| נשלח ב-8/2/2005 15:00 |
 |
| |
הכוחות שאבדו
באשכול הזה אני מציע לרשום כל הכוחות הגדולים שעמדו ליהדות במשך הדורות ומטעם זה או אחר כוחותיהם הלכו לאיבוד.
אני מציע להביא השם עם קצת חומר על האדם ופועלו, אולי כמה קישורים לאתרים אחרים. לבסוף אולי לנסות להבין למה הוא נטש את היהדות ומה אנחנו יכולים ללמוד מסיפור חייו.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/7/2010 23:57 |
|
| |
לאחר שהועלה האשכול מתהום השכחה שתי הערות:
א. כנגד הרב דסלר (מישהו יכול לציין את מס' העמ' בכרך ד'?.אפשר יהיה להביא אולי משם ולדון). שיטת הרב סולוביצ'יק היא אכן שיש מצוה ראשונית של "בנין עולם" שניתנה לאדם הראשון (רדו בבריאה) שמתמלאת על ידי מדע, טכנולוגיה וכמסתבר גם אמנות.
ב. לשאלת מסתברא (חבל על דאבד לנו), ששאל מדוע השיטה הנוכחית לא מצמיחה גאונים, אילו היו גאונים צומחים בלימוד האופייני של היום, זה היה הפלא! היום כמדומה שהלימוד הישיבתי מונע התפתחות של לימוד איכותי. וכמובן עלי להצדיק טענה זו על ידי תיאור הלימוד של היום (ואפשר מאד שיש הבדל בין ישיבה לישיבה, וכמדומה שאקדמאי עסק פעם בכך? לפחות לגבי פוניבז'?) ומצד שני על ידי מה שכן אמורים להשיג בלימוד.
שתי נקודות אלו ראויות מאד לדעתי להיזכר דווקא ביום זה שבו אנו חולמים על גאולה ומחפשים מה לתקן לקראתה.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< language="">
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2010 09:15 |
|
| |
שמעתי מר' אברהם שפירא זצ"ל שציטט אחד מגדולי האדמו"רים שלפני השואה שהתלונן שהבחורים הטובים עוזבים את היהדות החרדית והם נשארים רק עם סוג ב'.
אני לא זוכר בדיוק את הביטוי, אני מביא את רוח הדברים.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 15/07/2010 09:34:02
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2010 09:03 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-5/2/2009 03:59 |
|
| |
כל שאלה של 'אם' שאלה מסובכת היא.
העולם נברא כך שיש בו כמה וכמה נושאים ללימוד, ולא הרי זה כהרי זה. הצד השוה שבהם שצריכים כישרון, דרכן להועיל ופיתוחן עליך. וכשהזיק, חב המזיק.
והנה גם הכישרונות הנדרשים לא הרי זה כהרי זה. הצד השוה שבדרישות, שיהו כשרונות שאין בהם מעילה לעניינם, כשרונות של בני ברית לעניינם, וכשרונות המיוחדים לעניינם, ובכל מקום, חוץ מרשות המיוחדת למזיק.
פירוש: צריך בעל הכישרון שלא ימעל בתפקידו, אלא ינהג ביושר אינטלקטואלי. וצריך בעל הכישרון שיכרות ברית לחכמה עליה הופקד, ולא יהא פעמים חושב בה ופעמים מזלזל עניינה. וצריך בעל הכישרון, שאין לך אדם שאין לו שעה ואין לך דבר שאין לו מקום, ואף אין לך אדם שאין לו שעה שהיא של מישהו אחר, ואין לך דבר שאין לו מקום שהוא של משהו אחר. אבל אחרי הכל, צריך בעל הכישרון לידע, שככל שיחפש בכל מקום את שעתו ומקומו, כן ירבה כשרונו וכן יפרוץ. חוץ מרשות המיוחדת למזיק, שמא יזיק לחכמתו, וילך רק עד סוף תחום מושבו, אא"כ הרי הוא כר"מ שלמד מאחר ואינו חושש להיזק.
