| נשלח ב-27/2/2005 04:23 |
 |
| |
בס"ד הדרדעים כופרים בחכמת הקבלה.
יש מקור לדברי בס'' ''דרך צדיקים'' ח"א (עמ'' 353)
מכתב ידו קדשו של איש האלד''ים המקובל הצדיק
רבנו מארי חיים סינואני זת"ל לרבנו מרדכי
שרעבי זת"ל בזה"ל :שלמא יהא יקרא מעליא
למר"ן מירא דכי"א ,מר ניהו המקובל האמיתי אור
העולם ועט"ר הרב מרדכי שרעבי שליט"א ...
..דבר סתר לי אליך המלך ,מאן מלכי רבנן ,לא
נעלם מאדוני מכת המרשעת אשר פקרו
בחכמת הקבלה הנקראים דרדעים'' וכו'' עכ"ד
תשובת רבנו מרדכי שרעבי זת"ל על כך היתה
ברמז דק ונעלם ביותר -'לא אפשר לענות'!
זאת אומרת שהדבר חמור ביותר וידוע הדבר
שחכמי תימן נידו והחרימו את הדרדעים
וע"ע בשיחות הראי"ה קוק זת"ל מ"ש להרב יחיא
קאפח מייסד תנועת ה''דרדעים'' .וע"ע
בס''מאמרי הראי"ה' ח"ב (עמ'' 518) מכתב על
אמתית חכמת הקבלה וקדשותה .ומכאן אנו רואים
את גדולתו וקדושתו של מרן הראי"ה קוק זת"ל.
הערה שכתבתי בס' 'דרך צדיקים' לפני מספר שנים.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/5/2008 00:49 |
|
| |
בס"ד
האגדה שהרמב"ם ז"ל בסוף ימיו למד קבלה ע"י זקן אחד הינה זיוף ספרותי כמ"ש גרשם שלום
ועוד חוקרים הרב יצחק שילת פרופ' יהושע בלאו כי מכיון שרבנו עסק בשרשי הענינים לא היה צריך את חכמת הקבלה מכיון שהשיג בשכלו ובעמל תורתו מסקנות דומות לדברי הזוהר הקדוש וחכמת האמת, לכן היא הפתחה יותר מאוחר בתקופת הרמב"ן ז"ל ואילך יותר בגלוי ,יש לציין שהגאונים עסקו בחכמת הקבלה והרמב"ם סיכם את הגאונים כידוע ,ולמה בנו ר' אברהם ז"ל לא מזכיר זאת ש"אביו בסוף ימיו נפגש עם זקן אחד ולימדו קבלה" לכן נלע"ד שאין שום הוכחה מאגרת זאת החשודה כמזוייפת.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/5/2008 23:25 |
|
| |
שמעתי מחכם אחד שידיו רב לו בקבלה, שהרמב"ם לא היה צריך את הקבלה שכולו היה שכל, ומכאן אפשר להבין למי שצריך את הקבלה.
מענין שאף אחד לא הביא את דברי המגדל עז שהרמב"ם בסוף ימיו כן עסק בחכמת הקבלה.
אני רוצה להביא משהו מענין, הר"מ במורה הביא טעמי הרבה מצוות ובמצות לחם הפנים כתב לא ידעתי טעמו, ובשיר של האר"י שלפני קידושא רבא אומר "יגלי לן טעמי דתריסר נהמי".
|
|
|
|
| נשלח ב-10/5/2008 22:22 |
|
| |
ירוחם
אמנם בנושא הקבלה וההלכה הרמבמית כבר כתבתי הרבה באשכולות אחרים, אבל מחמת בקשתך, אני אכתוב דברים שאולי הם אינם מפורסמים.
לפני 350 שנה בערך, היתה בתימן גלות קשה שנקראה "גלות מוזע", באותה גלות הוגלו היהודי ששכנו במרכז הארץ בצנעא הבירה ובשאר הערים והכפרים שבסביבה, לדרום הארץ, לארץ מלחה לא תשב, ורבים מהגולים מתו באותה גלות.
בשיחה עם אחד מבני משפחתי הוא סיפר לי, שלפני גלות זאת משפחתנו שכנה בעיר הבירה צנעא, אבל לאחר הגלות, המשפחה עברה לאחד הכפרים שבאזור, בראש אחד ההרים הנישאים שהיו שם, כי תימן ארץ הררית היא (בכפרים היו תנאי המחיה יותר קלים).
גלות זו, מעבר לנזקים החומריים שבה, גרמה גם למהפך רוחני אצל יהודי תימן.
