הבאבא_תור
ראה הרב עובדיה יוסף בשו"ת "יחווה דעת" ח"ב סימן כח:
"הרואה נשיא מדינה בזמן הזה, האם חייב לברך עליו בשם ומלכות ברכת המלכים, שהיא: שנתן מכבודו לבשר ודם. או לא?
מסקנתו:
"לכאורה היה מקום לומר שנשיא מדינה בזמן הזה במדינה דמוקרטית, שאין לו סמכות לשפוט ולהרוג כאוות נפשו, אין לברך עליו, שהרי רבינו אברהם אב בית דין, והרדב"ז, תלו הדבר במי שבידו לדון דיני נפשות ויכול להרוג במשפט, מה שאין כן בנשיאים של זמנינו. וכיוצא בזה כתב בשו"ת קרית חנה דוד חלק ב' (סימן לו), שהנשיא בזמן הזה שאין פקודתו מתקיימת בלי הסכמת שרי המדינה ובתי המחוקקים שלה, אין לברך עליו ברכת המלך, שאין זה דומה למלך שגוזר ומקיים ואין עוד מלבדו. עד כאן. אולם נראה שהואיל ויש בידו של נשיא מדינה לקבל או לדחות המלצת חנינה על מי שנידון למות על ידי בתי המשפט המוסמכים לכך, נמצא שסמכות דיני נפשות מסורה בידו, והרי הוא כמלך שדן והורג במשפט. ואף על פי שהנשיא נבחר רק לתקופה מסויימת ואינו נשאר בנשיאותו כמלך שנשאר במלכותו עד סוף ימיו, מכל מקום כיון שבאשר הוא שם נשיא הוא, מברכים עליו בשם ומלכות. וכאותה שאמרו במגילה (דף טז:): תעלא בעידניה סגיד ליה. וכן מבואר בספר תורת חיים סופר (בסימן רכד אות י), שיש לברך על נשיא מדינה ברכת המלך בשם ומלכות, ואף על פי שאינו נוהג נשיאותו אלא לתקופה מסויימת שהוסכם עליה בשעת בחירתו לנשיא, מכל מקום כיון שהסמכות בידו בזמן נשיאותו לאשר פסק דין מות או לאשר חנינה לנידון, יש לברך עליו בשם ומלכות, ואין חילוק בזה בין כשהוא נושא תואר נשיא או מלך, שהכל תלוי בענין ולא בתואר. וכן העלה בשו"ת אפרקסתא דעניא (סימן לב) שמברכים על נשיא מדינה בזמן הזה בשם ומלכות, מהטעם האמור. וכן פסק בשו"ת שואל ונשאל ח"א (סימן עג). ע"ש. והנה אף במלך או נשיא שנמצא בביקור במדינה אחרת צריך לברך עליו ברכת המלכים, כמבואר בשו"ת חתם סופר (חלק אורח חיים סימן קנט, דף סא רע"א)".
שאלה נוספת ב"ברכת המלך", שלא הוזכרה כאן, היא השאלה, אם חייבים לברך ברכה זו, רק אם רואה מלך, או אפילו מי שרואה מלכה, מאחר ולשון הגמ' בברכות דף נח עמוד א, הוא בלשון זכר: "הרואה מלכי ישראל אומר ברוך שחלק מכבודו ליראיו, מלכי אומות העולם - אומר ברוך שנתן מכבודו לבשר ודם", ובאם נאמר שחייבים לברך על מלכה, מהי "כמות" הראיה הדרושה לברכה זו, שהרי אסור להביט באשה.
שאלות אלו נדונו ע"י הרב ווזנר, (שו"ת שבט הלוי חלק א סימן לה), שכתב שצריך לברך כשהוא רואה אותה, לא חייב להביט בה.
וכתב:
"בעיני פשוט מאד להלכה דאין חילוק בין מלך למלכה, ומה שכתבת בענין הסתכלות, בודאי הראיה מר' ששת ברכות נ"ח ע"א דברך על המלך אעפ"י שלא ראהו דהא סגי נהור הוי, היא ראיה נכונה, וכמבואר ג"כ להלכה בשו"ע סי' רכ"ד במג"א ס"ק ו', דפשיטות הגמרא משמע דברך ברכה ממש, אפילו נדחה ראיה זאת, אכתי נפ"מ עפ"י המבואר ע"ז דף כ' ע"ב קרן זוית הואי, דבכה"ג ליכא איסור הסתכלות, מכ"מ העיקר כמש"כ דלא בעינן ראי' כלל".
לא ה"מלך" חשוב, ולא ה"ראיה" חשובה.
________
הרב בצלאל שטערן (שו"ת בצל החכמה חלק ב סימן יט), נשאל :
"אם לברך ברכת המלך על ראית מלכה כשהיא השולטת ולא בעלה, ואם מצוה להשתדל לראותה"?
והשיב:
א) "לענ"ד נראה פשוט שאין חילוק בזה בין מלך למלכה וגם על ראית מלכה צריך לברך, וראי' ברורה לדבר מהא דאיתא (ברכות לח ב) ראה בריות טובות כו' אומר, ברוך שככה לו בעולמו, ומבואר בע"ז (כ א) כי רשב"ג ור"ע ברכו על ראית נשים נכריות נאות ובירושלמי (פ"ט דברכות ה"א) מבואר כן בר"ג שראה גוי' אשה נאה ובירך עלי' שכך ברא בריות נאות בעולמו ע"ש. וא"כ גם בנ"ד שפיר מברך על ראית מלכה.
ב) לא רק בנזדמן לו לראותה הוא מברך על ראיתה, אלא גם מצוה להשתדל ולראות בכבודה, כדאר"י (ברכות נ"ח א) לעולם ישתדל אדם לרוץ כו' אפי' לקראת מלכי עכו"ם שאם יזכה יבחין...".
ה"מלך" אינו חשוב, אך הראיה חשובה.
חשוב לראות, אך אסור להסתכל.
_______
בעבר היה כאן אשכול: "הרואה אשה נאה מאי מברך", שדן בשאלת ברכת "ברוך שככה לו בעולמו", על אשה נאה.
באם נזכה, אולי יובא לכאן קישור לאותו אשכול.
תוקן על ידי - נישטאיך - 15/02/2005 1:58:24
 |
|
|
