אריסטו - גר או יהודי?

פרופ' דב רפל מצטט בספרו "שבע החכמות" מתוך הספר Magna Bibliotheca מאת G. Bartolocci את הסיפור הבא בכמה נוסחאות.

[נמצא גם בבשבילי אמונה לרבי מאיר אלדבי, ובדרך אמונה לרבי אברהם ביבאנו וראה גם בארבנאל ירמיהו א' ו' ובפירושו של רבי יוסף בן שם טוב בפירושו על תורת המידות שכ"כ]

(א)
"אריסטו ראש הפילוסופים, יוני מעיר סטאגירי אשר במדינת מקדוניה. בשנת י"ז לחייו בעיר אטיני, היה תלמידשל אפלטון ותלמידו היה אלכסנדר מלך מוקדון, אשר כבש ירושלם בימי שמעון הצדיק. ואמרו חכמי ישראל כי נמצא בירושלם אוצר ספרי שלמה מלך ישראל ומאותם ספרים אמרו כי גנבה אריסטו לכל חכמתו, אבל עירב בה באותה מקצת דעות רעות כמו קדמות העולם".

(ב)
"ואמר בעל שלשלת הקבלה* כי יוסף ן' שם טוב בהקדמתו לספר המידות אומר, איך הוא ראה במצרים ספר כתוב בו: איך אריסטו בסוף ימיו הודה על כל הנמצא כתוב בספר תורת משה, ונעשה גר צדק."


· בעל שלשלת הקבלה המוזכר הוא רבי גדליה אבן יחיא הכותב שראה בחיבור ישן דברים שאמר החכם דון אברהם ן' זרזר שבהיותו בליסבונה שמע מפי חכם ישמעאלי "שלא היה כמוהו בדורו בחכמה ובחסידות.." שהיה בעיר אלקהרה ספר אחד מאריסטו שחיברו בסוף ימיו ושחזר בו מכל מה שכתב בהתחלה והחכם דון אברהם ן' זרזר שלח בעד הספר וראה בו בין הענין ההשגחה בין הענין השארת הנפש וכן בענין חידוש העולם. והיה אומר בכל דבר ודבר מאלו ובכמה דברים טבעיים, "והחזירני השִׁמְעוֹנִי מזאת הסברא במופת כך וכך ובטענות כך וכך." והיה כתוב בסוף הספר כתב אחד ששלח אריסטו למלך אלכסנדרוס תלמידו, וזה נוסח הכתב: "ברוך האלוהים פוקח עוורים מורה חטאים בדרך. ישתבח שבח הראוי לו אשר גמלנו ברחמיו וברוב חסדיו והוציאני מן הסכלות הגמור אשר הייתי בו כל ימי חיי בהתעסקי בחכמת הפילוסופיא והייתי כל הדברים על דעת השכל". ואריסטו בכל בוקר ובוקר אמר תפילה אחת אשר תיקן וזאת היא, " אדיר אשר אדיר, והמתחיל מכל דבר, וקדמון אשר לא סר, הצילני מאשך הגדולה." * והיה נפטר אריסטו כמו בשנת ג' אלפים תנ"ו ליצירה.

*בדבר תפילת אריסטו עיין בשו"ת הרמ"א סימן ו' ובבנין שלמה.


(ג)
"אמר אלירקוש (אולי צ"ל קליארכוס. ח. ) לתלמידיו: ראוי שתדעו כי רוב חכמת הפילוסופים באה אלינו מאריסטו החכם אשר היה איש יהודי מזרע ירושלמי, מבני קוליה משבט בנימין"


(ד) [נמצא בספר כסאות לבית דוד לרבי יהודה עשהאל בן אלעזר דוד מהטוב]

"פתגם הכתוב שכתב אריסטו לאלכסנדר חכם, וסוף דבריו הוא זה, ולא כתבתי לך דבריי אלה קודם זה הזמן כדי שאם תכעוס עלי והיית עושה לי רע ידעתי כי קודם שיגיע אליך כתב זה אהיה מושכב מת בארון עץ. ושלום מאת מלמדך אריסטו ההולך לעולמו"

*

משום דינא דכל המשנה ידו על התחתונה דומה כי אין לסמוך למעשה על אף אחד מהנוסחאות למרות שדי מפתה לחשוב שאריסטו היה אם לא ממש יהודי המוסר נפשו על קידוש השם הרי שלפחות גר צדק ובעל תשובה או למצער שגנב את חכמתו מספריתו של שלמה המלך. אולם שני דברים נותרו לדון בהם.

א) הנטיה למתן הכשר לחכמות בכלל ולפילוסופיא בפרט על ידי "גיורם".

