תגובה כללית

לאור ההד העצום שהי' לכתבה בחוגים נרחבים אני מעלה אותו פה לבקשת ולתועלת הרבים

למה "הרב" מתעקש לא לסגור ההאט-ליין המכוער עם סיפורי השקר וההבל?

תקרא, ותבין למה הוא צריך את ההאטליין ה"מקור האמת.."
באמת, יש אומרים לא צריך להתייחס אליהם, ממילא אין שום אדם נורמלי שיאמין לשטויות שלהם.
אני חשבתי יש כלל "כל שקר שאתה חוזר ע"ז מאה פעמים לבסוף לכל הפחות יש מי שמאמין בספק לזה" - וע"פ הנחת עבודה זו פועל הרב שלהם ואנשיו.
דהנה כשבחסדי השי"ת זכינו להמהפיכה המבורכת לה קווינו וצפינו כה רבות בשנים, ומה הי' המהפיכה? פשוט שהרבי שליט"א וחסידי ויזניץ יוכלו לחיות כאחד האדם, דהיינו שהרבי יהי' בשלום עם אחיו ועם כל בניו ובנותיו נכדיו וניניו, ושלא יהי' בויזניץ "מצוה" לשנוא מישהו או להכות מישהו וכדו', ובית היוצר של ויזניץ יוכל לשגשג ולהתפתח בנתינת סמכות לבית דין, כבוד והערכה לרבנים ודיינים, להנחיל ערכי מוסר ובין אדם לחבירו לדור הצעיר וכו' וכו'
כפי שידוע בשער בת רבים, שבמשך השנים החל מהמרידה בתשכ"ג, וביתר שאת ועוז קיבלו דברים אלו ציון דרך להתרחבות לממדים מפלצתיים מאז יצא הרב – הבן הצעיר – מחיתוליו, והחל לקיים בכל עוז הפסוק "אל תטוש תורת אמך.." והתחיל לדאוג כל היום וכל הלילה לה"רעביסטעווע" שלו, ובמקום שיסתגר בחדרו ויעבוד את ה' בתורה ובתפלה וע"י כך הי' יכול לרכוש לעצמו חסידים וידידים, בחר לעצמו דרך משלו האיך לבנות הרביסטעווע העתידית שלו.
והתוצאות היו כדלהלן:
(על כל סעיף וסעיף דלהלן יכולים לכתוב ספר שלם מכל הסיפורים סביב אותו נושא, אבל אני אזכיר רק בקיצור)
א. בראש ובראשונה כשבשנים אחרונות התחיל לעלות על דעת הרבי שליט"א להחזיר את בנו הגדול או לכה"פ לדבר אתו בטלפון או לשלוח לו כסף וכדו', עמד הוא כחומה בצורה בטיעונים ואיומים וכו' וכו' שלא יעיז הרבי לעשות כך (שאז הוא יאבד חסידים לטובת אחיו).
ב. עשה ככל שביכלתו שח"ו לא יהי' שלום בין הרבי לאחיו (שאז הוא יאבד חסידים לטובת דודו)
ג. עשה ככל שביכלתו לזרוק את הרבנית תליט"א (כדי שלא יהי' מי שיתן גבוי להרבי לעשות שלום, וכשיהי' שלום יאבד חסידים לטובת אחיו, דודו וכו')
ד. עשה ככל שביכלתו לזרוק את גיסו הראש ישיבה (כדי שבבוא העת, והראש ישיבה לא יקבל מרות ממנו, הוא יאבד חסידים)
ה. עשה ככל שביכלתו להבאיש את ריחם של האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק, הרב זאב ארנסטר, הרב ישראל אליעזר אדלר וכו' וכו' (כדי שלא יאבד חסידים לטובתם)
ו. עשה ככל שביכלתו שלא להיות לשום אדם רציני כמו רבי אליעזר דוד פרידמן השפעה בויזניץ (כדי שבבוא העת, והם לא יקבלו מרות ממנו ואחרים ישפעו ממנו, הוא יאבד חסידים)
ז. עשה ככל שביכלתו שלא להכתיר שום רב לביהמ"ד בויזניץ, ואפי' דומ"צים הוא הכתיר רק יחידים מחוסר ברירה (כדי שבבוא העת, והם לא יקבלו מרות ממנו ואחרים ישפעו ממנו, הוא יאבד חסידים או בשביל שאם הרב ההוא יהי' בעל תורה ויר"ש, והעולם יווכחו לדעת שיכולים להיות גם רב וגם בעל תורה ויר"ש הוא יאבד עי"ז חסידים)
