בית פורומים החרדים והאינטרנט

יחס היהדות לנטייה הומוסקסאולית.

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-21/3/2005 01:56 לינק ישיר 
יחס היהדות לנטייה הומוסקסאולית.

בס"ד

מדוע איסור הנטייה ההומו-סקסאולית כל כך חמור עד כדי חיוב מיתה ע"י ביה"ד הגדול או כיום בידי שמים? ראיתי בפורום הישיבות בקישור הבא: http://yeshiva.org.il/forum/forumList.asp?fid=39 שכתבו תשובת חברים מקשיבים בענין וז"ל: "ויברא אלוהים את האדם בצלמו,בצלם אלוהים ברא אותו,זכר ונקבה ברא אותם". הטבע הישר של האדם כמו שעשאו אלוהים הוא של התקשרות בין איש ואשה. הדבר בא לידי ביטוי הן במישור הגופני- במבנה גופם, הן בטבעם הנפשי השונה מחד- אך המשלים זה את זו מאידך ויוצר אחדות שלמה והרמונית אחת. וזו גם הדרך הבלעדית להביא ילדים לעולם ולהיות שותפים בזה עם הקב"ה בהמשך מעשה בראשית, ולאפשר בזה גם כן את המשך קיום האדם עלי אדמות. כל סטיה ממצב זה תוגדר כסטיה וכמצב לא טבעי - גם אם הרבה אנשים ינהגו כך. זו גם הסיבה שהתורה אוסרת זאת באיסור חמור, ומכנה זאת "תועבה", בסמיכות לאיסור על קשר כזה בין אדם לבהמה, שאף זה קשר לא טבעי ואינו יכול להוביל לפריה ורביה. כל מיני טענות דמגוגיות על כך שצריך "להתקדם" ובעולמנו המודרני צריך "להשתחרר מדעות קדומות" - אינן במקום, להפך! התנהגות כזו אינה "מודרנית" כלל וכלל. היא מיושנת מאד. כבר בדור המבול ולאחר מכן במצרים ובכנען העתיקות התנהגות זאת היתה מצויה מאד, ועל כך הזהירה אותנו התורה: "כמעשה ארץ מצרים וכמעשה ארץ כנען לא תעשו, ובחוקותיהם לא תלכו". המתעקשים להנהיג נורמה פסולה זו בתקופתנו- מנסים בכוח להחזיר אותנו אלפי שנים אחורה, ולפגוע בטבעיות וביושר הבריא של האדם. אמנם יש הטוענים שזו נטיה טבעית מולדת באדם שאי אפשר לעמוד כנגדה. אך שתי תשובות בדבר - גם אם אכן ישנם אנשים שיש בהם נטיה כזו מלידה , אין ספק שזו נטיה פסולה, ועל האדם מוטלת החובה להתגבר עליה, כמו שהוא צריך להתגבר על נטיות פסולות אחרות שהוא עלול להיולד איתן, כגון הנטיה לכעס, גאוה, נקמנות, על אף שכאן הנסיון עשוי להיות קשה במיוחד כי מדובר באחד היצרים החזקים שבאדם. אך לשם כך נתן הבורא בחירה חופשית לאדם. אל לו להפקיר את עצמו לכל דחף ולכל נטיה שמנסה להשתלט עליו. תפקידו ומשימתו כעת היא לא לתת לדחף הזה להכתיב לו את אורח חייו, ולא להתמכר אליו. הנסיון מלמד שהיו אנשים בעלי כוח רצון שהצליחו (עם סיוע מתאים, במקרה הצורך), גם אם לא להעלים נטיה זו לגמרי, אך בהחלט להתגבר עליה ולהופכה מדבר מרכזי - לדבר טפל באישיותם, לעורר בתוכם את הטבע הפשוט של קשר עם אשה, והצליחו להקים משפחות ולהביא ילדים לעולם, והם חיים היום באושר רב. אך מלבד זה, גם לתומכים ולמעודדים נטיה זו ברור שחלק גדול ממנה נובע מהשפעה סביבתית, מיחס החברה לדבר הזה ומנסיבות החיים של האדם - כולם דברים חיצוניים התלויים בנו. בחברות סגורות של אנשים בני אותו מין כגון: בתי כלא, בסיסים צבאיים וכדו' שכיחות תופעות כאלו הרבה יותר מאשר בחברה הרגילה. במצבים כאלו גם אנשים שכשיצאו אחר כך לחיים הרגילים יחזרו לחיות חיים רגילים עם אדם בן המין השני-מתנהגים לעיתים בצורה כזו. מה שמעיד על כך שלהשפעה הסביבתית מקום רב בהמצאות הנטיה הזו. ברור עוד שהעובדה שכיום מנסים כל מיני אנשים וארגונים להפוך את הדבר ללגיטימי ומקובל-יש לה השפעה רבה על אחוז האנשים הרואים את עצמם ככאלה. חשוב גם לדעת שהרבה פעמים האדם טועה בהרגשתו,וחלק רב מתחושתו שיש לו נטיה לבני מינו יסודה בדמיון, בתהליכי התבגרות והתפתחות מינית בגיל הנעורים,ובעובדה שעדיין לא מצא את בן זוגו הנכון.במקרים רבים - עם הזמן, ולפעמים עם סיוע מתאים, גם אדם שהיה בטוח שהוא כזה מגלה שטעה והוא יכול לחיות חיים בריאים ומאושרים עם בן המין השני ולמצוא את השלמתו. מי שירצה סיוע בעניין והפניה למי שיוכל לעזור לו (יש כיום אנשים שעוסקים בנושא, קבוצות תמיכה של אנשים דתיים כאלו ועוד), מוזמן לפנות אלינו, בנים ובנות , ונשתדל לסייע ככל יכולתנו. כתובתנו: [email protected] . סודיות מלאה מובטחת, כמובן. אך מלבד זה נפתח קו טלפון ליעוץ אנונימי לנערים ומבוגרים בנושא זה, מפי ת"ח מומחים בשם "עצת נפש", שפועל בימים ב', ה' 20:30-23:00, בנשיאות הרב אבינר ורבנים חשובים אחרים. המס' שלו הוא - 6541899 - 02 . מי שרוצה להתייעץ בעניין מוזמן להתקשר אליהם. שלכם תמיד חברים מקשיבים


תוקן על ידי shay98 ב- 12/05/2008 0:59:33




דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-21/3/2005 02:00 לינק ישיר 

בס"ד תשובת הרב זלמן מלמד שליט"א בעניין הובאה בקישור הבא:http://yeshiva.org.il/forum/forumList.asp?fid=39
תשובה מהרב זלמן מלמד שליט"א
מחלת ההומוסכסואליות / הרב זלמן ברוך מלמד שליט"א
מה שאצל חלק מהציבור נחשב כסטיה נפשית חמורה הדורשת טפול פסיכיאטרי, אצל חלק אחר בציבור זה נראה כנטיה נפשית לגיטימית. נשים לסביות, גברים הומוסכסואלים שנמשכים משיכה מינית לבני מינם נשים לנשים גברים לגברים, בעיני חלק מהציבור הם נחשבים לסוטים חולי נפש. ובעיני חלק אחר בציבור הם נחשבים לאנשים בריאים בעלי נטיות טבעיות שונות מהרגיל. הם אומרים אי-אפשר לבוא בטענה לאנשים אלו שאינם מוסריים, כאשר הטבע הפנימי שלהם הוא כזה. התפיסה המתקדמת של אנשי החופש והדמוקרטיה, אומרת, כל סטיה נפשית שאינה פוגעת באחרים היא לגיטימית. גם אם הנטיה הזו מעוותת את נפשו של האדם בעצמו. גם אם היא פוגעת בבריאותו הגופנית או הרוחנית כל עוד שאין הנטיה הזו פוגעת באחרים מה לנו להתערב בחייו האישיים. לכל אדם זכות להתנהג כראות עיניו וכנטית לבו ובלבד שלא יפגע באחרים. הם מוסיפים ואומרים איך אפשר לבקר את הנטיות הללו של ההומוסכסואלים כאשר זו נטיה נפשית מטבע יצירתם. איך אפשר להאשים אותם ומדוע להעניש אותם על דבר שאינו בתחום בחירתם החופשית. ומה בעצם רע כל-כך בנטיה הזו. אך לא כן דעת התורה. מוסר התורה רואה בנטיה זו רעה חולה ביותר. כבר פירש בר קפרא את המלה תועבה תועה אתה בה זו סטיה רעה שצריך האדם וכלל הציבור להלחם בה ולתקן אותה.
כמו שצריך ללחום ביצר חמדת הממון של אנשים שנולדו בטבעם עם נטיה לחמוד ממון של אחרים, נטיה עמוקה שהם לא יכולים להתגבר עליה ולכבוש אותה, המכונה קלפטומניה, כשם שצריך ללחום ולתקן את העיוות הנפשי הזה בדרך החנוך והחוק. ולגבי אלו שאינם מסוגלים לכבוש את יצרם יש ללחום בנטיה זו בדרך הטפול הפסיכולוגי והפסיכיאטרי, כך יש להלחם ביצר התאוה המיני המעוות של בעלי הנטיה ההומוסכסואלית. אם יש כאלה יוצאי דופן שנולדו בטבעם עם נטיה נפשית כזאת והיא כל-כך עמוקה שהם לא מסוגלים להתגבר עליה, זה מצער ומכאיב ומעורר רחמים. אבל בגלל זה שאינם יכולים להתגבר זה אינו מפסיק להיות עיוות נפשי רע ושלילי.זו מחלה נפשית רעה, היא מסיטה את היצר המיני הבריא, שעל ידו כח ההולדה והמשך החיים של הדורות. הכוח הבריא מוסט לכיוון עקר, שלילי, ערירי. כוחות חיים מושחתים לבטלה. האושר הגדול ביותר של האדם, היכולת ללדת ולהמשיך את חייו לדורות, נוטל ממנו. כל מי שאין לו בנים חשוב כמת.על-כן אין לתת שום לגיטימציה לסטיה המקולקלת הזו.צריך לטפל בה על-ידי פסיכיאטרים ופסיכולוגים. כל ישראל ערבין זה לזה וכשם שיש לציבור זכות וחובה למנוע מאדם לפגוע באחרים,כך יש לציבור זכות וגם חובה לעזור לאדם שלא יפגע בעצמו בין פגיעה גופנית בין פגיעה נפשית. לסיכום: לפי התורה התנהגות הומוסכסואלית היא מהעבירות החמורות ביותר. סטיה נפשית כזו היא מחלה רעה שצריך להלחם בה ולרוב יש הצלחות ואנשים יוצאים מזה לחיים משפחתיים בריאים.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-21/3/2005 02:03 לינק ישיר 