ועל כן, צריך בעל התורה לידע שלא יכפה על בעל החכמה את דבריו, ובעל החכמה אל יכפה על בעל התורה את דבריו, ושניהם אל יכפו על השלישי את דבריו, והוא אל יכפה עליהם. והדיין שצריך לתורה והוווית העולם כנ"ל. אלא איש איש במקומו.
וידע איש ואיש מהם, מה שפירשו כי שקר החן והבל היופי, אך אישה יראת ה' היא תתהלל ביפיה, כי אין היופי רע ומזיק, כי אם שצריך שיהא במקומו. והוא הדין הכא, אין רע בחכמה כי אם שתהא במקומה המיועד לה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-4/2/2009 23:54 |
|
| |
צ'אוט,
אם בשחמטאים עסקינן, איך לא ציינת את בובי פישר?
_________________
מ. זוהר
|
|
|
|
| נשלח ב-4/2/2009 23:50 |
|
| |
יותר גרוע מכישרון מבוזבז, הוא כישרון הפועל נגדך
"שורשיו של אחמדינג'אד יהודיים"
כלי תקשורת ערביים מצטטים אחד מבכירי הסמכות הדתית באיראן התומך בנשיא איראן ה´מאשים´ אותו כי הוא יהודי
מיקי סגל 28/1/2009
מספר כלי תקשורת ערביים בולטים מצטטים את מהדי ח'זעלי, בנו של אחד ממקורות הסמכות הבכירים באיראן (אבו אלקאסם ח'זעלי), הידוע בתמיכתו בנשיא, המאשים את אחמדינג'אד כי הוא ממוצא יהודי. ח'זעלי אמר, כי אחמדי-נז'אד שינה את שם משפחתו היהודי בתעודת הזהות שלוו השינוי רשום בספח של התעודה.
ח'זעלי כתב מאמר תחת הכותרת "היהודים באיראן" כי אחמדי-נז'אד מסתיר את שורשיו היהודיים באמצעות דברי הבלע שלו נגד היהודים והדגשת אמונתו הדתית העזה. הוא טוען כי שם משפחתו הקודם (היהודי) של אחמדינז'אד היה סבורג'יאן (سبورجيان) ומוצאה מאזור אראדאן. ח'זעלי הדגיש כי הגיע העת לחשוף את האמת בכל הקשור לתפקיד היהודים באיראן.
http://www.omedia.co.il/Show_Article.asp?DynamicContentID=24363&MenuID=822&ThreadID=1014019
_________________
מ. זוהר
תוקן על ידי עצכח ב- 05/02/2009 1:00:33
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/2/2009 22:07 |
|
| |
מיכי
ברור שאיינשטיין הוסיף לעולם בעיסוקו אך לו אישית היה עדיף להיות אפילו שמש בית כנסת, מה גם שבטוח שאם היה משקיע את ראשו היה מגיע חהרבה יותר מזה.
איך דילגתם על אלישע בן אבויה (אחר) שיצא לתרבות רעה.
בגמ' כתוב שגם קודם לכן היו ספרי מינים נושרים מחיקו, מה זה ספרי מינים? יותר גרוע מספרי הפילוסופים שיש היום, ובעצם חלקם גם היו אז?!
אז בכלל יתכן שכולנו כשרונות מבוזבזים, לא?
|
|
|
|
| נשלח ב-4/2/2009 19:35 |
|
| |
בעל
כדאי- מאד מאד כדאי? כפי שנאמר- רק בעייניך תביט ואת הכדאיות תראה,
|
|
|
|
| נשלח ב-4/2/2009 16:30 |
|
| |
נישטאיך כתב:
<מסתברא.
עם ישראל איבד לא רק גאונים רבים בהלכה, שהפכו למשכילים.
הוא איבד גם סנדלרים ועגלונים רבים, שהפכו לראשי ישיבות ורמי"ם.
>
האם זו תגובה ליצחק אלחנן שמאלה?
מסתברא
ידוע מה שאמר רש"ב מפשיסחא שאם שואלים אדם לשם מה הוא עובד, הוא עונה שבשביל בניו. הוסיף רש"ב שהוא מחכה לראות את הדורות שכל הדורות עבדו בשיבילו.
