עיקרי אמונה

בימי הבינים, ניסח הרמב"ם בפעם הראשונה עיקרי אמונה, צרור של אמונות מסודרות שכל יהודי חייב בהן. כלומר, אם הוא מאמין בהם, אמונתו תיקנית, ולא - הוא אפיקורוס.
קביעת עיקרי אמונה אינה פשוטה מבחינה פילוסופית או אפילו הלכתית. למשל, איך ניתן לצוות על אמונה, או ידיעה? האם ציווי ובחירה אינם שייכים רק בתחום העשייה (+חובות האברים) ולא בתחום השכלי שהינו סוף סוף אוטונומי? כמו כן, היו שחלקו על המנין ועל הקביעות של הרמב"ם, והציעו עיקרים אחרים.

הנושא שאני מעלה אינו בא לדון בשאלות היקף אלו, למרות שהוא בוודאי יגלוש גם אליהן. אני מבקש להעלות את שלוש השאלות המרכזיות הבאות:

1. מה הם עיקרי האמונה המקובלים של זמננו זה?

לדוגמא, אמונת חכמים, אמונה בקבלה ובזוהר, אמונת בפירוש פשוט בלבד של אגדות חז"ל, אמונה בהיסטוריות של מדרשי חז"ל ופירושי רש"י, וכן כל כיו"ב. בספר שיצא לאור לאחרונה, "תמים תהיה", נקבע כי מי שאינו מאמין בזוהר ובספירות אינו מצטרף למנין.
שאלה זו, לגבי טיבם של העיקרים שנוהגים למעשה בזמננו, היא אמפירית ואולי גם סוציולוגית, אך איסוף מדוייק ככל האפשר של הנתונים חיוני להמשך.

2. מה הם עיקרי האמונה של העולם המדעי?
לדוגמא, האמונה שיש חוקים, שהם מסודרים במבנה עץ, שניתן להעמיד את הביולוגיה על הכימיה ואת זו על הפיזיקה וכיו"ב. מעל לכולם - הדגם ההתפתחותי, שקובע כי המוקדם נחות מן המאוחר. הדרוויניזם בביולוגיה, ועוד.

3. אני מניח שכולם יסכימו שיש התנגשות בין עיקרי אמונה מסוג (1), בין הם לקוחים מזמננו ובין אם הם לקוחים מזמנו של הרמב"ם, כגון הפירוש הפשוט של "התורה אינה עתידה להשתנות". השאלה הקשה ביותר והמחייבת ביותר היא במה אנו בוחרים? כלומר, במה אנו חייבים לבחור אם אנו מניחים שהשכל הוא אוטונומי, כמו החזו"א (אם גם אין אנו ממהרים להכריע בשאלות שאין לנו נתונים להכרעה לגביהן).
לא תמיד חייבים להישאר בסתירה. יתכן שיתברר כי התשובה הנכונה לסתירות בין (1) ל(2) היא פרשנות. למשל, כך הסברנו שהכוונה בעיקר של הרמב"ם לגבי התורה היא הכללים שביסודה ולא אוסף הפרשנויות שבכל דור.
זו משימה רבתי, אך דומה שכל יהודי חושב מחוייב בה לעצמו. וקל יותר לבצע אותה יחד.

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו