| נשלח ב-2/3/2005 04:53 |
 |
| |
עריות בתורה והלכה
אחר שראיתי את הפתיחות בפורום זה שמתאפיינת בחקר התורה והמצוות רציתי לשתף את חברי הפורום בשאלה ששאלני אדם שאינו יודע הרבה בעניני תורה. שאלה: באיזה גבול שנחצה במגע עם אשה פנויה/נשואה חייבים את העונש שכתוב בתורה (אם כתוב), וכן עפ''י ספרי הפוסקים. בתקווה להסבר מחברי הפורום אבל עם מקורות בבקשה.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2005 07:04 |
|
| |
וראה אבן העזר סימן כו סוף סעיף א דברי המחבר "ואפילו אם ייחדה לו, אלא אדרבא כופין אותו להוציאה מביתו: הגה, דודאי בושה היא מלטבול ובא עליה בנדתה"
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2005 02:26 |
|
| |
בס"ד
להלכה למעשה בימינו איסור פנויה ללא קידושין הוא משום בעילת זנות.ויש לדון בעניין פילגש בימינו האם יש מקום להתיר לפ"ד הגאון יעב"ץ וצ"ע בדבר.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/3/2005 04:16 |
|
| |
יהוסף
מהי ההלכה הרווחת בימינו?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/3/2005 01:54 |
|
| |
מימוני
האמת שאני עדיין מחכה לתגובתך אם תוכל.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/3/2005 01:52 |
|
| |
תודה יהוסף
הסתכלתי בטור ובבית יוסף (סימן קצ''ה?) והחכמתי קצת, בבית יוסף לגבי למסור מידו לידה מביא שרש''י הקפיד לא למסור אפי׳ דבר ארוך שאין חשש שיגע בה, אבל מביא אחרים שחולקים, מה היא ההלכה הרווחת בימינו?
תסלחו לי אם יש טעות בדברים כיוון שאין לי את הב''י מול עיני.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2005 15:26 |
|
| |
יש חלקים כאלו וחלקים כאלו, ראה טור ובית יוסף הל' נדה.
דרבנן כולל כל מה שמבחינה אובייקטיבית על סף הגבול של קרבה המובילה לגילוי ערווה.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2005 14:40 |
|
| |
תודה לכולכם
יהוסף
אילו עולא היה חי בזמננו... 
מדבריך נשמע שבדורנו ההרחקה היא גדולה מאשר בזמן חז''ל?
(גם לגבי נדה דעת רוב ראשונים שהמגע שאין בו אופי של "דרך חיבה ואהבה" [והכוונה כנ"ל] אינו מדין תורה ועיקרו או מדרבנן או הנהגה שנתקבלה כהלכה.)
רבנן או נתקבלה כהלכה?
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2005 10:58 |
|
| |
לבדד,
לפי הרמב"ם כל המצוות לא ניתנו אלא כדי להביא את האדם לשלמות.
"התורה לא אסרה מה שאסרה, ולא ציוותה מה שציוותה - אלא מפני זו הסיבה, רצוני לומר: כדי שנתרחק מן הצד האחד יותר על צד ההרגל...ואיסור הבעילות האסורות, והאזהרה על הקדשה( דברים כג/יח)...זה כולו ציונו השם להתרחק מקצה רב התאווה ריחוק גדול, ולצאת מן המיצוע אל צד העדר ההרגשת הנאה מעט, עד שתתחיב ותתחזק בנפשותינו תכונת הזהירות"(ש"פ פ"ד)
מאידך גיסא, כיון שהאדם הוא כפי שהוא מגדירו שכל בחומר - אין אדם אנושי יכול להגיע לתכלית השלמות, ולכן כל הציווים כולם בבסיסם הם ברמת הרצוי, כפי שהוא מציין ומונה את חסרונותיהם של האבות והנביאים בפ"ז ש"פ
"ואין מתנאי הנביא שיהיו אצלו כל מעלות המידות, עד שלא תפחיתהו פחיתות - שהרי שלמה המלך, עליו השלום העיד עליו הכתוב : בגבעון נראה ה' אל שלמה (מלכיםא ג/ה) ומצינו לו פחיתות מידות והיא רב התאווה, בבאור בהרבות נשים, וזה מפעולות רב התאווה"
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2005 10:47 |
|
| |
רמב"ם פ"ד מהל' מלכים:
"אבל ההדיוט אסור בפילגש אלא באמה עבריה בלבד לאחר ייעוד"
וכיוון שלא פירש הרמב"ם כוונתו, מן הסתם יש לייחס כוונתו למה שכתב בהל' אישות א' ד' "כל הבועל אשה לשם זנות ללא קידושין לוקה מן התורה"
משמע ש"לשם זנות" זה מן התורה, אך פילגשות לכא' איסורו מדרבנן. וכן משמע מגדר זנות בהלכות נערה בתולה [/מאורסה] ג' י"ז.