כמדומני שהגענו, היה כדאי?
|
|
|
|
| נשלח ב-12/2/2005 21:19 |
|
| |
מיכי.
ה'רצוי' בהקשר זה הוא בעיני המתבונן, אני בטוח שיהיו כאלו שיראו את ה'מצוי' כפי שהצגתי אותו כ'רצוי' האידיאלי. לא נראה לי אגב שהצלחת להבין מדעתי שזה ה'רצוי' מבחינתי.
כמובן שניתן להרחיב רבות אודות מקומו של הפרט ע"פ ראייתה של אידיאת היהדות בתצורתה הראשונית, אבל לכך דומני שיש להקדיש אשכול נפרד (אם הנושא כבר לא נשחק עד דק בדיונים כאן ע"ג הפורום).
|
|
|
|
| נשלח ב-11/2/2005 16:11 |
|
| |
חבוי,
לא הבנתי את דבריך. האם כוונתך לתאר מצב או לטעון לטובת המצב המתואר?
התיאור שלך נכון כתיאור של המצוי, אולם הוא בהחלט לא נכון במישור הערכי (הרצוי). מניין לך שהיהדות היא שאיפה קולקטיבית?
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-11/2/2005 02:05 |
|
| |
מעיון בכופיא בתוכן האשכול והדיון המתנהל, דומני שנעדרת ממנו אמירה עקרונית בסיסית בכל הנוגע ליחסה של ה'יהדות' לפרט ולכישוריו.
אותה ה'יהדות' שלגביה מתנהל הדיון הנה בראש ובראשונה פלטרומה חברתית קונפורסמיטית שתכליתה לארגן את החיים החברתיים קהילתיים של בני הלאום העברי בצורה האידאלית והשלמה.
ה'כלל ישראל' ע"פ ראייה זו הנו רכיב שמוטבע בעצם הDNA של היהדות. אין כאן המקום להתחקות אודות טיבו של מכניזם קולקטיבי זה שנקרא "עם ישראל", אך השקפתה המסורתית של היהדות ביחס למכניזם לאומי זה היא ידועה וברורה, ולכך לדעתי המסקנה בהקשרו של דיון האשכול הנה חד משמעית ובלתי נמנעת:
שאיפתה של היהדות היא שאיפה קולקטיבית בהגדרתה, וככזו מקומו ומעמדו של היחיד לא נגזר אלא לאור אבן בוחן זה, עד כמה מסוגל הוא לתרום בכישוריו ובתכונותיו האישיות לשאיפה הקולקטיבית שלתוכה הוא נולד, במידה ומעמדו הנו פוזיטיבי וחיוני ביחס למגמה הקולקטיבית הרי שאותו הקולקטיב יראה לנכון לטפח ולשכלל את כישוריו ויכולתיו של אותו היחיד (אך גם אז לא יהיה זה מתוקף בחופף למעמדו כ'בורג' במערכת הכללית), אך במידה ואותו הקולקטיב יזהה רוח של זרות כלשהי הנושבת מאותו היחיד ('עצמאות' בלע"ז?) הרי שאותו רפקלס קולקטיבי מותנה יפלוט מאליו את אותו היחיד אל מחוץ למרחב המחייה הקהילתי (זאת כמובן לאחר שהשיטה הפשוטה והרווחת, של עיקור מסוים בדעת ושלילת השכלה וכו' לא עלתה יפה), או אם נרצה מחוץ למרחב המחייה של היהדות הקונפורמיסטית (=המסורתית).
וכאמור בעייני משוואה זו הנה דטרמינסטית בהחלט !!
תוקן על ידי - החבוי - 11/02/2005 2:12:35
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/2/2005 15:41 |
|
| |
נישטאיך
ועדיין השאלה הגדולה נשאלת, איפה נאבדו גדולי התורה שהשיטה עכשווית שכולם לומדים היתה אמורה להצמיח?
|
|
|
|
|