עד גלות זו, היו ספרי הדפוס מועטים בתימן, לא היתה השפעה לפסקי השו"ע על היהודים, וגם ספרי הקבלה היו מועטים, וגם אלה שכן הגיעו, עדין לא גרמו לשום שינוי באורחות החיים, כי היהודים קיימו את מנהג אבותם, את פסקי הרמב"ם ואת נוסח תפילתו.
בגלות זאת הניחו היהודים את ספריהם הישנים כ"י אצל שכיניהם המוסלמים למשמרת עד שיחזרו מהגלות, אולם למגינת לב, אותם מוסלמים אויבים העלו באש את כל הספרים אשר ערכם לא יסולה בפז.
מחמת חיסרון בספרים ומחמת הזעזוע, לאחר גלות זאת התחילו יהודי תימן לקלוט יותר ויותר הלכות המחודשות להם על פי פסקי השו"ע, וגם הרבה מהם שינו את נוסח תפילתם לנוסח יהודי ספרד, כי ספרי הדפוס מאירי העיניים מצאו חן בעיניהם על פני כתבי היד הישנים אשר בידיהם.
באותה תקופה גם התחילה ההשפעה של הקבלה להתגבר בתימן, עד שהגיעו הדברים לידי כך, שהיהודים כבר עזבו את סדרי הלימוד הישנים שלהם בתלמוד ובהלכה, וכעת הם הגו בספרי הקבלה ובקריאת תהילים בכל רגע פנוי שלהם.
כאשר הגיע ר' יחיא קאפח, הוא לקח על עצמו כמה משימות מרכזיות, בין המשימות שהוא לקח על עצמו זה לבער את אמונות ההבל מהארץ, ולהחזיר את לימוד התלמוד וההלכה לבית המדרש כפי שעשו הקדמונים, ולא יכלו בני אדם את ימיהם בקריאת טקסטים שהם אינם מבינים בהם כלום, ושום תועלת לא תצמח מהם.
לפני בואו, כל כך היו מרובות אמונות ההבל, עד שאדם לא העז להיכנס לבית לפני שיקטיר קטורת עם מלח לסילוק השדים, ואותם פצפוצים הנשמעים בשריפת המלח היו מבריחים את השדים לפי דמיונם הנפסד של בני אדם.
סיפר לי אחד ממתפללי בית הכנסת שלנו שכבר נפטר לבית עולמו, כי בתימן הוא התווכח עם חבריו על האמונה בשדים, הם טענו כנגדו כי אם ילך לבית הקברות בלילה הוא בודאי יפגוש שדים, והוא טען כנגדם כי הוא איננו מאמין באמונות הבל אלו, חבריו שלשלו אותו מחוץ לחומה בלילה, והוא שהה במשך כל הלילה בבית הקברות, אבל כמובן שום שד הוא לא פגש במשך כל הלילה.
אולי לאדם שמסתכל מבחוץ על המהפך שעשה ר' יחיא קאפח, נדמה כאילו אי האמונה בקבלה היא הפעולה המרכזית שאותה רצה לעשות, אבל מי שמכיר מבפנים יודע, שהיו עוד הרבה תועליות באותו מהפך.
בבית הכנסת שלנו, יש הרבה אנשים שהצטרפו לדרכו של הר"י קאפח, לא מחמת עיון, ולא מחמת חקירה, אלא רק משום לימוד התורה, לימוד התורה ופסיקת ההלכה שייסד ר' יחיא קאפח, הוא זה שמצא מסילות בלבותם של הרבה אנשים ישרים וטובים, וזה מה שגרם להם ללכת בדרך זו.
בדברי הצבעתי על דברים שאולי לא רגילים להצביע עליהם, אבל בחיי היום יום הם עיקר המהפך בדרכו של ר' יחיא קאפח.
_________________
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2008 17:38 |
|
| |
אולי נבקש ממבין ובעל דבר כחברנו המכובד -דרום חוקר- שיאיר את עיינו בנושא
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2008 16:38 |
|
| |
| shay98 כתב: |  | | בס"ד
כל התורה עומדת על העיקרון של תורה מן השמים
ובכלל זה הקבלה לכן המשנה בפרקי אבות פותחת
'משה קבל תורה מסיני' וכו',חכמת הקבלה היא חלק
מתורה שבע"פ ,והיא נכללת בי"ג עיקרים .לכן מי
שכופר בחכמת הקבלה כופר בכל התורה שהיא נתונה מן השמים.
