כתוב בפרשת צו "וידבר ה' אל משה לאמר:'צו את-אהרן ואת- בניו לאמר זאת תורת העולה היא העולה על מוקדה על-המזבח כל-הלילה עד הבקר ואש המזבח תוקד בו" . הסבירו חז"ל כידוע שאין צו אלא לשון זירוז ומשום חסרון כיס מזהיר הכתוב ,מה ענין האזהרה לכהנים דוקא בקרבן עולה ,וכי שאר הקרבנות אינם חשובים ,והרי שנינו שאין אתה יודע מתן שכרם של מצוות והוי זהיר במצוה כבחמורה.אלא הרעיון המסתתר הוא שקרבן עולה הוא עולה כליל לה',ואין לכהן הנאה ממנו לכך הזהיר כאן הכתוב בלשון זירוז 'צו את-אהרן' .
תוקן על ידי shay98 ב- 02/03/2010 23:22:18
נשלח ב-31/3/2005 21:16
בס"ד
רבי נחמן מברסלב אומר כאשר מעבירין תמונה במהירות
אז התמונה לא ברורה.ידוע שישנם ארבעה קרבנות קרבן אשם קרבן חטאת קרבן תודה קרבן עולה.בשני הקרבנות הראשונים אוכלים מהם הכהנים וממתיקים ע"י זה את הדינים.כהן רומז על מדת-החסד והבשר הוא דין.בקרבן תודה וקרבן עולה הם עולים לה' כליל וכאן יש חסרון כיס.
בס"ד פירוש המשנה מס' ברכות מר' צורי ג'רבי הי"ו
ע"פ מה שהקדמנו לעיל תובן המשנה מס' ברכות (דף ב' ע"א)
:מאימתי קורין את שמע בערבין?משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן עד סוף האשמורה הראשונה דברי ר' אליעזר וחכמים אומרים עד חצות ורבן גמליאל אומר עד שיעלה עמוד השחר.
מעשה ובאו בניו מבית-המשתה ואמרו לו לא קרינו שמע,אמר להם חייבים אתם לקרות ולא זו בלבד אלא כל מה שאמרו חכמים עד חצות מצותן עד שיעלה עמוד השחר ,אם כן למה אמרו חכמים עד חצות?כדי להרחיק את האדם מן העבירה.
נשאלת השאלה מה הוקשה לחכמים עד ששאלו מאימתי קורין ק"ש בערבין שלכאורה יש ספק אם קורין או לא? הרי על קריאת שמע של הבקר אין ספק,אם רצו ללמד אותנו על קריאת שמע
היו מקצרים 'ובשכבך ובקומך'.אלא הענין הוא שידוע שהלילה רומז על דינים והגלות כמ"ש 'להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות'.והכהנים אוכלין בתרומתן בצאת-הכוכבים שזה זמן קריאת שמע של ערבית וע"י זה ממתיקין את הדינין,וחששו חכמים שאם נעשה דבר שהוא ללא צורך ילך לס"א,והרי קרבן העולה בלילה אחר חצות עולה לה' כליל ואין לכהן הנאה ממנו,אז איך אנו יכולים לקרוא ק"ש בלילה,וזה נלמד מ'זאת תורת העולה', שכאשר אדם חוטא מביא קרבן וע"י זה ממתיק את הדין ,ואיך אפשר לעשות יחוד כאשר יש פירוד שהוא דין,אלא
מהות האהבה החסד לחבר ולעשות יחוד.כאשר באים הכהנים לאכול בתרומתן חייב תורה בלילה כדי להמתיק את הדין,
ולכן יש לקרוא ק"ש בלילה.
