מקרה לדוגמא: חום... החייאה... נקבע מוות!

כן, זהו סיפורו של מקרה שאירע היום בבני-ברק. סיפור שמראה איזו הדרדרות מהירה ומפתיעה יכולה להיות לפעמים אפי' במקרים קלים – לא דחופים.

- - -

בסביבות השעה 9.00 בבוקר, יצא אמבולנס בנסיעה רגילה לכתובת ברח' קהילות יעקב בעיר. הדיווח היה על בן 90 עם חום. נסיעה רגילה לכל דבר, הלא כן?!

עם הגעת צוות האמבולנס בראשותו של הנהג אסף יששכר למקום, אובחן אצל אותו אדם גודש שלווה בקוצר נשימה. הוא מיהר לבקש מהמוקד שיוציאו נט"ן לכיוון הכתובת הזו, כשבמקביל הוא מתחיל להוריד את החולה למטה.

אט"ן ב"ב בראשותם של הפאראמדיקים ענת דנציגר וצבי עקשטיין, יצאו למקום.

לפתע, תוך כדי הכנסת החולה לאמבולנס הרגיל, הוא איבד הכרה, נשימה ודופק.

נהג הרגיל מיהר לדווח למוקד שהוא מתחיל בהחייאה באמבולנס.

צוות האט"ן שהגיע, חבר עם הציוד לתוך האמבולנס הרגיל, והתחיל בהחייאה המתקדמת.

מתנדב מד"א-'הצלה' גוש-דן אלעזר קליין שבאקראי חלף במקום, הצטרף למאמצי ההחייאה.

אולם לאחר מס' סבבי תרופות שלא הועילו, ביקש האט"ן הגעת נט"ן למקום לצורך קביעה.

מחוסר זמינות נט"ן קרוב, פונה החולה ע"י האמבולנס הרגיל (עם הפאראמדיק והציוד) תוכ"ד ביצוע פעולות החייאה לביה"ח "מעייני הישועה".

בביה"ח ניסה גם הצוות המקומי את כוחו בהחייאת האדון, אך לאחר זמן קצר נקבע מותו לדאבון לב בני משפחתו.

- - -

להזכירכם, זה התחיל בקריאה להעברה רגילה לבית חולים, עקב חום גבוה...

לבסוף, הוא אכן עלה גבוה...

אני דווקא בעד המשפט האחרון, כי אולי זה יזעזע כמה מהיושבים בתוכנו שלא יוצאים לכל מיני קריאות , בגלל שהם חושבים מה כבר יכול להיות.
עלה והצליח הצלה דן.