קארל צ'אפק / עשן

.



(מתוך "הדברים שסביבנו")


סביר להניח שראיתם תמונות שנועדו לאפשר לצופה להפגין חדות הבחנה. מופיעים בהן המון בתים, אנשים, סוסים וכל מיני, ומתחת לתמונה שאלה: מה כאן לא בסדר? מתברר שאחד האנשים מרסק חצץ ביד שמאל ולא ביד ימין, שתי חשמליות נוסעות במסילה אחת זו לקראת זו, לפי מחוגי השעון השעה שש, ולפי הצל – צהרים, וכאן – חה-חה! – עשן נפלט מכמה ארובות לכיוונים שונים, וכן הלאה.

זה מחצית השעה אני מביט מחלון החוצה, מחוסר תעסוקה. בחוץ יום חורפי אפרורי, אין בו שום דבר מיוחד; יום כזה שאתה חושב לעצמך: "מתי כבר יבוא חודש מרס!", או "אולי לפחות תתחיל מפולת שלגים". היה סיכוי למפולת שלגים אילו הרוח היתה מערבית; אבל אתמול היא כל הזמן היתה מזרחית. ומאין היא נושבת היום? נראה לאן נפלט עשן מהארובות. אהה, הנה בבית של פ. עמוד העשן נוטה מזרחה. ואילו אצל נ. – מערבה. בחיי, ישר לכיוון המערב. כעת שתיהן עולות במקביל, ממש למעלה אל השמיים. כעת ארובה אחת פולטת עשן למזרח, והשניה למערב. לאט-לאט אתה מתחיל להבין כמה מוזרה העובדה הזאת – הרי לא יתכן שלכל בית רוח פרטית משלו? הרוח מזרחית או מערבית, ולכן ההגיון דורש ששתי הארובות תפלוטנה עשן לכיוון אחד. איך בכלל אפשר להתווכח על זה? משהו לא בסדר.

לא, הכל בסדר. הרוח נושבת מהדרום, וכיוונה משתנה מעט, כמו שקורה לרוח לעתים קרובות. אני מביט בשתי הארובות מזוויות קצת שונות. בפועל זה לא קורה – רק נדמה לי שעמוד עשן אחד פונה מזרחה, ואחר – מערבה. שניהם פונים ביושר צפונה. זה הכל.

לא, זה לא הכל. אילו היו מראים לי כעת תמונה שבה ארובה אחת פולטת עשן מזרחה, וארובה שניה – מערבה, הייתי אומר שהכל בסדר גמור. אבל כולם היו מגחכים: פתח את העיניים, הרי הארובות בתמונה פולטות עשן לכיוונים שונים. הייתי משיב: ולמה שלא תפלוטנה עשן לכיוונים שונים? שיהיה להן לבריאות, זה אומר שהרוח מגיע מצד שלישי, הבנתם? אז הם היו מתחילים להוכיח שאני מדבר שטויות, שלא משנה מאין נושבת הרוח, עמודי העשן מכל הארובות חייבים להקביל. ואני הייתי ממשיך לטעון שהכל תלוי ברוח. אז הם (האחרים) היו מאבדים את סבלנותם, ומתחילים לצעוק שאני אמפיריקן עלוב, מכחיש אמיתות מקובלות ומובנות מאליהן, ובכלל אין מה לדבר אתי, עשן צריך ללכת או מזרחה או מערבה, אך בשום אופן לא לשני הכיוונים בו זמנית, ומי שאינו פוסל אפשרות כזאת – הוא אדם חסר אופי, חסר עקרונות, ללא השקפת עולם ברורה ובלי כיוון מוגדר. הייתי מנסה להסביר להם שראיתי במו עיניי עשן שנמשך גם מזרחה וגם מערבה, ובמרחב אמיתי יש די מקום לעשן כדי להשתעשע לכל הכיוונים, אבל הם (האחרים) לא היו נותנים לי לדבר.


אז זהו זה: כמה פעמים אנחנו מסתכלים לאן הולך העשן, במקום לשאול מאין נושבת הרוח?





(ותודה לאיגור מפורום ספרים שתרגם מצ'כית והגיש)



תוקן על ידי - מואדיב - 07/02/2005 23:27:47