| נשלח ב-8/2/2005 01:52 |
 |
| |
הבהרה, בעקבות הודעה בתיבה אישית:
אין לקבל את דבריי כאילו אני מזלזל בדבריו ובכבודו של פרופ' הבלין, הרי שילמתי מחיר מרקיע שחקים ($500!) כדי לרכוש את המהדורה הפקסימילית הכוללת את מבואו החשוב והייחודי של רש"ז הבלין. רק התופעה הייתה תמוהה בעיניי, מבחינה ביבליוגרפית.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/2/2005 01:19 |
|
| |
עפר ואפר
אחרי מבואו למהדורה הפקסימילית, אין כל חידוש (ביחס לצוואה), במאמריו הבאים אחריו. פרט להערה בשם פרופ' מ"ע פרידמן, בישורון, עמ' כא, הערה 30. כי המילה הקטועה בסוף הצוואה: "וכ...", אפשר להשלים: "וכתב משה", כחתימתו הידועה של הרמב"ם. וכן במאמרו בחקר התורה שבע"פ, הוא מוסיף כי רב קאפח תקף אותו בהקדמתו לספר שופטים, שלמעשה הבלין כבר התייחס לדבריו אם כי ברמז, בהערותיו לצוואה במהדורה הפקסימילית. אבל מדוע יש צורך לחזור ולפרסם פעם אחר פעם, את פירושו הארוך לצוואה?
תוקן על ידי - ממדבש - 08/02/2005 1:41:00
|
|
|
|
| נשלח ב-8/2/2005 00:30 |
|
| |
לכאורה המדד צריך להיות תוכן ההרצאה ולא הנושא שלה. ייתכן שיש לו חידושים ראויים בכל אחד מהמאמרים או ההרצאות.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/2/2005 22:01 |
|
| |
האם עדיף אדם שכשאין לו רעיונות חדשים ממחזר דברים ישנים, או (פרקטיקה מקובלת למדי בתחום) כזה שמקריץ דברי שטות והבל כדי לשמר את ה"חדשנות" ולהגדיל את רשימת המאמרים ?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/2/2005 20:50 |
|
| |
הרצאתו של פרופ' הבלין, מעוררת פליאה, כמה פעמים אפשר לחזור להרצות ולכתוב על צוואה זו? להלן הרשימה בסדר כרונולוגי:
1. ש"ז הבלין, "'צואה' בכתב ידו של הרמב"ם (אוטוגרף): לחשיבותו ולסמכותו של כ"י אוקספורד 577 (הספרים מדע ואהבה ממשנה תורה להרמב"ם)", עלי ספר, יח (תשנ"ו), עמ' 171-176.
2. הנ"ל, משנה תורה להרמב"ם מדע ואהבה: הספר המוגה, מהדורה פקסימילית של כתב ידי אוקספורד הונטינגטון 80 ונספחים, ירושלים - קליבלנד תשנ"ז, עמ' 7-8, 9, 18-20.
3. הנ"ל, "דין השוכח ומתפלל תפילת של חול בשבת: על פי 'הספר המוגה' של משנה תורה לרמב"ם", ישורון, ג (תשנ"ז), עמ' יח-כג.
4. הנ"ל, "לחקר הרמב"ם", צ"א שטיינפלד (עורך), חקר התורה שבעל פה בחמישים שנות המדינה: הרצאות שנתנו בכנס שהתקיים באוניברסיטת בר-אילן אייר תשנ"ח, ירושלים תשס"ב, עמ' 35-37.
5. ההרצאה הנוכחית.
תוקן על ידי - ממדבש - 07/02/2005 21:09:09
|
|
|
|
|