בס"ד תגובת אור באפילה בקישור הבא:
http://yeshiva.org.il/forum/forumList.asp?fid=39
למה?הקב"ה ברא אותנו כל אחד בצורה מיוחדת, יש כאלה שהושם אצלהם רגש של הומוסקסואליות.
וישנה פה שאלה שלפחות אצלי היא עולה:
למה הקב"ה שם את זה? או בכלל למה הקב"ה עשה אנשים אם תאווה לרצוח, לגנוב? זוהי שאלה שרוצה להבין מה מטרתנו בעולם?מה הם דרכי הבורא?
אמנם דרכי הבורא איננו יכולים להבין לגמרי-אך אולי הקב"ה שם את הנטיות הללו אצל אנשים מסוימים כי הקב"ה מאמין ביכולתם לקחת את הכח הטמון בדבר הזה והוציא אותו לדברים גדולים וטובים.
פעם קראתי בספר בשם "מרק עוף לנפש הנער" בה ישנו סיפור על נער -שחקן כדורסל מצליח שבתאונה אחת נקטעה לו רגל אחת הסיפור אמנם ארוך אך לבסוף הוא חוזר למגרש עם פרוטזה.
הבאתי את הסיפור כי בסוף הסיפור מסופר שבנסיעה אחת באמצע תהליך השיקום אמר אותו נער משפט נפלא:(משהו בסגנון הזה)"אני יודע למה הבורא גרם לי את המקרה הזה, כי הוא ידע אני יכול להתגבר על הדבר הזה".
אך איך עלינו להתמודד עם הנטיות האלו?
כל פעולה שאנו עושים נובעת מאיזה שהוא מקום בתוך נפשנו, ממקום פנימי ועמוק. עלינו למצוא את המקור ולהעלות אותו למקום טוב.
נניח אדם שנופל בעריות אם נרד לעומק נמצא שזה מגיע ממקום של רצון של חיות גדולה שלא מצאה את מקומה והגיעה למקום של עריות.
זוהי אמנם דרך קשה ומסובכת אך עלינו להתקדם בה צעד אחר צעד בעזרת אנשים שיהיו לנו לעזר וגם אם נופלים- לא להתיאש -כי רוב הנפילות מגיעות ממקום של רצון לעלות מדרגה שלא מצא את עצמו אך הוא מעיד בתוכו על התקדמות.
בהצלחה לכולם -כל אחד בעבודת ה' שלו. ושנזכה לרומם את כל העולם לגבהים גדולים כשל נטיה נצמא בה את המקום הטוב והראוי.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-21/3/2005 02:05 לינק ישיר 

בס"ד תגובתי לדבריו שי בוארון יום ב', י אדר ב תשס"ה
שאלה שטותית תשאל גם למה הקב"ה ברא את היצה"ר,הרי הקב"ה יודע שהאדם יחטא הלא כן?בס"ד אלא מאי שהקב"ה נתן גם לאדם כלים וכוחות להתגבר נגד יצה"ר וכמו שאמר רז"ל במס' קידושין "אלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול לו".
פורסם בפורום הישיבות בקישור הבא:
http://yeshiva.org.il/forum/forumList.asp?fid=39


תוקן על ידי - shay98 - 21/03/2005 2:14:19



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-21/3/2005 02:25 לינק ישיר 

בס"ד במה אשמים ההומואים ולמה אלוקים בראם כך ?
זוהי שאלה שנתבקשתי לענות עליה פעמים רבות מספור, חלק מוחלט מן השואלים היו חברים של אנשים בעלי הבעיה הזו וחלקם היו בעלי הבעיה הזו וסיפרו לי זאת רק לאחר שהכירוני דרך שיחות ארוכות.
ראשית, אבאר כמה מושגים ופירושים:
א', הומו/ הומוסקסואל/ הומוסקסואליות - פירוש המילה הוא גבר הנמשך מינית אל בני מינו (דהיינו גבר עם גבר, או לסירוגין, אשה עם אשה).
ב'.נטיות הפוכות - המושג היהודי ל'הומוסקסואליות'.
ג'."משכבי זכר"- היהדות אוסרת קיום יחסי אישות בין גבר לגבר במפורש בתורה.
הומוסקסואליות פירושו עקרות!
כעת אבאר מדוע 'נטיות הפוכות' הוא דבר פסול ואין להיות "גאה" בו.
גבר,מבחינת מבנה גופו ואיבריו 'מותאם' להביא את גוף האישה לכדי הריון,ובכך להביא צאצאים לעולם. זוהי הדרך המקובלת מאז ומעולם בקרב בני-האדם.
גבר הומוסקסואל חי כרווק,או עם אנשים שהם בעלי אותה הבעיה.גבר שכזה נחשב כעקר מכיוון שאינו יכול להימשך אל הנקבה ולקיים עימה יחסי אישות כדי להביא צאצאים לעולם.
מוזר יהיה הדבר אם יקומו קבוצת עקרים בעולם ויקראו לעצמם:"ארגון ה-'גאווה'-"וירצו "להתגאות" במומם ולהביא את כולם להודות כי הם "בסדר" ו"נורמליים" ככל בני האדם.
כמובן שכל אדם שכזה, לחוד, הוא אדם ככל האדם, בעל רגשות ורצונות ויצרים. אך במום הקיים באדם אין סיבה להתגאות, ממש כשם שבעקרות או אוטיזם אין סיבה להתגאות. אולי אפילו ההיפך.
אין שום סיבה לעודד בעלי מום להתאגד ולממש את מומם בדרכים אחרות, לקיים מסיבות לפי מום זה, ולשמוח בגינו, או גרוע מכך.
אבל למה,אלוקים,אני אדם חולה? למה?
הטענה הנפוצה: האם בן אדם נולד הומוסקסואל? כנראה שכן. בכל אופן - להומוסקסואל קיום יחסים הטרוסקסואלים הוא כמו קיום יחסים הומוסקסואליים להטרוסקסואל. לכן, לקיים את איסור משכב זכר או את מצוות פרו ורבו הוא טריוויאלי להטרוסקסואל,וקשה מנשוא להומוסקסואל. למה זה כך?
ותשובותיי:
א'.תורת הסוד מלמדת אותנו שכל שקיים משכבי זכר בגלגולו הקודם מרצונו (דהיינו, "רציתי לנסות,סתם בשביל הקטע, לראות איך זה..")-יחזור בגלגול חדש כאשר הפעם באמת קיים בו הרצון לקיים משכבי זכר. זהו עונש.
ב'.התורה מלמדת שניתן להתגבר על ייצר זה! (הוכחות: "אלוקים אמר שהוא לעולם לא נותן לאדם ניסיון שהוא לא יכול לעמוד בו" ועצם קיום מצווה זו "איסור משכבי זכר" מלמדת שניתן להתגבר על רצון זה שאם לא, אלוקים לא היה מחייב מצווה שכזו).
ג'.זהו עונש שקיים בעולם לא פחות ממגיפות או וירוסים, או בלשוני "עקרות" לשמה.האדם שנולד בדרך זו יוכל להמשיך לחיות את חייו כעקר ולא לממש את רצונו "לשכב משכבי זכר" כדי לעמוד בניסיונו. פרט לזאת, ישנו אתר מצויין הנקרא "עצת נפש"
(http://www.atzat-nefesh.org/an/default.asp)
המלמד כי ניתן לשנות את הייצר, ולא רק להקים משפחה כשרה בישראל, אלא אף לחשוק באשה כאנשים נורמאליים.
ד'.כדי שאיזה ויזיני אחד יוכל לשאול את השאלה הזאת ולאפשר בחירה חופשית לאדם אחר שראה אותה לבחור אף ברע, במוות,ולא רק בחיים.
ועכשיו אתקן את הטעות הנפוצה: "האם בן אדם נולד הומוסקסואל?-כנראה שכן".
שום מחקר לא הראה עדיין כי אדם נולד בעל נטיות הפוכות
(-הומוסקסואל) בגלל הרכב זה או אחר תורשתי בגופו. לא נשמעו עדיין דיווחים על "הגנים שגורמים לגבר לבחור באשה ולא בבן מינו".
הרוב המוחלט של בעלי הנטיות ההפוכות נולדים למשפחות נורמליות ואף להיפך, בן של הומוסקסואל יהיה ברוב מוחלט נורמלי לכל דבר.
דעתי הסובייקטיבית היא שהנטייה של אדם לבן מינו,לא שונה בהרבה מנטייה של גבר לילד (פידופיליה), ונרכשת פסיכולוגית.
ההוכחה הניצחת לכך, לעניות דעתי, היא המקרה הידוע של אדם בעל נטיות הפוכות שרכש זאת ממקרה אונס מיני שהתרחש בגופו כאשר היה ילד או נער. הדבר השפיע עליו באופן כזה, שגרם לו להאמין, בתת-המודע שלו, שגופו חביב על גברים יותר משעל נשים וזוהי דרך רבייתו.
אני אף שמעתי על מקרים מזעזעים של אנשים בני 40+ שנתקלו לראשונה באינטרנט בתמונות פורנוגרפיות המציגות "משכבי זכר",והדבר גרם להם להיהפך בעלי נטיות הפוכות.
מהפורום האמת האבסולוטית של ר' דניאל בלס הי"ו
בקישור הבא:http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=769343