ב) ההבדלים בין הנוסחאות.

על ההבדלים בין הנוסחאות קל לעמוד ולהבחין כי נוסחה א' פוסלת את אריסטו ומכשירה את הפילוסופיא, נוסחה ג' מכשירה את האיש ואת תורתו, ונוסחה ב' אומנם מכשירה אותם אולם זאת רק אחרי שחזר בו ותיקן את ה"סטיות" שסטה מהנאמר בתורת משה.

הוי אומר: נוסחה א' פוסלת את לימוד הפילוסופיא. נוסחה ג' מתירה. ונוסחה ב' מתירה ובלבד שלא תסתור את התורה.

בס"ד תגובתי לדברי מיימוני
כב' יעיין בס' חיית-קנה לר"ש מולכו זצ"ל ,בהקדמתו הביאו
את דברי ר' יצחק אבוחצירא זצ"ל כמדומני שכתב 'שאין ספק כי קבלת רבנו האר"י ז"ל היא הפרי הבשל ביותר ,אך בלי הראשונים שקדמו לו בקבלה,לא היה מגיע להשגה שלו,כי הוא ז"ל לא נטה מדרכי הראשונים המקובלים ז"ל.עכ"ד.
לכן חשוב מאד לענ"ד ללמוד את הס' הכוזרי וכן מורה הנבוכים וספר העקידה לר"י עראמה זצ"ל וס' העיקרים לרבנו יוסף אלבו זצ"ל,כי ע"י ספרים אלו מחדדים את השכל להבין את דרכי הקבלה. וכן הס' שערי אורה לר"י גיקטליא ז"ל שהעיד עליו רבנו האר"י שהוא מפתח לחכמת-הקבלה.ופירוש
הרמב"ן על התורה אשר נכתב ע"פ סתרי-תורה כידוע ואי אפשר להבין דבריו בשכל אנושי כי אם ע"י השגה רוחנית.
וזה דרכו של ר' צורי ג'רבי הי"ו שאינו זז מדברי הראשונים,ולומד גם את הספרים הנ"ל שהזכרתי וכן את
כתבי מהר"ל מפראג ז"ל,ורק אח"כ ניגש להבנת דברי רבנו האר"י זלה"ה ודברי פי חכם חן.

נדמה לי ששאלת "אמיתות" המקור היהודי של הפילוסופיה (ושאר החכמות), כמו שאלת התגיירותו של אריסטו, לא ממש מעניינות ורלבאנטיות. יותר משמעותי לבדוק מדוע עולות השערות כאלה. וכאן, כמו במקרים רבים אחרים, צריך לבחון את הדבר מנקודת מבט היסטורית.
העירו למעלה שהרעיון מתחיל אצל יוספוס. אם אינני טועה יש לו רמזים כבר אצל פילון. שני סופרים אלה פעלו מתוך הצורך להתגונן נגד השמצות שונות ומשונות של היהדות (ראה ערך: טאקיטוס). לפעמים ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה. מה עוד שהמסורת היוונית עצמה העידה שקאדמוס (הפניקי?) לימד אותם את הכתיבה.
לתנאים ולאמוראים לא היתה שום בעיה להודות ש"בלילה חמה מהלכת למטה מן הרקיע", כדעת חכמי אומות העולם.
גם רס"ג (שהשתתף במאג'אליס הבין-דתיים בבצרה) שאב מלוא חופניים מן הפילוסופיה המוסלמית, מבלי להתכחש לכך.
הרמב"ם, שהיה נתון בעימות חריף בספרד (ספרותי בלבד?) וצפון אפריקה (לחץ ממשי להמרה, וד"ל), שוב חוזר על המיתוס של החכמה היהודית ה"גנובה".
וכן הלאה לאורך הדורות.
ואנחנו מה?

לכן צריך לשמוע לחכמים שבחנו את דבריו, בדיעבד?
שבתאי צבי הוכרז כמשיח על ידי רב חכמי אותו הדור, הם העידו והעם האמין להם.

השיעור שעלינו ללמוד הוא לבקש מקור לדברי החכמים, ולא לחזור ולשמוע לחכמים שמעידים על חכם פלוני בדבר השגותיו הנפלאות מבלי לבדוק אותם.

צודקת!

לכן צריך לשמוע לחכמים שבחנו את דבריו.ולא לחדש חילוקים שלא שערום אבותינו!

אם די לנו בדברי הנביא כסמכות וכמקור איך נבדיל בין נביא אמת לנביא שקר ?

כמוך חשבו השבתאים ותראה לאן הגיעו?