וראה עוד "לחם משנה" מ[תו"כ] ספרי קדושים, שם בהל' מלכים, וראה שם שפירש בשונה מהנ"ל את איסור פילגש [שסבור שהוא מדאורייתא, ודבריו אינם תואמים לכא' לפשטות]
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2005 10:28 |
|
| |
יהוסף,
לפי הרמב"ם רק "רצוי" להמנע מפילגשות או שיש בהנהגתה איסור תורה (פרט למלך)?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2005 07:38 |
|
| |
שראק, ברוך הבא
הגבול הינו בין מגע של דרך העולם, כמו בין גבר לגבר, לבין למגע של קרבה מיוחדת, הן מצד אופי הנגיעה והן מצד מחשבת הנוגע. גם לגבי נדה דעת רוב ראשונים שהמגע שאין בו אופי של "דרך חיבה ואהבה" [והכוונה כנ"ל] אינו מדין תורה ועיקרו או מדרבנן או הנהגה שנתקבלה כהלכה.
המקור: גמ' שבת, שם [יג.] נאמר שהאמורא עולא היה מרכיב כלות לחופתן על כתפיו. ומבואר שם בתוס' שכל שיש ידיעה ודאית אצל האדם שאין זה מגע קרבה מותר [ומה שברור כגון העברת כסף מידי צעיר לידי זקנה, או עזרה להרמת זקנה שנפלה].
המקור היותר קדום: התורה אוסרת קרבה המביאה לגילוי עריות וכלשון הפסוק "לא תקרבו לגלות..."
ויש מהמסתמכים על כך גם לנתינת יד לשלום לכל אשה, כמדומה הגר"מ פיינשטיין.
_____________________________
ולגבי פנויה, כאשר היא נדה, הדין שווה להנ"ל.
כאשר היא טהורה, מותר כל שאינו דרך "קדשה" [זנות].
ולגבי דיור בקביעות ללא נישואין, אם יש בזה היבט זנות, נחלקו רמב"ם ורבינו יונה. ר' יונה בתשובה לרמב"ן המופיע בכתבי הרמב"ן הוא טוען להיתר, הרמב"ן שם מייחס לרמב"ם שיטה זו, אך ברמב"ם המצוי לפנינו משמע שלאדם מן השורה אין ראוי ליקח ולדור בדרך פילגשות, ורק מלך רשאי לכך [ואכ"מ]. מנהג ישראל הכריע כדעת רמב"ם.
תוקן על ידי - יהוסף - 04/03/2005 7:46:00
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2005 07:10 |
|
| |
אשר מצטער אבל לא היה לי זמן להגיב על דבריך כראוי,
ממה נפשך אם אין מיתה בידי אדם והכל מותר אז מדוע שאלתי לגבי זה ולגבי דיני שמים לא שאלתי אבל טוב לפרט גם לגבי זה.
בפרהסיה? הגזמת
אבל לגבי פנויה מה יש באמתחתכם?
תוקן על ידי - sarahq1 - 04/03/2005 7:14:21
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2005 05:01 |
|
| |
קעלעמר אתה שוב צודק! כוונתי בשאלה היא בדיוק כמו שכתבתי: לענות לשאלה של אדם מסויים.
אשר
איני חושבת שכוונתו להיות נבל ברשות התורה.
sarah=שרה
q=....
1=nothing
אם כי אני כותבת עם חברי באותו הניק.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2005 02:13 |
|
| |
אשר
מה הקשר לכל הבועל דעתו על גמר ביאה, שם זה מדובר בקידושין. וכאן בחיוב עריות.
(מניעי השואל אינם מעניני.)
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2005 01:35 |
|
| |
קעלעמער
אתה כותב שואלת, נו טוב שיהיה שואלת.
השאלה שלי היא למה חותרת השאלה. האם המטרה הינה דיון הלכתי גרידא בגדרי ביאה, אי כל הבועל דעתו על סוף ביאה אי לא וכו', ניחא.
אלא שנראה שכוונת השואלת היא עד כמה אפשר להיות נבל "ברשות" התורה. וע"כ התשובה שלי היא שאין אופציה כזאת.
|
|
|
|
|