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-21/3/2005 16:01 לינק ישיר 

בס"ד תגובת אור באפלה יום ב', י' אדר ב' תשס"ה
לשי אמנם אתה חושב שזו היא שאלה שטותית.
אך הכוונה בשאלה שלי לא היתה- למה זה ככה?למה הקב"ה עושה את זה כך?- כי ישנם הרבה מאד דברים שאין לנו הבנה בהם והם למעלה מהבנתנו.
אלא השאלה באה מהבנה שמתעוררת פה שאלה אמונית וישנו נסיון להבין את אותו מקום האיסור ואף לצאת מאותו מקום(ישנו מאמר חז"ל שהולך בערך כך:"שאלת חכם- חצי תשובה"- שכוותנה היא ששעצם השאלה, עצם הבירור הוא חלר גדול מהתשובה ומהתהליך) ומכאן אתה יכול לצאת לשני כיוונים:
1)אין לך הבנה בדרכי הבורא- אל תחקור במופלא ממך..- שבתור אמירה עקרונית היא נכונה-שאין לנו הבנה אך לא עוזרת במקום הזה
2)אמנם אין לנו הבנה מלאה- אך בא ננסה להבין ולמצוא פתרונות עד מקום יכולתינו.
וזה מה שכתבתי שאולי ישנה סיבה למה דווקא הגיעה אותו נטיה לשואל ומאותו מקום להתקדם אט-אט למעלה.
פורסם בפורום חברים מקשיבים בקישור הבא:
http://yeshiva.org.il/forum/forumShow.asp?fid=39&id=48560&tid=14323




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-21/3/2005 16:18 לינק ישיר 

בס"ד אענה על שאלתך בעצם אתה שואל מאיפה באה הנטיה ההומוסקסואלית אענה על כך העקרות כמ"ש ידידנו ר' דניאל בלס בפורום האמת האבסולוטית בקישור הבא:http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=769343
והבאתי את דבריו בפורום החרדים והאינטרנט בקישור הבא:
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1319221
אני מציע לך לעיין שם בדבר .
אגב בענין החקירה בדרכי ה' יש חקירה המותרת לנו כמ"ש רבנו האר"י
אשלג זצ"ל בהקדמה לס' הזהר (אות א-ב)בענין מקום החקירה במעשיו ית' ,כמצוה לנו בתורה ,דע את אלקי אביך ועבדהו,וכן אומר ממעשיך הכרנוך .והנה חקירה הא' היא ,איך יצויר לנו שהבריאה תהיה מחודשת,שפירושו דבר חדש שלא יהיה כלול בו בו ית',מטרם שבראו ,בו בעת
שברור לכל בעל-עיון ,שאין לך דבר שיהיה כלול בו ית' ,וכן השכל הפשוט מחייב כלום יש לך נותן מה שאין בו וכו'.עכ"ד הרי לך שיש דברים שמותר ומצהו עלינו לחקור. עכ"ד
פורסם בפורום חברים מקשיבים בקישור הבא:
http://yeshiva.org.il/forum/forumList.asp?fid=39




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-22/3/2005 01:46 לינק ישיר 

יש לי הכבוד והעונג להזמינכם לבלוג השני מהטרילוגיה שלי, "ניצבה שגל לימינך".
בלוג זה הוקם בברכתם של מרנן ורבנן שליט"א, ונועד לתת תשובה ראויה לבורות הקשה במגזר החרדי בענייני מין.ככל שהמדובר בצעירים, כמובן שעל בורות זו גאוותנו, אולם גדולי ישראל שליט"א חשו מוטרדים מאי הבהירות בתחום גם בין אלו שדווקא מחוייבים להיות בקיאים בו. הקש ששבר את גב הגמל היה המעשה ששמעו רבותינו שליט"א על חסיד סקווער שהגיע עם זוגתו לבקש ברכת הרבי לגירושיהם, לאחר שבמשך שנים רבות לא נפקדו בזש"ק, וכשרבו חקרו באשר להנהגתו בענייני תשמיש, הסתבר כי הלה נהג לדחוק את איברו בטבורה של אשתו, במקום באותו מקום.
מרנן ורבנן גדולי ישראל שליט"א הביעו תקוותם איתנה, כי הבלוג שאני כותב ומעדכן בעיתים קבועים, ימנע מקרים כאלו בעתיד. הבלוג משרת כבר כחצי שנה אוכלוסיה רחבה של בחורי ישיבות ואברכי כוללים הגולשים ומגיבים בו דרך המכשירים הסלולרים שברשותם, ואני חש מאושר לפנות היום גם אל האוכלוסיה הנרחבת של גולשי הייד-פארק כדי להזמינם להתבשם ממנו.
סגנון הכתיבה בבלוג הוא באופן שכל הקוראים יחושו עימו בנוח. לכן איני מניח שום הנחות על ידיעות קודמות, או במילים אחרות, מתחיל מא"ב; עם זאת, בטוחני שגם אלו מביניכם אשר בהשקפה ראשונה חושבים עצמם למעלה מכל זה, ואפילו הגיעו כבר לבחינת נתמעך איברו מחמת תשמיש, כמו שמפרש רש"י, זכרונו לברכה, על פסוק ואברהם בן תשעים ותשע וגו´, עם כל זה גם המה ברבות הימים ימצאו איזה ציצים ופרחים וחידושים בדברי, ואחר משך איזה זמן גם זאת ישומו על ליבם כי באמת לא ראו מאורות מימיהם, וכעת יגלו את מיניותם מחדש, באספקלריא של חז"ל.

