מה עושה בן ישיבה ביום הראשון של חופשת בין הזמנים כאשר לפניו מבחן פסיכומטרי (מבחן סף לאוניברסיטאות) ובית שלם הדורש ניקוי לפסח. יושב ומעיין בפורום עצכ"ח, אשר כפי ששמעתי מכונה ק"ק עצכ"ח.
(לאייל)
לפני כמה ימים בא אלי אחד העילויים בישיבה ומספר על אותו אתר מסתורי, עצכ"ח, אשר בחופשות מן הצבא הוא יושב ומעיין בו לפעמים למשך שעתיים רצופות לפני שהוא עוזבו לעיסוקיו. אתר המלא חכמה ודעת, תבונה ועניין, עם השתתפות של רבנים וחכמים ובהם מורינו הרב מיכי. מה לך מסתובב בכיפה? נזף בי, כאשר אתר כזה יושב ומחכה.
לא ידעתי, נפשי שמתני מרכבות עמי נדיב. באתי באתר אריתי מורי עם בשמי אכלתי יערי עם דבשי שתיתי ייני עם חלבי אכלו רעים שתו ושכרו דודים.
ואמרתי לנפשי "הרי אין אני שייך לקהילה מה לי ולק"ק עצכ"ח- קודשית וכי לקדושים אני שייך". לקדושים אינני שייך ובכל זאת עדיין יש תשובה ומעשים טובים ובקשתי שטוחה לפניכם:
"אנא ראוני כבעל תשובה".
הכותרת שונתה מ"מכתב ברכה" לשם הנושא העיקרי שהתפתח בו
אין שום הבדל בין התנהגות למחשבה. לשניהם יש שני חלקים: הפנימי הנסתר (אולי מוטב לענייננו: מוסתר) והחיצוני הגלוי.
במחשבה, הנסתר-מוסתר הוא "חושב" והגלוי הוא "נוקט".
במעשה, הנסתר-מוסתר הוא הנעשה בחדרי חדרים (בעצם "חושב"), והגלוי הוא הנעשה בכיכר העיר (בעצם "נוקט").
ובכן, המשותף למחשבה ולמעשה, ששניהם דורשים משהו מהאדם, מאמץ מעשי או מאמץ מחשבתי, ובשניהם נעשית הבדלה בין נוקט לחושב. לכן כל זמן שהאדם מתאמץ לצורך נקיטתו, הוא שבוי בידי החוק, ואינו בן חורין לגמרי. גם החושב הרוצה באמת להיטמע בקהילתו ולהרגיש כשווה בין שווים, צריך - לא לוותר על החשיבה, אלא להפגין כלפי חוץ את נקיטתו (זאת כמובן מבלי להסביר את כוונותיו. אם כי גם לא לשקר, הרי הוא ישמח לשתף אחרים במחשבותיו, ולא להשאר אנוס תבונה בודד. שוב לא לשקר! השקר הוא הדבר החמור ביותר שאני מכיר. אינני אומר שהחושבים צריכים לארגן מצעדי גאווה אורתודוכסים "למען שימור המערכת", אלא רק לנסות לאזן, עד כמה שאפשר, את מעשיו ומחשבותיו מול מעשיהם ומחשבותיהם של כולם - לאזן - לא להשוות. וכבר אמרו חז"ל "על בינתך אל תישען". וכמו שאתה דואג למערכת - דע שגם הפוליטיקאים "ההמוניים" יודעים לדאוג למערכת (זאת שלהם לפחות, אבל מערכת היא מערכת בכל צורת הופעה שלה), לפיכך יש להיזהר מללעוג לדרכם). עיין ערך ר' אליעזר, שהתעקש לשמור על מחשבתו ולא לוותר עליה למען הנקיטה והקהילה. (והגדיל רב אחד (מזרוחניק כמובן) לומר לי שר' אליעזר היה גם זקן ממרה) אז ר' אליעזר נודה ותלמידיו הפסיקו לשמוע תורה מפיו. אם אנו רוצים שתורת החושבים תעבור הלאה, חייבים ללכת עם הזרם. לא משום שהזרם הוא האמת, אלא משום שימור הגנים החושבים והגנים של האמת במערכת הכללית!!! איך אמר רבן גמליאל, שעמד בראש המנדים של ר' אליעזר - "שלא לכבודי עשיתי, ולא לכבוד בית אבא עשיתי, אלא לכבודך, שלא ירבו מחלוקות בישראל!"
עכ"פ אני חושב שהשאלה לא צריכה להיות "חירות המחשבה מול חוק הקהילה, הילכו יחדיו" אלא "חירות המחשבה מול חוק הקהילה - איפה הגבול". ע"פ רוב אני מניח שדווקא החכמים יסכימו לקבל את החוק מאהבה ומרחמים על הטפשים שלוי החוק יטבעו בשחת עשוּ. כמובן אם מישהו יחליט שהוא לא מוכן לשום הגבלה, אז הרוצים בהגבלות יוכלו לדון בזה, אבל זה כבר עניין אחר.
בעל
האם זה לא ברור, שככל שהמערכת מתפרקת, כך צריך לשמור עליה יותר? אחרת היא תמות!
נשלח ב-21/7/2008 09:11
ווטו? תמהני עליך נותרנו מעט מהרבה, וגם על המעט אני סובר כמהר"י כץ בנושא האורתודוכסיה כתגובה.
נשלח ב-21/7/2008 08:35
בע"ב,
נראה שלא הבנתיך כי הרי אינך חי על הירח. התפרקה? חיה ובועטת! [עכ"פ למיליונים שבתוכה.]
נשלח ב-21/7/2008 07:00
ווטו וכשהמערכת התפרקה, האם יש ענין לשמר מערכת שכבר התפרקה?
