השלמה להגדה של פסח לתושבי א"י

בס"ד:ראיתי בפורום עצור כאן חושבים הוספה להגש"פ:
המאמר הבא,מאת הרב ד"ר דוד מישלוב, יתפרסם בגליון הקרוב של עלון פרשת השבוע של אוניברסיטת בר אילן (http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/pesah/mis.html):
זה זמן מה שקיימת תחושה כי שיבתנו לארץ ישראל והקמת מדינת ישראל חייבות לקבל ביטוי בכל תחומי חיינו. עלינו להכיר טובה לקדוש ברוך הוא על כל הטוב שגמלנו– אפילו בזמנים קשים יחסית.
מתוך כך נולד הדף הבא,שהוא בשימוש במשפחתי כבר מספר שנים.בני משפחה ומכרים נוספים התחילו להשתמש בו בשנים האחרונות, ובזה אני מגיש אותו לציבור הרחב של קוראי "הדף השבועי".כפי שמצוין בראש הדף, המשנה והרמב"ם קבעו שיש לדרוש בליל הסדר בפרשת "ארמי אובד אבי" עד סוף הפרשה, אך במשך כל שנות גלותנו נמנענו מלדרוש בפסוק האחרון שבפרשה:"ויביאנו אל המקום הזה, ויתן לנו את הארץ הזאת, ארץ זבת חלב ודבש".נראה כי בזמן הגלות ציון הפסוק הזה היה גם לא אמִתי וגם מצער מאוד בשעת שמחה. העובדה שדרשו בפסוק הזה בעבר נרמזת בפיוט ההודיה "דיינו", הבא בסיכום כל הדרשות על פסוקי "ארמי אובד אבי" והכולל את הפסקה "אילו הכניסנו לארץ ישראל ולא בנה לנו את בית הבחירה – דיינו" (זאת אומרת, גם בזה היה די שנכיר טובה למקום, כלשון המשך הפיוט). והפיוט מסתיים בפסקה "על אחת כמה וכמה טובה כפולה ומכופלת למקום עלינו .... ונתן לנו את התורה, והכניסנו לארץ ישראל, ובנה לנו את בית הבחירה לכפר על כל עוונותינו". אמנם טרם זכינו לבניין בית הבחירה, אך יש לקוות כי הכרת הטוב על מה שזכינו לו תקדם אותנו גם להישג הגדול ההוא.

הדף בנוי בסגנון של הדרשות על הפסוקים הקודמים בפרשת "ארמי אובד אבי", דהיינו סגנון מעורב של – "כמו שנאמר ...", "יכול ...", "פלוני אומר", כדי לשקף את ריבוי המקורות ואת השאיפה לקיים "כל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח".1

אחרי "חמישים ומאתיים מכות" וקודם "כמה מעלות טובות", נוסיף כדלהלן, בהתאם לדברי המשנה (פסחים י, ד):"ודורש מ'ארמי אובד אבי' עד שיגמור כל הפרשה כולה".

וכן פסק הרמב"ם (הלכות חמץ ומצה ז, ד), והוסיף: "וכל המוסיף ומאריך בדרש פרשה זו - הרי זה משובח".

אנו תקווה כי בעוד שנים מועטות נזכה שרוב עם ישראל יחיה בארץ ישראל ושייבנה בית המקדש בב"א.*


השלמה לסדר ליל פסח לתושבי ארץ ישראל


וַיְבִאֵנוּ אֶל הַמָּקום הַזֶּה וַיִּתֶּן לָנוּ אֶת הָאָרֶץ הַזּאת, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ. (דב' כו:ט)

וַיְבִאֵנוּ אֶל הַמָּקום הַזֶּה - זה בית המקדש, כמו שנאמר:
לִהְיות עֵינֶיךָ פְתֻחות אֶל הַבַּיִת הַזֶּה לַיְלָה וָיום, אֶל הַמָּקום אֲשֶׁר אָמַרְתָּ 'יִהְיֶה שְׁמִי שָׁם', לִשְׁמועַ אֶל הַתְּפִלָּה אֲשֶׁר יִתְפַּלֵּל עַבְדְּךָ אֶל הַמָּקום הַזֶּה; וְשָׁמַעְתָּ אֶל תְּחִנַּת עַבְדְּךָ, וְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יִתְפַּלְלוּ אֶל הַמָּקום הַזֶּה, וְאַתָּה תִּשְׁמַע אֶל מְקום שִׁבְתְּךָ, אֶל הַשָּׁמַיִם, וְשָׁמַעְתָּ, וְסָלָחְתָּ (מל"א ח:כט-ל).

דבר אחר: וַיְבִאֵנוּ אֶל הַמָּקום הַזֶּה -
אתה מוצא ביעקב שראה אותו בנוי, וראה אותו חרב, וראה אותו בנוי, שנאמר: "וַיִּירָא וַיּאמַר: מַה נּורָא הַמָּקום הַזֶּה " - הרי בנוי,
"אֵין זֶה " - הרי חרב,
"כִּי אִם בֵּית אֱ-להִים, וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם" - הרי בנוי ומשוכלל לעתיד לבא. (ספרי דברים פיסקא שנב על בר' כח:יז)

דבר אחר: וַיְבִאֵנוּ אֶל הַמָּקום הַזֶּה - יכול זה ארץ ישראל? כשהוא אומר: "וַיִּתֶּן לָנוּ אֶת הָאָרֶץ הַזּאת" - הרי ארץ ישראל אמורה!
ומה תלמוד לומר "וַיְבִאֵנוּ אֶל הַמָּקום הַזֶּה"?
בשכר ביאתנו "אֶל הַמָּקום הַזֶּה", נתן לנו "אֶת הָאָרֶץ הַזּאת" (ספרי דברים פיסקא שא).

וַיִּתֶּן לָנוּ אֶת הָאָרֶץ הַזּאת - מלמד שחפץ בנו ה', כמו שנאמר:
"אִם חָפֵץ בָּנוּ ה',וְהֵבִיא אותָנוּ אֶל הָאָרֶץ הַזּאת וּנְתָנָהּ לָנוּ; אֶרֶץ אֲשֶׁר הִיא זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ."(במדבר י"ד: ח').
דבר אחר:וַיִּתֶּן לָנוּ אֶת הָאָרֶץ הַזּאת–יכול היא הפסולת של שאר ארצות?
תלמוד לומר "אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ"-ארץ שפירותיה שמנים כחָלָב ומתוקים כדבש, ללמדך שארץ ישראל גבוהה ומתוקה ומשובחת מכל הארצות (ילקוט שמעוני ישעיהו רמז ת"א).
אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ-ר' אליעזר אומר: "חָלָב"-זה חֲלֵב הפירות,"דבש"-זה דבש תמרים.
רבי עקיבא אומר: "חָלָב" - זה חָלָב ודאי, "דבש" - זה דבש היערות (מכילתא דרשב"י י"ג, ה').
פעם אחת נכנס רבי לבני ברק,ומצא שם אשכול רובץ כעגל בן שלש שנים.
פעם אחת הלך ר' יהושע לסכנין,ומצא עז רבוצה תחת התאנה, וחלב שותת ממנה, ודבש יוצא מן התאנה ומתערבין זה בזה (מדרש תנאים לדברים כ"ו,ט').
דבר אחר: אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ-אין עם ישראל מתברך אלא בארץ הזאת,כמו שנאמר:
הַשְׁקִיפָה מִמְּעון קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל וְאֵת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לָנוּ, כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבותֵינוּ - אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ (דב' כו:טו).
"אשר נשבע לאבתיך"-הכל בזכות אבותיך (מכילתא דרשב"י י"ג, ה').
על אופי הדרשות שבדרשת "ארמי אובד אבי" עיינו במאמרו של דוד הנשקה, "מדרש ארמי אובד אבי",סידרא ד(תשמ"ח),עמ' 3 -52.
*המעוניין לקבל דף זה בצורת קובץ מחשב (PDF), להדפסת עותקים נוספים לשימוש בליל הסדר, ישלח דואר אלקטרוני לכתובת [email protected].יש לכתוב בשורת הנושא את המילה haggada.
פורסם בקישור הבא:
www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1347567