לקראת יום הפורים קבלתי לביתי עלוני תרומה שונים ומשונים. אני פותח אחד מהם וקורא את קריאת מרנן ורבנן לתמוך בקופת העיר וכוד', ממשיך לקרוא את התיאור המפורט של המצוקות של המשפחות הנתמכות ומקנח בספורי מופת שזכו להם התורמים לקופה.
האם כל דבר אמור להיות מתובל בספורי מופת (מבלי לדון האם הם נכונים)? האם זו הגישה הליטאית, כולם ניהיו חסידים? (ולא קוצקאים).
תוקן על ידי - אריק123 - 30/03/2005 8:46:19
נשלח ב-25/3/2010 11:38
הם לא פסו אפשר למצא פליט ליטאי שמגלה את חכמתו המסכן באשכול -על מה אנחנו אוכלים בפסח.
הבעיה היא המסחרה שעשו מעניין הצדקה. צריך לתרום כי אנחנו יהודים, ולא כי יש לנו צרה להיוושע ממנה, והקב"ה כמובן מושיע רק אם תורמים לקופה פלונית... עד אז, הוא מתאכזר. כי תרמנו לקופה אחרת. שמעתי שאחד מראשי הקופה התחנן לראשי הישיבות שלא ישלחו מכתב לתלמידים אם התקבלו או לא עד אחרי פסח, כי זה גורם היסטריה אצל ההורים ותורמים יותר על מנת שהקב"ה יעזור שילדיהם יתקבלו לישיבה....
נשלח ב-20/3/2010 22:39
פסו גם פסו ומטעם אחר
אני סבור שהבעיתיות הרבה בעלוני הצדקה היא לא סיפורי פנטסיה אודות רבנים שעליהם גדלו חלק נרחב מאיתנו, היינו ספריית מחניים שלדעתי צריך לחשוב בצורה מעשית להעמידם לדין פלילי או לפחות להוריד את המוצר שמגדל דורות של יהודים המאמינים בסיפורים אנטי חינוכיים ויהודיים אלו. אלא בטירוף סביב הסגולות, ותחרות מי יביא השנה יותר כתובות מרפאות,מזווגות, מזשק"ות ומפרנסות. תחרות בה מנצחת ובגדול קופת העיר לה יש את ספק הסגולות הטוב ביותר הגרח קנייבסקי ששמעתי שחתם לעונה נוספת [פסח] בקופה הדבר חורג מכל הגבולות הסבירות ומהוה קטליזטור לחורבנו המושלם של הציבור החרדי.
אריק,
יש נותנים ראייה לדבריך: הסכסוך הפוניבז' מוציא מהליוואקטעס אנרגיות מחלוקת שעד עתה חשבנו שיש רק אצל החסידים ...
(ואל תתן לי לדוגמא את פולמוס המוסר, כי שם זה היה עקרוני, ולא רק "מי בראש"; לכל היותר לך לסכסוך בין הנצי"ב לבית הלוי על ראשות ישיבת וולוז'ין, אבל זה כבר באמת רחוק).
אידך גיסא
נשלח ב-4/4/2005 22:08
אם מצד פרו ורבו - למה חיי בפרישות עד אז, ואם מצד קדושים תהיו - למה החליט לקטוע את הפרישות. (ור' הפניקס, א פסוטער מיסנגעד לא הי', פסוט דין בפרו ורבו ודין של קדושים?)
ואם זה עושה לך את היום, תפרש ככה. אך ביודעי ומכירי קאמינא שלא מדובר על מצות פרו ורבו וד"ל.
נשלח ב-4/4/2005 21:58
ואפשר שהיה אנוס על פי הדיבור "פרו ורבו"?
ואפשר שהיה אנוס על פי הדיבור "קדושים תהיו"?
נשלח ב-3/4/2005 06:12
כמובן שמסתברא יודע קצת הבנת הנקרא למרות שהוא חסיד, ולומד בפשטות שהכוונה 'על פי הדיבור' היינו שעד אז הי' חי בפרישות, ואז - על משקל אנוס על פי הדיבור - על פי רמז מלמעלה, או ממורו, נאמר לו, התגלו לו, או כל דרך אחרת שהבעש"ט קיבל את הדרכותיו המסיטיות, שעליו לשוב לחיות חיי אישות ועפי"ז נולד ר"צ. וכך מפרש אל נכון במהדורת רובינשטיין.
נשלח ב-3/4/2005 05:21
אריק,
אני דווקא שמעתי פעם את הטענה ההפוכה, שבמאבק החסידים והמתנגדים ניצחו המתנגדים, כי גם החסידים התחילו ללמוד קצת תורה ולשמור קצת מצוות...
אידך גיסא
נשלח ב-31/3/2005 12:47
בס"ד מוהר"ח מוואלזין זצ"ל היה תלמידו המובהק של הגר"א
מזכיר הרבה בספרו 'נפש-החיים' את הזהר הק' ואת רבנו איש האלקים הנורא האר"י ז"ל ומצטט המון מס' עץ חיים למוהרח"ו.
וס' ארבע מאות שקל כסף המיוחס למוהרח"ו.יש מי שטוען
שספר זה לא חובר ע"י מוהרח"ו ,כ"כ הרב יעקב משה הלל שליט"א מחשובי יודעי ח"ן מירושלים,אבל מצאתי הוצאה של ספר זה עם הקדמת מוהרח"ו,מה שמעיד כי ספר ארבע מאות שקל כסף' חובר ע"י מוהרח"ו.וכן ראיתי שמצטט בשמו בס' אור החמה למהר"א אזולאי בפרשת שמות. עש"ה.
בברכה הצ' שי בוארון
נשלח ב-31/3/2005 11:55
דגים
האם זה מה שכתבתי?
לכל היותר, מסתברא - שאיני רשאי לכתוב בשמו - יטען שהבעש"ט לא עשה זאת, אבל יתכן שהיה מסוגל לזה...
ויתכן שגם הוא לא ירצה להרחיק לכת עד כדי כך. גם כשאמרו שהבעש"ט היה מסוגל לעשות גם מה שלא עשה, איני מאמין שלכך נתכוונו.
אבל יבוא מסתברא ויחווה דעתו בעצמו.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
נשלח ב-31/3/2005 11:09
האם מסתברא אליבא דמיימוני, מאמין שבנו של הבעש"ט נולד על פי הדבור, כפשוטו, ככתוב באחת המהדורות של שבחי הבעש"ט?
נשלח ב-31/3/2005 08:58
הכרתי כמה ליטאים מהדור הקודם, הם לדוגמא לא הקפידו על צוואת ר' יהודה החסיד, לא חששו לסגולות והלכו לרופא.
הדבר חורג מכל הגבולות הסבירות ומהוה קטליזטור לחורבנו המושלם של הציבור החרדי.
(ואל תתן לי לדוגמא את פולמוס המוסר, כי שם זה היה עקרוני, ולא רק "מי בראש"; לכל היותר לך לסכסוך בין הנצי"ב לבית הלוי על ראשות ישיבת וולוז'ין, אבל זה כבר באמת רחוק).
)