ח. "אמת המדה" לקבל משרה בויזניץ הי': למי יש יותר נאמנות אליו, ואין נפק"מ אם האיש הוא בעל תורה ויר"ש, והתוצאה היתה שאם הי' שני מועמדים על משרה אחת, אז מי שהי' יותר חנף ורמאי זכה במשרה.
ט. הוא בעצמו אמר בדרשתו באולם שהרבי ביקש ממנו שימנה אנשים לעניני חינוך וכדו', ולא ענה ע"ז תשובה למה לא ציית לאביו (הסיבה הוא משום שכל האנשים הרציניים בויזניץ הי' להם דעה שלילית על התנהגותו וכדו', ולכן פחד מאד להושיב אנשים בעמדת השפעה ואם בבוא היום הם לא יקבלו מרותו יהי' להם השפעה גם על אחרים)
י. גם אמר בדרשתו באולם שאנשים בקשו ממנו להחיות פעולות "ההתאחדות", ולא ענה תשובה למה לא? (הסיבה הוא כדלעיל לא רצה להושיב אנשים בעמדות השפעה כנ"ל)
יא. עשה ככל שביכלתו לא לעשות כינוסי חיזוק או להביא רבנים חשובים לשאת מדברותיהם בויזניץ (כדי שאם הציבור יתחזק יתחילו גם לפשפש במעשיו, וגם היות שבדרך כלל כל רב או ראש ישיבה הי לו דעה שלילית על המחלוקת בויזניץ, ואם לאנשים האלו יהי' השפעה כלשהו בויזניץ אז יהי' הוא בצרות)
יב. עשה ככל שביכלתו לחנך דור הצעיר ל"מצוות" חדשות כמו שכביכול למען כבוד ויזניץ וכבוד הרבי (הכוונה היא למען הרביסטעווע שלו) מותר ו"מצוה גדולה" לשנוא, לרדוף, להכות וכל האמצעים כשרים לאותו מטרה. ובשביל אותו מטרה כל האישים שמנינו לעיל כמו אחיו, אחותיו, גיסו, דודו, הרבנית, וכל שאר רבנים חשובים וכו' וכו' סומנו בלשון "שונא", ומי שקיבל תואר כזו הי' מצוה גדולה לרודפו, לגדפו וכו' וכל המרבה הרי זה משובח.
יג. בכל שיחה שנשא בפני בחורים ואברכים בשנים האחרונות היתה עיקר השיחה נסוב על הדברים כדלהלן 1. שאדם בור וריק שיש לו נאמנות לויזניץ (היינו נאמנות לו) הוא יותר חשוב בשמים מיהודי ת"ח ויר"ש. 2. שהמושג "רבי" אינו פירוש שצריך לראות אצלו גדלות בתורה ובעבודה, רק "רבי" הוא למעלה מכל זה. ורצה בזה לשכנע הציבור שלא יבדקו בציציותיו, והוא יוכל להיות "רבי" גם בלי תורה ועבודת ה'. 3. רצה לשכנע שכביכול יש לו לאדמו"ר שליט"א "דרך וקו מיוחדת" (כנראה משהו אחר הכתוב בתורה, בהלכה, בספרי חסידות וספרי רבוה"ק בפרט) ורק הוא לבדו יודע אותו דרך, והוא אמר בדרשותיו שהוא ה"צינור" המחבר בין הרבי להחסידים, ובדרך זה רצה לשכנע הציבור שמי שרוצה להיות מקושר להרבי צריך להיות מקושר גם אליו.
יד. ב"ה שחסידי ויזניץ ברובם הגדול אינם מטומטמים וגם רובם הגדול שואף שהחסידות יתנהג ע"פ התורה ודרכי החסידות, ע"כ יותר ויותר התחילו אנשים להווכח שיש להם עסק פה עם איש שפל ונבזה. בקיצור הוא ראה שהוא ב"צרות" ע"כ לא נותר לו ברירה אלא להפעיל "טרור" פשוטו כמשמעו על רוב הציבור השפויים שלא רצו לרוץ אחריו כצאן אחר הרועה, וכל בחור ואברך שנמצא מדבר עליו פשוט קיבל מכות רצח ורדיפות וכו' וכו'.
טו. הרבי שליט"א כשהכתיר אותו לרב ואב"ד הי לו הרבה צפיות ממנו, הרבי קיוה כל הזמן שהוא יגדול בתורה ובעבודת ה', והרבי שליט"א מסר לו סמכות מלאה כדי שיוכל להנהיג את העדה על דרכי התורה והיראה, ברם בד בבד יחד עם חסידי ויזניץ גם הרבי שליט"א התחיל להווכח מיום ליום יותר ויותר עם איזה מושחת ומטורף יש לו פה עסק, ומשנה לשנה הוא איבד יותר ויותר את הנאמנות שרכש לו בתחילת הדרך, וכל מה שקיווה וייחל הרבה שנים לראות בבן זה התפוצץ לו בפנים פעם אחר פעם, וכל פעם נתווכח לו יותר ויותר שאיש הזה רק ורק "הרביסטעווע" הוא לנגד עיניו.
וכשהבין הבן הצעיר שהרבי כבר אין לו נאמנות אליו כבראשונה אז התחיל לאיים וללחוץ עליו באיומים ואיומים שונים, בכל פעם איום חדש, פעם אמר שאם הרבי לא יעשה כרצונו הוא יתאבד ויזרוק את עצמו מתחת לאוטובוס ופעם אמר שהוא יברח מכאן וכל העולם יאמרו שהרבי זרק גם הבן שני, גם אמר כל הזמן שאם הרבי ח"ו לא יחזיק המחלוקת עם האח והבן אז יהי' ח"ו "בלבול המוחות" בויזניץ ושום אחד לא יידע מה הרבי כן רוצה ומה לא רוצה וכדו' וכדו'.
וכשהגיע הרגע שהוא מתח את החבל כשביקש לזרוק הראש ישיבה, הרבנית והגבאים גם יחד, אז הרגיש הרבי שאינו יכול יותר שהבן המושחת הזה ינהיג את העדה הק', והבן הגדול שלא פשע כלום זרוק בחוץ, ועם אחיו היחיד שיש לו הוא צריך להיות במחלוקת ועכשיו בא בתור הרבנית, בתו ובעלה הראש ישיבה, והגבאים הנאמנים ומסורים לו יותר מארבעים שנה, אז בערב ר"ה תשס"ב קרא לפניו את איש אמונו ר' חיים משה פלדמן הי"ו ותינה בפניו צערו הגדול בבכיות עצומות שאינו יכול יותר. ואמר רח"מ להרבי בזה"ל: הרבי הוא הבעה"ב בויזניץ וכל מה שהרבי יאמר יצייתו לזה כל הציבור, ורבי אינו צריך לפחד מהבן.
לא עבר שבועיים ונעשה המהפיכה לשמחת כלל ישראל ולשמחת כלל חסידי ויזניץ בכל מקומות מושבותיהם בפרט, וכמו שאמר הגאון הרב וואזנר שליט"א להרבי שליט"א יום אחר המהפיכה בזה"ל "כלל ישראל הוא בשמחה ממה שהרבי עשה".
ומאז אותו יום הוחזר העטרה ליושנו, הרבי בשלום ובשלווה עם אחיו, בניו, בנותיו, חתניו, נכדיו וניניו ומאז אותו יום התחיל ויזניץ לפרוח ולשגשג בדרכי התורה היראה והחסידות, נתמנו רבנים בכל קהילות ויזניץ בארץ ובגולה, ניתן סמכות להרבנים וניתן סמכות עליונה להגאונים המפורסמים חברי בד"ץ דקרית ויזניץ, נתמנו ועדת חינוך ועוד ועדות מרבנים חשובים בעלי תורה ויר"ש המפקחים ומשגשגים כל מוסדות החינוך של ויזניץ, מתקופה לתקופה מארגנים כינוסי התחזקות הן לאברכים והן לבחורים ומביאים רבנים גאונים וצדיקים לשאת דברי חיזוק והתעוררות. מחנכים צעירי הצאן לכבד התורה ותלמידי חכמים, מחנכים למדות בין אדם לחבירו, כבר אין "מצוה" לשנוא, לרדוף או לגדף אדם מישראל. בקיצור ויזניץ בתפארתה – אהבת השי"ת, אהבת התורה ואהבת ישראל!
בנקודה זו נחזור להבן הצעיר שנתקיים בו "משפיל גאים עדי ארץ", הוא ואנשיו – שהם ב"ה רק מיעוט קטן בויזניץ – בשנה הראשונה אחר המהפיכה הם היו בהלם מוחלט, לקח להם הרבה זמן עד שהתחילו לעכל שהשי"ת מנהיג את העולם ו"רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקים"! בשנה הראשונה עוד ניסה כמה פעמים לגלגל לכל הפחות חלק מהגלגל אחורה, אבל בכל פעם השתכנע יותר ויותר שבדברים אלו הוא מעלה את חמת אביו עליו יותר ויותר.
בקיצור הוא ישב חשב ותכנן מה עושים. בקיצור הוא הגיע להחלטה אם אין לי כבר ממילא מה להפסיד, אני ביחד עם חסידיי יעשו בתוך ויזניץ "אופוזיציה לוחמת" ולא ניתן להם מנוחה ועל כל דבר אני יבאיש ישמיץ יכפיש ולעורר פרובוקציות, בכל יום יוצא מבית היוצר שלהם שקרים וכזבים אשר לא היו ולא נבראו, סילופי דברים וכו' וכו'.
ובנקודה זו אנו מגיעים כעת למלחמתו נגד האדמו"ר שליט"א ממונסי ונגד ביד"ץ דקהילתינו שיצאו חוצץ נגד ההאטליין שלו "מקור האמת" שקטעים ממנו מתפרסמים גם בפורום הנוכחי בהיידפארק. הוא פשוט מרגיש שאם לא יתנו לו להכפיש ולהשמיץ ולספר השקרים שלו בשער בת רבים פשוט גונבים ממנו "מקור חיותו האחרון".
בקיצור מי שמסתפק בה"לוקשן" שהם מנסים למכור אם זה נכון או לא, שיעשה מה שאני עשיתי, הלכתי לברר הרבה מעשות שהם מספרים, ואלו היו תוצאות החקירה שלי:
כל הסיפורים נכללים בא' מהקטגוריות הללו א. פשוט מוצצים סיפור מן האצבע (ובידעי קאמינא שחלק ניכר מהם הוא בעצמו מספר לחסידיו, והם מאמינים לו או שעושים עצמם כמאמינים בעינים עצומות כמו למשל שסיפר לאנשיו שהרבי אמר משהו לאחותו על הגבאים, ואחותו של הרבי בעצמה מכחישה את זה, וגם הרבנית תליט"א ור' דוב פיקסלר היו בחדר כשהיא היתה אצל הרבי, ופשוט לא דבים ולא יער, לא הי' ולא נברא) ב. מספרים לך רק חצי מן הסיפור (למשל, מספרים שלא הניחו להרב להכנס אל הרבי. אבל לא מספרים שהרבי ישן אז וכמובן שום אדם לא יכול להכנס) ג. מוציאים דברים מהקשרם (למשל, שמספרים שהרבי התבטא בענין הפוליטיק "מען האט מיך אפגענארט", הרבי אכן אמר זאת אבל בהקשר אחר ובדרך צחות כשישב על כסא שלא הי נוח לו, והביאו לו כסא אחר ואמרו לו שזהו יותר טוב, אח"כ אמר שהכסא השני גם אינו טוב אין מען האט מיך אפגענארט..) ד. שנכון שבקהילה גדולה כזו של אלפי איש לא יתכן שלא יהיו בו כמה ליצנים, ולפעמים עושים צחוק על חשבונו (כשלמעשה הוא בעצמו גורם לכך שבהתנהגותו ובדיבורו הוא כצחוק בעיני על העולם, ובמשך השנים כשהפעיל טרור הוא בעצמו קנה לו הרבה שונאים שעכשיו צוחקים ממנו) והם שאין להם על מי להפיל תסכולם מצאו עכשיו קרבן ר' הערשיל כ"ץ הי"ו שמי שמכירו יודע שהוא במשך כל השנים עומד על משמרתו במסירות ונאמנות לאדמו"ר שליט"א ולא שמעו ממנו שום פעם "א הויך ווארט" והוא מדבר בנחת עם הבריות וכולם אוהבים אותו ובכל המחלוקות הוא עמד מן הצד, ונאמנתו לאדמו"ר שליט"א הי' עד כדי כך שהוא ידע כל השנים שהוא עלול להזרק ממעמדו אם לא ישתף פעולה עם הרב כדי ללחוץ ולאיים על הרבי, והוא באהבתו ונאמנתו לאדמו"ר שליט"א לא רצה לשתף פעולה לענות ולגרום יסורים להרבי (ומתוך פחד אף לא הלך בשום פעם נגד הבן הצעיר רק עמד מן הצד, וזה מרגיזם עוד יותר), בקיצור כל מי שעושה היום צחוק בויזניץ על הבן הצעיר או לחילופין כל מה שעושה היום ר' חיים משה פלדמן בויזניץ (שהרבי מינה אותו לשליחו ונאמנו בפני קהל ועדה בס"ג בראשית תשס"ב ובעוד הרבה הזדמנויות, והרבי מינה אותו במפורש לצורך זה להשלים את כל המהפיכה לנטרל בויזניץ כל השפעה קלוקלת מהבן הצעיר או אנשיו) הכל הם זורקים על ראשו של ר' הערשל כ"ץ בהשמצות ושקרים שלא הי' ולא נברא. – בקיצור חפשתי ומצאתי רק שקרים, חצאי שקרים, סילופי דברים, וזהו "מקור האמת.."