נשלח ב-21/7/2008 01:05
מיכה"מ,
ההבדל בין נוקט לחושב הוא מאושיות הפורום [בראשית דיוניו] ובשמירת הבדל זה יכולה נקיטת חוק להימנע מפגיעה בחירות המחשבה.
מה שאתה נוקט זה כל מה שאתה מאמין ומה שאתה חושב הכוונה לכל מה שאתה יודע ישירות. ישם כאלה שהבחנת ההבדל תחל כבר בצורה בה הם מתייחסים לקיר שמאחורי גבם, אך הבה נניח לרמה זו כרגע ונשוב לנושא האשכול.
אקח משל מובהק מדברי הרמב"ן והרמב"ם מהם משתמע בנושא זקן ממרא שמה שאין הלכה כמותו זה לא כי בהכרח אינו צודק [ואדרבה בדר"כ יחיד מיוחד צודק ע"פ הרבים] אלא שלמען שמירת המערכת אין להרבות מחלוקות. כך לגבי חתימת התלמוד וכל מה שנתקבל לא לחלוק סבר ר"ג [דלא כהחזו"א] שלא בהכרח מחמת הצדק אלא מחמת שימור המערכת.
כן כאשר אדם לומד סוגיא ונתקל בבעיה שיש לה כמה ישובים, הוא ינקוט להלכה כישוב שהכי פחות דחוק, אבל זה לא אומר שעליו לחשוב שישוב זה אמיתי יותר כי כאשר יקבל את הנתון החסר, יתברר שדווקא מה שהיה הכי דחוק מקודם הוא המרווח והאמת.
לסיכום; אנו נוהגים בהכרח לפי קוים חוקים שאנו נוקטים בהם מסיבות חיצוניות ובעיקר הרגל וחינוך, אבל זה לא אמור "לעלות לראש" שנחשוב שזה ממילא המלה האחרונה על האמת לאמיתו. זאת הדגשתי למעלה שאם אנו נזהרים בזה נוכל להשאיר את מחשבתנו פתוחה למרות צמצום הנהגתנו. בפורום האנגלי הובא ביטוי מליצי שאולי לא הייתי מרחיק ללכת לכל הנשמע ממנו אך הרעיון האמור מתבטא בו בעסיסיות. הביטוי הוא: Act Kosher, Think Treyf, דהיינו: התנהג בכשרות אבל חשוב "טרייף".
נשלח ב-18/7/2008 01:00
וטו
את ההתנהגות בהכרח שהרי זו מטרתו של חוק,
כשדיברתי על קיבוע ההתנהגות התכוונתי לקיבוע המחשבה הכרוכה וכל שאר הדברים הכרוכים התנהגות.
את דרכי המחשבה לא בהכרח אם מפתחים את היכולת להבדיל בין את שאני נוקט לבין את שאני חושב. הבעיה מתחילה בעצלות המחשבה ובעיוות החינוכי המקבעים את המחשבה בהנחת: "את שאני נוקט אני חושב".
מה ההבדל בין נוקט לחושב?
הדיון שהתפתח באשכול הזה הוא מעבר לבעיה הזאת והוא בשאלה האם שייך שיחיו בחברה אחת אלה שלא מקבעים עם [או ליתר דיוק אצל] אלה שמקבעים את המחשבה.
כן, אבל אני שאלתי - ואם התשובה חיובית, או עכ"פ שיפרדו איש מעל אחיו - האם זה יעזור? הרי כל חוק מקבע את המחשבה. וקשה לי להאמין שבקדושית לא יהיה שום חוק. הגדולים שבקדושית יחוקקו למען הקטנים. המבוגרים למען הילדים. וכן הלאה. תמיד צריך סמכות למען הקידום.
מיימוני
מדוע אתה מפקפק בהקמתה של קדושית? מקרא מלא דיבר הכתוב: "ונקראה ירושלים עיר האמת והר ה' צ-באות הר הקודש".
שלחנו ביחד ולכן לא ראיתי את הודעתך אלא לאחר שליחת הודעתי.
מעניין; רציתי לכתוב למיכה בסוף המשפט הראשון "וזו מהותו של עצכח" ופרח לי מהראש. בהודעה הראשונה הייתי ממוקד בגופו של נושא ובכ"ז זכרתי את עצכח בסוגריים עם האייקון הירוק.
נשלח ב-17/7/2008 15:27
מיכה"מ,
את ההתנהגות בהכרח שהרי זו מטרתו של חוק, את דרכי המחשבה לא בהכרח אם מפתחים את היכולת להבדיל בין את שאני נוקט לבין את שאני חושב. הבעיה מתחילה בעצלות המחשבה ובעיוות החינוכי המקבעים את המחשבה בהנחת: "את שאני נוקט אני חושב".
הדיון שהתפתח באשכול הזה הוא מעבר לבעיה הזאת והוא בשאלה האם שייך שיחיו בחברה אחת אלה שלא מקבעים עם [או ליתר דיוק אצל] אלה שמקבעים את המחשבה.
נשלח ב-17/7/2008 15:27
ווטו
אם מה שכתבת זו פרסומת לעצכ"ח, זו פרסומת מוצלחת, ואם זו אינה פרסומת, אז זה גם מוצלח.
_________________
מודה ועוזב
נשלח ב-17/7/2008 14:05
נראה לי שכל חוק ודפוס חיים שבעולם מקבע את ההתנהגות ואת דרכי המחשבה, לא כך?
ופרח לי מהראש. בהודעה הראשונה הייתי ממוקד בגופו של נושא ובכ"ז זכרתי את עצכח בסוגריים עם האייקון הירוק.
