המשיח נמצא כאן בארץ!
אבל מי כן יזכה לראות אותו?
ובכלל מתי זה יהיה?
נשלח ב-19/5/2005 11:48
בס"ד יום ה',י אייר תשס"ה
המשיח כבר נרמז בבראשית בפסוק "רוח אלהים מרחפת על פני המים "דא רוחו של משיח עייו רש"י ובתיקונים תיקון ל '
וכן בפסוק "תוצא הארץ נפש חיה למינה" אף נפשו של המשיח נרמזת עיין בס' שערי אורה שער הב' לרבנו יוסף גיקטליא עש"ה ודו"ק.
בברכה הצ' שי בוארון
פורסם בקישור הבא:
http://yeshiva.org.il/forum/forumList.asp?fid=29
נשלח ב-6/5/2005 03:53
בס"ד
חלק ד' של שערי קדושה צונזר לטענת הרב יעקב משה הילל מירושלים בגלל שהוא הועתק מספר "חיי העולם הבא"
לרבי אברהם אבולעפיא והיה עליו מחלוקת גדולה עד לחרם הרשב"א הנודע והיה עלול מעמדו של מוהרח"ו להתערר לכן השמיטו את כל השמות הקדש האלו.ונראה לי שטעמו נכון.
פורסם בקישור הבא:
www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=4&topic_id=585306
נשלח ב-1/5/2005 16:50
בס"ד:
בס"ד
צר לי עליך ידידי הנכבד אבל המשיח הוא עני וסובל חולאים ולא נמצא בניו-יורק ,הוא התגלה אליי ואמר לי שיפסיקו לפרסם שאני המשיח בן דוד.אז תכבדו את הרבי מלובביץ זצ"ל.
פורסם בקישור הבא:
www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=555060
בס"ד
משיח בא להחזיר את הצדיקים בתשובה מאמר מאת:דוד
מה הענין?אולי מתוך עיון בחומר שלפניכם אפשר לנחש קצת באיזה כוון הדברים הולכים לענ"ד.
החסידות אומרת שצריך לידע את הצדיקים לענין העיסוק בפנימיות התורה,ועבודת התשובה התמידית.לא ניכנס לזה.
אני כן יודע שהצדיקים הללו שחיים היום,הם מנותקים. מנותקים מהקרקע והעולם הזה.נוצר איזה מין גטו של חובשי ספסלי בית המדרש ובעלי תורה שאין להם קשר לחיי העולם הזה כמות שהוא.
גם האנשים המודרניים מנותקים מהרבה בחינות,הניתוק מהקרקע והטבע,הניתוק ממהותנו הפנימית האמיתית, מהתורה, מכוחות הנפש העצומים שיש לכל אחד מאיתנו,מנותקים.
מסתובבים במשרדים ועל כבישים.ועמך כולם צדיקים.
רצוא,היא תנועה של התקרבות לאלוקות ושוב,הוא ירידה לעולם.
לא לתוהו בראה,לשבת יצרה.לישב את הארץ.לשבת על הארץ, ממש.להתקשר לכוחות הטבע והריפוי הטבעי שבכל אחד מאיתנו ולעזוב את הטירוף שבכבישי הארץ.
ואלה שבחו"ל עדיין,השם ישמור. והצדיקים ששם, כמו דגים קפואים בפריזר,שיעלו לארץ וינשקו פה את האדמה ואח"כ נראה.
מן הגלות והישיבה אל החיים והאדמה.
פורסם בקישור הבא:
www.kaduri.net/Index.asp?ForumID=2709&CategoryID=164&KeyWords=&SearchCategory=&S=sarchPage
נשלח ב-1/5/2005 11:54
בס"ד תגובת בן דוד :הגיעו ימות-משיח
כבר מזמן לא נתקלתי בשיח כלשהו בין שני אנשים מהמחנה הלאומי.כן ירבו.אגב,שבתאי צודק,לדעתי.
פורסם בקישור הבא:
http://www.yesha.org.il/index.asp?section=forum
נשלח ב-1/5/2005 03:38
בס"ד
בפורום גולשים לגאולה כתבו שהמשיח יכול להיות גם מן המתים
ותגובתי לדבריו:
שקר גמור משיח לא מהמתים! עי' רמב"ן מאמר הויכוח זה דבר שאין הדעת סובלתו להגיד שהמשיח מהמתים.
פורסם בקישור הבא:
www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=411761
בס"ד תגובת באראפארקר:
זה שי בעצמו ועיקר הראי' כי תורתו מתגלה כאן בעצכ"ח, וכל אחד מודה לו שדבריו אמיתיים.
ועוד רמז, מ שי ח,הרי שבינתיים רק נתגלה שני אותיות משמו,אבל אם נזכה ויתגלה שמו בשלימות,אז נזכה לגאולה השלימה.
פורסם בקישור הבא:
www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1349327
נשלח ב-21/4/2005 19:36
בס"ד תגובת:אוהב ישראל2
המשיח שאכלוהו הוא היה משיח בן יוסף ולא משיח בן דוד וכ"ק הרבי מלובביץ זצ"ל היה הוא משורש משיח בן-יוסף ולא משיח(כצ"ל) בן דוד שכתב רבנו אור החיים שהמשיח
הורתו ולידתו בארץ ישראל עכ"ד ואם כן בודאי שהוא נמצא כאן בארצנו הקדושה .
בברכה אוהב ישראל 2
פורסם בקישור הבא:
http://yeshiva.org.il/forum/forumList.asp?fid=29
נשלח ב-19/4/2005 06:47
בס"ד סוף המאמר מרבי אברהם אבועלפיא זצ"ל
"עיין בציור בגוף נספר:
אלה הם י"ב עיגולים כמו הראשונים הם ג"כ עיגולים של שם העצם כי שני שמות הקדושים האלה הם לבדם שמות העצם השלמים. אמנם שם י"ה הנמצאים בכתובים הרבה ובנביאים מעט ובתורה מעט מהמעט הנה הוא חלק משם השם השלם העצמי והוא חצי (השם) מזה והוא בראשית וחצי מזה והוא בסופו אעפ"י שחציו ככולה הנה חצי השם שהוא מגיד סוד מל"ך המשי"ח וסודו יו"ם השביע"י והוא מושל על גוף השט"ן אשר שמו תמי"ד מבכות את התמיד והוא עבודה זרה אחת שהיו עובדות הנשים בימים הקדמונים ומסוד תקופות טבת שיבינוהו המקובלים יובן עניין חצי השם האחד ומסוד תקופת תמיד יובן חצי השם האחר וזה השם השלם האחד יורו על שלימות תקופת ניסן וחצי השם השלם יורה על תקופת תשרי וזה סודו טלה וזה סודו מאזנים וזה טבת וזה תמיד ושנים מלאים בחלקיהן והשנים חצאין בחלקהן ר"ל שעותם וחצאיהן. כי השמות מגידין סוד העולם וסוד שיעור קומה והיכלת ויצירה וסוד שמיטין וסוד יובלות ושנים ועיבורן וחדשים ושבתות וימים ולילות ושעות ועיתים ורגעים וחלקים וזמנים וכן שם העצם הזה לא נזכר בתורה כי אם בג' מקומות והם על עניין הגאולה לבד והם אהיה אשר אהיה וגם אהיה שלחני אליכם ולא יותר אבל לא זכרו שום נביא וגם אינו בכתובים כי השם חידשו למשה וכן אנחנו מקובלים מפי השם ומפי משה כי השם יחדש לו השם שם חדש שבו יגאל את ישראל שנאמר וקרא לך שם חדש אשר מפי השם יקבנו והוא שם אדנ"י בתוארו ושם עצמו אהי"ה יהו"ה אהו"ה יה"ו י"ה אה"י א"ה אה"ו א"ו אי"ו א"י. ואמנם הנזכר מהם לשם יהי"ה איה"ו זה האחרון יהי"ה נזכור בכל מקום שיכתוב אדני והמשכילים יבינו לבדם ולא יבינו כל הרשעים כי המשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ויבינו היטב:
ואמנם אם תהיה מכת המשכילים עיין באמיתות השכליות תחילה שהם הקדמות חכמת השכליות ואז יתבארו לך הדברים כולם אשר זכרתי. אבל זה אני צריך להודיעך כי השמות הנקראים עצמיות הם לבדם שרשי שמים וארץ ובהם מתנהג כל העולם העליון והעולם השפל וזה תבינהו מסוף פסוק בראשית ברא והוא סוד את השמים והעניין בהם את השמים הם ושמ"ו את שמ"י הם א"ת שמ"י ושמ"ו א"ת שמ"י שסודו השמו"ת והעיקר נשמו"ת ה"ם השמו"ת והם שמו"ת האד"ם ש"ם האו"ת ד"ם ש"ם הד"ם או"ת הי"א ת"י ש"ל ד"ם האו"ת ש"ל יד"י מת"י ש"ל די"ו ל"ו שמו"ת ד"י ל"ו שמו"ת. והבינם כי שם י"ה אתם אך ואת הארץ רצו"א את"ה אוצ"ר את"ה והסוד אצורו"ת נשמו"ת אוצרו"ת בצורת"ה צורת"ה בשמו"ת האד"ם בשמו"ת אוצרו"ת ועיקר או"ר א"ת צ"ה שהוא סימן מנין כ"ב אותיות שמהם תצ"א אורה (ס"א תצא תורה). עם השם האמיתי ובחילוף ה' עם א"י י' אמיתית שם יהו"ה ארא"ץ והיא הארץ:
יה"ו יו"ה יו"ה הו"יה"וי הי"ו הי"ו וי"הוי"ה וה"י וה"י יה"ו הו"י הי"ו הי"ו וי"הוי"ה וה"י וה"י יה"ויה"ו יו"ה יו"ה הו"י וי"ה וה"י וה"י יה"ויה"ו יו"ה יו"ה הו"יהו"י הי"ו הי"ו וי"ה:
דע כי אלה השמות הקדושים והטהורים שהם אדני המציאות כולו הם כולם מורים על הנהגת השם ית"ש ב"ה בעולמו כולו בהם. וכבר ידוע שאין שם העצם כי אם ארבע אותיות שהם יוה"א ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד:
ומחלקיהם עליונים ותחתונים מתנהגים והתורה רמזה אותם על מעשה השם כולו שנאמר בחותם כל יום ויום מששת ימי בראשית ויהי ערב ויהי בוקר וי"ה יערב וי"ה יבקר זה יערב וזה יבקר זה יבער וזה יברק זה יעבר וזה יקבר זה בעיר וזה ביקר זה עברי וזה קברי וכן תבין הכל בסוד יעקב ובסוד רקיע:
גם תבין הסוד ממאמר אלהים יהיה אור ויהי אור הו"א רי"י והי"א רי"ו ריר"י יוה"א ויוה"א וסוד ריר"י מעשה והבינם חלקם ארי"ם ארי"ב אהו"י ארי"ב אהו"י רו"ח הי"ו רו"ח הי"ו חזר"ו זה"ב חזר"ו זה"ב ז"ו החר"ב חר"ב הז"ו אחו"ר זו"ז אזו"ר חז"ו אחו"ר זז"ו חרו"ז אז"ו בחו"ר חו"ה ב"א הזכ"ר י"ז הבחו"ר אהב"ה רכ"ב א"ז כר"ת בא"ז כר"ה זוה"ר זי"ו זה"ר זי"ו האו"ר וי"ו רוא"ה רז"ו יוה"א רז"ו יוה"א:
אלה הצירופים הם מודיעים נפלאות למי שמבין בהם וידעתי שהם כמו שגעונות לאשר חכמים בעיניהם אבל הוי חכמים בעיניהם ונגד פניהם כנבונים כי אני יודע בבירור כי הרוב בבני העברים היום המתלמדים ומלמדים תורה כולה גופניות ואין אצלם נפש רוחניות כי הם יתלוצצו מאשר יראו בספר הזה מדברים רוחניות כולם ואם הם עברים הם עורים ואין להם לב אמת אבל רובם עשו להם אלהי כסף ואלהי זהב ועברו על דעת המקום ועל דעת תורתו הקדושה והזהב אצלם כולם רוחניות ושכחו מאמר כי עשו לו הכנפים.ואמנם סוד התורה כולה בכללות ובפרטות בראשיתה ובאחריתה קבלנו עליה קבלה אלוהית שנתלית על ההויות ועל כן נאמר יה"י או"ר ויה"י או"ר וכן החותמות ונאמר יה"י רקי"ע ויה"י מבדי"ל והי"ה כ"ן בשני ונאמר ויה"י כ"ן ויה"י כ"ן בשלישי נאמר ויה"י מאורו"ת והי"ו לאותות והי"ו למאורת ויהי כן ברביעי ואין בחמישי מפורסמות כי אם החותם ונאמר בששי ויה"י כ"ן ויה"י כ"ן ואין בשביעי חותם לסוד גדול כי עדין לא נשלם. ע"כ נאמר אשר ברא אלהים לעשות ואעפ"י שהשמים והארץ כבר נשלמו מצד אחד חותמם לא נחתם שהוא חותם ערב ובוקר מפני סוד השמיטה של הארץ, אבל נחתם יום השביעי בכלוי מעשה ושביתה וברכה וקדושה ונזכרה שלש פעמים אלהי"ם שלש פעמים יום השביעי ושלש פעמים מלאכתו, וסוד מלאכתו אמת כלו אות מלך כי הוא אות בצבאו שלו אבל ת"ו מלא"ך וגימ' כ"ל מעשי"ו הי"ו וסוד מעשי"ו היכל"ו והבינם:
ואמנם כלי"ו יו"ם שע"ה והסוד גלג"ל יו"ם שע"ה שבע"ה די"ן יו"ם, והש"ם לימינו והימי"ן לשמ"ו השלום לימינ"ו והעיקר הימי"ן והשמא"ל תאומים יום אמת. וזהו כולו אמת וזוהי מלאכתו מלאכתו מלאכתו לבושו מלאכתו. ואמנם חתימת כי טוב סודה כ"ח י"ט והפתאים לא יבינו כ"י ט"ח עיניהם מראות מהשכיל לבותם ולא ראו כי טוב אמנם אלהים יראו כי טוב והעיקר יוה"א מאיר לטובה יה"א מאי"ר כ"ל טוב"ו יו"ד ה"א מאי"ר טו"ב כל"ו. אחר שהודעתיך סודות כל השמות העצמי בראשי פרקים שאי אפשר לזאת החכמה בדרך אחרת ואפילו פנים בפנים כל שכן בכתוב, אבל בטוח אני בשכלך בעזר השם אם אתה חכם ומבין מדעתך שתבין מה שראוי להבינו ותניח מה שאי אפשר לעיין בו ועל כן אודיעך עוד קצת ראשי פרקים משם בן מ"ב אותיות ומן השם היוצא משני פסוקים של אנכ"י ושל שמע ואתחיל לזכר בפסוקים תחילה כדי שאסיים בשם בן מ"ב אותיות הקודש ואומר כי מלת פסוק זה עם מלת פסוק זה מצורפות כך:
אנכי יהוה שמע ישראל:
וכדי שיהיה לך קצת פתח להבין סודם ארמוז לך מהם מה שתוכל לדעתו והשם יכפר עון ישראל עמו בכח שמו וזה אשר תשמעו סוד אותיותיו אלו הם בסוד י"ו שזכרתי מן החצי השם ואחר כך תצטרף לחבר שאר אותיותיו עוד:
אנכי השמא לו העשירי:
ועוד פקח עיניך והבן וראה מלא השכינה הוא עשירי וכן תחבר עוד הנשאר ותמצא סודם מבואר כך א"ש אוכל"ה הוא י"ה לי"ה:
אלהי כאש יהוה אלה:
הכלל הו"א האי"ש הי"א הכללי א"ש אוכל"ה הו"א הו"א הי"א ועוד חבר י"ה לי"ה הנשאר ותבין עיין והבן הפליאה הזאת אין צורת"ו הוי"ה וצורתינ"ו היא (ס"א והבין הפליא הזאת אי"ן צורת"ו הוי"ה וצו"ר תיב"ו הי"א):
ר ה ו צ א ת י נ ו י ה ו:
הי"א י"ה ותשוב עוד והשב לאחור לחיסרון עד שתשלימנו כולו. לחיסרון כן צריך להיות:
יכ מ א ר צ מ ה א ח ד ה י א:
אר"ץ א"ד י"ם הי"א חכמ"ה ועוד לו דרכים והבינם בצירוף:
צ ר י מ מ ב י ל מ י ד ב ע ת:
והבן מפלאות סודם ועליהם בנה גם אתה עליות מיוחדים ומרווחים ודע בלתי יצרם בם מדע בלתי יצרים בם. בם מצייר בלי דעתי בלי יצר דעתם במים. מאלה תתעורר לנשאר כי די לך ברמזים הללו ושים דעתך להבין ג"כ סוד שם בן ארבעים ושתים אותיות בדרכים המשותפים ומצורפים האלה:
צ"א שט"ן בק"ע תרי"ג (ס"א גרי"ג) קצ"ץ טב"ת גו"ת (ס"א גז) תשר"י כשפ"ן גזל"ן ח"ק יעק"ב ג"ט י"ד:
דע כי השם הנכבד והנורא הנה לא יתעורר שם לב האיש המזכירו אלא בעת שהוא מכירו ומבין סודו ונסתרו אבל אם הוא ערל וטמא והוא אטום ועיניו רואות האותיות אין תועלת לו בכך ואפילו אם יתנו לו אלף רבבות אלף קבלות כי העיקר הוא שיהיה חכם ומבין מדעתו ויכיר במעט רמז עמוק הדבר הנגלה עד שלא יצטרך אל מלמד ממין אדם אם לספר התורה ולספרי הנביאים והחכמים ואל השפע האלוהי המוטבע בו מהשם ויכיר כחות המציאות וידע מהם מה שאפשר לדעת בכח אלוהי ואנושי ואז ילמדיהו המלמד אדם כמו שאמרתי לך למעלה. כי ה' ייתן חכמה מפיו דעת ותבונה ודע כי זה השם מצורף גם עם בראשית שגם הוא מגלה סתרי בראשית ומחזיר הירח בכל מולד שמתגלגל בסימן אי"ב תשצ"ג תבין סוד שם אב"ג ית"ץ כי מאי"ב תשג"ץ יוצא והוא שם תג"צ בא"י וכן מן שם שקוצי"ת תבין סוד בי"ו תקצ"ה כי השי"ן אשר נתוספה על מחזור כל חדש חסרה מן מחזור י"ט שנה שסודו זי"ו החמ"ר שט"ן אבל מחזור חדש אי"ב תשצ"ג כי בעבורו חוזר שם אב"ג ית"צ אבג"ץ י"ת חדש שסודו בראש בראשית, ב"י א"ת ש"ר א"ת ג"ץ אבל סודו ג"ץ הוא התגי"ן שעטנ"ז ג"ץ שסודם בחמשה אותיות. והנשארת בד"ה חק"י בסוד שם זה והוא שט"ן ע"ז ג"ץ ה"ב ח"ק י"ד והנשאר ספ"ר מלאכת"ו והסוד מספ"ר כ"ל או"ת כ"ל ספ"ר מאו"ת כ"ל או"ת מספ"ר פר"ס מכ"ל או"ת פר"ס מלכות"א והוא סוד פ"ס יד"א ד"י כתב"א פ"ס יד"א כת"ב יד"א הח"ק בי"ד ה"ב הי"ד בח"ק ה"ב י"ד ח"ק ה"ב ק"ח י"ד ה"ב י"ד ק"ח גט"ז ש"ן ע"ץ ע"ץ או ש"ן צל"ם אנו"ש שונ"ה קי"ן כ"י שבעתי"ם וק"ם קי"ן הרי י"ד ולמ"ך שבעים ושבעה הרי ע"ז והרי והסוד אי"ש ויל"ד ויש סכנה לגלות צירופם מבואר אבל ברמז י"ש ל' א"ל יד"ו של המגלה אותם והרמז אי"ש וד"י ל"ו והוא גימ' אישים והוא מלאך רע. ואי"ש ד"ם והבן כל זה כי אין בכל מה שתמצא בספר הזה הקדוש דבר שהוא צריך להסתירו,כזה ראה וקדש:
כל משכיל אשר רוח אלהים בקרבו יודע ומכיר כי הדיבור הקרוב אל הדבר אשר הוא ממינו אם אין לו הפכים שיהפכו טבעו הוא הוא הדבר האהוב לו יותר מזולתו לפיכך הוא מבואר שהגוף אוהב הגוף ואם אוהב גוף אחד ושונא גוף אחר הוא מפני סיבת הפיכות שבין גוף לגוף וכל זה לפי הטבע שהנה היסודות, האוויר אוהב האוויר שהוא ממינו האש אוהב את האש והמים למים והעפר לעפר ואשר יש קצת קירבה בינהם יש קצת אהבה ביניהם והנה הראשונים בכלל ובפרט רודפים זה את זה בחלקיהן כי מפני שיש תכלית קירוב ביניהם יש תכלית אהבה ביניהם ומקום זה הוא מקום זה וזה תדעיהו מהאש היסודי הממשיך אליו האש הטבעי אשר אתנו עד מקומו העליון על היות האש היסודי גבוה מאוד ורחוק רחוק מהאש שלנו והדרך הרחוקה שבה קצרה במהירות התנועה היא טבע האש הזה למהר פעולותיו ולמהר תנועותיו כדי שימהר לשוב למקומו האמיתי אשר משם תולדתו וזה דומה למחשבה שחושב שנפרד מארצו וממולדתו ובני ביתו רחוקים ממנו מאד והוא כוסף מאוד למהר לשוב אל ביתו שאין ספק שהוא ממהר פעולותיו ותנועותיו בתכלית מה שאפשר לו מן המהירות לפי עניין כדי שימהר לשוב למקומו אשר כוונתו לשוב אליו וזה יקרה כולו לבעל דעת הזה החי המדבר וכן יקרה לאש בדמיון זה שהוא מתנועע בטבע ולא בעצם והוא בלתי חי ובלתי צומח אבל הוא דומם מת וכן יקרה לשאר יסודות וזה כולו מורגש אין צריך להביא ראיה:
אמנם הדברים אשר יש ביניהם קרבה קצת וקצת ריחוק כבר יש קצת היפוך ביניהם והם אוהבים זה לזה מצד הקירבה ושונאים זה את זה מצד הריחוק כמו האוויר והאש האוויר והמים המים והעפר כי האוויר פעם חוזר לאש ומדליקין ופעם מנפח בו ומכבהו וכן בשאר וסיבותיהם רבות. אבל הדברים אשר יש תכלית שנאה ביניהם הוא מפני רוב ריחוקם זה מזה רוב התהפכותם זה מזה כמו האש והמים שהם בתכלית השנאה וכן השאר וסביבותיהם ג"כ רבות כבר התבאר בספרי החכמה כל זה תכלית ביאור ואולם כוונתי להזכיר במקום הזה מפני מה שתשמע והוא להודיעך שאם תראה שלש אומות שונאות זו לזו תהיה הסיבה הראשונה מפני מרחקי חוקותיהם ודתותיהם המתהפכים והמשתנים תכלית השינויים בעקרי האמונות וגם יהיה זה לפי התקרבם זה לזה במקום ובמשא ומתן עד שאם תשאל חלקי כל אומה יאמרו לך בקצתם מבואר שהם שונאים את אומה זו מפני כך ושונאים אומה זו מפני כך ולפי הסיבה התוריית של כל אחת ואחת תהיה השנאה חזקה או חלושה וכן בטבע כל דבר כי הגרים אוהבים זה את זה בטבע ראשון כללי ואם תתחדש סיבה מפסדת בניהם תשוב האהבה לשנאה לא טבעית כי אם רצונית לכן הזונות אוהבות זו לזו בטבע כללי וכן תלמידי חכמים אוהבים זה לזה ובהתחדש סיבה חלקית יתהפך החלק הטבעי וישנאו זה לזה בבחירה ורצון ולא בטבע ואל יטעך המאמר האומר כל אומן שונא בני אומנתו כי זה על פי הסיבה המתחדש בהפכי הבחירה כמו שאמרתי והכלל כולו קיים תמיד ולא ישתנה. ע"כ תדע שאם אתה הולך בדרכי השם ואתה עובד את השם מאהבה ורצונך (היה) שכל אדם יהיה עובד את השם ויודעו ומכירו כמוך קל וחומר בני אומנותיך וכל שכן הקרובים אליך שאתה חס עליהם כמו שאתה חס על עצמך וטבעך האמיתי גורם זו הבחירה העליונה ואתה רואה אותם שוקעים בהבלי הזמן אין ספק שזה הדבר התחדש מאתם ולא ממך להיותם שנואים אצלך כמו שהם שנואים אצל השם ואז אתה חייב בחיוב התורה השכלית לשנוא אותם כאשר השם שונא אותם ואעפ"י שהם בריותיו ועל זה נאמר "הלא משנאיך ה' אשנא ובתקוממיך אתקוטט תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי" (תהלים קלט').וכאשר אמרתי בשנאה אומר באהבה שהיא הפוכה והלא כי כאשר תראה אוהבי השם אין ספק שיש לך שתי סיבות.ראשוניות גדולות ואהבתם אחת שתאהבם מפני היותם קרובי השם כמוך ודעתם כדעתך ושנית מפני כבוד השם הנאהב יתעלה שמו לעד לנצח נצחים:
וכאשר קרה זה במציאות ממנו בטבע וממנו בבחירה קרה כדומה לזה לשם עם האדם ולאדם עם השם כי האדם מצד יצרו הוא בתכלית הריחוק מן השם והוא כי אין בכל הנבראים אשר ברא מי שיכחיש מציאותו לפעמים כי אם האדם מצד מחשבה הרעה ועל כן ראויה שתהיה זאת סיבה אחת גדולה להרחיקו בתכלית ההרחקה ממנו ואמנם מצד שכלו הוא בתכלית הקירבה אל השם כי אין בכל המורכבים מחומר וצורה שמימיים וארציים שיהיה לשם בהם חלק בפרי שכל נפרד אחר זמן כי אם באדם לבדו. וא"כ שכל האדם הוא פרי השי"ת ב"ה וב"ש י"ת וזרעו על דרך משל והוא באמת בנו. ועל כן אמר לנו אנחנו עם סגולתו בנים אתה לה' אלהיכם ואנחנו עמו וצאן מרעיתו והכתוב קראנו חלקו ונחלתו באמרו כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו. וא"כ אל תפלא בהזכירך שמו אם יבקש שכלך להידבק בשכלו כאשר בקש להידבק בשמו שכן תורתו אומרת את ה' אלהיך תירא ואותו תעבוד ובו תדבק ובשמו תשבע. שבו ע"ב שמות והסוד בשבועת שמו כי שבועתו בשם והנסתר בשבועת הלחש, והוא לחש ההשבעות אשר נזכרתי שההזכרה היא שבועתו וסוד כל ההשבעה וההזכרה מסורה ביד שר הפנים שהוא כח הנפשי:
ובאמת שאין אומה בעולם קרובה לשם כמונו שנשתדל לעבוד את ה' בוראנו כאשר ציוונו על יד"י מש"ה אשר קראו בשמו א"ל שד"י ועל כן (העולם) הדין עמו ג"כ לייסרנו יותר מכל אומה וכן אמר על ידי הנביאים רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה וגומר. וכתיב ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עוונם. וכן פסוקים רבים מעידים על זה העניין שהוא כן והשכל מעיד עליו כי עם שקבל התורה מפיו הוא לבדו עמו ונחלתו כמו שנאמר עמו ונחלתו ישראל. ובהיות הדבר הזה כן אם יצא אחד ממנו מיודעי השם מתחת כנפי שכינתו הלא הדין נותן לייסרו בייסורין וישים עד שישוב אל השם ית"ש ב"ה ויתעלה:
כן אם היה לאדם בן או תלמיד נאמן שלם וטוב מכיר האמת מפי אביו או מפי רבו לפי דעת אביו או רבו ונכנס שט"ן בלבו וקטרג וקלקל מחשבתו ושינה דעתו הלא הדין נותן לאב או לרבו במרדו (שישוב) כאחד מהם בכוונה ורצון לייסרו מאד בייסורין קשים ומרים ובנגעים גדולים עד שישוב אל האמת ויודה לאביו או לרבו על האמת ויצילו נפשם משאול תחתיות בעל כרחו ויחי עוד לנצח ולא יראו השחת. ואם לאחרים אדם אומר לעשות כן הלא הדין נותן להיותו דן דין זה בעצמו על עצמו רוצה לומר שאם האדם מכיר את השם ומזכיר את שמו כדי שידבק בו ובעת השפע שהשם בא להדביק עצמו אל עצמו כלומר שכלו בנפשו כדי שלא ירגיש במיתת הגוף והאדם הוא בורח וחוזר לאחוריו ואינו חפץ בחיי השם הנצחיים ושב להיות כבהמה חי בחיי ההבל עוד כבתחילה כאשר על זה הענין נמשל "אדם ביקר בל ילין ולא יבין נמשל כבהמות נדמו" (תהילים מ"ט) זה נודע מהכתוב, והשכל מעיד שראוי לשנוא אותו שכבר סר מהאמת וברח מפני השם המבקש להחיותו ולא חפץ בגמולו הגדול הזה אלא באמת ובתנאי אחד בלבד אם כוונת הבורח החוזר לאחור כדי להשלים עוד אחרים אתו ולהביא תחת כנפי השכינה ולמלט את נפשותם ולא יעזוב דרך השם כל ימי חייו אז הדבר מחול לו ואם לכוונה אחרת עושה כן אין מוחלין לו ולא יאבה ה' סלוח לו. ואעפ"י שהשם יודע לכוונתו יש לנו אנחנו דרך אחת להכיר בו קצת כוונתו מתוך פעולותיו אשר יעשה אחר שובו מהשם, והוא שאם ישתדל עוד וילמוד ויקרא ויעיין ויוסיף חכמה ללמוד לאשר ימצא ויוכיח או יכתוב דברי חכמה או דברי שבחות או תוכחת הנה בזה נודע באמת שכוונתו לשם שמים. ואם לא יעשה כן נדע בלי ספק לפי הנחשב אצלנו שכוונתו בלתי שלימה והשם לבדו מכיר האמת:
אתה בן אדם אם תבקש את ה' אלהיך באמת ובתמים אל תחשוב בעצמך לשמש בשם כי אם לידיעת השם והשגות פעולותיו ולא לתועלת צרכי הגוף אעפ"י שהוא יכול ופעולותיו טבעו כך אבל מפני היותך מורכב מיצ"ר הר"ע ואתה גוף בשר ודם ששם שניהם מלאכ"י המו"ת צריך שתחשוב זה סודם פרט"י החומ"ר הכולל כל האברים הפרטים ונקרא חומ"ר הפריד"ה ושמו נה"ר דינו"ר וסודו חומ"ר ח"י פרט"י ונקרא בשם ה' צבאו"ת והעיקר בש"ר וד"ם חומ"ר מי"ם רו"ח חומ"ר רו"ח מי"ם והחכמ"ה רו"ח מרו"ח ולסוד בש"ר וד"ם יש ארבע דרכים כי אם החכמ"ה דע"ת גם הדע"ת חכמ"ה ויתרון הדעת החכמ"ה תחי"ה א"ת בעלי"ה ואל יעלה בדעתך זולת זה שכבר התבאר מופתי בשלימות האחרון שאין בו ספק שהעניין הוא כך מדרכי העיון הפילוסופים ומדרכים תורניים אמיתיים ומדרכי הנביאים הנצחיים ומדרכי התוכנים האמיתיים כי יתרון דע"ת החכמ"ה תחי"ה א"ת בעלי"ה א"ת בעל"י התחי"ה וכל משכיל התחייב עליה לדעתה לחיות הטבעיה אבל המבקש חכמה לפעול בה כל דבר לכבוד השם הוא מבקש את השם אבל אם הוא מבקש חכמת השם לעשות בו עניינים גופניים שמועילין לעושר וחיים או לבנים או לאהבה או להרוג שונאו לכבוד עצמו או לכבוד בני אדם הוא עושה זה טרם השיגו מהשם השפע או רוח מהשם המפורש אעפ"י שהוא אומר בפיו או חושב בליבו שהוא מזכיר את השם לכבודו אין הדבר כן ועולה בידו פעולה מהזכרת השם הנכבד והנורא הזה הרי האיש הזה פושע רשע וטמא מחלל את השם הנכבד. והנורא ומשתמש בשמו הגדול לשוא ועליו נאמר לא תשא את ה' אלהיך לשוא כי לא ינקה בו וזה האיש ארור לה' אלה"י צבאו"ת ומקולל מפי מטטרו"ן שר הפנים מלמד אותיות שר הפנים ומוחרם הוא מפי כל שרף וכל מלאך ובשמתא יהיה מפי כל נביא וחכם ומנודה יהיה מפי כל הנביאים וארור יהיה ומוחרם ומנודה מפי כל תלמיד שיראה הספר הזה. אבל המבקש ללמוד לשם שמים ברוך ומבורך יהיה מפי השם ומפי העליונים ומפי תחתונים אם ישתמש בו לכבוד השם ב"ה לבד לכוונת קבלת שפע חכמה או דיבור מרוח הקודש או מעלת הנבואה ואחרי כן כפי מה שיצא מפי השם לפי חכמתו ודעתו יזהר עד מאד לעשות ולא יטה ימין ושמאל אם יורוהו דבר דיבור ידבר ואם יורוהו דרך כתיבה בספר יכתוב ויגלה מה שציווהו לגלות ויכסה מה שיצווהו לכסות ואז יתברך מהשם ברוך הוא ויתנשא בעיניו מאד ויתקיים בו ברכה המשולשת בתורה על פי כהנים על פי משה ע"ה על פי הגבורה וזוהי:
כבר גליתי לך כל דעתי וכל כוונתי וכל דרכי קבלותי שכל מה שידעתיך מעניין ידיעת השם בדרכי נביאות אותיות הקודש ואם תרצה ללכת בדרכים אל אשר הודעתיך להתקרב בם אל ה' באמת והוא יוסיף לך חכמה בכל יום ויום בעבור כבוד שמו הגדול כי יהו"ה ייתן חכמה מפיו דעת ותבונה לך ועשה כן והחיה את נפשך המשכלת בשם המפורש ואם נראה לך שיש בדרכים האלה שום עניין שאינו אמיתי אצלך או הוא עניין שבדוהו בני אדם מלבם ולא באו להם מאת הדרך האלוהית אשר זכרתיה ולא יועילו לך בדבר בשום פנים סור מהם והתרחק מהסתכל בהם כל מה שתוכל עד שתמצא דברים אחרים שיחיו את נפשך כי כל כוונת השם בבריאותך בעולמו לא הייתה לבטלה אלה אם תבטלה אתה כדי לעבור על רצונו אשר רצה לתת לך כח להיות רשותך בידך לבחור בטוב ובחיים ואם תבחור במותך תמות ואם תבחור בחיים תחיה ואם באתה לטמא ח"ו תמצא פתחים פתוחים ואם באתה לטהר יסעדוך מן השמים ובחרת בחיים ותחיה:
ועל זו הכוונה נתנה לנו התורה הקדושה כדי לעזרינו בחכמה ולהאיר עינינו בכל הדרך שנלך בה להמית המתים ולהחיות החיים לחיי התורה בכל מקום שתמצאם נזכרים על עניין סתם דע שאינם כי אם חיי עולם הבא כ"ש אם נשתתפו עליהם אורך ימים:
ואחר שהודעתיך כל מה שראוי להזהירך עליו כדי שלא תיכשל ח"ו ולא תחטא והדרכתיך בדרכים ישרות נשאר הדרך עליך ללכת בדרכי השם ולאהבה אותו ולדבקה בו ולהישבע בשמו הנכבד והנורא ההוא מי חכם ויבין אלה ונבון וידעם כי ישרים דרכי השם צדיקים ילכו בם ופושעים ייכשלו בם והצדיקים יאירו באור החיים ברוך הנותן ליעף כח ולאין אונים עצמה ירבה:
ברוך ה' לעולם אמן ואמן:
רוח נבואה הוא מלמד בעלי מדע להשאיר הוד יקר ותפארת:
זרע קדוש עליון בחכמה יעלה רומה להסתכל כדת נמסרת:
ירוץ אנוש צדיק ונשגב עם כלי אמון תהלתו מאד נסתרות:
חומר וצורה הם שניהם גואלי הדם ושופכי הדם כאשר בוערת:
יום יום שני עדים יעידון כי עלי הורי הכי נפשי אמת חוקרת:
יודעי לבבי סוד והכירי גחלי נפש חכמה נקראת נשארת:
היא נאצלת באמת מערפלי בינה בהזכרת שמם נזכרת:
עיני וליבי נשרפו מנחלי ה"א ויו"ד ה"א שומרי משמרת:
ואתנה דעתי להחכים שאלו אותות ומופתים על האמת נזכרת:
לא יאמינו לי ולא למבלבלי הדעת בקראם לבדיל עופרת:
מודים אנה זטכס ספקש מעגלי חכמה בדעה וחול נעצרת:
הם הם מגלים החלום ומגלגלין יד הנבואה אם לשון אגרת:
בם נבראו ד' יסודות כוללים יוד הא והא ויו בו כתב אדרת:
אנשי אמת שם קדשי ומהללי מראה הנבואות פת קחו פרפרת:
הזכירו יהי' ופעולתו כי הוא חותם עושה רושם:
הכירו יהי' בנשימתו חזון נסתם מזכיר השם:
ר"ת של זה החרוז הוא רזי חיי העולם הבא,המראה הנבואה חיים:
תם ונשלם שבח לאל בורא עולם חיי העולם הבא:
דע כי אהי"ה הוא אצילות,אלהי"ם בריאה,הוי"ה יצירה, אדנ"י עשי', ושם המפורש הוא בבריאה שהוא ג"ן עד"ן העליון והעולם בגימטריא קומה קנ"א והם אחד. אדנ"י ואלהים בריאה ועשיה והם ב' ההין ונשאר הוי"ה בגימ' חיי' וב' הנשארים מחיי עם הבא הם עשרה והם עשרה שמות של שם המפורש וסוד מספר אותיות הם יר"ו של י"ם כי י"ם הוא בינה בריאה וי' שמות אלו הם הי' שחסר מן ירושל"ם ובציור זה יר י של"ם היא י"ה שלם בגימ' שכינה:"עכ"ד המקובל האלקי רבי אברהם אבולעפיא בספר חיי 'עולם הבא'.
פורסם בקישור הבא:
www.grimoar.cz/hebrew/abulafia/chaje_olam_ha-ba.htm כאן גילה לנו אות סוד יחוד השם המפורש ומאחר שאין לנו אפר פרה אדומה אין לנו אפשרות להשתמש בו.וכמ"ש רבנו האר"י זלה"ה ותלמידו הנאמן מוהרח"ו זלה"ה.
נשלח ב-19/4/2005 06:38
בס"ד
"הנה אלה השמות הקדושים ארבעה אשר לב וגלגל בתוכם מסבב מבית ומבחוץ כלומר מצוייר בהרגשה ובדמיון כי הדמיון שבלב הוא פנימי והוא מבית שהוא מבפנים וההרגשה שבלב היא חיצונית מצד פעולותיו המורגשות והנה מבחוץ ועל כן הוא בדמיון דגל פנימי מסבב דגלי חמדה לעד והוא לשם לעד נאמן כי שלש עדים נאמנים יש לאלוה ית"ש בעולמו והם תלי וגלגל ולב והם כדמות שלשה מלאכים תלי בעולם כדמות מלך על כסאו גלגל בשנה כמלך במדינה. לב בנפש, כמלך במלחמה והלב בנצחו מלחמתו הוא מלך על כולם ואם ינצחוהו הוא עבד נמכר לכולם והוא מנצח בשכלו כי יש לו שכל מנצח שבעה כוכבי לכת שהם חנכ"ל שצ"מ והנה האותיות הם מלכי המלכים כולם ומגלגלים הכל ומתגלגלים עם הכל כנפשות עם הגופים ולהם מראה קשת עגול ועולים ויורדים בסיבוב מראשי העיגולים ועד סופם ובתוכם אות עשירית תמיד כי הם תשעה מלאכים. נודע שהם תשע אותיות של השם ומרובעים בסימן ח"י ח"י ח"י ח"י חברם עם שמות הארבעה הנקראים דגלי חמדה ותמצא ד"ם הדג"ל ח"י ובם, דג"ל הד"ם ח"י ח"י ח"י ח"י הוא יודוך כמוני היום ומהם תכיר סוד יום ה' הגדול והנה תדע שדרך האותיות להיותם נסתרות זו בתוך זו כדמות נס בתוך נס ובצורת חותם בתוך חותם וגם האותיות מגלים המספר הנקרא צפנת פענח אשר מהם תקבל החכמה ברי"ו. (ס"א בדי"ו). אשר בה מפורש הנעלם וגם בה נעלם המפורש:
וא"כ האותיות הם כח שורש כל חכמה ודעת בלי ספק והם בעצמם חומר הנבואה ונראים במראה הנבואה כאילו הם גופים עבים מדברים לאדם פה אל פה לפי רוב הציור השכלי הנחשב בלב המדבר בם ונראים כאלו מלאכים טהורים חיים מניעים אותם ומלמדים אותם לאדם המגלגלם בצורת אופנים אוירים פורחים בכנפיהם גלגלים והם רוח ברוח ולפעמים האדם רואה אותם כאלו הם חונים בהרים ונוסעים מהם בפריחה וההר ההוא אשר האדם רואה אותם שוכנים עליו או נוסעים ממנו התקדש אצל הנביא הרואה אותו ודין הוא עליו לקרא אותו קודש מפני אשר ירד עליו השם יהו"ה ב"ה באש ויקדשהו בסוד הגבל את ההר הזה וקדשהו וההר קדוש רוח הקודש ואמנם שם ההר קדוש גבוה הוא שם המפורש ודע זה וההר הוא רי"ו שסודו גבורה והוא הגבור עושה מלחמה באויבי השם שוכחי שמו והנה אחר שהאותיות מתגשמות בצורת מלאכי השרת היודעים מלאכת השיר והם הלוים שהם בצורת האלהי"ם הנה יולידו קול דיצה וצהלה ומלמדים בקולם ענייני העתידות ודרכים חדשים ומתחדשים בעת נבואת הנביא בתורת סוד נסתר ונעלם ומצווים הם לנביא לכתוב משלים וחידות ולפעול פעולות זרות ונוראות נראות לבני אדם הבהמיים שהם היפך (הטבע) האמת. כעניין אשר הלך עבדי ישעיהו ערום ויחף וכיוצא בו עד שאמרו חסרי מוח שהנביא משוגע אפילו אם תאמר כי משל היה הנה אחר שלא הגיד לנו שלמשל נאמר יחשבו הפתאים שהעניין כפשוטו ויצעקו על החכם האומר שהוא משל וקראוהו מין ואפיקורס על שאינו מאמין השקריות אשר הם מאמינים אשר לא הייתה כוונת השם כדבריו ולא כוונת הנביא בכל מה שכתוב מהעניינים ההם כמשל לדבר מכל מה שחשבו הם וכל זה גרם להם היות החכמה חותם בתוך חותם ועמוק מאוד וידוע כי שתי דעות מתחלפות או סותרות זו את זו הן שונאות זו את זו על כל פנים פעמים בטבע ופעמים בבחירה ועל כן אל תתמה כשתשמע בעלי דעת האחד מגנים ומקללים בעלי דעת האחרת כי זה הכרחי לשתיהן והזמן עם אלה כי אלה יעמדו לקללה ואלה יעמדו לברכה ואמנם בהיות מציאות שתי דעות שוות בכל דבר וכוונתם לאמת זו את זו לא תמצא ביניהם הבדל וכאלו הם דבר אחד וזו היא זו בעצמה אחד מיוחד:
ע"כ אם דעתך דעתי ודעתי דעתך התקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין וסוד טרקלין הקודש הוא רוח הקודש וסוד פרו"ז דו"ר הבקר זה הראשון הנה ידוע בחילוף ב' ל-ף על האותיות בומ"ף גם הוא מלשון בקרת חכמה וממנו תבין השני. ואמנם טרקלין היא מלה יוונית ועניינה טובה משולשת וע"כ סוד קדושה משולשת שהיא ידועה בקרוב אחת משולשת והיא קדשה של שמות. אבל פרוזדור הוא בלשון יון פרידה דו וכן הוא בגימ' שוה למלך וגבור והוא מלאך גבורה וסודו מלאך וחבר חבור טבעי ונסתרו החכמה והירח ושמו היכל ההזכרה למזכיר והוא לזכרים ולא לנקבות ובשר ודם בגימ' נקבות ומלאכי המות והשם הנקרא מיוחד והוא כולו חיים ועל כן אין מגלין אותו אלא למי שליבו לב זכר זך מעלה וזך מטה וכוונתו כולה בהזכרתה לשם שמים לבד:
ועתה בני שמע בקולי איעצך ויהיה אלהים עמך הזהר מן האש הגדולה המסבבת השדים הנבראים מן זרע לבן אשר נקראו שמו שטן נולד מן זנב ערל והוא מגלה ערוה וראוי לשלם לו הגמול הרע שהוא בגוף רע והוא חי מדבר ומדמה גורם העלה להכריח הטבע בהזכרה ומדע. אבל אם תכוון לשם שמים אל תירא מבני אדם ואמור יהו"ה לי ולא אירע מה יעשה לי אדם והזכר שם השם עם האברים שלך וצייר העולם כולו בשלשה ציורים שהם ראש ובטן וגויה באדם וכצורת ראש ובטן וגויה והם גם בעולם ובכל גוף וגוף מן הגופים הפרטים בעולם יש שש קצוות ולא יתכן שימצא שום גוף בעולם בלי שש קצוות שהם שש פאות והם מעלה מטה פנים ואחור ימין ושמאל והנה ג' ריחוקים כוללים אותם והם אורך ורוחב ועומק ונקראים קו ושטח וגוף הגוף הוא הדבר אשר בו העומק, הרוחב הוא הדבר אשר בשטח הגוף והאורך הוא הדבר הנקרא קו וכאילו זה הגוף ג"כ ראש ובטן וגויה כלומר ראש סוף תוך הראש הוא הצד הראשון שתשער בו הסוף הוא תכליתו של הראש והוא כדמות זנב לו והבטן ג"כ הוא כדמות זנב לראש הוא וכל חיילותיו אשר למטה והתוך הוא אמצע הגוף והוא כדמות גויה ששם מקום הלב. והציור אשר תצייר בשעת ההזכרה לשנות בציור ההוא טבע הגוף אחד מהגופים לשעתו לבדך או לפני אחרים חשוב בלבך שם הדבר ההוא ואם הוא משתי אותיות כגון י"ם ואתה חפץ להפכו ושם ההפכה יבשה חבר י"ם עם יבשה ויהיה ראש וסוף י"ה ואמנם התוך מיב"ש י"ם והנה י"ה מיבש ים כי הוא מיבש ים ליבשה באמת והזכיר בציור זה כל מה שתזכיר. וככה תאמר תחילה תוך הראש ה' וצייר תוך ראשך כאלו אתה מעיין ורואה אמצע מוחך ונקודתו האמצעית במחשבותיך ואתה רואה עליה אות ה' חקוק ששומר מציאות נקודות מוחך ועוד חשוב ותנשום אם תרצה ג' נשימות שהם נשימה אחת יוצאת מ-ג' מקומות בכל פעם והכל ט' נשימות ומיד ימות השטן שהן היו משטינות ההשגות בדם האדם והיה דם בהמה ואמנם סוד נשימה אחת שי"ן דל"ת יו"ד והוא חותם שני בהיות חותם המחשבה בשני בתים ושם ראיתי דמות השטן ואולי גם אתה תראה ואל תירא ואל תחת כי אתך אני להצילך נאום יהו"ה אשר המית השדים בחותם משיח ממית הדם הרע וגם ממית מידה רעה והוא מת מיד היקרה בכח שלש נשימות שהן נשימה אחת בשני בתים אשר שניהם שטנים ובהם שמו מיוחד:
ועוד חשוב ותזכיר תוך הסוף שהוא א' ותצייר בדעתך תוך בטנך כאלו נקודה אחת עליה ואות אלף שומר אותה וכשתזכיר אותו העניין הנמצא בתיבות ראש תוך סוף אל תאריך בהם אבל הזכירם כמי ששואל בנחת לאחד מה אות שומר נקודה פלוני שהיא י' במקום פלוני ועומד מוכן לשמוע מה יענה בהזכרת אות ואם תשמע הזכרת אות מפיו אל תזכירהו אתה כי הוא הזכירה בעבורך אבל התבשר שכבר ידבר לך כי באחת ידבר אליך ושמח לבך ושוב עוד להזכיר ראש תוך הסוף שהוא ל' ותצייר כאלו אתה מסתכל בבטנך ואל תנשום בין הזכרת מקום אבריך ובין הזכרת האות ההיא המושלת על האבר ההוא ואעפ"י שתעמוד מעט בינתיים להאזין יהיה הכל בנשימה אחת ולעולם תהיה השלמת הנשימות בהזכרת האות ולא בדבר אחר לבד בעת ענותו והוא יזכר האות על המקום אשר זכרת ועל כן בא הכתוב בכל מקום אשר אזכיר, לא אשר תזכיר והסוד אם אזכיר תזכיר ואם תזכיר אזכיר וחשוב בענותו כאלו אתה בעצמך ענית לעצמך וצייר הדבר שאתה משננהו פנים ואחור ותראהו אז כאלו הוא כבר הפוך:
ואחר שתשלים השם כולו ותרצה להפכו צייר עליו צורת יה"ו בשש פאותיו הפוך ושים חותם על חותם. חותם מעלה במקום חותם מטה דהיינו בתחתיות בצורת לבך ולא בעט ולא בדיו שכבר זכרתי מה שנכתוב בעט בציור עגול. וסתום עיניו ושים חותם פניו במקום חותם אחריו וחותם ימין במקום חותם שמאל וכן בציור זה תהפוך צורת העולם בכוונת לבך וזה יהיה אחר שתשלים השם וקודם שתתחיל בו ותמשוך כוונתך בציור ההיפך לבד כלומר להפך הטבע ברוח י"ה אשר הוא בבוראך והוא בראו בך והוא עצם השם עצם ההויות הדיברי ואינך צריך לצייר בדבר הנהפך בציור אחר כי אם תחילה ציור ובינתיים כוונת ציור ובסוף ציור. ובעת הפעולה בעצמה ציור הפוך כמו שתראה לפנים שסודו צירופי יה"ו שם שהוא ציור פייהו (וזה) ויש מאין והם מחנה שדי התלוי על גלגל השם בכח ההשבעה ומתוך הציור יתחדש היפך צורה מהמזגה חדשה ושוב עוד להזכיר סוף הסוף שהוא ו' ואל תסיר מחשבותיך מהשם בעבור שום דבר שבעולם ואפילו אם דלג לפניך כלב או עכבר או דבר אחר שלא היה עמך בבית, שזה פעולת השט"ן הן שהוא שט במוח ומוליד דבר שאין לו מציאות כלל והוא ממונה על כך וגם הוא בא לנסותך כדי להטיב לך באחריתך אם תהיה שלם לשם ונאמן לשם שאעפ"י שהוא שט"ן הוא מלאך (ג"כ מלאך חיים) ואם לא נמצא הוא לא היה אפשר שתמצא אתה ואלו לא הוא מינוי ואתה אישי והוא קדמון ואתה חדש הוא היה נצחי קיימי ואתה נפסד ואעפי"כ הוא מלאך שליח השם ומדבר בעדו ומתפאר בשמו ואתה בא לקחת ממשלתו מידו וההויה היא איתו ואתה מבקש להסיר עטרת ממלכתו ותפארתו מעל ראשו ולהשימה בראשך ולאבדו מן העולם ואיך לא יתחדש תחבולות לפניך להבהילך עד שתנוס מפניו ותניח לו מערכתו אבל אל תירא מפניו כי אתך ה':
ועוד שוב ותזכור ראש התוך ה' הנה זה שתזכיר האברים כבר תכיר ממה שאמרתי כי הם כאלו ג' נקודות בראשך פנים שהוא ראש הראש ואמצע שהוא תוך הראש ואחור שהוא סוף הראש וכן חשוב כאלו ג' נקודות בגווייתך שהוא מקום לבך פנים שהוא ראש התוך ואמצע שהוא תוך התוך והיא נקודה אחת בלב באמצעיתו ואחור שהוא סוף התוך. וכן עוד חשוב כאלו ג' נקודות בבטנך פנים שהיא נקודות טבורך ראש הסוף ואמצע שהיא נקודת גלגלי מעיך תוך הסוף ואחור שהיא נקודת תכלית העצה שהיא מקום הכליות אשר חוט השדרה נשלם שם סוף הסוף:
הנה א"כ כל מה שהוא פנים נקרא משותף ראש עם הראש ועם התוך ועם הסוף, וכל מה שהוא אמצע נקרא משותף תוך עם הראש ועם התוך ועם הסוף. וכל מה שהוא אחור נקרא משותף סוף עם הראש ועם התוך ועם הסוף וזה כולו מבואר ואינו צריך פירוש אחר:
ועוד שוב והזכר תוך התוך ו' ואתה יודע כי הזכרת דרכי מקום הנקודות אצלך הם מצויירים כמו שכתבתי:
ואמנם עניין היות התחלת התיבות השניות המורות סתר וחוברות עם אות אחרת לפניהם כגון כל ההאי"ן הנזכרות תחילה עם הראש ועם התוך ועם הסוף אתה צריך ג"כ לדעת סודם אבל בשם הראשון הם קדמו לאברים ואולם בארבעה שמות אחרים האברים קדמו לאותיות ואמנם בשלשה שהם לשון הקודש נחתם אחריהם שם הקודש יה"ו והראשון בחותם ה' והאחרון בחותם א' הרי ה"א חברהו עם שם יה"ו ימצא הוא י"ה והסוד הוא א"ה ו' י"ה יה"ו א"ה והכלל הו"א ה"י הי"א ה"ו ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשועים יום יום משחקת לפניו בכל עת:
כזה הציור:
הנה לך סתרי חמשת דרכי השם והטעם למה השתתפו עם אברי כל הגוף בכלל ועולים בכל שם רי"ו פעמים נזכרים רי"ו פעמים ה' עולים א"ף וסודם מסרת השעה כי כן א"ף שע"ה שפ"ע ה"א שע"ת שכ"ח אנכ"י וכן סוד ה' שנית הרי סוד שתיהן אנכ"י אנכ"י ושניהם בצל"ם אלהי"ם ברא את האדם ואמנם רי"ו פעמים י' עולים כשני ההי"ן והוא סוד בצלמו בצלם ובצלם ואמנם רי"ו פעמים ו' עולים אפריו אבל רי"ו פעמים א' הוא רי"ו בעצמו ובכלל צור ישראל. ועוד שוב וזכור סוף התוך י' ושתף נא תמיד במחשבתך עם נקודתה כמו שאמרתי לך פעמים רבות ואמנם אתה צריך לדעת גם כן מספר אותיות השם המשותפות תחילה וסוף. ותדע כי כל בית יש ט' פעמים ה' (ס"א ט' פעמים ד') בראשונים וסימנם אדם הנה לך אדם חתום בראש תמיד וסוד היו"ד כפול הרי לך אדם מלך והכל קהל והנה ט' פעמים ו', נד'. והכל מחנה אלהים בחיי עולם הבא הם באופנים גופנים שים עימהם אדם בעבור ה"ה הרי גופי"ם מאדי"ם וכללם דרכ"י. שים עוד ט' בעבור ה"א הרי הכל ביחד כוללים כל החלקים ומודיעים חק הכללים ועליהם נשלם מכלל החוקים וסימן והארץ הדום לרגלי וזהו סוד זכר ונקבה בראם ויקרא את שמם אדם. ועוד שוב וזכור ראש הראש ו' ושמור הדרך כאשר שמעת והבן למה נזכרו האחרונים בלשון ארמית ותבין סוד אין מלאכי השרת מכירין לשון ארמית והנה אם תסתכל בצירוף מלאכי השרת תכיר שם האל ותדע כי הם כת ישראל ואינם מכירים בלשון ארמית כי כת ישראל מאירת השכל וסודם ספירה ארמית אמנם סוד לשון ארמית רל"א נשימות שסודם מחזיר מלכות ישראל למעלתה והסוד אין כת ישראל מכירין מלכות ישראל לבשר אמונתו בלשון ארמית כעניין תלת"א בב"י שהן דת אמת מידות פנים ואחור קמא מצוה מציעא סוד מצוה בתרא סיבת מצוה. ואלה ג' דרכי השם המצוה המצוה לדעתה ולדעת סודה לדעת סיבתה אמנם סודה היא סבובה ואמנם סיבתה היא בינתה הידועה מן מכתבה וכל מצוה המצאה וכל המצאה טבע המזגה שהוא טבע האדים וכל מצוה יש לה כללים ופרטים טבעיים. ועוד שוב להזכיר סוף הראש ו' ויושלמו לך בהם תשעה מלכי מדע שימצא משם האלו"ה זיו"ו בגילגול עגול מובן ומתוקן לקבל כל הכח המשנה הטבעיים בעזרת שכל הפועל התנועה וכזה תעשה לכל הבתים. אני חפץ עוד להודיעך סוד הפאות הם מצויירים כך בספר יצירה עם חותמות חותמותיהן כולם, וזהו ציורו חמש חותם רום ופנה למעלה וחתמו נצח יוה שש חותם תחת ופנה למטה וחתמו הוד היו שבע חותם מזרח ופנה לפניו וחתמו דעת ויה שמנה חותם מערב ופנה לאחריו וחתמו יסוד והי תשע חותם דרום ופנה לימין וחתמו חסד יהו עשר חותם צפון ופנה לשמאל וחתמו גבורה הוי וכל אלה פינות המחשבה חתם ופנה חותם הכללים ובם חותם המולידים וזהו מפתח היום ג"כ מיהו ואמנם סודו טלה (שם הד"ם) מתהפך ממידות ההיפוך וזו צורתה הישרה החותמות הנכתב לעיל מעלה מטה פנים אחור ימין לשמאל. הנה יש צירופים רבים וגימטריאות רבות לחיבורים הנפלאים האלה מורים חכמת אלהות אבל כוונתנו הנה הפוכים וזו צורתה ההיפך חותם מעלה במקום חותם תחתית וחותם הפנים במקום חותם אחור וחותם ימין במקום חותם שמאל:
כזה הציור ההפוכה:
אלה הם דרכי שתי הצורות הישרה וההפוכה אשר בם כל גוף העולם נחתם וסימן מספר אלה עבדים ואלה עבדים ושניהם רבים ונשארו עוד מן השם הנכבד לפי זה הציור המתהפך ו"ו ההי"ן להשלמתו שסודם הוא יום מיוחד ה"א ווי"ן חיי"ם זה כולו הוא ליהו"ה ודעם צייר עתה ו' פעמים ה"' לפני השמות הששה להשלים שם המיוחד כולו שלם בארבע אותיות ותמצא כי כן כל השם יושלם בו באמת וזוהי צורתה הישרה כזה:
צורה הישרה:
חותם מעלה יו"ה ה' חותם מטה הי"ו ה':
חותם פנים וי"ה ה' חותם אחור וה"י ה':
חותם ימין יה"ו ה' חותם שמאל הו"י ה':
סודם נכה"ל לכהן זה אל ה' שמות כנגד חמש אצבעות השמאל וסודם על"ה מהל"ל ליהודים לכהן והנשאר בסופם ל"ה יה"י הוד"י יוד"ה הדי"ו והי"ד והחותם ידוע שהוא מיוחד כ"ה ליהודים הכהנים כל היהודים יודעים ומולידים ועדים ממים כללים:
והשמות סיני הוא סלם בעל כח בעל החכמה כי הכל בחכמה כאשר החכמה בכל ואמיתות יצירת האדם המוח והלב כאשר הלב והמוח חובר אליהם השם נמצא סודם החמה והלבנה שבם חתם החכמה והבינה ובהם אקנה עולמו וסוד השמות ה"א חמשה ביחד ואחד לבדו וסימנם נכה"ל כ"ה כ"ו והסוד מימינ"ו א"ש ד"ת למ"ו מימינ"ו ד"ת שמאל"ו משמא"ל ד"ת ימינ"ו והסוד מד"ת ימי"ן ושמא"ל מד"ת ימינ"ו שמאל"ו מד"ת שמלא"ו ימינ"ו אי"ן ל"ו דמו"ת שמי"ם שאי"ן ל"ו דמו"ת מי"ם דמו"ת ימינ"ו שמאלו דמות שמאלו ימינו ומולדת"ם י"ש מאי"ן מולי"ד מאי"ן שמו"ת מלמ"ד אמונת י"ש מלמדי אמונת לאדם מיני שמות מימ"י אד"ם לשונו"ת מודים לשון אמיתי מלמדי אמונת איש דמו למינות שמאמינים לו דתו ושמאמינים לדתו מולדת שמים מאי"ן מולדו"ת אי"ן שמי"ם שמ"י מאי"ן לו דמות דמות"י מאי"ן ל"ו ש"ם ואין ל"ו ש"ם מדמו"ת ואי"ן ל"י דמו"ת מש"ם שי"ן מ"ם יו"ד מלאת שמי דמיון לאמת כי סוף דבר מכל מה שצרפתי בזה הגילגול יתאמת לך שורש ידיעת השם ותבין כל הכוונה בה ובהזכרתה ותדע כי סוד בשם הגלמי הוא מילה בשמי כי יש בשם הגלמי נפ"ש מ"ן ש"ם מנש"ם מהשכינ"ה והוא שם ידוע שהוא שם כללי גוף מצורה צורה מגוף:
וזו היא הצורה ההפוכה חותם מעלה יו"ה ה':
חותם מטה יה"ו ה':
חותם פנים הי"ו ה':
חותם אחור הו"י ה':
חותם ימין וה"י ה':
חותם שמאל וי"ה ה':
הנה אלה הצירופים שהן בשמות שלימים מצויירים פה סידורם צריך עיון גדול אבל צירופם י"ב ומספרים שי"ב ואותיותיהם מ"ח (ס"א מ"ה). וסודם דויד משיח בן ישי והסוד מצורף דויד בן ישי משיח וכן משיח בן דויד נער והשמות הכפולים שב"ע שב"ע במד"ת הרחמי"ם:
הנה כבר נשלמו העניינים הראשונים של השם הזה המיוחד ולא נשאר לכתוב ממנו כי אם צורה זו והם קד"ם הויו"ת:
עיין בציור בגוף הספר:
אלה הם י"ב עיגולים של שם עליון הכולל י"ב שמות בכל עיגול ועיגול והנה סוד מספר כל עיגול מצירוף שלם לפי אותיותיו מ"ח וסודו כוכ"ב והוא יוב"ל ושמו חי"ל וישראל עושה חיל ימין ה' רוממה ימין ה' עושה חיל וסוד י"ב הוא הוא זה הרי שניהם מחזה וסימנך מחז"ה שד"י יחז"ה וסודו גלוי עינים שמספרם מחז"ה עיגולים והוא חוזה מ"ע גלי"ם והם י"ב שמות בכל עיגול מנהיגים י"ב מזלות בכל גילגול. הנה בדעתך סוד הגילגול זה השם תדע סוד ראשי חדשים סוד ראשי השנים כי בראשי השנים בא"א הו"ה אמנם בראשי חדשים נתן זמן כפרה לתולדות ישראל בהיותם מקריבין קרבן שעירי חטאת ואולם בראשית בראש"י שני"ם בר"א י"ש פרטי מאי"ן בר"א הבורא שמי"ן מאי"ן אחר שברא העולם האדם כי על כן נקרא האדם אדם הראשון ואל תפלא אם תמצאהו אחרון דבתרא הוא כי עצמו פנים ואחור כאמרו "אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה" (תהלים קלט') אל תקרא כפכה אלה הפכ"ך והסוד כהנים והוא סוד מספר העיגולים כולם שעולים חדש והם י"ב חודש ומספרים ברכת כהנים וכל אחד סודו י"ב חודש מ"ח וכולם שבע והרמז שבע על חטאתיכם וכלל מספר שמות הי"ב עיגולים כולם עולים ארי"ם ותמי"ם והם אורים ותומים דמו"ת מאורי"ם מאירי"ם האמ"ת. חבר כל מנין ותיבות התיקון יחד ותמצאם מוחלי"ן לוחמי"ן ותיבותיהם מיוחדת הן כ"ו כל אחת ואחת מתגלגלת פנים ואחור בחיות הקודש ברצוא ושוב וכך הם בתורה ומספר כל האותיות הם תקע"ו סודו מלקו"ת ואם יקובל המזכירים והוא חייב הן מוחלי"ן מלקו"ת ומכפרי"ם אש"ם בסוד מספרם כולם כי להם ג' דרכים והם כולם מספרים מספר אותיותיהם שהם י"ב י"ב בסוד שם בן י"ב שהם כוללות (מספר) סוד זמן כפרה והי"ה והו"ה ויהי"ה והם י"ב כ"ד לוי"ו מ"ח ז"ה שמ"י לעל"ם וזה זכרי לד"ר ד"ר. הנה גלה לך סוד הזמן בסוד על"ם ד"ר ד"ר שסודם ד"ם ע"ל ד"ת ד"ת על ד"ם ועד למ"ד דע"ת את העם באמרו דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת ה"ה שמך לעלם ה' זכרך לדור ודור ה"ה הוא חתום על האדם הזכה בו והכירו וחיה לא זכה בו ולא הכירו ימות:
חו"ל ע"ל הקוד"ש קוד"ש ע"ל חו"ל י"ש ש"ם קוד"ש וי"ש שם חו"ל ש"ם קוד"ש וש"ם חו"ל חשמ"ל שמ"ו קדו"ש ש"ם קדו"ש חו"ל שמ"ו ש"ם חו"ל קדו"ש שמ"ו לוקח ש"ם משמש"ו שד"י שמ"ו חל"ק שמ"ו שד"י של"ו של"ו שד"י של"י שד"ו די"ו של"ש חל"ק שמ"ו ק"ו ש"ל מ"ח שקו"ל מא"ז שקו"ל מ"ח שקו"ל מא"ז מאזני"ם של"ו מחנ"ים של"ו נוח"ל שמי"ם חשמ"ל מינ"ו דע כי אלה הגלגלים כולם אתה צריך לעיין בהם היטב ולדקדק בהם מאוד בפרטם ובכללם אם אתה חושק לדעת את השם כאמרו כ"י ב"י חש"ק ואפלטיה"ו אשגביה"ו כ"י יד"ע שמ"י. ואם אינך מדקדק שתדעם כולם או רובם או קצתם עד שתבין מה היתה הכוונה בהם הזהר מהזכיר את השם היקר הזה שהוא שם העצם המגלה כל החכמה ודעת וסוד התקופות וגלגלי הגלגלים ועיגולי הנבראים ומחנותיהם וכוחותיהם ומבטל כח השדי"ם וכל הכשפים כי לשונ"ך כשו"ף גם כ"ח נפש"ך נ"ח כשפ"ך. וע"כ אתה מבטל הכשפים ממנה ומן העולם בכח הזכרת השם כי למה נקרא שמם כשפים שמכחישין פמליא של מעלה שהם אלפ"י אלפי"ם וסודם שלש מתנועע בשתי דרכים והבן זה דרכו השני גם כן תבין שניהם:"
פורסם בקישור הבא:
www.grimoar.cz/hebrew/abulafia/chaje_olam_ha-ba.htm
נשלח ב-19/4/2005 06:36
בס"ד:
"ואם חס ושלום לא קבלת דבור מפסוק ראשון שהזכרת כראוי, שוב עוד מפסוק שני והוא זה נת"ה הא"א יר"ת שא"ה רי"י או"מ לכ"ב וש"ר וכוון בכוונה מעולה ותהיה הנשימה (נשיפה), שתנשום בכל אות ואות, נשימה נמשכת אחר הניקוד אשר בה (באות) בניגונה. והניגונים כולם חמש לבד והם נוטריקון בסימן פיתחי חותם קודש לה' וזה סידרם א א א א א ובכל המקומות תזכיר האות האחת כפי הנקודה וכן האותיות המנוקדות כמוה, (ובכל האותיות) תנשום בה(ן) בנשימה אחת שווה. ומפני זה אצטרך להודיעך מספר ניקוד השיווי והנה תדע כי כל האותיות שבשם ע"ב הם כ"א כמו שהודעתיך. והנה ב' אותיות מנוקדות בניקוד ראשון שווה, והן י' ק'. והנה י' אותיות מנוקדות בניקוד שני שווה, והן א ד ו ז כ ל ס ע צ ת והנה ז' אותיות מנוקדות בניקוד שלישי, והן ב ה ח ט מ פ ר. והנה אות אחת מנוקדת בניקוד אחד מיוחד והוא ניקוד רביעי שווה והוא ש, והנה עוד אחת מנקודת בניקוד אחד מיוחד והוא ניקוד חמישי, והיא נ. ויש באותיות עוד אות אחרת מנוקדת בניקוד שווה לניקוד הרביעי, והיא אות ג' וניקודה ג' כניקוד שין שהיא ש. ואף על פי יש לה מציאות באלפא-ביתא ובספרים, אין לה מציאות בזה השם (ע"ב) מטעם שזכרתי לך. ואחר שתתחיל בהזכרת (בהיגוי) האות, תתחיל להניע לבך וראשך. לבך בציורו (בדמיון) מפני שהוא פנימי, וראשך בעצמו מפני שהוא חיצוני. ונענע ראשך בציור הנקודה אשר באות שאתה מזכירה:
וזהו דרך הציור של התנועה דע כי הנקודה שלמעלה (מהאות) שמה חולם. וזו הנקודה לבדה היא למעלה, אבל ארבע נקודות הנשארות הן למטה מהאות. וזו אשר למעלה מן האות, שהיא אז כשתזכירה באות י' או באות ק', בהתחלה אל תטה ראשך לא לימין ולא לשמאל ולא למעלה ולא למטה כלל, אבל ישר את ראשך בשווה כאילו הוא בכף מאזניים כצורה שאתה מדבר עם אדם ארוך (גבוה) כמוך בשווי פנים אל פנים. ואח"כ כאשר תמשיך תנועות האות בהזכרה, תניע ראשך לצד מעלה כנגד השמים, וסגור עיניך ופתח פיך ויאירו דבריך. ונקה גרונך מכל לחה, שלא תפסיק הלחה הזכרת האות מפיך. וכפי אשר (משך נשימתך) תהיה התנועה העליונה למעלה עד שתפסיק הנשימה יחד עם תנועות ראשך. ואם ישאר לך מן ההזכרה רגע להשלים הנשימה, אל תוריד ראשך עד שתשלים הכל. (וכן) בין כל אות ואות יש לך רשות להמתין,לתקן עצמך ולנשום כשיעור שלש נשימות מנשימת ההזכרה:
ודע כי סוד י"ב נשימות הוא ע"ב שמות ו(ע"ב השמות) הם מושבעת עד אשר ישאו (יגרמו) ישנו שנוי הטבע, כדמות שנוי, (באמצעות) בשמות בבנוי בחשבון מדות שהם חתם לשם:
ואמנם סוד כל האותיות תלוי על כ"ב נשימות,אשר תחת ההוד. ואמנם החלקים שלשה (החלקים של השם ע"ב הם ע"ב שלשות), והם כנגד ע"ב ספירות, שהם באדם ע"ב מחשבות:
אבל י"ב נשימות, אשר סודם ע"ב שמות,הם חותם השטן:
ועל זה הסוד נזכרו י"ב חודש, והבינם,כי מספר י"ב שמות עולים חדש:
ופושעי ישראל בגופם נידונים,בגיהינם נדונים י"ב חודש ושני בתים יש (ל)י"ב נשימות וסודם ו"ו,כלומר ששה ששה כמו שרמזתי (ב)ע"ב שמות ההזכרה.וא"כ יעלו (י"ב) הנשימות מדריגת בית אחד (עוד שש נשימות), ויהיה אז ח"י נשימות. ויוסיפו לך שנות חיים, שהם ח"י נשימות, משני חיות אשר בהם חיות הנשמה. והנה עמך שני נחירים (אשר) שמם ערבות, והבן זה שהם נחירי הנשמה וסודם שנים כרובים. והם (הכרובים) שני מורכבים ומבריכי השכינה (מורידים את השכינה) לשכון בארץ ולדבר עם האדם "מעל הכפרת מבין שני הכרובים" (שמות כה, כב). כי חמר ראשון הוא על הכפרת כצורת הקשת. ואמנם שני הכרובים עניינם הוא לרמז להשכינה. הם עלה ועלול, זכר ונקבה על כן היו (הכרובים) מקשה בגוף אחד בעל שתי צורות. רואות זו את זו והשם ביניהם. והכל (כמו) עץ על הכפרת. מהכפרת פעל ובעבור הקשת נקראו מקשה, שהם (הכרובים) ממונים על השם שהוא שם המין, כי נמצאת מהם כל נשמה. עתה בפעלה (זו) תלוי המכשף, ועל כן כל נשמה (היא) מכשפה. והכתוב אמר "מכשפה לא תחיה" (שמות כב, יז), כלומר כל נשמה לא תחיה, וכן ציוה השם בנקמת הרשעים "לא תחיה כל נשמה" (דברים כ, טז). ואמנם הנשימה, שהיא מהשניה, והיא משכן קודש משלם (בלב) בשם מיוחד (עולים) לרקיע לצייר לימוד ההקש (היחסים) ב(ין) כל דבר הקשה בזאת החכמה מן ההזכרה:
היא לבדה חיים בשם,והיא נזכרת וחתומה בספר חיים להחיות בחשק (והיא) המשכילה תמיד,כאשר עליה (מתרכזת) כל המחשבה כל השנה:
ועל כן המזכיר את השם לחיות בו תמיד,הוא עובד את השם מאהבה עם היות השכר כולו שלו בלבד, כי כן רצה השם בחכמתו. והנה הניקוד אשר שמו קמץ כזה א שהוא כעין מטה ונקודה למטה ממנה, כשתזכירהו באחת מן עשר אותיות שכתבתי, נגן באות והנע ראשך מהשמאל אל הימין באורך כצורת קו ישר כאשר (כמו) ניקדו המנקד. ואחר כך שוב והשב ראשך אל פני המזרח אשר לפניך, (כ)אשר אתה מזכיר השם כנגדו. כי פניך אתה צריך שיהיו לצד מזרח כדרך מי שמתפלל לשם. והשתחווה למטה מעט והשלם הכל כאחד (הנשימה ותנועת הראש) כמו שציוויתיך באות הראשון. ועוד הניקוד אשר שמו צרי כזה א שהוא שתי נקודות יושבות אחת לימין ואחת לשמאל, כשתזכירהו עם אחת מן שבע אותיות שכתבתי, התחל בהזכרת האות ובתנועתה ונענע ראשך מהימין אל השמאל, היפך מן הקמץ כי זה קמץ קטן וזה קמץ גדול וסוד קמץ כדור וסוד כדור מקיף והוא מפיק כלומר מוציא הלחם וממנו תבין סוד המוציא לחם מן הארץ רק הבין ג"כ שממנו הוציא אדם חכמה והוא המוציא החכמה וגם החכמה המוציא כל אדם ממנה מטבע עגול כפי גזרת החכמה והמצוה בעץ חיים בכח קדמון בצלם מיוחד וסוד צר"י יצר והנה הוא כדור קטן כי קמץ גדול סודו כדור גדול אבל קמץ קטן סודו כדור קטן אבל סודו כדור סתום אדנ"י הקט"ן וזה מבואר כי הוא גלגל נקודה:
ואחר שתשלים עוד,שוב ועשה ההזכרה במקום שנמצא אות שין בצורת חיריק כזה א ונענע לראשך למטה כצורת המשתחווה לפני השם שאתה מדבר אתו,(ו)אשר הוא עומד לפניך.(תנועה זו היא) הפך מתנועת חולם.ודע כי בד' תנועות אלו משכת (המלכת) את השם (על ארבעה כיווני השמים).ועוד שוב (המשך) בהזכרת נ'. והמליכהו (את השם בכיוון) מהתחלת עצמך (ממך והלאה) ביושר (ישר קדימה), עד סיום משיכת צאורך ביושר ככל אשר תוכל. ואל תעלה ראשך ואל תורידהו, כי אם הכל בדרך ישרה (קדימה) כצורת שורוק כזו א שהוא שלוש נקודות ישרות הנחשבות לנקודה אחת בתוך האות כשיש עמה וא"ו כזו או והכל כוונה אחת:
הנה באלו חמש צורות של הניקוד המלכת את השם בשש קצוות העולם (שהם) מעלה ומטה כצורת או אי, פנים (קדימה) ואחור כצורת או ארוך,ימין ושמאל כצורת אה אי.וסימן הניקוד כולו בי"ד יהו"ה.וסימנך "נפלה נא ביד יהו"ה,כי רבים רחמיו, וביד אדם אל אפלה".וסודם אלוה יחידי,בם יזכה לבי.והסוד (הוא)די,די,די:
ואם חס ושלום עדיין לא הגיע לך,ב(זמן)הזכרת שני הפסוקים (האלה),לא שפע ולא דיבור ולא השגת מראה אדם והדומה לו ממראה הנבואות,שוב (המשך) עוד והחל מן הפסוק השלישי. ועשה בו כאשר עשית לראשונים, לא תוסיף עליו ולא תגרע ממנו. וזהו התחלתו והו דני החש עממ ננא נית. וכאשר תשלים (את) כל השם, ותקבל ממנו מה שיחפוץ השם לתת לך, הודה השם. ואם וחלילה לא היה עולה בידך דבר אשר בקשת מהשם,דע שאתה צריך לשוב בתשובה שלימה ולבכות על חיסרון מעלתך ועל אשר זכרת את השם (לשוא) שלא לשמו, והוא עוון פלילי. ואינך ראוי לברכה כי השם הבטיחנו בתורה לברכינו בשמו באומרו, "בכל מקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך" (שמות כ, כא). והנה (השם אומר) "אשר אזכיר את שמי" באשר (אתה) תזכיר את שמי, והסוד (של באשר תזכיר את שמי, הוא) בראש (אותיות "באשר") תזכיר את שמי, כאשר הודעתיך בעניין תנועות הראש בעת ההזכרה הקדושה. והכהן מברך את העם בשם ומתברך מהשם.וכל כהן שאינו מברך אינו מתברך:
ועם כל זאת "מוסר ה' בני אל תמאס,ואל תקוץ בתוכחתו" (משלי ג',י"א).אבל שוב עוד אחר זמן מה כשתשוב בתשובה שלמה ועשה כבראשונה והזכיר שמו הנורא על הדרך ההיא בעצמה, עד שתקבל מהשם דבר.(תוכל גם ל)הזכיר אחד מהשמות האחרים (שהם) העשרה (שמות המוזכרים בתורה), שהם במספר "אבוא אליך וברכתיך" (שמות כ'). אולי יענוך מן השמים.ואולי היה מה שקרה לך (כאשר לא נענית),ניסיון ובחינת אהבתך לשם, אם תכפור ואם תאמין.והישמר לך ושמור נפשך מאוד מלייחס לשם עול או חמס... "כי לא דבר רק הוא" (דברים ל"ב,מ"ז),"ואם ריק הוא, ממך הוא". והנה נשלמה קבלת ההזכרה כולה ובהרגילך בה באמת תצליח ותשכיל בעזרת ה' יתברך שמו לעד לנצח נצחים:
ועוד,אשוב להודיעך עוד דרך ההזכרה האחרונה הנזכרת בשיתוף כללי האברים עם האותיות השם לפי חמשת הדרכים העיגולים אשר בשם המובנים שהם שם הא"ל וה"ז יו"ו ושם הו"ד מה"ל לי"ו ושם סל"ה וו"ז כה"ו ושם סמרא"ל יהו"ה ושם מה"מ יל"ה ומ"ה יר"ח אלה השמות הנכתבים בדרכים האלה עיגולים וכל אחד כולל כ"ד בתי"ם שסודם כת"ם דמ"י ובהם אני משבי"ע דמ"י בשעת ההזכרה והם עדים בשמי שמים עדי וסודם עבד משכיל מלחש בקול ומקבל בלחש הדבר בדעת בכפו עתו משקול משקלו ישקלו מנפשו והנפש וגם מנשם בדם ומוסר השם בלחש ומשם מניע תנועת אבריו בכ"ד בתים ומזכיר אות ורואה בספר ונושם ועוד חוזר מהספר וסותם עיניו ומכוון דעתו והכוונה הראשונה היא שיצייר שיש ארבע מחנות שכינה או משכן סביביו וד' דגלי חמדה בצורות עגולות סובבים המחנה החמישית והיא נפשות ולה דגלו בדגל מחנה הלוים האלוהים והם כולם דגלי חמדה בשמו והסובבים הם ארבעה הסוד דגלי החמדה.ואלה הם דגלי החמדה וזהו הציור:"