ולדעת רבנו הרמב"ם מי שאינו מאמין באחד מי"ג עיקרים
הרי הוא ככופר בכל התורה.
|
|
יוצא לנו אם כן שהרמב"ם - שלא האמין או לכל הפחות לא הכיר את "חכמת" הקבלה - היה כופר לדעתו של הרמב"ם
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2008 09:32 |
|
| |
בס"ד
אחר עיון במשנת הרמב"ם אני חוזר בי מדברי הנ"ל רבנו הרמב"ם ז"ל לא סילף ולא חלק על דברי חז"ל "אין מקרא יוצא מידי פשוטו" ,כלל ברזל אצל הרמב"ם ז"ל בספר המצות שרש השני והשמיני.
והאמת לא תשתנה גם אם כל העולם יחלקו עליה."ואין מקשין מדברי אגדה"
לענ"ד צריך לחפש את הנוסח הנכון בדברי רבנו במיוחד בהקדמת פרקי אבות רבו השיבושים
בדפוס ובמהדורות החדשות תוקנו דבריו ע"פ כת"י תימן ואחרים
תוקן על ידי shay98 ב- 09/05/2008 9:58:09
|
|
|
|
| נשלח ב-22/3/2005 12:41 |
|
| |
האמת שבהתחלה חשבתי שלדרדעים יש מסורת מהרמב"ם. לאחר עיון באתר שלהם, נראה שמייסד הכת, יסד את שיטתו על סמך חשיבה שלו ולא שהיתה לו מסורת כלשהי מהרמב"ם השונה מיתר התימנים.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/3/2005 12:38 |
|
| |
אינני בטוח כי הדרדעים כופרים בקבלה ככלל, כלומר אין הפ טוענים שאין בתורה רובדים עמוקים יותר מן הפשט, ובבדאי שהם מודים שיש חוכמת נסתר, שהרי בתימן למדו קבלה הרבה לפני הדרדעים וגם אחרי, ולא אתפלא אם יתברר שגם הם עצמם למדו את חכמת הקבלה אך לא בדרך המקובלת על פי ספר הזוהר, ואולם הם תוהים על מקוריותו של ספר הזוהר מחברו והצורה בה הדברים כתובים בו הבעיה עם לימוד הקבלה מתחילה בהעדר הדרכה נכונה בלימוד התורה בכלל ולימוד הקבלה בפרט כלומר מתי ללמוד מקרא ומתי משנה ומתי גמרה ופוסקים ומתי קבלה והנה נוצר לו תהליך שבו כל אחד הוא מקובל ואף אחד לא יודע הלכה וזה מצב מסוכן ואתן דוגמה
כשאני הולך לאזה ארוע ומישהוא קם לומר דברי תורה מיד אתה שומע על אריך ועל עתיק וז'א ונו'ק וכל מיני סודות והכל באווירת הוקוס פוקוס ומיסתורין, ואחר כך אתה תוהה על קנקנו של המקובל, מיתברר לך שהלכות נטילת ידים אינו יודע, וחוסר ידיעת ההלכה ודאי מביאה לידי חטא וסופו שיורש גיהנם עם כל הקבלה שלו וזו חלק מן הבעיה עם למוד הקבלה לשיתת הדרדעים
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2005 20:16 |
|
| |
בס"ד אור ליום ג'י"א אדר ב'התשס"ה
תיקון המקור לדברי מהר"ל מפראג זצ"ל על הרמב"ם זצ"ל
נמצא בס' באר הגולה (הבאר הד')כתב שם וז"ל:
"הבאר הרביעי מים חיים נוזלים מן אוצר-השמים במקורו לא חלו ידים,ולא שלטו בו עינים.
יוצאים מעדן נובעים מים.
מראיהן כקרח מזוקקים שבעתיים.
מזהירים נוצצים כשמש בצהריים.
י'ש בוטה כמדקרות חרב.
ה'מה דברי נרגן בעלי ריבות.
ו'ירחיבו פיהם ולשוניהם כחרב חדה נצבות.
ד'ורכים קשת לירות אל דברים חביבות.
ה'נוזלים ממעיין-חיים מנהר-רחובות.
ב'רוח חכמה וברוח בינה חצובות.
נ'וצציםמזהירים כעין קלל ושלהבות.
ב'נויים לתלפיות תבינת-היכל מחוטבות.
צ'רופים נבחנים ברום עולם יושבות.
ל'חם חמודות סועדים הלבבות.
א'מרות יקרות מנופת טובות.
ל'מוציאם הם חיים מרפאים מכאובות.
ועתה שמים אור בהיר בשחקים אור מבהיק
בכל עברים ,לחושך וצלמות ולא סדרים.
ודברים נעימים והמה לחם סתרים.ללענה מרים.
ואשר הם בכל חכמה ושכל משוערים כאלו המה
פתיות דברים זרים.ומשפטים אמת צדיקים מישרים.