מצורף בזה תיאור הבלוג כפי שרשמתי באינדקס של תפוז, רשימה לדוגמא, וקישור. אני ממליץ לנצל את האפשרות שמציעה מערכת "תפוז" להירשם לקבלת התראות בדוא"ל על עידכונים בבלוג.
קריאה מהנה.
ניצבה שגל לימינך
"ניצבה שגל לימינך בכתם אופיר. שמעי בת וראי והטי אוזנך, ושיכחי עמך ובית אביך ויתאו המלך יופייך כי הוא אדונייך והשתחווי לו" (תהלים מ"ה). ברוך שהחיינו וקיימנו לזמן הזה. באימה ביראה ברתת ובזיע, בשמחה והודאה עצומה לאל חי הנני משיק היום את הבלוג המיוחד לסידרת הטיפים המפורסמת שפורסמה בפורום חרדים, ורבים אומרים מי יראנו טוב לקבץ הכל במקום אחד על סדרו, ובל יהי בכלל מעוות לא יוכל לתקון ח"ו לאלו שלא הספיקו לקרוא כל טיפ ביום פירסומו. וזאת למודעי! ישנם אתרים ופורומים רבים במערכת תפוז ומחוץ לה המוקדשים לייעוץ מיני. אני איני בא להתחרות בהם, כי אם לייסד פינה בענין למען יראי ד´ המעוניינים בהנחייה סקסואלית על אדני התורה והיראה, ובל יאלצו לרעות בשדות זרים ח"ו. הבלוג שלנו כאן עומד תחת פיקוח הוועדה הרוחנית, בה חברים רבנים שעסקו בענייני מין כל ימיהם, כגון מרדכי גרוס מהפלג הליטאי ושלמה אבינר ("מרות נפש") מהמגזר המסרחניקי-חרד"לי. ויהי נועם ה´ עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו. בכל ענייני הבלוג נא לפנות אך ורק ל"הסטודנט לפילוסופיה".
טיפ מס' 22: חכם באחור ישבחנה (פורסם ב14 בדצמבר 2004)
אירע לכם פעם שקושיא בלימוד, או להבדיל אא"ה- בחכמה חיצונית, הטרידה אתכם במשך זמן רב, עד להבזק גאוני פתאומי שאחריו לא תפסתם עוד, כיצד לא חשבתם על כך קודם?! עבור אינטלקטואל, אלו החוויות המעצבות את האישיות, ואני מוכרח לשתף אתכם באחת כזו שעברה עלי. בלומדי מסכת נדרים כסדר, נתקלתי במאמר תמוה בדף כ´ ע"א: "כל המסתכל בעקבה של אישה הוויין ליה בנים שאינם מהוגנים...א"ר שמעון בן לקיש: עקבה דקתני במקום הטינופת שהוא מכוון כנגד העקב". רבותי! כמו כל אחד הבנתי "מקום הטינופת"- היינו איבר המין של האישה. וזה תמוה! אם אינכם פוזלים, בודאי תסכימו עימי שקו ישר מאיבר המין הנקבי, לא מוביל לעקב בשום פנים. ואם נאמר שהחכמים לא הקפידו על גיאומטריה, למה תפסו עקב דווקא? בה במידה יכלו לומר שהוא מכוון כנגד הצמה,או כנגד האוזן.פלא!!מה הפשט?!
"ותן בלבנו בינה להבין ולהשכיל, לשמוע ללמוד וללמד..."- זהו הקטע בתפילה, בברכת "אהבה רבה", בו מקובל להתחנן על הבנה בלימוד. באותה תקופה שפכתי שם דמעות רבות,אך דומה היה כאילו ננעלו שערי שמים. הפיסקה נשארה תמוהה כשהיתה. עקבה?! איבר המין?! בלית ברירה לא התעכבתי במוקשה והמשכתי הלאה, אך בכל פעם שנתקלתי במאמר האמור חשתי צביטה בלב. האם היו כל תפילותי לריק? מסתבר שיש תפילה שנענית מיד, ויש תפילה שנענית לאחר זמן, אבל בסופו של דבר, כל תפילה נענית. יום אחד הזדמן לידי ס´ חידושי המאירי על הסוגיא המדוברת. עילעלתי בו בסתמיות, ולפתע...נפל לי האסימון. שוב הציפו דמעות את עיני- הפעם דמעות אושר, דמעות "אין שמחה כהתרת הספקות". איך לא הבנתי זאת לבד?! "מקום הטינופת"- הכוונה לישבן!! וכך מתנסח שם המאירי: "במה שכנגד העקב- רצונו לומר עגבותיה, אחר שהיא לבושה והולכת, וכן לפניה, אלא שתופסה בכנגד עקבה מפני שסתם הדברים נאמרה באישה שמהלכת לה ואדם צופה לה מאחריה". כך!! כך!! (אלא דצ"ע קצת לע"ד, דאין שום סברא לכנות את כל הישבן "מקום הטינופת". בשלמא איבר המין או פי הטבעת, אבל מאיזה טעם יחשב כל שטח שני הפלחים מקום הטינופת יותר מהירכיים או הגב? וצ"ע).
ר´ מנחם המאירי- ענק רוח, חי בפרובנס במאה ה12 וחיבר ביאור על כל התלמוד, בסגנון יפה מאד. במחלוקת שהתעוררה סביב הרמב"ם וה"מורה נבוכים" עמד לצד הרמב"ם. כעת מתברר שגם היה בעל טעם טוב. טוסיק של בחורה!! נועם הנשמות! עדן הרוחות! מזבח החיצון!קודש הקדשים!אבן השתיה! טוסיק של בחורה!! טוסיק של בחורה!! טוסיק של בחורה!!
ומכאן אל הטיפ שלנו,ואני פונה הפעם אל הבנות. אינני מדבר על מקרים אבודים של בחורות שנולדו עם עכוז נערי צנום, או כאלו שהבורא חונן אותן באחוריים תפוחים, ענקיים וחסרי פרופורציה, ה' ישמרנו. אני מדבר על בחורה שנולדה עם טוסיק פוטנציאלי, טוסיק שיש לו נתוני פתיחה מתאימים. אבל כמו בכל דבר בעולם, פוטנציאל עדיין אינו מספיק; כדי לממשו נדרשים גם עבודה, מאמץ, יגיעה- אין מה לעשות: דברים טובים באים רק לאחר שמתאמצים עבורם. כדי שלבחורה יהיה טוסיק כמו שצריך- מוצק, חטוב, שרירי, טוסיק שכל מי שיתבונן בו יקרא בהתפעלות "מה רבו מעשיך ה´ "- זה אפשרי, אבל דרושה השקעה מרובה. נחוצים תרגילי התעמלות, מתיחות, כיפופים, ואטו כי רוכלא ליתני וליזיל. וכמה כואב הדבר, כשרואים בחורה עם טוסיק פוטנציאלי, המזניחה את מתת הבורא, אם מתוך עצלות, אם סתם מתוך זלזול,וכתוצאה מכך צמד פלחי הטוסיק שלה שמוטים, נפולים, נזופים. אין ספק שבחורה כזו עונשה גדול מאד. משל למלך בשר ודם ששיגר דורון לאחד מעבדיו, ועמד העבד והטילו לאשפה. למחר עבר שם מלך וראה דורונו מוטל באשפה. כלום אינו מתחייב בנפשו? וכ"ש זו, שמלך מלכי המלכים הקב"ה חונן אותה במתת שאין למעלה הימנה- טוסיק עם כל הנתונים להיות לשם ולתפארת ולתהילה- והולכת זו ומזניחה, ומזלזלת. מכיוון שכל מידותיו של הקב"ה מידה כנגד מידה, אין ספק שלעתיד לבוא ישכיבו בחורה כזו ויתנו לה על הטוסיק כמו שצריך, כמו שר´ חיים קנייבסקי נתן לקרן! כמובן, מידה טובה מרובה. בחורה שכן מטפחת ועובדת על הטוסיק שלה, בודאי הבא ליטהר מסייעין לו, והקב"ה מצידו עוד מוסיף לה מנה אחת אפיים, עד שיהיה לה טוסיק ממש בבחינת "עין לא ראתה אלוקים זולתך", ואלו הפירות בעולם הזה, מלבד הקרן הקיימת לעולם הבא!
אולי הארכתי היום יתר על המידה,אך סהדי במרומים כי מרוב שיחי וכעסי דיברתי עד הנה. והיכן אשפוך את ליבי, אם לא לפני קוראי היקרים? נסכם איפוא את מה שדיברנו. בעצם, אניח לר´ חיים ויטאל לסכם. "למעלה מזה מדרגה ג´ המעולה ממנו והוא פנים באחור, שפני הזכר מביטים באחורי הנקבה, ובזה יש מעלה יתירה שמקבלת הנקבה אור הפנים ממש, אלא שלהיותו אור גדול אינה מקבלתו אלא דרך אחור שלה...וזה סוד הפסוק (משלי כ"ט י"א) "חכם באחור ישבחנה", כי כאשר החכמה שהוא זכר יפנה בפניו אל אחורי הנוקבא שהיא בינה, ישבחנה יותר ממה שהיה בעת היותו להיפך אחורי הזכר בפני הנקבה" (עץ חיים היכל נקודים שער המלכים פ"ז)
הלינק לשירותכם:
http://blog.tapuz.co.il/shagal/
נשלח אליי לתיבה האישיות.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-25/3/2005 14:15 לינק ישיר 

