אפילו מתומן.
בגישה זו הגאון, מפלס דרך הרמונית לכל שאר הדעות בגמרא ובתנאים, ומנסה למצוא אצל כל שיטה יותר מאדן מרכזי אחד.כמו שלהבדיל, דוסטוייבסקי מנסה לעשות בספרו "האחים קרמזוב" בו הוא מראה איך לכל אחד מהדמויות אשר יש לו תכונה אחת בולטת בנגלה יש גם את תכונות שאר אחיו בנסתר. בדיוק כפי שהחיים שלנו מורכבים כך גם הדעות ההלכתיות אינן פוטות לחלוטין מה שלא מונע ממנו לנסות להגיע להפשטה, אך הפשטה איננה בהכרח הגגעה ליסוד אחד, כי אם כמה יסודות וכמה מוטיבים שכל אחד מהם משפיע את השפעתו

מסתברא
לא הבנתי כמה דברים א' כאשר הרוגצ'ובר מביא ראיק מנדרים מהלשון "עושה סוכה" והקשת שבנדרים וכו' הלך אחר לשון בנ"א נדמה לי שהגמ' שם מדברת על מי שנשבע לבטל את המצוה והלא אין מצוה לעשות סוכה אלא לשבת בה וגם מה שייך לשון של בנ"א לכאן הלא אם אדם ישבע באופן שאינו מגדיר את המצוה כגון ישבע 'שאיני כותב תפילין' שלכ"ע אינה המצוה אלא רק הנחה היא המצוה וודאי שבועתו תהיה קיימת וא"כ צריך הגדרה מדויקת של המצוה וספרט שמהלשון לעשות סוכה משמע לבנות סוכה וכמו שהבאת מהירושלמי
ב'מה שהקשת איך הרוגוצ'בר מביא ראי' ליטת הרמב"ם מהירושלמי והרמב"ם בעצמו חולק עליו , עיי"ש ברמב"ם ובנו"כ שהרמב"ם והירושלמי נחלקו בכולל מצוה וחולין יחד אם חלה שבועה או לא ועיי"ש גם בצ"פ ,ומדוע א"א להביא ראיה מעצם הלשון שמשתמשים בירושלמי , וכנ"ל שאין זה סותר.
ג' בכלל לפי מה שראיתי בספרים על שיטת הרוגות'בר ( כמו מפענח צפונות ועוד ) הוא גרס שגם השיטות שאיהם להלכה יש להם מקום ואפשר ללמוד מהם למקום אחר
יפה כתב איש מלאך לחלק בין גדרי דירה לקביעות האדם וא"כ הרוגוצ'בר משתמש בצד השווה שבין שתי דברים שונים

דגים,

דומני שטעות בידך, הדיון במכתבי תורה תורה התחיל על אמירת הלל בעת ההגדה ולא של הלל בבית הכנסת שזה מזכיר רק במענה השני' דוק ותשכח.

וגם קשה לכנותו מנהג חסידים כאשר מבואר בשו"ע וכך מנהג הספרדים כפשוט.

המשך יבוא...

ומכיון שהציווי הוא: לקבוע את דירתו בסוכה-

הביאור לדברי :
מהו מהות הציווי :"תשבו כעין תדורו" אמרו חז"ל שכל שבעת
ימי הסוכות אדם עושה סוכתו קבע.
מהו גדר הקביעות של האדם בדירתו?
נחלקו בכך האמוראים רב ושמואל:-רב סבר: מקום אכילתו של
האדם. שמואל סבר:מקום לינתו של האדם.
במקורה מחלוקת זו היא בעירובין,בקשר לעירובי חצירות.
אמנם הגאון לומד מכך גם לגדר של קביעות האדם בסוכתו
שכיון שקיי"ל כרב א"כ קביעות האדם בסוכה היא באכילה

אכן אני מתנצל על הקיצור
ואני אשתדל להאריך בזמן הקרוב ועמכם הסליחה!
מסתברא סובר שכוונת הגאון שאכילה עושה סוכה היינו כמו בדפנות הסוכה וכדו' ובאמת זה לא מובן כמ"ש
אני סובר שר"ל שאכילה עושה קביעות דהאדם בסוכה
ועפ"ז יש לישב וזאת אעשה אי"ה בהמשך