נשלח ב-30/3/2005 19:42
תגובתי שי בוארון עמנואל
בס"ד
רמזים על תכנית ה'היתנתקות'מר' צורי ג'רבי שליט"א תכנית ה'היתנתקות' רומזת על היתנתקות מהקליפות ,גזירת הגירוש באה בגלל שמסמיכים רבי שאינו הגון כמ"ש מוהר"ן מברסלב זת"ל בליקוטי מוהר"ן ח"א (סימן ס"א)בודאי שישנה הלכה שאין למסור חלקים מארץ ישראל ,אבל רומזים לנו מן השמים שעלינו להתעורר ולדעת את ה' ית' ,ה'היתנתקות' היא ירידה לצורך עליה לבניית פרצוף רוחני ,אין להתעמת עם חיילי צה"ל חלילה ולא להיסחף לאלימות,המאבק חייב להיות במסגרת החוק ,אסור להיגרר לקיצוניות .כתוב בזוהר (פרשת וארא)במפורש כי הישמעאלים ישלטו על ישראל ,ואמרו עוד בזוהר (פרשת נשא)שמעמיד עליהן מלך קשה שגזירותיו קשות משל פרעה ומחזירן בעל כרחם.והרמז לכך שהפינוי יהיה בפרשת בהעלותך . פורסם בקישור הבא: http://www.a7.org/news.php3?id=107684
תוקן על ידי shay98 ב- 02/03/2010 23:28:59
נשלח ב-30/3/2005 19:37
בס"ד המשך המאמר פרשת צו
ידוע שהלילה רומז על דינים והגלות.כמ"ש 'להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות'.'ולבש הכהן מדו בד ומכנסי בד יהיו על בשרו' ידוע שענין הלבושים רומז על העולמות הרוחניים אבי"ע.כהן הדיוט לובש ארבעה לבושים וכהן גדול לובש שמונה בגדים,מראה על מעלת ההתקרבות לה'.ומהו ענין של מכנסי בד זה רומז על מצב צמצום של השכינה שאין לה לבושים והקב"ה נותן לה טיפין ממימי החסדים כדי שהאש לא תשרוף אותה וזה לקיום העולם.וע"ז נא' 'היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה ותקם בעוד לילה ותיתן טרף לביתה וחק לנערותיה' .
שזה לאותם אלו שהכינו לבושים לשכינה ועזרו להרים אותה בזמן שהיתה בצמצום,אלו השכינה תעזור להם במצב של עלייתה למעלה.כי מתי היה מצב של קטנות המוחין היתה מדת הדיו הקשה וזה ענין עשרה הרוגי מלוכה ר' עקיבא ור' ישמעאל כהן גדול שסרקו את בשרו במסרקות של ברזל ,זה היה יחוד כדי שהעולם ימשיך להתקיים ,והעלו את נשמתן מ"ן לשכינה .ובזמן השואה גם היתה במצב של קטנות.ולכן היא קמה בעוד לילה שהיא הגלות ונותנת טרף לביתה ,ולא אלו שטורפים כבשים ותאוות העוה"ז ונהנים מסעודתו של אחשורוש,כי אמר בזוהר (פרשת שמות)שכשיבוא הקב"ה לפקוד את האיילה שהיא השכינה ויביט מי הם העומדים ולא ימצא זכאי שכתוב'ואביט ואין איש'.ואשרי מי שיזכה להכין עצמו ולראות בשמחת-המלך.
נשלח ב-30/3/2005 19:14
בס"ד המשך המאמר פרשת צו מר' צורי ג'רבי שליט"א נערך ע"י הצ' שי בוארון. דווקא בקרבן עולה הוא העולה לה' כליל וכאן החסרון כיס לכהן משום שאין לו הנאה מזה לעצמו,בשאר הקרבנות ע"י אכילת הקרבן שבהם יש הנאה עצמית הרצון לקבל הנאה ותענוג, קרבן גי' משיח והוא ענין העלאת מ"ן,וידוע שהכהן הרומז על מדת החסד ממתיק את הדין,כאשר האדם חוטא הוא בא לכהן ומקריב קרבן וע"י זה מעלה מ"ן מלמטה למעלה,וכיום שאין בית-המקדש מה עושים?וידוע שבית-המקדש השלישי לא יהיה כמו הראשון והשני. והרמב"ם מביא בפרק א מהלכות מלכים הלכה א וז"ל:"שלוש מצות נצטוו ישראל בשעת כניסתם לארץ א'.למנות להם מלך שנא' 'ואמרת אשים עליי מלך שום תשים עליך מלך' ב.להכרית זרעו של עמלק שנא' 'מחה תמחה את זכר עמלק' ג.לבנות בית המקדש שנא' 'ולשכנו תדרשו ובאת שמה'.עכ"ד.
כאן רואים אנחנו שיש סדר בדברים ואם כן אחרי שנכרית את זרעו של עמלק לא יהיה מקום לרע בעולם כלל,שהרי כתוב 'ויאמר כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק מדר דר',שאין ה' שלם ואין הכסא שלם עד שיכרת זרעו של עמלק ,וממילא אם נכרת זרעו
של עמלק מתחת השמים אז אין יותר רע בעולם.ואין חטאים,יוצא שהקרבנות שיהיו בביהמ"ק השלישי הם תודה ועולה.כי יתבטל הרצון לקבל הנאה ותענוג ויישאר הרצון להשפיע.
