איך בעט פין די חברי הפורום די יודעי דבר זיך צי באטייליגען צי העלפען מיר..
"כל המבקש בעד חבירו והוא צריך לאותו דבר היו נענה תחילה"
ווי שטייט דאס? איז עס בכלל א מימרא חז"ל אדער מיכאל שניצלער האט עס סתם אזוי צוזאמגעשטעלט?
למשל "כל המשמח חתן וכלה זוכה לחמישה קולות" שטייט אין ערגעץ נישט,
אויך "כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה" וכדומה
נשלח ב-20/2/2005 05:22
הערה צו פריער, לכבוד פורים קטן:
אין א גניזה אין עגיפטן (אפשר קאהיר, אדער פיתום) האט מען געטראפן א כתב יד פון ספר בראשית, איין חידוש איז דארט געווען, אין פרשת וישב זענען די ווערטער יום הולדת געווען מחובר (אזוי: יום-הלדת), און מיט איין טראפ:
אזלא גרש...
ווער עס לייענט יעצט די תגובה זאל זאגן הויך די ווערטער, מיט דעם ניגון פונעם טראפ:
יוֹם-הֻלֶּדֶת
נשלח ב-20/2/2005 03:50
א מאמר חז"ל ווייס איך נישט אבער א פסוק האב איך
ויהי ביום השלישי, יום הולדת את פרעה, ויעש משתה לכל עבדיו (בראשית מ, כ)
נשלח ב-18/2/2005 07:07
רבותי,
איך דארף האבן מאמרי חז"ל אויף יום הולדת,
ווער קען מיר העלפען?
נשלח ב-14/2/2005 00:14
איז שושנתיעקב א פיוט אדער א מאמר חז"ל
עכ"פ א ניגון פאר בעלי מנגנים זעכער.......
נשלח ב-14/2/2005 00:07
גערעכט איז גערעכט
אמאל אז מען איז אזוי אריינגעטאן אין לערנען לייגט מען צו א מילתא דבדוחתא כאטש לויט חז''ל זאל מען דאס טוהן בעפאר מען הייבט אהן צו לערנען
אזוי ווי איך קען שוין דאס נישט מתקן זיין קען דער חשובער מנהל דאס טוהן פאר מיר
דער עיקר אז ה''פ זאל זיך האלטען צו א נארמאלע סטענדארד
א"ל רבא לרבה בר מרי מנא הא מילתא דאמור רבנן כל המבקש רחמים על חבירו והוא צריך לאותו דבר הוא נענה תחילה א"ל דכתיב (איוב מב) וה' שב את שבות איוב בהתפללו בעד רעהו אמר ליה את אמרת מהתם ואנא אמינא מהכא (בראשית כ) ויתפלל אברהם אל האלהים וירפא אלהים את אבימלך ואת אשתו ואמהותיו [וגו'] וכתיב (בראשית כא) וה' פקד את שרה כאשר אמר וגו' כאשר אמר אברהם אל אבימלך