איסור מנהגי עבודת אלילים
1.שמות כ"ג,כ"ג:"כִּי-יֵלֵךְ מַלְאָכִי, לְפָנֶיךָ,וֶהֱבִיאֲךָ אֶל-הָאֱמֹרִי וְהַחִתִּי, וְהַפְּרִזִּי וְהַכְּנַעֲנִי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי; וְהִכְחַדְתִּיו".
כ"ג,כ"ד:"לא-תִשְׁתַּחֲוֶה לֵאלֹהֵיהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם,וְלֹא תַעֲשֶׂה כְּמַעֲשֵׂיהֶם: כִּי הָרֵס תְּהָרְסֵם, וְשַׁבֵּר תְּשַׁבֵּר מַצֵּבֹתֵיהֶם".
2.שמות כ"ג,ל"ב:"לֹא-תִכְרֹת לָהֶם וְלֵאלֹהֵיהֶם,בְּרִית".
כ"ג,ל"ג:"לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ,פֶּן-יַחֲטִיאוּ אֹתְךָ לִי:כִּי תַעֲבֹד אֶת-אֱלֹהֵיהֶם, כִּי-יִהְיֶה לְךָ לְמוֹקֵשׁ." {פ}
3.שמות ל"ד,י"א:"ושְׁמָר-לְךָ--אֵת אֲשֶׁר אָנֹכִי,מְצַוְּךָ הַיּוֹם; הִנְנִי גֹרֵשׁ מִפָּנֶיךָ,אֶת-הָאֱמֹרִי וְהַכְּנַעֲנִי,וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי,
וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי".
ל"ד,י"ב :"הִשָּׁמֶר לְךָ,פֶּן-תִּכְרֹת בְּרִית לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתָּה, בָּא עָלֶיהָ: פֶּן-יִהְיֶה לְמוֹקֵשׁ, בְּקִרְבֶּךָ".
ל"ד,י"ג:"כִּי אֶת-מִזְבְּחֹתָם תִּתֹּצוּן,וְאֶת-מַצֵּבֹתָם תְּשַׁבֵּרוּן;וְאֶת-אֲשֵׁרָיו, תִּכְרֹתוּן".
ל"ד,י"ד:"כִּי לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה,לְאֵל אַחֵר:כִּי יְהוָה קַנָּא שְׁמוֹ,אֵל קַנָּא הוּא".
ל"ד,ט"ו:"פֶן-תִּכְרֹת בְּרִית, לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ;וְזָנוּ אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶם, וְזָבְחוּ לֵאלֹהֵיהֶם, וְקָרָא לְךָ, וְאָכַלְתָּ מִזִּבְחוֹ."
ל"ד,ט"ז:"ולָקַחְתָּ מִבְּנֹתָיו, לְבָנֶיךָ; וְזָנוּ בְנֹתָיו,אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶן,וְהִזְנוּ אֶת-בָּנֶיךָ,אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶן".
ל"ד,י"ז:"אֱלֹהֵי מַסֵּכָה, לֹא תַעֲשֶׂה-לָּךְ."
4.ויקרא י"ח,א':"וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר."
י"ח,ב' דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: אֲנִי,יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. יח,ג כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ-מִצְרַיִם אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם-בָּהּ, לֹא תַעֲשׂוּ; וּכְמַעֲשֵׂה אֶרֶץ-כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה, לֹא תַעֲשׂוּ, וּבְחֻקֹּתֵיהֶם, לֹא תֵלֵכוּ.
י"ח,ד':" אֶת-מִשְׁפָּטַי תַּעֲשׂוּ וְאֶת-חֻקֹּתַי תִּשְׁמְרוּ,לָלֶכֶת בָּהֶם:אֲנִי, יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם".
י"ח,ה':"וּשְׁמַרְתֶּם אֶת-חֻקֹּתַי וְאֶת-מִשְׁפָּטַי,אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם: אֲנִי,יְהוָה".{ס}
5.ויקרא י"ט,ד' אַל-תִּפְנוּ, אֶל-הָאֱלִילִם,וֵאלֹהֵי מַסֵּכָה,לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם: אֲנִי, יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.
6 כ',א' וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. כ,ב וְאֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, תֹּאמַר, אִישׁ אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִן-הַגֵּר הַגָּר בְּיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִתֵּן מִזַּרְעוֹ לַמֹּלֶךְ, מוֹת יוּמָת; עַם הָאָרֶץ, יִרְגְּמֻהוּ בָאָבֶן.
כ',ג' וַאֲנִי אֶתֵּן אֶת-פָּנַי, בָּאִישׁ הַהוּא, וְהִכְרַתִּי אֹתוֹ, מִקֶּרֶב עַמּוֹ: כִּי מִזַּרְעוֹ, נָתַן לַמֹּלֶךְ--לְמַעַן טַמֵּא אֶת-מִקְדָּשִׁי,וּלְחַלֵּל אֶת-שֵׁם קָדְשִׁי.
כ',ד':"וְאִם הַעְלֵם יַעְלִימוּ עַם הָאָרֶץ אֶת-עֵינֵיהֶם, מִן-הָאִישׁ הַהוּא, בְּתִתּוֹ מִזַּרְעוֹ, לַמֹּלֶךְ--לְבִלְתִּי, הָמִית אֹתוֹ. כ,ה וְשַׂמְתִּי אֲנִי אֶת-פָּנַי בָּאִישׁ הַהוּא, וּבְמִשְׁפַּחְתּוֹ; וְהִכְרַתִּי אֹתוֹ וְאֵת כָּל-הַזֹּנִים אַחֲרָיו, לִזְנוֹת אַחֲרֵי הַמֹּלֶךְ--מִקֶּרֶב עַמָּם. כ,ו וְהַנֶּפֶשׁ, אֲשֶׁר תִּפְנֶה אֶל-הָאֹבֹת וְאֶל-הַיִּדְּעֹנִים, לִזְנֹת, אַחֲרֵיהֶם--וְנָתַתִּי אֶת-פָּנַי בַּנֶּפֶשׁ הַהִוא, וְהִכְרַתִּי אֹתוֹ מִקֶּרֶב עַמּוֹ".
כ',ז':"וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם--וִהְיִיתֶם, קְדֹשִׁים:כִּי אֲנִי יְהוָה,אֱלֹהֵיכֶם".
כ',ח':"וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-חֻקֹּתַי, וַעֲשִׂיתֶם, אֹתָם: אֲנִי יְהוָה, מְקַדִּשְׁכֶם".
כ',ט':"כִּי-אִישׁ אִישׁ, אֲשֶׁר יְקַלֵּל אֶת-אָבִיו וְאֶת-אִמּוֹ--מוֹת יוּמָת: אָבִיו וְאִמּוֹ קִלֵּל, דָּמָיו בּוֹ".
כ',י':"וְאִישׁ, אֲשֶׁר יִנְאַף אֶת-אֵשֶׁת אִישׁ, אֲשֶׁר יִנְאַף, אֶת-אֵשֶׁת רֵעֵהוּ--מוֹת-יוּמַת הַנֹּאֵף, וְהַנֹּאָפֶת".
כ',י"א:"וְאִישׁ, אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת-אֵשֶׁת אָבִיו--עֶרְוַת אָבִיו, גִּלָּה; מוֹת-יוּמְתוּ שְׁנֵיהֶם,דְּמֵיהֶם בָּם".
כ',י"ב:"וְאִישׁ, אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת-כַּלָּתוֹ--מוֹת יוּמְתוּ,שְׁנֵיהֶם:תֶּבֶל עָשׂוּ,דְּמֵיהֶם בָּם".
כ',י"ג:"וְאִישׁ,אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת-זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה--תּוֹעֵבָה עָשׂוּ, שְׁנֵיהֶם; מוֹת יוּמָתוּ, דְּמֵיהֶם בָּם".
כ',י"ד"וְאִישׁ, אֲשֶׁר יִקַּח אֶת-אִשָּׁה וְאֶת-אִמָּהּ--זִמָּה הִוא; בָּאֵשׁ יִשְׂרְפוּ אֹתוֹ, וְאֶתְהֶן, וְלֹא-תִהְיֶה זִמָּה, בְּתוֹכְכֶם".
כ',ט"ו:"וְאִישׁ,אֲשֶׁר יִתֵּן שְׁכָבְתּוֹ בִּבְהֵמָה--מוֹת יוּמָת; וְאֶת-הַבְּהֵמָה, תַּהֲרֹגוּ".
כ',ט"ז:"וְאִשָּׁה, אֲשֶׁר תִּקְרַב אֶל-כָּל-בְּהֵמָה לְרִבְעָה אֹתָהּ--וְהָרַגְתָּ אֶת-הָאִשָּׁה, וְאֶת-הַבְּהֵמָה; מוֹת יוּמָתוּ, דְּמֵיהֶם בָּם".
כ',י"ז:"וְאִישׁ אֲשֶׁר-יִקַּח אֶת-אֲחֹתוֹ בַּת-אָבִיו אוֹ בַת-אִמּוֹ וְרָאָה אֶת-עֶרְוָתָהּ וְהִיא-תִרְאֶה אֶת-עֶרְוָתוֹ, חֶסֶד הוּא--וְנִכְרְתוּ, לְעֵינֵי בְּנֵי עַמָּם; עֶרְוַת אֲחֹתוֹ גִּלָּה, עֲו‍ֹנוֹ יִשָּׂא".
כ',י"ח:"וְאִישׁ אֲשֶׁר-יִשְׁכַּב אֶת-אִשָּׁה דָּוָה, וְגִלָּה אֶת-עֶרְוָתָהּ אֶת-מְקֹרָהּ הֶעֱרָה, וְהִוא, גִּלְּתָה אֶת-מְקוֹר דָּמֶיהָ--וְנִכְרְתוּ שְׁנֵיהֶם, מִקֶּרֶב עַמָּם".
כ',י"ט:"וְעֶרְוַת אֲחוֹת אִמְּךָ וַאֲחוֹת אָבִיךָ, לֹא תְגַלֵּה: כִּי אֶת-שְׁאֵרוֹ הֶעֱרָה, עֲו‍ֹנָם יִשָּׂאוּ. כ,כ וְאִישׁ, אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת-דֹּדָתוֹ--עֶרְוַת דֹּדוֹ, גִּלָּה; חֶטְאָם יִשָּׂאוּ, עֲרִירִים יָמֻתוּ".
כ',כ"א:"וְאִישׁ,אֲשֶׁר יִקַּח אֶת-אֵשֶׁת אָחִיו--נִדָּה הִוא;עֶרְוַת אָחִיו גִּלָּה, עֲרִירִים יִהְיוּ".
כ',כ"ב:"וּשְׁמַרְתֶּם אֶת-כָּל-חֻקֹּתַי וְאֶת-כָּל-מִשְׁפָּטַי,וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם; וְלֹא-תָקִיא אֶתְכֶם, הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה, לָשֶׁבֶת בָּהּ".
כ',כ"ג:"וְלֹא תֵלְכוּ בְּחֻקֹּת הַגּוֹי, אֲשֶׁר-אֲנִי מְשַׁלֵּחַ מִפְּנֵיכֶם: כִּי אֶת-כָּל-אֵלֶּה עָשׂוּ, וָאָקֻץ בָּם".
כ',כ"ד:"וָאֹמַר לָכֶם,אַתֶּם תִּירְשׁוּ אֶת-אַדְמָתָם,וַאֲנִי אֶתְּנֶנָּה לָכֶם לָרֶשֶׁת אֹתָהּ,אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ:אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם,אֲשֶׁר-הִבְדַּלְתִּי אֶתְכֶם מִן-הָעַמִּים".
כ',כ"ה:"וְהִבְדַּלְתֶּם בֵּין-הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה, לַטְּמֵאָה, וּבֵין-הָעוֹף הַטָּמֵא, לַטָּהֹר; וְלֹא-תְשַׁקְּצוּ אֶת-נַפְשֹׁתֵיכֶם בַּבְּהֵמָה וּבָעוֹף,וּבְכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הָאֲדָמָה,אֲשֶׁר-הִבְדַּלְתִּי לָכֶם, לְטַמֵּא".
כ',כ"ו:"וִהְיִיתֶם לִי קְדֹשִׁים,כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יְהוָה;וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן-הָעַמִּים, לִהְיוֹת לִי".
כ',כ"ז:"וְאִישׁ אוֹ-אִשָּׁה,כִּי-יִהְיֶה בָהֶם אוֹב אוֹ יִדְּעֹנִי--מוֹת יוּמָתוּ; בָּאֶבֶן יִרְגְּמוּ אֹתָם, דְּמֵיהֶם בָּם".{פ}
איסור מעשי כשפים .
שמות כ"ב,י"ז:"מְכַשֵּׁפָה, לֹא תְחַיֶּה".
איסור ניחוש העתיד .
1.ויקרא י"ט,כ"ו:"לֹא תֹאכְלוּ,עַל-הַדָּם;לֹא תְנַחֲשׁוּ,וְלֹא תְעוֹנֵנוּ".