נחשבים לשקרים.ולכן לבי כים יהמה אף רוחי נשברה
בקרבי כי שמעתי דבת-עם מתעתעים ומלעיבים בדברי
-חכמה בדברים שבאו בתלמוד מואסים בהם והיה
להם לזרא.והנה הרב הגדול שהיה מלא חכמה כים
בכל -החכמות טבעיות אלקיות לימודיות הוא הרמב"ם ז"ל
וכו' עכ"ד מהר"ל מפראג שם רואים אנו מכאן את גדולתו
של הנשר הגדול שבשמים הוא הרמב"ם ז"ל .
תוקן על ידי - shay98 - 21/03/2005 21:18:17
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2005 14:26 |
|
| |
דברי הרמב"ם באגרת-תימן על בני-ישמעאל :"ואתם אחינו,ידוע
לכם שהקב"ה הפילנו במהמרות עוונותינו בתוך אומה זו שהיא אומת -ישמעאל ,שרעתם חזקה עלינו,והם מתחכמים להרע ולמאוס אותנו כמו שגזר עלינו ית':'ואויבינו פלילים'(דברים ל"ב ,ל"א),ושלא עמדה על ישראל אומה יותר אויבת ממנה ולא אומה שהרעה בתכלית הרעה לדלדל אותנו ולהקטין אותנו ולמאוס אותנו כמוהם,שאפי'דוד המלך ע"ה כשראה ברוח-הקדש כל הצרות העתידות לישראל התחיל לצעוק ולקונן בלשון האומה מרעת בני-ישמעאל ,ואמר(תהלים ק"כ ,ה'):'אויה לי גרתי משך שכנתי עם אהלי קדר',וראו איך זכר קדר משאר בני ישמעאל,לפי שהמשוגע הוא מבני קדר כמו שהוא מפורסם מיחוסו.ועוד דניאל לא סיפר בקטנותו ודלדולנו אלא במלכות-ישמעאל ,שתכנע במהרה ,שכן אמר (דניאל ח,י):ותפל ארצה מן הצבא ומן הכוכבים ותרמסם'.ואנחנו בעודנו סובלים שעבודם וכזביהם ושקרותם למעלה מיכולתנו שאין ביכולת האדם כח לסבול".הב"ד בס' אור הרעיון (עמ' ל"ח).עש"ה.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2005 12:42 |
|
| |
מאמר מס' אור הרעיון(עמ' קמ"ו):
"הסיבה הפשוטה שלא רצה הקב"ה שדוד יבנה את ביהמ"ק היא,משום שביהמ"ק סימל את העולם השלם והתמים ושכולו
טוב שהקב"ה חשב לעשות בעוה"ז ,ובעולם כזה בודאי כי אין מלחמה כי אין רע ,ואין שפיכות-דמים כי איןרשעים ,ויש רק שלום ואהבה.ומשום כך אע"פ שמצוה רבה לצאת למלחמה נגד הרשעים ולשפוך את דמם במקום ובזמן הראוי והנכון,מ"מ אין לזה מקום בסמל של העולם שכולו טוב,דהיינו ביהמ"ק ,ומשום כך אמר הכתוב(שמות כ' כ"ב):"ואם מזבח אבנים תעשה לי לא תבנה אתהן גזית ,כי חרבך הנפת עליה ותחללה ".
ואמרו חז"ל (מכילתא יתרו.מסכתא דבחדש י"א):
"המזבח נברא להאריך שנותיו של אדם,והברזל נברא לקצר שנותיו של אדם ,והברזל נברא לקצר שנותיו של אדם ,אינו רשאי להניף המקצר על המאריך"(אך גם זה אינו אלא רמז לרעיון של שלום ,כי הרי איסור זה היה רק במזבח אבל בהיכל ובקה"ק גזית"),מ"מ ברור שדוד המלך היה צדיק עולם,ומלחמותיו היו למען השם ועל קידוש-שמו ,ואין אפי' כקליפת שום של רצינות בדברי המזייפים:"עכ"ל הטהורה.
מכאן אפשר להבין שמעשה דוד המלך עשה מלחמת מצוה ומ"מ
לא רצה ה' שיבנה את בית-המקדש.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2005 02:05 |
|
| |
בס"ד
חלילה וחס לומר על חכמת-הקבלה או מושגים מהקבלה שיש בהם שמץ ע"ז,בודאי שכל מעיין בהקדמות לחכמת האמת יראה כמה הרחיקו את ההגשמה ובפתיחת האידרא אמר ר' שמעון בר יוחאי
ארור אשר יעשה פסל ומסכה ושם בסתר.בסתרו של עולם
ואמר כל העם אמן.
