מחשבות נוגות בעקבות זכור

הרבה נכתב על ההיבט המוסרי של מצות מחית עמלק .וברצוני
לחשוב ביחד על היבט נוסף אשר בסופן של ענין מתקשר לכך.
מה בעצם קרה לפי פשוטו של מקרא. עם ישראל יצא ממצרים
ויבא עמלק וילחם וכו" מה שבעצם קורה זו מלחמה שלא מוסברת סיבתה ובעקבות אותה מלחמה עמלק נידון לחיסול כללי
ראשית אין שום נימוק משכנע למה.לכאורה זה אומר שאין חשים צורך לנמק כי זה בזמנו נורא מובן .ובכל זאת אני שואל מה שונה מלחמה זו משאר המלחמות .שהתורה מבחינתה
רואה צורך בכיליונו של עמלק על מה הזעם הנורא [מה דעתכם אולי זה חק ללא טעם]החינוך למשל .מסביר שנתן אל לבינו
שכל המצר לישראל שנאוי לפני השם וזה בעקבות מה שנאמר בחז"ל שהוא העז הראשון מכולם .נו עדין מה עושה אותו נידון לחיסול גזעי .אגב בדבריו יש משמעות שזה למען יראו ויראו.מהנאמר שהוא ראשון המתריסים בקב"ה שהקב"ה ידאג לחסלו מה פתאם מוטלת על עם ישראל כזו משימה לדורי דורות ואל תאמרו שזו דרך לעבוד את השם על ידי דאגה לכבודו הרי אם אחד הדורות יצליח במלאכת החיסול מה יעשה
הדור הבא הרי יחסר מצוה זו .אלא מאי זה דין בעמלק שיחוסל.דיון משני האם לפני שלחם בישראל עדין לא היה במהותו עמלק ובפרט כפי המטעימים שהוא שורש הרע ומדוע לא ראתה התורה צורך לאבדו ןעל זה יש להרחיב בכלל האם יש הבדל מוסרי בין תכנון לבין עשיה .לבינתים

אור נערב

מגלגלין זכות על ידי זכאי, כי משום מה נדמה לי שאני קורא את דבריך בפעם הראשונה, ואני מלא התפעלות. בעיני, הם מייצגים את אחת המשימות הראשוניות (קשה לי לכתוב: "ה-משימה ה-ראשונית" עקב איזה חשש אינטלקטואלי, אבל אולי הייתי דווקא צריך להרשות לעצמי התבטאות גורפת). שהרי דבר ראשון צריך אדם להיות נאמן לעצמו ואמיתי עם עצמו, גם אם זה כואב מאד. ואם יש קושיות על הקב"ה, (שאולי נחליט שהן קושיות על עצמנו) צריך להכירן ולנסות לחפש להן פתרון. וזה כל האדם.

זו אולי אינה תשובה, אבל בלי זה אי אפשר לצאת למסע הארוך שסופו תשובה.

יישר כוח, וראויים דבריך לדעתי להחרט על מגילת הפורום הזה.

***

שי

תודה על שהקפצת את האשכול וזיכית אותי לקרוא את דברי אור נערב.

ותודה על הבהרת דבריך. אני חוזר על מה שהבנתי מהם: עמלק גורם לכל הרע בעולם, כגון מחלות הסרטן. עכשו אולי תואיל לבאר לי איך יתכן שאדם מסויים, שחי אי שם בלי לפעול גדולות ונצורות, "מצליח" לגרום רע כל כך לאחרים. איך הוא מפיץ בדיוק סרטן?

שים לב: מה שאני מנסה לעשות הוא לבדוק כיצד טענה גורפת שהשמעת פועלת בצורה עובדתית.

(ואיני אומר שאיני מנחש את התשובה שאכן מצויה בספרים. אבל אני רוצה לקרוא אותה שחור על מחשב כדי לנתח אותה ולדון בה, למען נרויח כולנו).



שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

בס"ד
כל שורש הרע הוא כולל את הערב רב אפיקורסים מחלות וכל
רע ששיש בעולם הוא בא משורש עמלק .

אני מגיב לבר בירב, אבל בעיקר בא לחדד כמה נקודות שכבר העולו ע"י קודמי (נראה לי).
קצת מקוממת (בסגנון בבלי וד"ל) הטענה שחוק מסויים ניול מההתקפה המוסרית בהיותו בלתי ישים, ועוד יותר כאשר האי ישימות היא תוצאה של כורח המציאות האכזרית- גלות. לו הייתי חילוני (ומצד הקול ה"חילוני"/הומניסטי/ ליברלי וכו' שבי) - לא הייתי מסתפק ב"תירוץ" הזה, ואף דוחהו בשאת נפש, בתחושה של נסיון כושל לסובבני.

ונראה לי שהסוגיה שמועלית כאן קשורה קשר אמיץ לשאלה של מוסר אנושי ומוסר א-לוהי. ואשר על כן אייחד לכך כמה מילין.
כאמור יש בתורה כמה מצוות שמעלות קשיים מוסריים למי שמוסרו הוא המוסר המערבי של זמננו. ואני רוצה להצהיר הצהרה חשובה בראשית דברי: אני מאמין שהמוסר שנטוע בליבי הינו דבר ה' ממש. שה' מדבר אלי גם דרך ההכרה שלי (קוגניצי"ה בלע"ז), וגם דרך רגשותי, וכל דעימיה. אבל, ה"וגם" מרכזי כאן. הוא מדבר אלי גם דרכי, גם דרך המציאות אבל - "גם" דרך התורה. וה"גם" האחרון עקרוני מאד-מאד בהיותו ציר ומסגרת שמהווים הקשר מחייב למה שאני מוצא בעצמי.
ועוד, בתור אדם שעם כל רוחבו, תהיותיו, חיפושיו אחר אמת רחבה ועמוקה וכו' - אני קודם כל מחוייב לאלוהי ישראל ותורתו - כאשר אלוהים אומר לי דבר מה בפירוש עלי להכפיף עצמי אליו ללא הסתייגות. מה שאדם שהסיר מעליו את עול מלכות שמים - מה שאולי מכונה "חילוני" - יכול להרשות לעצמו לא לעשות.

בכל אופן, מה שאני חושב שראוי לעשות במקרה של התנגשות חמורה בין המוסר שלי למוסר של אלוהים - הוא קודם כל להיות ישר עם עצמי ועם אלוהים ולשים את הבעיה על השולחן.
בשלב שני אני חושב שצריכה להערך "שיחה" ביני לבין אלוהי, וביני לבין הטקסטים התורנייים וכו', ואני מאמין באמונה שלמה שמהדיאלוג הזה יצאו כולם נשכרים. זוהי היתה לטעמי דרכם של אבות האומה (למשל אברהם בזעקתו - השופט כל הארץ לא יעשה משפט?!).
להבנתי הרעיון של שיחה מפרה בין צדדים שונים של התגלות דבר ה' בעולם - בין התורה לנשמתו של "אור נערב" ואחרים (...), הוא אחד הרעיונות המרכזיים של הרב קוק זצ"ל, בכתביו המרובים (שבחלקם מפורסמים ע"י תלמידיו הרשמיים ובחלקם לא כ"כ). דרך אגב - לא כ"כ ראיתי התייחסות להגותו באתר זה. האם זה נכון והאם זה ממניעים עקרוניים מקריים או אחרים? אתמהה.

בכל אופן לאחר הקדמה ארוכה זו, אומר בקצרה דבר אחד ואולי אוסיף בהמשך עוד.

ברור לי שלהרוג ללא אבחנה גברים נשים וטף, ללא הצדקה אישית להריגת כל אחד ואחד מהם - זהו דבר שקשה על המוסר האנושי הום, ובכלל זה גם על המוסר שלי.
ברור לי שהשמדת עמלק - על פניה עונה לקריטריון הנ"ל.
מכאן שהמוסר שלי או לפחות היבט מסויים עכשווי גולמי שלו, מתנגש עם המוסר של התורה.
מש"ל. (מה שהיה להוכיח).

מה עושים עם זה?

קודם כל כאמור לא מתכחשים לאמת.
וכאמור לומר שזו מצווה שלא נתקיימה לא פותר לטמי שום דבר.
ואולי אתייחס גם לעניין "עיר הנדחת" ו"בן סורר ומורה" שלעה בתלמוד לא היו ו"דרוש וקבל שכר".
א. בפשט המקרא זהו דין כמו כל דין אחר, שעל מנת לעשות צווה.
ב. לו יהי ש"לא היה" ועל מנת לקבל שכר נצטוונו "לדרוש" בו. מה היא הדרשה? הרי בכל אופן אנו אמורים להתעסק איתו. להבין אותו לעומקו, להתחבר אליו.
האם אתה מתחבר להשמדת עיר שלמה על כל אנשיה, גברים, נשים וטף, ושריפת שללה - "רק" בשל אמונה דתית שונה? אם גברים חטאו נשים מה חטאו, ואם נשים חטאו טף מה חטא?
אני רוצה להדגיש שהשאלה קיימת גם קיימת, לטעמי, גם אם הכל תיאורטי. ואני חושב שבמדת מה זה הפוך. בני"שים, דוסים וכדומה, שמצויים בבית המדרש, שמלאים בתרבות יהודית ובביטוייה התרבותיים ההיסטוריים המסויימים נעשים לעתים עיוורים למשמעות הפשוטה של מה שנתון תחת אפם. המשל - כמשל - הוא מחריד נפש, לכל מי שבא ומסתכל לראשונה בדברים, במבט שלא נתמלא אינדוקטרינציה (בלע"ז).

ומי שבאמת שואל יש סיכוי שגם ימצא תשובות.

ותשובתי שלי בהזדמנות הבאה. ומחילה על אורך הדברים (אינני יודע מה הנוהג כאן...)

אור נערב

"דומני, שאין עוד עם בעולם שמצד אחד כולל ספר החוקים שלו צו של גינוסייד, ומצד שני בכל ההסטוריה של 2000 השנה האחרונות הוא לא פגע בזבוב, רק אדרבא הוא נשחט ודוכא בידי אחרים."
________

אולי יש קשר בין שני הדברים? עלה בדעתי פתאם, שאולי השם דוקא סובב את עניינים ככה, כדי להוציא את הצו הזה מלבנו.

בכל אפן, בימינו אין כזה עם או שבט ששמו עמלק, אז הצו כבר לא שייך מזמן.

הרעיון שהזהות הלאומית היא גנטית ועובר מדור לדור אלפי שנים לאחר שהתפרק השבט או אומה, רחוק בעיני. ניתן למצוא רעיון כזה במקרא?

למיימוני:
לא חלקתי על דעתך, אלא שרציתי לחדד מספר נקודות.