2.ויקרא י"ט,ל"א:"אַל-תִּפְנוּ אֶל-הָאֹבֹת וְאֶל-הַיִּדְּעֹנִים, אַל-תְּבַקְשׁוּ לְטָמְאָה בָהֶם: אֲנִי, יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם".
3.ויקרא כ',ו':"וְהַנֶּפֶשׁ, אֲשֶׁר תִּפְנֶה אֶל-הָאֹבֹת וְאֶל-הַיִּדְּעֹנִים, לִזְנֹת, אַחֲרֵיהֶם--וְנָתַתִּי אֶת-פָּנַי בַּנֶּפֶשׁ הַהִוא, וְהִכְרַתִּי אֹתוֹ מִקֶּרֶב עַמּוֹ"
כ',ז':"הִתְקַדִּשְׁתֶּם--וִהְיִיתֶם, קְדֹשִׁים: כִּי אֲנִי יְהוָה, אֱלֹהֵיכֶם" כ',ח':"ושְׁמַרְתֶּם, אֶת-חֻקֹּתַי, וַעֲשִׂיתֶם, אֹתָם: אֲנִי יְהוָה, מְקַדִּשְׁכֶם".
4.ויקרא כ, כ"ז :"וְאִישׁ אוֹ-אִשָּׁה, כִּי-יִהְיֶה בָהֶם אוֹב אוֹ יִדְּעֹנִי--מוֹת יוּמָתוּ; בָּאֶבֶן יִרְגְּמוּ אֹתָם, דְּמֵיהֶם בָּם".{פ}
איסור על הופעה אישית כעובדי אלילים .
1.ויקרא י"ט כ"ז:"לֹא תַקִּפוּ, פְּאַת רֹאשְׁכֶם; וְלֹא תַשְׁחִית, אֵת פְּאַת זְקָנֶךָ".
י"ט,כ"ח:"וְשֶׂרֶט לָנֶפֶשׁ, לֹא תִתְּנוּ בִּבְשַׂרְכֶם, וּכְתֹבֶת קַעֲקַע,לֹא תִתְּנוּ בָּכֶם: אֲנִי יהוָה".
איסור זבח לאלוהים אחרים ומחוץ למחנה.
1.שמות כ"ב,י"ט ז':"זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים, יָחֳרָם--בִּלְתִּי לַיהוָה, לְבַדּוֹ".
2.ויקרא י"ז א':"וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. יז,ב דַּבֵּר אֶל-אַהֲרֹן וְאֶל-בָּנָיו, וְאֶל כָּל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ, אֲלֵיהֶם: זֶה הַדָּבָר, אֲשֶׁר-צִוָּה יְהוָה לֵאמֹר."
י"ז,ג':"ישׁ אִישׁ, מִבֵּית יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יִשְׁחַט שׁוֹר אוֹ-כֶשֶׂב אוֹ-עֵז, בַּמַּחֲנֶה; אוֹ אֲשֶׁר יִשְׁחַט, מִחוּץ לַמַּחֲנֶה".
י"ז,ד':"וְאֶל-פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, לֹא הֱבִיאוֹ, לְהַקְרִיב קָרְבָּן לַיהוָה, לִפְנֵי מִשְׁכַּן יְהוָה--דָּם יֵחָשֵׁב לָאִישׁ הַהוּא,דָּם שָׁפָךְ,וְנִכְרַת הָאִישׁ הַהוּא, מִקֶּרֶב עַמּוֹ".
י"ז,ה':"למַעַן אֲשֶׁר יָבִיאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶת-זִבְחֵיהֶם אֲשֶׁר הֵם זֹבְחִים עַל-פְּנֵי הַשָּׂדֶה, וֶהֱבִיאֻם לַיהוָה אֶל-פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד,אֶל-הַכֹּהֵן; וְזָבְחוּ זִבְחֵי שְׁלָמִים, לַיהוָה--אוֹתָם".
י"ז ,ו':"וְזָרַק הַכֹּהֵן אֶת-הַדָּם עַל-מִזְבַּח יְהוָה, פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד; וְהִקְטִיר הַחֵלֶב, לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה".
י",ז':"וְלֹא-יִזְבְּחוּ עוֹד, אֶת-זִבְחֵיהֶם, לַשְּׂעִירִם, אֲשֶׁר הֵם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם: חֻקַּת עוֹלָם תִּהְיֶה-זֹּאת לָהֶם, לְדֹרֹתָם"
י"ז,ח':"וַאֲלֵהֶם תֹּאמַר--אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל, וּמִן-הַגֵּר אֲשֶׁר-יָגוּר בְּתוֹכָם: אֲשֶׁר-יַעֲלֶה עֹלָה, אוֹ-זָבַח. יז,ט וְאֶל-פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, לֹא יְבִיאֶנּוּ, לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ, לַיהוָה--וְנִכְרַת הָאִישׁ הַהוּא, מֵעַמָּיו".
י"ז,י':"ׁאִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל, וּמִן-הַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם,אֲשֶׁר יֹאכַל, כָּל-דָּם--וְנָתַתִּי פָנַי, בַּנֶּפֶשׁ הָאֹכֶלֶת אֶת-הַדָּם, וְהִכְרַתִּי אֹתָהּ, מִקֶּרֶב עַמָּהּ".
י"ז,י"א:"כִּי נֶפֶשׁ הַבָּשָׂר, בַּדָּם הִוא,וַאֲנִי נְתַתִּיו לָכֶם עַל-הַמִּזְבֵּחַ, לְכַפֵּר עַל-נַפְשֹׁתֵיכֶם: כִּי-הַדָּם הוּא, בַּנֶּפֶשׁ יְכַפֵּר".
י"ז,י"ב:"עַל-כֵּן אָמַרְתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, כָּל-נֶפֶשׁ מִכֶּם לֹא-תֹאכַל דָּם; וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם, לֹא-יֹאכַל דָּם".
י"ז,י"ג :"וְאִישׁ אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל,וּמִן-הַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם, אֲשֶׁר יָצוּד צֵיד חַיָּה אוֹ-עוֹף, אֲשֶׁר יֵאָכֵל--וְשָׁפַךְ, אֶת-דָּמוֹ,וְכִסָּהוּ, בֶּעָפָר".
י"ז,י"ד:"כִּי-נֶפֶשׁ כָּל-בָּשָׂר,דָּמוֹ בְנַפְשׁוֹ הוּא,וָאֹמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, דַּם כָּל-בָּשָׂר לֹא תֹאכֵלוּ: כִּי נֶפֶשׁ כָּל-בָּשָׂר דָּמוֹ הִוא, כָּל-אֹכְלָיו יִכָּרֵת."
י"ז,ט"ו:"ְוְכָל-נֶפֶשׁ, אֲשֶׁר תֹּאכַל נְבֵלָה וּטְרֵפָה, בָּאֶזְרָח, וּבַגֵּר: וְכִבֶּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם, וְטָמֵא עַד-הָעֶרֶב--וְטָהֵר".
י"ז,ט"ז:"וְאִם לֹא יְכַבֵּס,וּבְשָׂרוֹ לֹא יִרְחָץ--וְנָשָׂא, עֲו‍ֹנוֹ".{פ}
איסור זנות אצל בנות ישראל .
1.לאחר אונס דינה בת יעקב על ידי שכם בן חמור , מוכיח יעקב את בניו שמעון ולוי על רציחת הגברים בשכם . תשובת שמעון ולוי הייתה ...
בראשית ל"ד,ל"א:"וַיֹּאמְרוּ: הַכְזוֹנָה, יַעֲשֶׂה אֶת-אֲחוֹתֵנוּ".פ}
2.יהודה בן יעקב היה נשוי לכנענית.לאחר מותה הוא המשיך ללכת לבקר ("קדשות") זונות במקדשי אליליהן.תמר כלתו , שחיכתה ליבום לאחר מות בעלה ער בן יהודה (מאחר ולא היו להם ילדים) ולאחר שאונן בנו לא הכניסה להריון למרות ששכב עימה (הוא אונן עליה ומת מאוחר יותר) ,ויהודה לא רצה לתת לה את שילה בנו ליבום (כנראה בגלל ששני בניו מתו לאחר ששכבו עימה).
תמר התחפשה לזונה בכדי שיהודה עצמו ישכב עימה לפי חוק היבום,ויהיה לה זרע ממנו במקום משילה בנו.ואכן כך קרה. סיפור המעשה בספר בראשית ל"ח,א':"וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא,וַיֵּרֶד יְהוּדָה מֵאֵת אֶחָיו; וַיֵּט עַד-אִישׁ עֲדֻלָּמִי, וּשְׁמוֹ חִירָה".
ל"ח,ב':"וַיַּרְא-שָׁם יְהוּדָה בַּת-אִישׁ כְּנַעֲנִי, וּשְׁמוֹ שׁוּעַ; וַיִּקָּחֶהָ, וַיָּבֹא אֵלֶיהָ. לח,ג וַתַּהַר, וַתֵּלֶד בֵּן; וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ,עֵר".
ל"ח,ד':"וַתַּהַר עוֹד,וַתֵּלֶד בֵּן;וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ,אוֹנָן".
ל"ח,ה':"וַתֹּסֶף עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן,וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ שֵׁלָה;וְהָיָה בִכְזִיב, בְּלִדְתָּהּ אֹתוֹ".
ל"ח,ו':"וַיִּקַּח יְהוּדָה אִשָּׁה, לְעֵר בְּכוֹרוֹ; וּשְׁמָהּ, תָּמָר".
ל"ח,ז':"וַיְהִי,עֵר בְּכוֹר יְהוּדָה--רַע, בְּעֵינֵי יְהוָה; וַיְמִתֵהוּ, יְהוָה".
ל"ח,ח':וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְאוֹנָן,בֹּא אֶל-אֵשֶׁת אָחִיךָ וְיַבֵּם אֹתָהּ; וְהָקֵם זֶרַע,לְאָחִיךָ".
ל"ח,ט':"וַיֵּדַע אוֹנָן,כִּי לֹּא לוֹ יִהְיֶה הַזָּרַע;וְהָיָה אִם-בָּא אֶל-אֵשֶׁת אָחִיו,וְשִׁחֵת אַרְצָה,לְבִלְתִּי נְתָן-זֶרַע, לְאָחִיו."
ל"ח,י':"וַיֵּרַע ּבְּעֵינֵי יְהוָה, אֲשֶׁר עָשָׂה;וַיָּמֶת,גַּם-אֹתוֹ".
ל"ח,י"א:"וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְתָמָר כַּלָּתוֹ שְׁבִי אַלְמָנָה בֵית-אָבִיךְ, עַד-יִגְדַּל שֵׁלָה בְנִי--כִּי אָמַר,פֶּן-יָמוּת גַּם-הוּא כְּאֶחָיו;וַתֵּלֶךְ תָּמָר, וַתֵּשֶׁב בֵּית אָבִיהָ".
ל"ח, י"ב:"וַיִּרְבּוּ,הַיָּמִים,וַתָּמָת,בַּת-שׁוּעַ אֵשֶׁת-יְהוּדָה;וַיִּנָּחֶם יְהוּדָה,וַיַּעַל עַל-גֹּזְזֵי צֹאנוֹ הוּא וְחִירָה רֵעֵהוּ הָעֲדֻלָּמִי--תִּמְנָתָה".
ל"ח,י"ג:"וַיֻּגַּד לְתָמָר,לֵאמֹר: הִנֵּה חָמִיךְ עֹלֶה תִמְנָתָה,לָגֹז צֹאנוֹ".
ל"ח,י"ד:"וַתָּסַר בִּגְדֵי אַלְמְנוּתָהּ מֵעָלֶיהָ,וַתְּכַס בַּצָּעִיף וַתִּתְעַלָּף, וַתֵּשֶׁב בְּפֶתַח עֵינַיִם,אֲשֶׁר עַל-דֶּרֶךְ תִּמְנָתָה:כִּי רָאֲתָה,כִּי-גָדַל שֵׁלָה, וְהִוא, לֹא-נִתְּנָה לוֹ לְאִשָּׁה".
ל"ח,ט"ו:"וַיִּרְאֶהָ יְהוּדָה,וַיַּחְשְׁבֶהָ לְזוֹנָה:כִּי כִסְּתָה,פָּנֶיהָ".
ל"ח,ט"ז:"וַיֵּט אֵלֶיהָ אֶל-הַדֶּרֶךְ,וַיֹּאמֶר הָבָה-נָּא אָבוֹא אֵלַיִךְ, כִּי לֹא יָדַע, כִּי כַלָּתוֹ הִוא;וַתֹּאמֶר,מַה-תִּתֶּן-לִי,כִּי תָבוֹא,אֵלָי."
ל"ח,י"ז:"וַיֹּאמֶר,אָנֹכִי אֲשַׁלַּח גְּדִי-עִזִּים מִן-הַצֹּאן;וַתֹּאמֶר, אִם-תִּתֵּן עֵרָבוֹן עַד שָׁלְחֶךָ".
ל"ח,י"ח:"וַיֹּאמֶר, מָה הָעֵרָבוֹן אֲשֶׁר אֶתֶּן-לָךְ,וַתֹּאמֶר חֹתָמְךָ וּפְתִילֶךָ, וּמַטְּךָ אֲשֶׁר בְּיָדֶךָ; וַיִּתֶּן-לָהּ וַיָּבֹא אֵלֶיהָ,וַתַּהַר לוֹ".
ל"ח,י"ט:"וַתָּקָם וַתֵּלֶךְ, וַתָּסַר צְעִיפָהּ מֵעָלֶיהָ; וַתִּלְבַּשׁ, בִּגְדֵי אַלְמְנוּתָהּ".
ל"ח,כ':וַיִּשְׁלַח יְהוּדָה אֶת-גְּדִי הָעִזִּים,בְּיַד רֵעֵהוּ הָעֲדֻלָּמִי,
לָקַחַת הָעֵרָבוֹן,מִיַּד הָאִשָּׁה;וְלֹא,מְצָאָהּ."
ל"ח,כ"א:" וַיִּשְׁאַל את-אַנְשֵׁי מְקֹמָהּ, לֵאמֹר, אַיֵּה הַקְּדֵשָׁה הִוא בָעֵינַיִם, עַל-הַדָּרֶךְ; וַיֹּאמְרוּ, לֹא-הָיְתָה בָזֶה קְדֵשָׁה".
ל"ח,כ"ב:"וַיָּשָׁב,אֶל-יְהוּדָה,וַיֹּאמֶר,לֹא מְצָאתִיהָ; וְגַם אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם אָמְרוּ, לֹא-הָיְתָה בָזֶה קְדֵשָׁה".
ל"ח,כ"ג:"וַיֹּאמֶר יְהוּדָה תִּקַּח-לָהּ, פֶּן נִהְיֶה לָבוּז; הִנֵּה שָׁלַחְתִּי הַגְּדִי הַזֶּה,וְאַתָּה לֹא מְצָאתָהּ".
ל"ח,כ"ד:"וַיְהִי כְּמִשְׁלֹשׁ חֳדָשִׁים,וַיֻּגַּד לִיהוּדָה לֵאמֹר זָנְתָה תָּמָר כַּלָּתֶךָ,וְגַם הִנֵּה הָרָה,לִזְנוּנִים;וַיֹּאמֶר יְהוּדָה,הוֹצִיאוּהָ וְתִשָּׂרֵף".
ל"ח,כ"ה:"הִוא מוּצֵאת,וְהִיא שָׁלְחָה אֶל-חָמִיהָ לֵאמֹר, לְאִישׁ אֲשֶׁר-אֵלֶּה לּוֹ, אָנֹכִי הָרָה; וַתֹּאמֶר,הַכֶּר-נָא--לְמִי הַחֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים וְהַמַּטֶּה,הָאֵלֶּה".
ל"ח,כ"ו:"וַיַּכֵּר יְהוּדָה,וַיֹּאמֶר צָדְקָה מִמֶּנִּי,כִּי-עַל-כֵּן לֹא-נְתַתִּיהָ,לְשֵׁלָה בְנִי;וְלֹא-יָסַף עוֹד,לְדַעְתָּהּ".
ל"ח,כ"ז:"וַיְהִי,בְּעֵת לִדְתָּהּ;וְהִנֵּה תְאוֹמִים,בְּבִטְנָהּ".
ל"ח,כ"ח:"וַיְהִי בְלִדְתָּהּ,וַיִּתֶּן-יָד;וַתִּקַּח הַמְיַלֶּדֶת,וַתִּקְשֹׁר עַל-יָדוֹ שָׁנִי לֵאמֹר,זֶה,יָצָא רִאשֹׁנָה".
ל"ח,כ"ט:"וַיְהִי כְּמֵשִׁיב יָדוֹ, וְהִנֵּה יָצָא אָחִיו,וַתֹּאמֶר,מַה-פָּרַצְתָּ עָלֶיךָ פָּרֶץ; וַיִּקְרָא שְׁמוֹ, פָּרֶץ".
ל"ח,ל':"וְאַחַר יָצָא אָחִיו, אֲשֶׁר עַל-יָדוֹ הַשָּׁנִי; וַיִּקְרָא שְׁמוֹ, זָרַח".{ס}
3.ויקרא י"ט,כ"ט:"אַל-תְּחַלֵּל אֶת-בִּתְּךָ, לְהַזְנוֹתָהּ; וְלֹא-תִזְנֶה הָאָרֶץ, וּמָלְאָה הָאָרֶץ זִמָּה".
איסור גילוי עריות
1.ויקרא י"ח,ו':" אִישׁ אִישׁ אֶל-כָּל-שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ,לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה: אֲנִי, יְהוָה". {ס}
י"ח,ז':"עֶרְוַת אָבִיךָ וְעֶרְוַת אִמְּךָ,לֹא תְגַלֵּה: אִמְּךָ הִוא,לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָהּ".{ס}
י"ח,ח':"עֶרְוַת אֵשֶׁת-אָבִיךָ,לֹא תְגַלֵּה: עֶרְוַת אָבִיךָ, הִוא".{ס}
י"ח,ט':"עֶרְוַת אֲחוֹתְךָ בַת-אָבִיךָ, אוֹ בַת-אִמֶּךָ, מוֹלֶדֶת בַּיִת, אוֹ מוֹלֶדֶת חוּץ--לֹא תְגַלֶּה, עֶרְוָתָן". {ס}
י"ח,י':"עֶרְוַת בַּת-בִּנְךָ אוֹ בַת-בִּתְּךָ, לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָן: כִּי עֶרְוָתְךָ, הֵנָּה". {ס}
י"ח,י"א:"עֶרְוַת בַּת-אֵשֶׁת אָבִיךָ מוֹלֶדֶת אָבִיךָ, אֲחוֹתְךָ הִוא--לֹא תְגַלֶּה, עֶרְוָתָהּ". {ס}
י"ח,י"ב:"עֶרְוַת אֲחוֹת-אָבִיךָ, לֹא תְגַלֵּה: שְׁאֵר אָבִיךָ, הִוא".{ס}
י"ח,י"ג:"עֶרְוַת אֲחוֹת-אִמְּךָ, לֹא תְגַלֵּה: כִּי-שְׁאֵר אִמְּךָ,הִוא". {ס}
יח,יד עֶרְוַת אֲחִי-אָבִיךָ, לֹא תְגַלֵּה: אֶל-אִשְׁתּוֹ לֹא תִקְרָב, דֹּדָתְךָ הִוא. {ס}
יח,טו עֶרְוַת כַּלָּתְךָ, לֹא תְגַלֵּה: אֵשֶׁת בִּנְךָ הִוא, לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָהּ. {ס}
יח,טז עֶרְוַת אֵשֶׁת-אָחִיךָ, לֹא תְגַלֵּה: עֶרְוַת אָחִיךָ, הִוא. {ס}
יח,יז עֶרְוַת אִשָּׁה וּבִתָּהּ, לֹא תְגַלֵּה: אֶת-בַּת-בְּנָהּ וְאֶת-בַּת-בִּתָּהּ, לֹא תִקַּח לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ--שַׁאֲרָה הֵנָּה, זִמָּה הִוא. יח,יח וְאִשָּׁה אֶל-אֲחֹתָהּ, לֹא תִקָּח: לִצְרֹר, לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ עָלֶיהָ--בְּחַיֶּיהָ. יח,יט וְאֶל-אִשָּׁה, בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ--לֹא תִקְרַב, לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ. יח,כ וְאֶל-אֵשֶׁת, עֲמִיתְךָ--לֹא-תִתֵּן שְׁכָבְתְּךָ, לְזָרַע: לְטָמְאָה-בָהּ. יח,כא וּמִזַּרְעֲךָ לֹא-תִתֵּן, לְהַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ; וְלֹא תְחַלֵּל אֶת-שֵׁם אֱלֹהֶיךָ, אֲנִי יְהוָה. יח,כב וְאֶת-זָכָר--לֹא תִשְׁכַּב, מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה: תּוֹעֵבָה, הִוא. יח,כג וּבְכָל-בְּהֵמָה לֹא-תִתֵּן שְׁכָבְתְּךָ, לְטָמְאָה-בָהּ; וְאִשָּׁה, לֹא-תַעֲמֹד לִפְנֵי בְהֵמָה לְרִבְעָהּ--תֶּבֶל הוּא. יח,כד אַל-תִּטַּמְּאוּ, בְּכָל-אֵלֶּה: כִּי בְכָל-אֵלֶּה נִטְמְאוּ הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר-אֲנִי מְשַׁלֵּחַ מִפְּנֵיכֶם. יח,כה וַתִּטְמָא הָאָרֶץ, וָאֶפְקֹד עֲו‍ֹנָהּ עָלֶיהָ; וַתָּקִא הָאָרֶץ, אֶת-יֹשְׁבֶיהָ. יח,כו וּשְׁמַרְתֶּם אַתֶּם, אֶת-חֻקֹּתַי וְאֶת-מִשְׁפָּטַי, וְלֹא תַעֲשׂוּ, מִכֹּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה: הָאֶזְרָח, וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם. יח,כז כִּי אֶת-כָּל-הַתּוֹעֵבֹת הָאֵל, עָשׂוּ אַנְשֵׁי-הָאָרֶץ אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם; וַתִּטְמָא, הָאָרֶץ. יח,כח וְלֹא-תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם, בְּטַמַּאֲכֶם אֹתָהּ, כַּאֲשֶׁר קָאָה אֶת-הַגּוֹי, אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם. יח,כט כִּי כָּל-אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה, מִכֹּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה--וְנִכְרְתוּ הַנְּפָשׁוֹת הָעֹשֹׂת, מִקֶּרֶב עַמָּם. יח,ל וּשְׁמַרְתֶּם אֶת-מִשְׁמַרְתִּי, לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת מֵחֻקּוֹת הַתּוֹעֵבֹת אֲשֶׁר נַעֲשׂוּ לִפְנֵיכֶם, וְלֹא תִטַּמְּאוּ, בָּהֶם: אֲנִי, יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. {פ}
2 . ויקרא . כ,י וְאִישׁ, אֲשֶׁר יִנְאַף אֶת-אֵשֶׁת אִישׁ, אֲשֶׁר יִנְאַף, אֶת-אֵשֶׁת רֵעֵהוּ--מוֹת-יוּמַת הַנֹּאֵף, וְהַנֹּאָפֶת. כ,יא וְאִישׁ, אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת-אֵשֶׁת אָבִיו--עֶרְוַת אָבִיו, גִּלָּה; מוֹת-יוּמְתוּ שְׁנֵיהֶם, דְּמֵיהֶם בָּם. כ,יב וְאִישׁ, אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת-כַּלָּתוֹ--מוֹת יוּמְתוּ, שְׁנֵיהֶם: תֶּבֶל עָשׂוּ, דְּמֵיהֶם בָּם. כ,יג וְאִישׁ, אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת-זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה--תּוֹעֵבָה עָשׂוּ, שְׁנֵיהֶם; מוֹת יוּמָתוּ, דְּמֵיהֶם בָּם. כ,יד וְאִישׁ, אֲשֶׁר יִקַּח אֶת-אִשָּׁה וְאֶת-אִמָּהּ--זִמָּה הִוא; בָּאֵשׁ יִשְׂרְפוּ אֹתוֹ, וְאֶתְהֶן, וְלֹא-תִהְיֶה זִמָּה, בְּתוֹכְכֶם. כ,טו וְאִישׁ, אֲשֶׁר יִתֵּן שְׁכָבְתּוֹ בִּבְהֵמָה--מוֹת יוּמָת; וְאֶת-הַבְּהֵמָה, תַּהֲרֹגוּ. כ,טז וְאִשָּׁה, אֲשֶׁר תִּקְרַב אֶל-כָּל-בְּהֵמָה לְרִבְעָה אֹתָהּ--וְהָרַגְתָּ אֶת-הָאִשָּׁה, וְאֶת-הַבְּהֵמָה; מוֹת יוּמָתוּ, דְּמֵיהֶם בָּם. כ,יז וְאִישׁ אֲשֶׁר-יִקַּח אֶת-אֲחֹתוֹ בַּת-אָבִיו אוֹ בַת-אִמּוֹ וְרָאָה אֶת-עֶרְוָתָהּ וְהִיא-תִרְאֶה אֶת-עֶרְוָתוֹ, חֶסֶד הוּא--וְנִכְרְתוּ, לְעֵינֵי בְּנֵי עַמָּם; עֶרְוַת אֲחֹתוֹ גִּלָּה, עֲו‍ֹנוֹ יִשָּׂא. כ,יח וְאִישׁ אֲשֶׁר-יִשְׁכַּב אֶת-אִשָּׁה דָּוָה, וְגִלָּה אֶת-עֶרְוָתָהּ אֶת-מְקֹרָהּ הֶעֱרָה, וְהִוא, גִּלְּתָה אֶת-מְקוֹר דָּמֶיהָ--וְנִכְרְתוּ שְׁנֵיהֶם, מִקֶּרֶב עַמָּם. כ,יט וְעֶרְוַת אֲחוֹת אִמְּךָ וַאֲחוֹת אָבִיךָ, לֹא תְגַלֵּה: כִּי אֶת-שְׁאֵרוֹ הֶעֱרָה, עֲו‍ֹנָם יִשָּׂאוּ. כ,כ וְאִישׁ, אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת-דֹּדָתוֹ--עֶרְוַת דֹּדוֹ, גִּלָּה; חֶטְאָם יִשָּׂאוּ, עֲרִירִים יָמֻתוּ. כ,כא וְאִישׁ, אֲשֶׁר יִקַּח אֶת-אֵשֶׁת אָחִיו--נִדָּה הִוא; עֶרְוַת אָחִיו גִּלָּה, עֲרִירִים יִהְיוּ. כ,כב וּשְׁמַרְתֶּם אֶת-כָּל-חֻקֹּתַי וְאֶת-כָּל-מִשְׁפָּטַי, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם; וְלֹא-תָקִיא אֶתְכֶם, הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה, לָשֶׁבֶת בָּהּ.