את סודות התורה לא לומדים אלא מקבלים מה'ית'.הרי זה ענין
נתינת רשות מן השמים והתגלות סודות התורה.
ועי' בהקדמת הר"י החייט מה שכתב על איסור ההגשמה.
א"כ תסביר את דברי הגמ' מגילה י"ח ע"א :"מנין שקראו
הקב"ה ליעקב אל ?שנא' 'ויקרא לו אל אלד'י ישראל 'וכו'
ויקרא לו לו ליעקב אל ,ומי קרא אל -אלד'י ישראל .
ודברי המדרש רבה פרשת וישלח פע"ט אות י' על פס' "ויצב שם מזבח ויקרא לו אל אלד'י ישראל ":אמר ר"ל ,אתה אלוק בעליונים ואני אלוק בתחתונים",ובילקוט הגירסא היא להיפך :"אמר ליה אני אלוק בעליונים ואתה אלוק בתחתונים",וכתב ע"ז הראי"ה קוק זצ"ל במאמרי הראי"ה
ח"ב(עמ' 519):"וזה מסתבר יותר ,ועכ"פ לא חששו חז"ל שיבוא מזה שמץ של רבוי וצד ע"ז".עש"ה.
אם כן לא חששו חלילה לריבוי וצד עבודה זרה.
וחלילה וחס לומר דברים כאלו על חכמת האמת וקדושתה
שע"י זוכים אנו לדעת את ה' כמו שאמר דוד המלך לשלמה בנו
(בדה"י)'דע את אלד'י אביך ועבדהו בלבב שלם ונפש חפיצה.'ואוי לאוזניים שכך שומעות דברי סרה על קדושי עליון,וחכמת-האמת היא ורק היא יכולה לגאול את ישראל.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2005 01:30 |
|
| |
הרמב"ם במורה נבוכים מסביר ברמזים סתרי תורה, שאלה סודות שאדם מסוגל להגיע אליהם מתוך שכלו, כשהגיע למעלת החכם המבין מדעתו.ואין להם שום קשר לתורת הקבלה, שאלה סודות שהאדם לא יכול להגיע אליהם מתוך שכלו גם אם יתאמץ בכל כוחו.
תורת הקבלה מנוגדת לעיקרון שלילת התארים שמהווה אבן יסוד לאמונה לשמה, עליו הוא אינו מתפשר. ובעקבותיו הלכו הדרדעים שהתנגדו לזוהר שכמוהו בדיוק הם מחרימים ומקללים את כל אותם המאמינים באליל הנקרא 'זעיר אנפין', ואת אותו הנקרא 'אריך אנפין' ואת כל המאמינים ב'עשור' ואין ספק שהרמב"ם היה חותם על כך בשתי ידיו, שהקבלה היא אמונה אלילית, ואף על פי שיש לה חלק עצום בתודעה היהודית במשך מאות שנות היסטוריה.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2005 01:11 |
|
| |
אריק.
<"אולם כמובן עולה מכאן נקודה נוספת, הקשר בין דרדעיות לימניות וכהניזם. נקודה שכביכול אומרת דרשני, אך למען האמת היא נובעת ישירות מהרמב"ם">
האם תאמר, שגם "אימוץ" הרמב"ם ע"י חב"ד, הוא הסיבה לאיבוד הכיוון, או שמי שמחפש "אידיאולוג" בעל שם לאידיאולוגיה הקיצוניות שלו, יתלה את עצמו ברמב"ם.
שאלת הביצה והאפרוח.
המכנה המשותף לכל הקבוצות הקיצוניות, הוא רגש נחיתות.
זה או אחר.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2005 01:08 |
|
| |
בס"ד הבהרה הכוונה שלי היא שכל דבר בענייני מוסר והלכה
טעון ראיות ,ולא אמרתי שהרמב"ם לא הביא ראיות לדבריו אין לי שום טענה כזאת .ואני חוזר ומדגיש כאן.מה שהבאתי ראיה מהרלב"ג הוא באופן כללי רב צריך להביא ראיה לדבריו.
מה הקשר בין מה שהבאתי בענין הקבלה שהזכרת לא יודע .
דבר אחד ברור שהרמב"ם זצ"ל היה הנשר הגדול שבשמים.ומי כמוהו מורה,אגב הרבה דברים ישנם השוואה מאלפת בין דברי הזהר לס'מורה הנבוכים ,שמעת פעם על דבר כזה.
תוקן על ידי - shay98 - 18/03/2005 1:23:58
|
|
|
|
|