תודה על הכתבה מעומק הלב! שכמעט כל מלה אמת! מי שהלאה רוצה להיות חסיד שלו, מגיע לו...

אמנם סקירה חד-צדדית (כצפוי), אך באמת מאלפת.

אגב, וויזניצערס (מכל הפלגים), הרשו לי לשאול אתכם: האם כל הסיפור הזה לא גורם לכם קצת הרהורי כפירה בכל העקרון של הורשת אדמו"רות? האם לא היה טוב יותר בלי ההנחה שהרבי הבא חייב להיות בן של הרבי הנוכחי?

אידך גיסא

א) כפירה זה בקב"ה.
ב) ההפך זה מראה שיש דין ויש דיין ושדרך הבעש"ט לא תיפול בידיים רעות, אמר אחד הצדיקים עוד בזמן שלטון מנדלה שהוא בטוח שמנדלה לא יהיה רבי משום שכתוב במשנה שכל הרודף אחר הכבוד הכבוד בורח ממנו וכאן ראינו את זה בחוש.
ג) החזון איש אמר הנח להם לישראל שאם לאו נביאים הם בני נביאים הם והם ידעו מלבחור מנהיג.

הרה"ח דוד לייב זצ"ל, שאסף כסף יום ולילה, וידוע שהיה תלמיד חכם, ירא שמים, עובד ה' באמת, לא צריך כלום בשבילו, רק דאג לאחרים, אמר שהוא בטוח שבנו הגדול של הרבי יחזור לויזניץ, ובגדול, וכל השנים שלא היה בויזניץ, יקבל שיחזור כפל כפליים,יהודי שיש לו יראת שמים,יודע מה שאומר,

אם כבר אתה כותב מר' דוד לייב ז"ל
אז ידוע הסיפור שכשהיה ההכתרה של הרב...
אז ראו את ר' דוד לייב לשיר ולזמר וממש רקד משמחה ניגש אליו אחד ושאל אותו ר' דוד לייב הרי ידוע מה שאתה חושב על מנדלה אז מה אתה כל כך שמח? ענה ר' דוד לייב אני שמח בגלל שעד עכשיו רק אני ידעתי מי הוא עכשיו יתגלה ויתברר לכולם מי הוא לכן אני שמח. (שמעתי את הסיפור הזה מהאיש ששאל אותו וענה לו כנ"ל )

--- הודעת נסיון ---

אחד מהחבורה של ר' דוד לייב הר"ר אברהם צבי קורניצר ז"ל ביקש שיבואו לדפוק ולהודיע לו על קברו כאשר הרה"צ ר"י יחזור... (מפי אלמנתו תחי')