ריב,

כמובן ליכא מידי דכתיבי בכתובי דלא רמיזא באורייתא(תענית פ"ק)!

אני מניח,שאם אנו מחפשים מקור סמכות,די לנו בדברי נביא כסמכות וכמקור.כיון שאין ספק שדבריו נמשכים מתוך דברי תורה.

וכשם שלא נחפש מקור אחר דברי ישעיה כך לא נחפש אחר דברי אליהו.כמובן, שזה רק אם את אכן מאמינה שאליהו הנביא חי הוא,ונגלה להאר"י ז"ל.ושאר הנחות.

מי שמאמין בכל הנ"ל,אין לו לחפש ולהרהר אחר מקורותיו של רבנו האר"י.כי הוא המקור והראיה.כפי שקבל מאליהו הנביא.וכל חיפוש מקור אינו אלא אחר קבלת והנחת האמת שבדבריו.ואינו כשאר חיפוש מקור שאלמלא אותו מקור לא יקומו דבריו כאמת.

לב,


אז העובדה שאליהו נגלה לאר"י,פוטרת אותו מהבאת מקור או לא?

ריב,

עצה טובה, אם יורשה לי.

אל תכניסי לפי דברים שלא אמרתי (מי השווה בין אליהו למשה רבנו?????),ותקשי קושיות.

מעבר לזה,אני מבין את הקושי שלך נוכח מה שכתבתי בהודעה הקודמת.והקב"ה יזכנו לידע האמת.

אליהו שהיה בעל רוח הקודש היה באותה מדרגת רוח הקודש שהיה בה משה רבינו?

עד כמה שידוע לי כל הנביאים הסתכלו באספרליא שאינה מאירה וחשבו שראו, ורק משה רבינו שהוא המקור לכולם, הסתכל באספקלריא מאירה, וידע שלא ראה.

גם ממשיח בן דוד דורשים מקור הלכה למשה מסיני- אביהם של כל הנביאים אשר היו מלפניו ואשר קמו מאחריו, כולם הם תחתיו במעלה, ולא ישיג שום אדם שנמצא, או יימצא, ממה שהוא השיג...(היסוד השביעי, רמב"ם)

ובבקשה, תתמקד נקודתית בזכות הלומד לבקש מקור ואל תעשה מדבריי על מעלת החסיד השלם סלט כשאינך מבין מה בין מעלת "רוח הקודש" שיכול חכם להגיע אליה בזכות בקיאותו ב'נגלה'. לבין העובדה שאני דנה לכף זכות את החכמים שמצאו לנכון לכתוב ברוח קודשם -
לא קראתי ולא למדתי לא את האר"י ולא את המגיד מישרים -ואינני מתעתדת ללמוד אותם, לפחות לא בעתיד הקרוב.




תוקן על ידי - riv - 27/03/2005 18:51:32

ריב,

זה כמו שדורשים מקור מאליהו הנביא,כיון שע"פ המקובל והמסורת חכמת האר"י באה מאליהו הנביא.

אני מניח שוב,שאת כופרת בהשגותיו של האריז"ל,למרות שאת מאמינה בהשגותיו של הב"י בספר מגיד מישרים.שיערב לך.לא לחינם ציינתי בראש ההערה לעיל, "אם".


קעלעמר,

הסיפור יפה מאד.תודה לך.

כמובן שאין הנדון דומה לראיה,כיון שעל האר"י יש עדויות להשגותיו המופלאות מכמה וכמה חכמים.עדי ראיה ובני מקומו וזמנו.ותלמידיו שהלכו בדרכו,זכו גם כן להשגות נפלאות,כפי שמעידים עליהם תלמידיהם ובני זמנם.והם מאשרים את חכמתו כאמיתית.

כמובן,אפשר לומר שכולם חיו בדמיונות,האר"י ,תלמידיו,כל הנוכחים המעידים,לומדי דבריו בדורות אחריו בתפוצות הגולה ותלמידיהם וכו'..(חוץ מהב"י לשיטת "ריב")

חסיד אחד התפאר והילל את רבו על גילוי אליהו שיש לרבו.
ומי אמר לך שיש לו גילוי אליהו? נשאל ע"י קאלטער ליטוואק אפיקורס.
"מה זאת אומרת מי אמר לי?" התרעם החסיד .הרבי בכבודו אמר זאת. נו..הממ.. ומי אמר שהוא דובר אמת? מנדנד הליטוואק.
נראה לך שאדם שיש לו גילוי אליהו ישקר? זעם בתמיהה החסיד.




הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!

לדרוש מקור לאר"י שהיה בעל רוח הקודש, זה כמו לדרוש מקור למשה רבינו?