איסור משכב זכר או בהמה .

1 . שמות כב,יח כָּל-שֹׁכֵב עִם-בְּהֵמָה, מוֹת יוּמָת. {ס}

2 . ויקרא יח,כג וּבְכָל-בְּהֵמָה לֹא-תִתֵּן שְׁכָבְתְּךָ, לְטָמְאָה-בָהּ; וְאִשָּׁה, לֹא-תַעֲמֹד לִפְנֵי בְהֵמָה לְרִבְעָהּ--תֶּבֶל הוּא.

3 . ויקרא כ,טו וְאִישׁ, אֲשֶׁר יִתֵּן שְׁכָבְתּוֹ בִּבְהֵמָה--מוֹת יוּמָת; וְאֶת-הַבְּהֵמָה, תַּהֲרֹגוּ. כ,טז וְאִשָּׁה, אֲשֶׁר תִּקְרַב אֶל-כָּל-בְּהֵמָה לְרִבְעָה אֹתָהּ--וְהָרַגְתָּ אֶת-הָאִשָּׁה, וְאֶת-הַבְּהֵמָה; מוֹת יוּמָתוּ, דְּמֵיהֶם בָּם.
4.ויקרא יח,כב וְאֶת-זָכָר--לֹא תִשְׁכַּב, מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה: תּוֹעֵבָה, הִוא.
5.ויקרא כ,יג וְאִישׁ, אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת-זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה--תּוֹעֵבָה עָשׂוּ, שְׁנֵיהֶם; מוֹת יוּמָתוּ, דְּמֵיהֶם בָּם.
איסור משכב עם קדשות (זונות) למולך (אל הכנענים).
ויקרא יח,כא:"וּמִזַּרְעֲךָ לֹא-תִתֵּן, לְהַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ;וְלֹא תְחַלֵּל אֶת-שֵׁם אֱלֹהֶיךָ, אֲנִי יְהוָה".
הובא בקישור הבא:http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1293766



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/3/2005 00:39 לינק ישיר 

בס"ד
למה עושים מצעד גאוה בירושלים חילול ה' .
חייבים למחות נגד מצעד התועבה הזה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-19/4/2005 19:14 לינק ישיר 

בס"ד תגובת אבטליון מהפורום האמת האבסולוטית
סליחה אבל אני פשוט לא מבין על מה הויכוח.
ישתבח שמו לעד הקב"ה ברא את האדם ונתן לו בחירה.
נתן את התורה כדי לזכות אותנו והוא אסר על משכב זכר.
אדם יכול לבחור לשמוע לצו הזה, או חלילה לעבור עליו.
מכאן נובע שמשכב זכר הוא בחירה ולא תכונה מלידה.
המשיכה למשכב זכר הוא בדיוק אותה משיכה לעשות עברה אחר
כלשהי כמו למשל לחלל שבת ה' ישמור.
לגבי הדעה של היום שזאת תכונה מלידה,
לי נראה שה' שברא הכל וקבע את החוקיים יודע יותר טוב
מהמדענים מה זה תכונה מלידה ומה לא.
פורסם בקישור הבא:
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=769343



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-28/4/2005 04:58 לינק ישיר 

בס"ד
תגובת גם_וגם
אין האדם נענש על נטייתו כי אם על הליכה בעקבות הנטיה, כלומר הביאה ההומוסקסואלית בפועל.
תגובתי לדבריו:
אדם לא נולד עם סטיות מיניות הוא בוחר בהם.
פורסם בקישור הבא:
www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1240936



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > אקטואליה וחדשות > החרדים והאינטרנט > יחס היהדות לנטייה הומוסקסאולית.
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר

bholext