פורסם בקישור הבא:
www.grimoar.cz/hebrew/abulafia/chaje_olam_ha-ba.htm
נשלח ב-19/4/2005 06:31
בס"ד:
"וכל זה הדרך ידוע שהוא תלוי בשם ויסע שסודו חכמה ובינה והנה נסתרו מלא"ך האדמ"ה והוא בעצמו מלאך האלהים ע"כ נאמר ויסע מלאך האלהים וזה הסוד הוא שורש כל מה שבא אחריו וגימ' שלו המוכרח בי"ד אותיות הוא נודע מסוד כ"י י"ד ע"ל כ"ס י"ה כ"י יעי"ד הסכ"ל כ"י יד"ע הכסי"ל מלחמ"ה ליהו"ה בע' מ' לק' מד"ר ד"ר והמוכרח שכח בסוד העיבור ואמנם לא תשכח והבן זה:
ודע כי בזה השם הקדוש אין בכל אותיותיו אות ג' אבל יש בו כ"א אותיות כמספר יה"ו שסודו אהי"ה ואמנם כל האותיות נכפלים בו והם רבים אבל ב' האותיות לבד לא נכפלו והם צ"ט והוא לסוד גדול כי הם תכלית מספר האותיות האחדים והעשיריות מצד אחד כי יש למספר ב' תכלית והם מצד אחד צ"ט ומצד אחד ק"י. ואמנם סוד צ"ט בגימ' סגול והוא אצלנו שם על ג' נקודות המעידות על שם המיוחד בצורה זו י'י'י' שהיא צורת ג' פע' יו"ד בצורת ג' פסוקים שווים במספר אותיותיהם שהם ע"ב ע"ב ע"ב וסודם דיב"ר רי"ו והסוד רי"ש יו"ד וא"ו וסתרו ראש"ו וידי"ו וסימן אהי"ה אש"ר אהי"ה וזהו חק ומשפט בישראל מורה לאמור אנכ"י היית"י ואהי"ה הרי לך זה לעדות על ג' הויות המורים על הו"ה והי"ה ויהי"ה כי דיבור אנכ"י מורה על הו"ה ודיבור היית"י מעיד על והי"ה ודיבור ואהי"ה מעיד על ויהי"ה. וההבדל אשר בניהם והוא כי הויות השלש הראשונות הם דברי השם והשניות הם דברי אדם אבל אהי"ה אש"ר אהי"ה סוד שווה א"ך א"ך א"ך וכן סודו הי"ה והו"ה ויהי"ה הוא יהו"ה יהו"ה יהו"ה והוא ו"ך ו"ך ו"ך וחברם שנים שנים ותמצא האלו"ה האלו"ה האלו"ה ועניינים שלשה עדים מעידים על האלהו"ת עדות ברורה א"ל הו"ה א"ל הו"ה א"ל הו"ה והי"ה הו"ה ויהי"ה הי"ה והי"ו הי"ה והו"א שהי"ה והו"א יהי"ה וזה סודו (גדול) סגול הנזכר וכל ס"ו סוד גלגל והנה סגול סודו ג"ל ג"ל ג"ל והם צ"ט. וכן סוד ג"ל ג"ל הו"ה הי"ה יהי"ה והוא סוד אלהיך ודעיהו:
ומאחר שהודעתיך סודות הדרכים האלה המשולשים בשילוש קדוש המשולשות וכלל השם כולו הוא אחד והוא שם המיוחד שהוא בעצמו שם המפורש אודיעך כי יהו"ה הוא ע"ב בצורה זו י' י"ה יה"ו יהו"ה כולם יחד ע"ב ואחר שהוא כן הנה הי"ה הו"ה ויהי"ה שהם יהו"ד יהו"ד יהו"ד הם ע"ב ע"ב ע"ב ואמנם זה בסוד עניין ה' ה"ו הו"ה וזה סוד עניין והי"ה ו' ו"ה וה"י והי"ה וזה סוד עניין ויהי"ה ו' ו"י וי"ה ויה"י ויהי"ה והראשון לב והשני דין והשלישי דמיון ושלשתן כ"ו פני"ם עצמו וסוד כ"ף ו"ו וכ"ף כף זכות כף חובה:
הנה אלה הדרכים כולם אשר זכרתי לך הם כמו מפתח לפתוח בהם דרכי שמות העשרה הנכתבים למעלה ואח"כ אראך חדרי חדרים אשר תכנוס בהם עד שתמצא דבר המבוקש אצלך לתכליתו לפי יכולתך ואל תזוז מזה הדרך בשום פנים אם אתה חפץ למצוא האמת ובזה תצליח בעזרת השם:
והכן לקראת אלהיך ישראל הכן עצמך לייחד לבבך וטהר גופך ובחר לך מקום מיוחד שלא ישמע קולך לשום אדם. והיה יחיד ומיוחד ומתבודד מבלי אחד ושב בחדר או בעליה ואל תגלה סודך לשום אדם. ואם תוכל שתעשהו ביום בבית, אפל מעט עושיהו. ואמנם הטוב והישר שתעשהו בלילה. והזהר לפנות מחשבותיך מכל הבלי עולם באותה שעה שאתה מכין את עצמך לדבר עם בוראך, ואתה מבקש שיודיעך גבורותיו. ותתעטף בטלית ותפילין ושים תלמודך ובוראך בידיך, כדי שתהיה ירא וחרד מפני השכינה אשר היא עמך בעת ההיא. ונקה עצמך ובגדיך, ואם תוכל יהיו כולם בגדים לבנים, כי כל זה מועיל לכוונת היראה והאהבה (לה') מאוד. ואם יהיה בלילה, הדלק נרות הרבה עד שיאירו עיניך יפה יפה. ואחר כך תיקח בידך דיו ועט ולוח. וזה יהיה לך לעד שאתה בא לעבוד את עבודת ה' אלוהיך בשמחה ובטוב לבב. והחל לצרף אותיות מעטות אם רבות, והפכם וגלגלם במהירות עד אשר יחם לבבך בגלגוליה ם, וישים לבך בתנועתם ובמה שתוליד בגילגולם. וכשתרגיש בך שכבר חם לבבך מאד מאוד בצירופיהם, והבינות מהם עניינים חדשים אשר לא השגתם בקבלה אנושית ולא ידעת בעצמך מתוך העיון השכלי, וכבר אתה מוכן לקבל השפע. והשפע נשפע עליך ומעוררך בדברים רבים זה אחר זה. הכן מחשבותיך האמיתיות לצייר את השם יתברך שמו ואת מלאכיו העליונים, לציירם בלבבך כאילו הם בני אדם, עומדים או יושבים סביבותיך. ואתה ביניהם כמו שליח שהמלך ועבדיו רוצים לשלחו. והוא (השליח) מוכן לשמוע מפי מי מהם ישמע דבר השליחות, אם מהמלך או מאחד מעבדיו. ואחרי ציורך זה כולו, הכן שכלך ולבך להבין במחשבותיך העניינים הרבים אשר יביאו לך האותיות הנחשבות בלבבך או המעשים ועיין בכללם ובחלקיהם כמו איש שמגידים לו משל אחד או חידה אחת או חלום אחד או (כ)מעיין בספר החכמה בעניין עמוק מהשגתו. ופתור העניין, אשר תשמע לפתרון המעולה ולקרב אשר תוכל. וכפי מה שתבין ממנו תדין (תשפוט) בעצמך, וגם ב(נוגע לאנשים) אחרים לכל מה שיאמרו לך (בחזיון). וזה כלו יהיה לך אחר שתשליך מידך הדיו והקולמוס מבין אצבעותיך או אחר שיפלו הם בעצמם מתוך רוב מחשבותיך ומרוב שמחה:
ודע כי כל מה שיתחזק אצלך השפע השכלי הנכבד, יחלשו איבריך החיצוניים והפנימיים, ויתחיל כל גופך להשתער שערה חזקה עד מאד, עד שתחשוב בעצמך שעל כל פנים תמות בעת ההיא, כי יתפרד נפשך מגופך מרוב שמחה בהשגתה ובהכרותה מה שהכרת. ותבחר מות מחיים בדעתך כי זה המות קורה לגוף (בלבד), ובסיבה זו תחיה הנפש תחיית המתים לעולמי עד. ואז תדע שהגעת אל מעלת קבלת השפע. ואם תרצה אז לכבד את השם הנכבד והנורא לעבדו בחיי הנפש והגוף, הסתר פניך עוד ותתירא מהביט אל האלוהים ו"אל תקרב הלום, של נעליך מעל רגליך, כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא" (שמות ג, ה). ושוב לענייני הגוף וקום משם ואכול מעט ושתה מעט והריח ריח טוב והשב רוחך לנדנה עד זמן אחר. ושמח לבך עם חלקך:
ודע כי אהבך ה' אלוהיך, המלמד לאדם דעת להועילה. וכשתהיה בקי בעניין בחירת חיים זאת, ותעשה דבר זה פעמים רבות עד שיעלה הדבר הזה בידך, חזק ואמץ כח בידך מאד ותבחר עוד בבחירה (בשיטה אחרת) עליונה מזאת. חזק ואמץ לבבך ומחשבותיך השכליות והחל להזכיר בכוונה שלימה ותכין עצמך כאשר אמרתי כנ"ל. וכוון מחשבותיך וכו' והחל להזכיר בכוונה שלימה בניגון ישר ונחמד ונעים בניקוד האמיתי (הטבעי) של כל אות ואות בשם זה (שם ע"ב), והו ילי סיט עלמ מהש ללה בחינת נשמות ששה ששה שמות משמות הקדושים בשמונה-עשר נשימות, עד הגיעך (באופן זה) אל סופם שהוא שם מום, אם לא יכריחך השפע לפסוק ביניהם. כי הקבלה אצלנו היא שהשפע בא לאדם השלם בהגיע אל תשלום (סיום) פסוק ראשון, אחר שהזכיר כ"ד שמות שסימנם "דודי צח ואדום", (כפי שכתוב) "קול דודי דופק" (שיר השירים ה, ב). ואם אתה רואה דמות נער או דמות שך, כי שך בלשון ישמעאל זקן, והוא מטטרו"ן והוא (גם נקרא) נער. ושמו (של מטטרו"ן) גם כן חנוך, והרמז "חנוך לנער על פי דרכו, גם כי יזקין לא יסור ממנה" (משלי כב, ו). חבר חנוך עם דרכו ותמצא סודו (של מטטרו"ן). [כי כאשר] דרכנו כחו כן כחנו דרכו. ובראותך אותו (את מטטרו"ן) חזק לבבך והבן דבריו ו"השמר מפניו ושמע בקולו, אל תמר בו, כי לא ישא לפשעיכם, כי שמי בקרבו" (שמות כג, כא). הנה שמו שד"י והוא מטטרו"ן שר השמות, המדבר מתוך רשות השם והנה כ"ד שמות (שלש שלש בכל אחד) יש בם ע"ב אותיות. ובדבריו ענה לו, "דבר אדני כי שומע עבדך" (שמואל א, ג, ט). ע"ב ד"ך והוא המלא"ך המודיעך סוד יהו"ה ושמו גבריאל, והוא המדבר מתוך פסוק ראשון של שם הקדוש הנזכר על פיך, והוא מראה לך נפלאות הנבואה. כי יש לו סוד "במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו" (במדבר יב, ו). כי מראה שסוד פסוק הוא גבריאל. וגם חלום שסודו עד"י, חנו"ך הוא.ו"גם עתה הנה בשמים עדי ושהדי במרומים" (איוב ט"ז,י"ט),שהקבלה כך היא באמת:"
פורסם בקישור הבא:
www.grimoar.cz/hebrew/abulafia/chaje_olam_ha-ba.htm